כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה? | רפאל מלכא

שיח השדה 

אף על פי שאינני חובב מוסיקת רוק, ישנו יוצא מן הכלל אחד, שאל שיריו שמורה חיבתי – זהו שלום חנוך. אחד השירים היותר אהובים עליי הוא השיר הידוע "עץ השדה" (מילים: נתן זך, לחן וביצוע: שלום חנוך). מעבר לכך שזהו שיר יפהפה, ייתכן שנמשכתי אליו, כמו רבים, בשל ההקבלה הנהדרת שבו בין האדם לעץ, ואין לך חובב טבע שלא חש רגש שבמרכזו ההכרה שבינינו לבין העץ יש מעין שותפות גורל, שהרי "כמו האדם גם העץ צומח, כמו העץ האדם נגדע".

צילום: לוקאס סמולרסקי

צילום: לוקאס סמולרסקי

צירוף זה – "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" – התקבל גם כציטוט שמרבים להשתמש בו בחגיגות ט"ו בשבט, או בנטיעות שאליהן מזמינה הקרן הקיימת לישראל את תלמידי בתי הספר. אמרנו ציטוט, וחובה עלינו לציין גם את מקור הביטוי בפרשתנו (דברים כ, יט-כ): "כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ". בכוונת מכוון הבאנו את הפסוקים במלואם, מפני שמיד אפשר לראות שלא אמרה התורה מה שאמרה מתוך איזו מגמה "ירוקה" של שמירת טבע (צר לי לאכזב את שומרי הטבע, שהשתמשו בביטוי זה בעת מאבקם על שמירת נופי החורש והיער הטבעיים). ברור שכל ההוראה שלא לכרות עצים אינה נופלת אלא על עצי הפרי, שמהם תועלת לאדם, ולא על עצי הסרק, שאותם ניתן לכרות. אם כי, וכאן נכנסת אכן מגמה ירוקה, רק בעת מצור ומלחמה, שאם לא כן תיאסר גם כריתתם של אלו.

אם כן מה פירושו של הצירוף? רש"י מפרש: "הרי כי משמש בלשון דילמא, שמא האדם עץ השדה, להיכנס בתוך המצור מפניך, להתייסר ביסורי רעב וצמא כאנשי העיר, למה תשחיתנו". והדברים הפוכים ממה שהבין זך. רש"י אומר שהעץ אינו כמו האדם, הוא אינו נכנס לתוך מצור מפניך, הוא אינו מתייסר ברעב ובצמא כשאתה צר עליו, ובכלל אינו צד במלחמה הזו, אם כן למה להשחיתו? נראה שהטעות נובעת מהבנה מוטעית של המילה "כי" שבעברית העכשווית משמעותה "כיוון ש…", אך אחד מפירושיה המקוריים הוא הפוך – "דילמא", שמובנו "האומנם?". לא קל לי לבקר כך שיר אהוב, אך כשלומדים תורה מחויבים אנו לחתור אל האמת שבפשט הכתוב. ושלא תחשדו בי ששש אני אלי קרב, שהרי באותה מידה שאני אוהב את האמת שונא אני את המלחמה ואת תוצאותיה הארורות, לאדם ולטבע ולעץ בכללו.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ג' אלול תשע"ג, 9.8.2013

פורסמה ב-9 באוגוסט 2013, ב-גיליון שופטים תשע"ג - 835 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

כתיבת תגובה