אתגרי הארץ המובטחת / יעקב מדן (לפרשת משפטים)

 

פרשת השבוע מציגה בקצרה את התוכנית המקורית לירושת ארץ ישראל. תוכנית זו אינה מערבת את ישראל במלחמת הורשה וגירוש, אבל מאתגרת אותם מול ארץ אוכלת יושביה (באמת) ומול תרבות כנענית מסוכנת

האל הכנעני בעל הדד

עיון בירושת הארץ ממבטה של פרשתנו (כג, כ'- ל"ג) מעלה תמונה שונה מזו המוכרת לנו ממשנה תורה (דברים כ), שם נדרש עם ישראל להילחם עם יושבי הארץ עד 'לא תחיה כל נשמה', או לפחות לגרשם לחלוטין – וכעולה מחומש הפקודים (במדבר לג).

התמונה העיקרית בפרשתנו (פרט לפסוק ל"א) היא שהקב"ה שולח את מלאכו, ותפקידו לגרש את יושבי הארץ מפנינו 'מעט מעט' ובהדרגה. איך יעשה זאת מלאך ה'? דבר זה נתפרש חלקית, אך נוכל ללומדו מהבטחת התורה לעם ישראל אם רק ישמרו את דרך ה':

וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' א-לוהיכֶם
וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ
וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ.
לֹא תִהְיֶה מְשכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ
אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא.

מהבטחת התורה אנו למדים שבשנים שלפני כניסת ישראל לארץ (על פי התוכנית המקורית, לפני גזירת ארבעים השנים במדבר) היו הלחם והמים בארץ מקוללים, הייתה תמותת תינוקות או לפחות מכת הפלות של נשים מעוברות ('משכלה'), ונשות כנען לא נתברכו בהריונות. לא ייפלא שהמרגלים תיארו את ארץ כנען כ'ארץ אוכלת יושביה', ואף שהאנשים שבתוכה הם 'אנשי מידות' (כלומר, גבוהים וחזקים). הרמב"ן שם התקשה בסתירה זו, ותירץ אותה בדוחק. להבנתנו, ארץ כנען הטובה אכן גידלה 'אנשי מידות', אך בשנים האחרונות, ובעת כניסת המרגלים לארץ, היא הייתה לארץ אוכלת יושביה בעקבות לחמה ומימיה המקוללים. לכך יש להוסיף, כמובן, גם את הצרעה הארסית הנזכרת בפרשתנו (אולי הצרעה הלובית). היו אלו 'אמצעי שכנוע' לכנענים לבקש לעצמם מולדת חדשה.

האם הדבר אפשרי? האם יעזוב עם שלם את מולדתו ויבקש לעצמו ארץ אחרת? מסתבר שהדבר אפשרי. חז"ל (דברים רבה ועוד) מספרים לנו שהגרגשי אכן עמד ופינה את הארץ.

מה עשה הגרגשי? פנה והלך לו מלפניהן. ונתן לו הקב"ה ארץ יפה כארצו, זו אפריקי.

יש המזהים את כוונת המדרש עם ידיעתנו על כך שהפיניקים (המזוהים עם הכנעני שבמישור החוף, שהיו בעיקר סוחרים ויורדי ים) עברו מכאן, ובנו את קרתגו (קרת חדשת) שבצפון אפריקה (לא רחוק מתוניס). קרתגו הייתה לימים מעצמה ימית חזקה ועשירה. המניעים לנדידתם לא לגמרי ברורים (מלבד הירצחו של המלך ובריחתה של המלכה). המדרש מנמק זאת במכתביו של יהושע, שהציע להם לעזוב ולא להילחם. אך אפשר שעזיבתם קדמה לכך, והייתה חלק מן השואה האקולוגית המתוארת. יש לזיהוי זה מגבלות של פערי זמנים ארכיאולוגיים, אך אין לדחותו על הסף.

וקילל את מימיך

איך הפכה ארץ טובה וברוכה לארץ משכלת בניה, שלחמה ומימיה מקוללים?

טיבה של ארץ עשוי להתהפך בזמן קצר בעקבות מספר שנות בצורת ושאיבת יתר של מים מבארות. המים המלוחים והמזוהמים עולים למעלה, וגורמים לאסון אקולוגי בהשקותם את הצמחייה. זאת ועוד: מהלך ניקוז של נהרות עשוי להיסתם ולהפוך את אפיק הנהר לבִצה של מים עומדים, בִצה ממאירה ומפיצה מחלות, המזכירות את מה שהיה בארצנו במאה הי"ט, ועוד ועוד.

מומחים לאקולוגיה יכלו לתת הסברים שונים למה שקרה אז בארץ, אך התורה מדגישה שהייתה זו ידו של מלאך ה' במטרה 'לשכנע' את יושבי הארץ הכנענים לבקש לעצמם מולדת חדשה. מאידך גיסא, התורה מבטיחה לבני ישראל שכשהם יעבדו את ה' תשוב לארץ הברכה, ה' יברך את לחמה ואת מימיה של הארץ, לא תהיה בה משכלה ועקרה, ותושביה, בני ישראל, יזכו בה לאריכות ימים ('את מספר ימיך אמלא').

תמונה דומה עולה במרומז גם מתורת כוהנים (י"ח):

וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ
וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת יֹשבֶיהָ…

כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל
עָשוּ אַנְשי הָאָרֶץ אֲשר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ.

וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ
כַּאֲשר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשר לִפְנֵיכֶם.

הארץ, שנטמאה בחטאות הגויים, מקיאה את יושביה בעצמה, ולא באמצעות מלחמה. במושגי פרשתנו פועל זאת מלאך ה', המיישר את הדרך לפני בני ישראל להיכנס ארצה.

כאמור, ירושת הארץ על פי דרך זו שונה לחלוטין ממה שקרה בסופו של התהליך בספר יהושע, כאשר כיבוש הארץ התאחר בדור שלם ומלאך ה' לא היה מעורב בו בדרך שבפרשתנו. על פי הצעתה של פרשתנו בני ישראל היו חוסכים לעצמם במידה רבה את העימות עם יושבי הארץ הכנענים ואת הצורך בהרג ובגירוש.

לעומת זאת היה עליהם להתמודד לדרך זו עם שלושה אתגרים לא קלים אחרים: הם היו מגיעים ל'ארץ אוכלת יושביה' כפי שתיארו להם המרגלים, ארץ השונה במידה רבה מארץ האבות הטובה והרחבה שהובטחה להם. מבחנם באמונה היה אמור להיות לא קל, ואכן המרגלים נכשלו בכך. למרות עליבותה של הארץ המשכלת את בניה היה עליהם להאמין בהבטחת ה' הנזכרת לעיל, שה' יברך את לחמם ואת מימיהם, שנשיהם לא תשכלנה ושימיהם יאריכו על הארץ הטובה בעת שיעבדו את ה'.

לחון את עפרה

האתגר השני היה אמור להיות מימוש הבטחת ה' בפועל מכוח מעשה ידיהם להפוך את הארץ המשכלת לארץ טובה. מצאנו דוגמתו בספר יהושע (יז) בהתמודדותם של בני יוסף עם נחלתם בשומרון ואתגריה. לא מצאנו בערי השומרון אויבים מושבעים לעם ישראל בעת התנחלותו שם (ועל כך כתבנו בקיץ ברשימתנו לפרשת מטות).

אך היה על בני יוסף להתמודד עם אתגרי הארץ הקשה:

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשעַ
אִם עַם רַב אַתָּה עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה
וּבֵרֵאתָ לְךָ שם בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים
כִּי אָץ לְךָ הַר אֶפְרָיִם…

עַם רַב אַתָּה וְכֹחַ גָּדוֹל לָךְ…

כִּי הַר יִהְיֶה לָּךְ כִּי יַעַר הוּא
וּבֵרֵאתוֹ וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו.

ביהושע מדובר על אתגר הפיכת היער למקום מושב בני אדם במקום חיות טרף.

אתגרים נוספים זימנה הארץ ליושביה ארבעים שנה קודם, בפרשתנו – מים רעים, בצות ממאירות, שדות שאינם מניבים פרי, צרעות ועוד. כבר בפרשתנו הובהר ליוצאי מצרים שהם לא יקבלו במולדת החדשה ארוחות חינם. האתגר עלול להיות קשה -מבחינה פיזית – אף מעבדות מצרים, אך הם יעשוהו כבני חורין.

פרשתנו מבטיחה לבני ישראל בסופו של התהליך ארץ טובה ורחבה. במהלך התנחלותם בארץ הם היו אמורים לראות בארץ אחת במחוזות שונים את האדמה המסבירה להם את פניה מצד אחד ומקיאה את יושביה החוטאים מצדה האחר. הם היו עשויים אז להפנים אל תודעתם את משמעות פרשת 'והיה אם שמוע' ודומותיה, הכורכות את ירידת הגשמים וברכת הארץ עם מעשיהם שלהם בעבודת ה' או חלילה בהמראת פיו.

קריצת הברית

האתגר השלישי העולה מפרשתנו הוא היכולת לחיות זמן לא מועט לצדם של הכנענים עובדי העבודה הזרה, שהרי נאמר בפרשה:

לֹא אֲגָרְשנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשנָה אֶחָת…
מְעַט מְעַט אֲגָרְשנּוּ מִפָּנֶיךָ
עַד אֲשר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ

התורה מביעה פעמים רבות את חששה מפני השפעתם הרעה של הכנענים על עם ישראל. עם ישראל האמור להגיע לארץ עתיד להתפזר בה איש לביתו ואיש לנחלתו, ומה ימנע את השפעתם התרבותית של השכנים הכנענים, השטופים כבר דורות רבים במסורת תועבותיהם?!

בשלב הביניים, עד שהכנענים יעזבו את הארץ מרצונם בשל טיבה הירוד, מצווה התורה את עם ישראל בשלושה דברים בלבד:

א) להשמיד את פסילי הכנענים ואת מצבותיהם ככל שאך יוכלו, כלומר לבער את העבודה הזרה מן הרחוב, מן המקומות הציבוריים.

ב) לא לכרות ברית לכנענים. לאמור: ניתן לשמור עִמם על שכנות 'קרה', טובה ומאופקת ובלא להתגרות בהם, אך אין לכרות להם ברית.

'הסכם' הוא חוזה בין עמים או בין אנשים, והוא תופעה חילונית בעיקרה. 'ברית' היא תופעה דתית, עמוקה, וכפי שנראית ברית הנישואין אצלנו. אל הברית הדתית מגייס כל צד את אלוהיו. התורה אוסרת זאת מכול וכול:

לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלוהיהֶם בְּרִית.

האלים הכנעניים אינם בשום דרך 'פרטנרים' לברית עם עַם ה'. זאת ועוד: הברית עם הכנעני נערכת, כברית הנישואין אצלנו, על סעודה של בשר ויין. אכילה משותפת של בשר ויין היא התשתית לברית נישואין בין בנות ישראל לכנענים או בין בני ישראל לבנות כנען, וכפי שעתיד להתפרש להלן. נקצר בפירוט סכנת הנישואין המשותפים ונסמוך בכך על הקורא. הברית גם לא תהיה ברית של אמת, שהרי עלינו לשאוף ליציאתם מכאן.        

ג) לגרש את הנשארים המעטים בסוף תהליך ההגירה (פסוק ל"א).

לאחר החטא

מכל מקום, בתקופת הביניים עם ישראל פטור ממלאכת העקירה והגירוש, והקב"ה ומלאכו לוקחים על עצמם את המשימה הקשה. אך הזדמנות שנייה לא ניתנה, ויד ה' העוזרת לישראל באמצעות זעזועים אקולוגיים לא שבה עוד לעשות זאת אחרי חטא המרגלים ואחרי דחיית הכניסה לארץ בדור שלם. משנכנסו לארץ בימי יהושע היה על עם ישראל להתעמת במלחמה ארוכה, ממושכת ומתישה עם הכנעני יושב הארץ. השפעת נסי מכות מצרים וקריעת ים סוף הייתה חלשה יותר, והמלחמה נמשכה עוד שנים רבות. עד להכרתת הכנעני והשפעותיו עברו מאות רבות של שנים, שנים של מעלות ומורדות, שנים של חטא עבודה זרה ושל שעבוד וצרות.

דוד ושלמה סיימו את מלאכת הכרתת ההשפעה הכנענית הקלוקלת על ישראל, והם זכו לבנות את ירושלים ואת מקדש ה' על מכונו.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ'ג בשבט תשע"א, 28.1.2011
מודעות פרסומת

פורסמה ב-1 בפברואר 2011, ב-גיליון משפטים תשע"א - 703 ותויגה ב-, , , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: