יותר ספר לאף אחד / חבצלת פרבר

 

ספרו המופתי של ניטשה מונח זה שנות דור בפני הקורא העברי בתרגומו הפיוטי והמושחז של ישראל אלדד. לא ברור למה היה צורך בתרגום חדש, גדוש יובשנות אקדמית וחסר אהבה

כה אמר זרתוסטרה: ספר לכל אחד ולאף אחד, פרידריך ניטשה; מגרמנית, מבוא והערות: אילנה המרמן

עם עובד, 2010, 473 עמ'

ספרו הידוע ביותר של הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה ורב-המכר הקלאסי "כה אמר זרתוסטרא" זכה בשנה החולפת לתרגום חדש. אמנם זהו "ספר לכל אחד ולאף אחד", כפי שכתב המחבר בכותרת המשנה לספרו, אבל דומה שבארבעים השנים שחלפו מאז שיצא לאור התרגום הקודם – תרגום המופת של פרופ' ישראל אלדד – התמעטו ה"כל אחד" והתרבו ה"אף אחד", והופעתו של התרגום החדש מחזירה לתודעה ספר שמבחינתם של שוחרי התרבות מעולם לא צריך היה להיעלם משם.

התרגום העברי הראשון לספר נעשה על ידי דוד פרישמן בשנת 1914. הוא נושא את רוחה של תקופת ההשכלה ולשונו היא הלשון העברית של אותם ימים. "מאז חלו תמורות מרובות בשפה והיה הכרח לתרגם את הספר מחדש לעברית של ימינו", נכתב, ובצדק, על גבי השער האחורי של הספר בתרגומו של אלדד בשנת תש"ל. אך לא כך הוא בתש"ע. לדעתי התרגום של ישראל אלדד היה ונשאר הטוב שבתרגומי הספר לעברית. למרבה הצער תרגום זה נעלם כבר מזמן מן המדפים, לאחר שמהדורות חוזרות שלו נדפסו לאורך כ-25 שנה, ורק בחנויות לספרים מיד שנייה ניתן עוד להשיג אותו. אבל דווקא התרגום הזה מפליא לעשות בהורקת הפיוט והדיוק המופלאים של ניסוחיו של ניטשה מן הכלי המקורי בגרמנית לעברית.

כידוע, אלדד היה מעריץ גדול של ניטשה ותירגם רבים מכתביו. התרגום לעברית של "כה אמר זרתוסטרא", בהוצאת שוקן, הוא ללא ספק מנחת אהבה. שפת התרגום לא התיישנה כמעט, להוציא שימוש בניסוחים גבוהים מעט מן המקובל בספרות העברית בת ימינו (וזו דווקא מחמאה ולא ביקורת). גם היום ניתן לקרוא אותו בדיוק כמו שצריך: לא כספר פילוסופיה, אלא כשירה-של-רעיונות הכתובה בפרוזה. גם המסגרת נכונה ומדויקת: בהקדמה לתרגום שלו הסתפק אלדד בהבאת עיקרי קורות חייו של ניטשה, והתייחס רק ברמז לסוגיית הזיקה – הקיימת או לא – לנאציזם. שני עמודי ההקדמה מכילים את כל מה שהקורא זקוק לו ואת כל מה שהקדמה נכונה צריכה לכלול ולא יותר מכך. ההקדמה היא נספח לספר, כמו כניסה לבית: קולב, מראה ותו לא. הקדמתו של אלדד כוללת את ההגדרה התמציתית ולדעתי גם הנכונה ביותר לספרו של ניטשה. כך כותב פרופ' אלדד:  "אם מכל יצירותיו של ניטשה 'זרתוסטרא' זכה ליתר פופולריות אף בקרב קוראים בלתי-פילוסופיים, הלא זה בזכות ייחודו הספרותי. אותו לבוש מפתיע וקוסם בו הלביש… את רעיונותיו המהפכניים, לבוש דימויי, סיפורי, שירי והרהורי לסרוגים… שזור פניני פתגם וסאטירה צולפת…".

יורגן ניראד, בספרה הנוכחי של המרמן, אומר את אותו הדבר על פני עמודים שלמים ומלומדים, שבהם הוא מזכיר (ובצדק) גם את היינה. אלדד, לעומת זאת, השאיר לקוראים את המבחן והשיפוט, ורק דאג להצביע על העיקר ולהניח לפנינו את תרגומו הפיוטי והמושחז. ניכר בתרגום שאלדד אוהב את הספר, נהנה ממנו הנאה צרופה, אמנותית וחושנית לא פחות מאשר הנאה אינטלקטואלית. הוא לא נאבק עם ניטשה, לא מנסה לנתח אותו ולפרש אותו. הוא זורם איתו. את כל השאר הוא מניח לקוראים, או למלומדים אחרים שכותבים ספרי עיון לקהל המקצועי.

