מפולנית: דוד וינפלד

מתנה

יוֹם כּהֹ מְאֻשָּׁר.
הָעֲרָפֶל נָמוגֹ מֻקְדָּם, עָבַדְתִּי בַּגָּן.
יונְֹקֵי דְּבַשׁ נִצְמְדוּ אֶל פִּרְחֵי יַעֲרָה.
לאֹ הָיָה דָּבָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה שֶׁרָצִיתִי לְעַצְמִי.
לאֹ הִכַּרְתִּי אִישׁ שֶׁכְּדַאי הָיָה לְקַנֵּא בּו.ֹ
אֶת הָרַע שֶׁהָיָה שָׁכַחְתִּי.
לאֹ בּשְֹתִּי לַחְשׁבֹ כִּי הָיִיתִי מַה שֶּׁהִנְנִי.
לאֹ חַשְׁתִּי כָּל מַכְאובֵֹי גּוּף.
בְּהִזְדַּקְּפִי רָאִיתִי יָם כָּחלֹ וּמִפְרָשִׂים.

ברקלי, 1971

לא שלי

לְהַעֲמִיד פָּנִים, כָּל הַחַיִּים, כִּי עוֹלָמָם – שֶׁלִּי הוּא.
לָדַעַת שֶׁהַעֲמָדַת הַפָּנִים הִיא חֶרְפָּה.
אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה? אִלּוּ צָוַחְתִּי
וְהִתְחַלְתִּי לְהִתְנַבֵּא, אִישׁ לֹא הָיָה שׁוֹמֵעַ.
לֹא לְשֵׁם כָּךְ נוֹעֲדוּ הַמָּסַכִּים שֶׁלָּהֶם, הַמִּיקְרוֹפוֹנִים.
שֶׁכְּמוֹתִי תּוֹעִים בָּרְחוֹבוֹת
וּמְדַבְּרִים אֶל עַצְמָם. יְשֵׁנִים עַל סַפְסְלֵי גַּנִּים,
עַל אַסְפַלְט בַּפָּסַז’. כִּי בָּתֵּי הַכֶּלֶא מְעַטִּים
מִכְּדֵי לְהָכִיל אֶת הָאֶבְיוֹנִים כֻּלָּם.
אֲנִי מְחַיֵּךְ וְשׁוֹתֵק. אוֹתִי כְּבָר לֹא יִתְפְּסוּ.
לְהָסֵב לְשֻׁלְחָן עִם הַנִּבְחָרִים – זֹאת אֲנִי יוֹדֵעַ.

1997

צ'סלב מילוֹש (2004-1911) נולד בליטא, התגורר בפולין למן מלחמת העולם השנייה, ובעת שירותו במשרד החוץ הפולני "ערק" בשנת 1951 למערב. במשך כשלושה עשורים נאסרו יצירותיו לפרסום בפולין. הוא חי בפריז ואחר כך בברקלי ולאחר קריסת המשטר הקומוניסטי חזר להתגורר בפולין. בשנת 1980 זכה בפרס נובּל לספרות. השיר המתפרסם כאן הוא מתוך "אור יום – מבחר שירים מאת צ'סלב מילוש" הרואה אור בהוצאת "אבן חושן" בימים אלו.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ט"ז שבט תשע"ד, 17.1.2014