הכול מכירים את ההכרזה של ניטשה על "מות האלוהים", שמופיעה דווקא בספר אחר שלו, "האדם העליז". ב"זרתוסטרא" היא מופיעה בניסוח אחר, מורכב יותר: "אלוהים הוא השערה…" (וגרוע מכך: "אלוהים הוא רעיון העושה כל מישור לעקוב"!). מכאן הפילוסופיה שלו, המעמידה את הכול על האדם וקוראת להופעת ה"עלאדם" או "האדם העליון". אבל לצד ההכרזה הזו, שכבר הפכה לקלישאה בתרבות המערב, יש ב"זרתוסטרא" מאות ואלפי פנינים, שמבלי להתחבט בתורתו הפילוסופית של ניטשה, בשאלת העקביות של רעיונותיו וכיוצא באלה, ניתן ליהנות מהן תוך כדי קריאה, כפי שנהנים מספרי שירה אחרים ומספרות טובה בכלל.

הנה דוגמה אקראית: "בהרים הדרך הקצרה ביותר היא זו שמפסגה לפסגה; אך לשם כך אתה זקוק לרגליים ארוכות. מכתמים חייבים להיות פסגות, והאנשים שאליהם הם מופנים – גדולים וגבהי קומה…". האין זה תיאור נהדר – הקורא כמטפס הרים והכותב כמציב פסגות? או משפטי המבוא של ניטשה לאותו פרק ("באיי האושר") הדן באלוהים וב"עלאדם" (בתרגומו של אלדד):

התאנים נושרות מן האילנות. טובות הן ומתוקות; ובנושרן נקרעת מעליהן קליפתן האדומה. רוח צפון אני לתאנים הבשלות… ראו מה רב השפע אשר סביבנו! ומה יפה מתוך הגודש להשקיף על ימים רחוקים.

לפנים, כשהיו משקיפים על ימים רחוקים, היו בני אדם אומרים: אלוהים; אך עתה לימדתיכם לאמר: עלאדם. אלוהים הוא השערה… וכי ביכולתכם ליצור אלוהים? שתקו נא אפוא בעניין כל האלים! והלוא ביכולתכם ליצור את העלאדם…

עכשיו השוו את המוסיקליות של התרגום הזה עם התרגום החדש של אילנה המרמן:

התאנים נושרות מן העצים, טובות ומתוקות הן. נושרות וקליפתן האדומה נקרעת. רוח צפון אני לתאנים בשלות… ראו איזה שפע יש סביבנו! ומשפעת-היתר טוב להשקיף החוצה אל מרחבי-ים רחוקים.

לפנים היו משקיפים אל מרחבי-ים רחוקים ואומרים: אלוהים; והנה לימדתי אתכם לומר: על-אדם. אלוהים הוא השערה… התוכלו לברוא אל? – ובכן שתקו בבקשה ואל תדברו על אלים כלל! אבל את העל-אדם הלוא תוכלו לברוא.

התרגום של המרמן אמנם מדויק יותר ב"מרחבי-ים" במקום "ימים", ועדיף בעיניי השימוש שלה ב"על-אדם", עם מקף, במקום "עלאדם" המלאכותי של אלדד. אבל התרגום של אלדד חד, קולח ומוסיקלי יותר והתוצאה היא יותר פיוטית.

ספרו של ניטשה שופע מכתמים גם על אודות יחסי גברים ונשים (חלקם מקוממים ממש), נישואין, ילדים ועוד. לא קשה להבין כיצד ספר ששופע מימרות ומכתמים מעין אלו זכה לפופולריות עצומה בקרב דורות של קוראים מתרבויות שונות. כל אחד יכול למצוא בו משהו שמדבר אליו, או משהו שהוא יכול להטיחו בפניו של אדם אחר. את הרעיון על על-אדם אפשר להוליך לגבהים מוסריים או שכליים (ככוונתו של ניטשה), או לפרש במונחי אדם-על הנאצי, פירוש שמעוות כליל את הכתוב. ודווקא בנושא זה כוונותיו של ניטשה ברורות למדי ועקביות. מי שניגש אל הספר בגישה שכלתנית ואקדמית מסתבך ללא מוצא. ספרו של ניטשה מלא סתירות, מתחים, אמירות ואמירות שכנגד. זה אינו טקסט פילוסופי-דידקטי, אלא טקסט שירי-דיאלקטי. יש בו יותר ממין הזֶן מאשר ממין תורות המוסר המוכרות לנו.

אילנה המרמן ניגשת אל הספר כאל משהו שצריך לנבור בקרביו ולנתח את מרכיביו, כמעט כמעשהו של שוחט באיטליז. נראה שאין היא אוהבת באמת את "זרתוסטרא", והתרגום, ובעיקר הכתיבה שלה, חושפים זאת: "אני עצמי, שכמו קוראים רבים נשביתי בצעירותי בקסמיו בלי לדעת בעצם למה, נאלצתי בבגרותי להודות ביני לבין עצמי שאיני נשבית בהם עוד. אדרבה, עד כדי כך אינני מבינה את כוונותיו ואת פשר ההשפעה העצומה שהיתה לו על הוגים ועל אמנים… שאני אף מתקשה בקריאה…". הקדמה זו, שמופיעה מול עיני הקורא היישר בדש הימני של הכריכה, בוודאי איננה מקדמת מכירות של הספר. בהמשך כותבת המרמן: "ככל שהוספתי ידע והבנה באמצעות התוודעות אל ההקשרים השונים של היצירה – החל בהקשרים הפילוסופיים ובמקורות… המצוטטים בה… המעמקים ואף התהומות של ההרפתקה החווייתית והאינטלקטואלית… התפלאתי לגלות עד כמה היא מעניינת, נועזת ומגרה גם היום…".

אלא שהנאה אינטלקטואלית-אקדמית אינה ממין העניין בספר הזה. ההקדמה עצמה – מסה כבדה בת 37 עמודים – אינה מרבה תענוג. אני עצמי נאבקתי בה פעמים מספר, ובכל פעם הצלחתי לצלוח עוד חצי עמוד או עמוד עד ייאוש כמעט. יתר על כן, לכל אורך התרגום מפוזרות אינספור הערות שוליים, אָפָּרָט מדעי מפורט, שלִבו של כל חוקר אולי ירחב למראהו, אבל עבור הקורא המבקש ליהנות מ"זרתוסטרא" ההערות הללו מסיטות את המוקד מן ההנאה הספרותית אל השולי ואל השכלתני, ובסופו של דבר מחבלות בכוח המשיכה של הספר.

אל 37 העמודים המעיקים של ההקדמה מצטרפים 40 עמודי מסה שכתב בן זוגה הגרמני של המתרגמת, יורגן ניראד. המסה ברובה קריאה ומעניינת יותר מאשר ההקדמה, וכבר היה מי שאמר שהוצאת הספר הזה לא באה אלא כדי לתת הזדמנות לפרסום מחודש של המסה של ניראד על ניטשה. ניראד מנתח היבטים שונים ברקעו התרבותי ובסגנונו של הפילוסוף, והדברים בחלקם מעניינים. הוא גם מתייחס כמובן לשאלה הישנה האם ניטשה היה נאצי, ומיטיב לשלול את ההאשמה. אבל בין הקדמה למסת-סיום, הספר במתכונתו הנוכחית מחטיא את מטרתו, פוגם באופי היצירה שהוא מתיימר להביא לפנינו ואולי מוטב היה אלמלא בא כלל לעולם.

 

 

מודעות פרסומת

פורסמה ב-12 בינואר 2011, ב-גיליון בא תשע"א - 700, עיון ותויגה ב-, , , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 3 תגובות.

  1. שגיאה חמורה

    "הכול מכירים את ההכרזה של ניטשה על "מות האלוהים", שמופיעה דווקא בספר אחר שלו, "האדם העליז"."
    זה יותר בכיוון של ספר של גייז מאשר ספר פילוסופי… הכוונה היא כמובן, "המדע העליז".

  2. בספרים פילוסופיים שכאלו, אני חושב שבמידה ונמצאו כמה טעויות יש צורך לערוך תרגום חדש.
    עם זאת אני חושב שבמצב שספרי המקור שלנו עולים כ20 שקלים במצב חדש, הרווחיות הכלכלית של תרגום לעברית של ספרים שממילא תורגמו בעבר, ואין להם חשיבות השכלתית ותרבותית, אין טעם להשקיע בהם זמן וכסף שלא נראה חזרה, אלא אם הם תורמים בצורה משמעותית לתרבות.

  3. אני מסכים לגמרי ויותר עם הנאמר כאן. תרגומו של אלדד הוא פשוט מופתי. אחד התרגומים הטובים ביותר שאני מכיר ובהחלט אין שום צורך בתרגום נוסף.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: