איתי אליצור אם אתה קורא את התגובות אז רציתי להעיר:

הרב חיים נבון הוא לחלוטין לא "רב מחמד" שמנסה למצוא חן בעיני מאמר המערכת של עיתון הארץ וכד' ואתה מוזמן לקרוא את ספרו "גשר בנות יעקב" ואת מאמריו בשבח השמרנות ואת מאמר הביקורת שלו על הפמיניזם הדתי "ארמון הפמיניזם צריף התורה"

מה שהוא אולי כן מנסה לעשות ואתה תקפת אותו על כך באופן חסר פרורפורציה זה להוציא את הרושם הדמוני שהיהדות מקבלת מכל מיני ארגונים אנטי דתיים שמוציאים כל מיני חלקי ציטוטים והם מנפחים אותם כדי להכפיש את היהדות

לגבי זה שהתורה היא לא מסטיק רעיוני שמשתנה בכל דור אתה צודק לחלוטין וטוב שבזמן האחרון המוסף מפרסם גם דעות כאלה כמו המאמר שלך והמאמר של יוסף מגנהיים אבל שוב כאמור הרב נבון הוא לא הנציג של "לועסי המסטיק" והוא אפילו רחוק מכך וכמו שכתבתי למעלה

לגבי מה שכתבת על המוסר-אולי נעלם מעייניך אבל זה לא הרב נבון המציא את העניין הזה ומחז"ל דרך כל הפוסקים בכל הדורות קיים המאמץ הגדול לא להיכנס לדילמות בין המוסר הטבעי הפשוט לבין המוסר האלוקי שלא תמיד מובן לנו

האם אתה לא מכיר את המדרש על "דמעת העשוקים" בו נזעק כלפי מעלה על איסור הממזרים לבוא בקהל עקב חטא הוריהם?[זה מדרש רבה לא אתר "חופש"]

האם אתה לא מכיר בעקבות מדרש זה ובעקבות המוסר הטבעי את המאמצים האדירים של הפוסקים בהתרת אנשים מחשש ממזרות?

האם לדעתך במצב בו למרבה הצער בית דין יכריז על מישהו כממזר כי לא נמצא היתר לפי כללי הפסיקה לאותו נידון אז בית הדין יזמין כלייזמרים שיקפיצו את כולם בריקוד לצלילי ניגון על הפסוק "לא יבוא ממזר בקהל ה'" או שהם יגעו בבכייה שהם לא הצליחו לעזור לאותו מסכן ?

העניין הזה של מוסר אלוקי לעומת מוסר טבעי הוא ארוך מיני ים הן מההיבט ההלכתי והן מההיבט הרעיוני אבל רציתי בקצרה להעיר שזה לא כל כך "שחור לבן" כמו שהיה נראה מדבריך
[הדוגמא מממזרות היא דוגמא בולטת וכנ"ל מדובר במקרים של אשת כהן שנאנסה ועוד דוגמאות ואכמ"ל]

לסיכום:למרות שאני מסכים עם הכיוון הכללי של המאמר ואני שמח שמאזנים כאן במוסף בין מאמרי ה"מחדשים" לבין הגישה המסורתית והנכונה דומני שהרב נבון הוא לא הכתובת הנכונה להתקפה בעניין זה וגם עניין המוסר הטבעי לעומת המוסר האלוקי הוא מורכב יותר ממה שתארת כאן בכמה שורות

אגב, כך נראה המאמר כפי שאושר על ידי אחרי כמה עריכות, לפני העריכה הסופית: (מתחתי קו מתחת לכמה משפטית שהעורכים מחקו לי, אני עוד לא מספיק מנוסה בפייסבוק, אז אני לא יודע אם יראו את זה. מיד נראה):

שלגיה לא אכלה תפוח
101 טעויות נפוצות של חיים נבון
1. הוא לא יודע לספור
כדי שאוכל לכתוב עליו ביקורת הנושאת את השם "101 טעויות של חיים נבון" הוא היה חייב לטעות 101 פעמים. העצלן הזה לא עשה זאת, הוא טעה בקושי 7 פעמים (האמת היא שרשמתי עוד כמה טעויות קטנות, אבל לא נהיה קטנוניים). הוא ברח בזהירות מכל טעות אפשרית, דייק בלשונו, כתב ספר חינני, קסום, שמתמודד בחן וברצינות עם המון טעויות נפוצות. הוא עשה חריש עמוק, אסף מקורות וביסס את דבריו במעט המחזיק את המרובה.
אבל יש בו טעות אחת עקרונית שעולה מתוך השבע ושקולה כנגד מאה ואחת, והיא הגישה האומרת שאם מצאנו בתורה דבר שלא מוצא חן בעיני דורנו, הדרך להתמודד עם זה היא לטעון שהדבר לא קיים. והנה הדוגמאות, אחת ואחת אחת ושבע:

2. הגבר והאישה
אליבא דחיים נבון אחת הטעויות הנפוצות היא המחשבה שעל פי היהדות הגבר אמור לשלוט באישה. המקור שהוא מביא הוא מכך שהפסוק "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" איננו מצוה אלא קללה. אין ספק שהוא צודק, זו אינה מצוה אלא קללה. אלא שהספרות ההלכתית מלאה מקורות המלמדים שהאישה אכן צריכה לכבד את בעלה ולמלא את דבריו. די אם נביא שני מקורות לדוגמא: "אבא אומר השקיני מים ואימא אומרת השקיני מים איזה מהם קודם אמר ליה הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך", וכן: "ת"ר איש אין לי אלא איש אשה מנין כשהוא אומר תיראו הרי כאן שנים א"כ מה ת"ל איש איש סיפק בידו לעשות אשה אין סיפק בידה לעשות מפני שרשות אחרים עליה". (שני המקורות בקדושין ל-לא). נכון שאין לאיש באשתו קניין מוחלט, הם שתי ישויות ממוניות נפרדות ויש ביניהם מערכת חיובים הדדית, ויתרה מכך: האישה רשאית לוותר על זכויותיה וחובותיה במערכת ההדדית הזאת, והיא איננה מחויבת לה (כתובות נח). אבל מכאן ועד לקבוע חד משמעית שעמדת היהדות היא שויון בין המינים הדרך עוד רחוקה. מה לעשות, אין בהלכה שויון בין המינים, השוויון בפירוש אינו ערך יהודי.
נכון שהמדרש מדבר על גוף אחד המורכב מאיש ואשה, אבל אין להתעלם מהפשט האומר שהאישה נבראה משום שלא טוב היות האדם לבדו, וכדי להיות עזר כנגדו. אגב, מה רע בזה?
אחד התפקידים המוטלים על האיש ולא על האישה הוא העיסוק בתורה. וכך היה בישראל בכל הדורות. האישה רשאית כמובן ללמוד תורה, ותמיד נשים עשו זאת, אבל תמיד ידעו שהסמכות היא אצל הגברים, והם הממונים על הנחלת התורה לדורות הבאים.
אגב, גם לגבי ניתוח הפסוקים בספר בראשית, יש כאן דמגוגיה קטנה. גם "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" הוא קללה ולא מצוה, אבל לומר שאנו מדליקים מזגן ומשנים אותה – זו ממש לא כוונת הפסוק. כוונת הפסוק הוא שהאדם לא יקבל את מזונו בחנם כמו שהיה בגן עדן, אלא יצטרך לעבוד קשה כדי להשיגו. זה נכון גם לגבי מי שעובד בחדר ממוזג. חוץ מזה – מי אמר שעבודת האדמה איננה ערך? בבני עקיבא דוקא חושבים שכן.
3. שבטו ובנו
לטענת חיים נבון "חושך שבטו" פירושו אב שלא מנהל שיחות נפש עם בנו, כי שבט הוא לא שוט אלא סמכות. להוכחת טענתו הוא מביא כמה פלפולים שאני מתקשה להאמין שהוא עצמו מאמין בהם. קודם כל נקדים ונאמר שבתנ"ך פירוש המלה שבט הוא שוט. ראה לדוגמא: "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדוֹ נָקֹם יִנָּקֵם", "לָכֵן כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אַל תִּירָא עַמִּי יֹשֵׁב צִיּוֹן מֵאַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה וּמַטֵּהוּ יִשָּׂא עָלֶיךָ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם", "וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם עוֹדֶנּוּ חַי בְּלֵב הָאֵלָה". ועוד רבים. אחד הפסוקים האלה אומר: "וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע". כלומר: הוא יכה אנשים בפיו, שיהיה לו כוח ככוחו של שבט. ללמוד מהפסוק הזה ששבט אינו שוט הוא הוצאת הפסוק מפשוטו באופן מגמתי ודמגוגי להפליא.
4. חוה איננה שלגיה
חיים נבון אינו יוצא מן הכלל בעניין הזה. ספרים רבים שמנסים להוכיח שהתורה דוגלת בחופש, חירות ושוויון, צצים בדור האחרון כפטריות אחר הרגל. ספרים רבים באים להוכיח שהשוויון הוא ערך יהודי. אבל כמו שכותב חיים נבון עצמו בשם רב אלמוני (כוונתו לרב יעקב מדן), כשכותבים ספרים רבים וארוכים כדי להוכיח בהוכחות מפולפלות שהמרובע הוא עגול, כנראה שהמרובע הוא מרובע, כי כדי להוכיח שהעיגול הוא עגול לא צריך לכתוב ספרים. מה לעשות, אין שויון בהלכה. די אם נציין שהגמרא אומרת שאדם צריך לברך שלא עשני גוי, שלא עשני עבד ושלא עשני אישה, ויש אומרים שלא עשני בור. אישה ועבד מברכים שעשני כרצונו. יש ספרים מודרניים שלמדו משם שהאישה מעולה מהאיש, שהרי היא עשויה כרצון ה'. (אי-שוויון כזה לא פוגע בערך השוויון ולכן זה בסדר). הטוען כך יצטרך לפרש באופן דומה גם לגבי עליונות העבד ואולי אף הגוי והבור. זה לא מחזיק מים.
גם הניסיון לטעון בכל דור שהתורה תומכת בצורת השלטון או הדין הפלילי המקובלים בדורו של הטוען, זקוקה לכשרון דמגוגי לא מבוטל. התורה תומכת, כך או כך, בעונש מות לחוטאים בעברות חמורות, ואין בה עונש של כלא (על טעם הדבר כתבתי מאמר במקום אחר, ולא כאן המקום). כך גזרה התורה וכך ראוי לעשות. אפשר להתחבא מאחורי כל מיני מכשולים פרוצדורליים ופטנטים הלכתיים כדי להתחמק ממצוות התורה, אך אין להתעלם מכך שכך היא צוותה, כנראה משום שהקב"ה מרשה לעצמו להחזיק בעולם ערכים שונה משלנו. מה הוא חושב לעצמו? שבגלל שהוא ברא את העולם, והעולם שלו, הוא יכול להכתיב לנו את מי להרוג?
אי אפשר להתאים את התורה בכל דור לשגיונות החולפים של הדורות השונים, שאתמול באו ומחר ילכו. התורה היא נצחית ולא תשפיל את עצמה ותקבל בכל דור את ערכי אותו דור. בקיצור: התורה והתרבות הגויית העכשוית אינם הולכים ביחד. צריך לבחור.
חייים נבון ורבים אחרים עושים עבודה חשובה ביותר ומקרבים יהודים לתורה. חשוב רק להקפיד לקרב את היהודים לתורה ולא את התורה ליהודים. תארו לכם שמשרד החינוך יגלה שהתלמידים נשארים בורים, ואז במקום ללמד אותם יותר ולדרוש מהם יותר, הוא יחליט להשאיר את התלמידים בבורותם ולהנמיך את הדרישות הלימודיות לרמה שלהם (אופס… בעצם זאת דוגמה לא כל כך טובה).
5. "לעתים קרובות משתמשים פוסקי ההלכה בכלים טכניים כדי לפתור בעיות מוסריות עקרוניות"
הקב"ה הוא אחלא אלהים שבעולם, רק מה? לפעמים הוא לא כל כך מוסרי. אני מבין יותר טוב ממנו מה זה מוסר. לכן במקום שבו נדמה לי שהוא קצת חלש באיזה עניין מוסרי, אני אפתור את הבעיה בכלים טכניים.
6. כשר בהשגחת חריגים ונידחים
לאחרונה פורסם במקור ראשון ראיון עם שייח' מוסלמי הפעיל בהר הבית. השייח' שהכין שיעורי בית, שאל את המראיין למה אנחנו מכריעים לפי הדעה הכי פרובוקטיבית. הלא יש דעות ביהדות שהר הבית לא קדוש, או שאסור לעלות בימינו להר הבית, אז למה לא תבחרו בדעות האלה? הן פחות בעייתיות. שאלה טובה. התשובה היא שעיון אובייקטיבי בכל מקורות היהדות מהתורה ועד ימינו מכריע חד משמעית בכיוון הזה. על שיקול מעין זה השייח' לא חשב. גם חיים נבון לא. הוא מביא לפעמים לסיועו דעה נידחת וחריגה שעיון אובייקטיבי בכל מקורות היהדות דוחה אותה מכל וכל, אבל היא מאד נוחה כדי להראות שאמנם אנחנו דתיים אבל אנחנו בסדר. חיים קלים.

7. קמצנות
השגיאה הנפוצה ביותר של חיים נבון (היא חוזרת עשרות פעמים בספר) וגם המזעזעת ביותר (לפחות אותי): הוא מרבה להזכיר את המלה "שַׁמּוֹת", וכדי שלא נתבלבל, הוא תמיד מנקד אותה, אבוי, בקמץ במקום בפתח. הוא פשוט קמצן
אחת ושבע. "ביובל תקעו בשופר במוצאי יום הכפורים"
מי אמר שבמוצאי?

סליחה שלא התאפקתי וציינתי גם את שתי השגיאות האחרונות, הן לא שייכות לענייננו. "חוה לא אכלה תפוח" הוא ספר יוצא מן הכלל. לא אותו באתי לתקוף כאן אלא את הגישה שחיים נבון הוא אחד ממייצגיה הבולטים, ולשם כך השתמשתי בספר שכרגע על השולחן. הספר כשלעצמו באמת ספר מצויין ומומלץ בחום.

איתי,אני שמח מאוד

מה גם שאני מקווה שהבנת שלא באתי חלילה לתקוף או משהו כזה אלא ההיפך אם הכיוון הכללי של מאמרך אני מסכים מאוד והיו לי השגות על מעט דברים וכדרכו של דיון

בקשר לעניין של מוסר טבעי מול מוסר אלוקי אמליץ לך על דיון מעניין מאוד שהיה באתר "כיפה" בנושא העקבות מאמר של הרב חיים נבון על מחיית עמלק ותגובתו של הרב ברוך אפרתי על מאמרו

משם התערבו בדיון הרב אמנון בזק והרב איתיאל אורון שמאמרי שניהם נכתבו ברוח הדברים עליהם כתבתי לך כאן [הרב אפרתי הגיב למאמרו של הרב בזק]

הדיון שם מעניין מאוד והוא מומלץ לקריאה

נ.ב

בהקשר זה סיפור ששמעתי על ר' חיים מבריסק-

כשר' חיים נפגש למטרות שידוכים הוא היה שואל את המיועדת מה היא חושבת על מחיית עמלק אם היא הייתה אומרת שהיא תשמח לרצוח את כולם ללא רחם הוא לא היה מעוניין כי מדובר במישהי בעלת נפש קהה ואכזרית
ומאידך אם המיועדת הייתה מסתייגת ואומרת שהדבר אכזרי והיא לא מסוגלת להסכים עם כך זו גם הייתה בעיה גדולה מבחינתו כי מדובר במצווה מהתורה ודבר ה'

כשר' חיים נפגש עם הרבנית ליפשה שעמה הוא התחתן היא ענתה לשאלה כך:"יש מצווה כזאת מהתורה אני לא אצטרך לקיימה כי עפ"י ספר החינוך נשים פטורות"

כך היא בעצם הלכה בין הטיפות ותשובה זו סיפקה את ר' חיים.

לגבי מה יענה ר' חיים לעצמו? מסתמא שהוא היה מקיים את המצווה עם כאב לב גדול[עיין בשביל הדוגמא מה שכתבתי לאיתי בתגובתי הראשונה אליו על איך דיינים היו מתייחסים נפשית לפסק דין שהם היו נאלצים לפסוק למשל בעניין ממזרות או אשת כהן שנאנסה וכד']

איתי, איך אתה מפרש "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו"? גם זה שוט ("אבי ייסר אתכם בשוטים") או שמא כאן אתה מוכן לקבל שמדובר בסמכות?

חכם ותם,מתגובותיך על מאמרה של חנה השקס "עולם שבור על הרצפה" על הפוסט מודרניזם ניכר שאתה להוט אחר הרלטביזם הערכי של הפוסט מודרניזם שעל כל טקסט אפשר לומר כל דבר והכל אמת וכל אחד יעשה במילים הכתובות כאוות נפשו

אבל מה לעשות שעולם התורה וההלכה לא עובד כך וכל ספרות הענפה של ההלכה והמחשבה ופרשנות המקרא והגמרא כן מנסים לחתור לאמת שמסתתרת וכאשר נאמרים דברים שלא מחזיקים מים אז יוצאים נגדם בנחרצות?

אני אומנם לא מסכים עם הכותב בכל דבריו כאן ואתה יכול לראות זאת מתגובתי הראשונה אליו כאן וכמו שכתבתי לו הרב נבון נמצא הרבה יותר בצד שלו[הרב נבון הגיב על כך בעמוד הפייסבוק שלו] אבל ברור שכיוונו הכללי שאומר שהתורה איננה מסטיק שבכל דור אפשר ללעוס כרצוננו הוא כיוון ישר ובריא וכדרכה של תורה

יש דוגמא מעלפת לעניין שהרב נבון מביא בספרו "גשר בנות יעקב" על פולמוס התנאי בנישואין שהיה בין רבני צרפת לבכירי הרבנים שהיו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 למנינם שרבני צרפת בעקבות החוק שנחקק אז בצרפת בעד גירושין ניסו למצוא דרך הלכתית שגט יוכל להינתן בניגוד לרצון הבעל ורבני מזרח אירופה יצאו כנגד זה בנחרצות

אבל זו לא הנקודה-הנקודה היא שנטען כלפי הרבנים מצרפת שרצו לפסוק כך שלפני שנחקק חוק זה בצרפת הגירושין בצרפת היו אסורים עדיין עקב ההשפעה הקתולית רבת השנים ואז אותם רבנים רצו לאסור על הגירושין גם אצל היהודים והם ראו בהם משהו מגונה ואילו לאחר שהחוק הצרפתי שונה ב180 מעלות בעניין פתאום אותם רבנים שינו לחלוטין את תפישתם והם רצו להתיר גירושין אפילו בדרכים בעיתיות מבחינה הלכתית

האם זה נראה לך רציני שלתורה לא יהיה עמוד שדרה ערכי ויציב וכל הגות או כל קודקס חוקים של כל דור יעיף אותה ברוח הנושבת והתורה כבר לא תהיה ספר החוקים והלב של עם ישראל אלא רק פולקלור נחמד של קידוש וזמירות שבת והדלקת נרות חנוכה ואת החוקים בענייני אישות ומשפחה ומשפטים נאמץ מכל הבא ליד?

בקיצור אדון חכם ותם התורה היא לא שפחה נרצעת של הפוסט מודרניזם ולא כל שטות של טרנדים אינטלקטואלים תיכנס לקודש פנימה!

צבי,לגבי גבולות גזרה על פרשנות מקרא וכד':האם היית מקבל את הפרשנות של הנוצרים על פסוקים בישעיהו כמדברים על ישו?["הנה העלמה יולדת בן" והפסוקים על "עבד ה'" וכיו"ב]

האם היית מקבל את פרשנותם של הקראים למצוות התורה?

האם היית מקבל את פירושם של השומרונים שהר הקודש הוא הר גריזים?

נ.ב

אני כמובן שואל את השאלות הללו כ"טול קורה" לתגובתך שמעלי

אתה מציב רק לעצמך? מעניין אז למה אתה כותב את גבולות הגזרה שלך כאן מבלי להסתפק בשמירת דיעותיך לעצמך?

ולא די בכך אלא שאתה בא בטענות קשות לבעלי דעות אחרות "הפונדמנטליסטים" ואתה כותב נגדם שהם "מחללי ה' עושי כל עוולה רשע ופשע" ואתה קורא לשינוי מערכתי בפסיקה ובממסד הרבני ועל כך כתבת 2 מאמרים במוסף זה ואם רק לעצמך באופן פרטי אתה שם גבולות גזרה מה אכפת לך מה הציבור הדתי "הפונדמנטליסטי" חושב ומה הממסד הדתי עושה? הרי אתה מתעסק רק באמונה הפרטית שלך ולא של הזולת אז מדוע באת לנסות לשנות לזולת את אמונותיו וממסדו?

צע"ג על דבריך!?!?!

צבי ונדב,לגבי מה שכתבתי על דיון הלכתי ואג'נדות ברצוני להבהיר:

נכון אומנם שדיון הלכתי אמור להיות ענייני ולא להסתכל בנבכי נפשו של הפוסק שהביע את עמדתו כי זה לא מעניין אותנו

אבל הפסיקה ההלכתית היא לא קרה לגמרי וההלכה היא לא רק טכניקה ותו לא וברור שיש ערכים מנחים של "רוח ההלכה" כשבאים לפסוק וצריך להתחשב בהם

כך למשל אף רב לא ינסה להתיר למישהו לפנצ'ר את הגלגל בגרמא או פטנט הלכתי אחר למישהו שעצבן אותו

כך גם בספרות הפסיקה מובאים בתשובות הרבה עניינים מטא הלכתיים ולא רק דיונים מתמטיים טהורים

לא לחינם במדפי "ארון הספרים היהודי" יש לא רק את השו"ע והטור והי"ד החזקה אלא גם את ספרות המוסר והמחשבה לדורותיה ובגמרא יש לא רק הלכות אלא גם מדרשים

ודוגמא מעניינת לדבר היא פולמוס הפילגש שקרה בעקבות מאמרו של פרופ' צבי זוהר שם הוא הביא מקורות מהראשונים בעיקר שמתירים לפחות להלכה פילגשות והדיון שהיה סביב העניין היה גם הלכתי וגם ערכי

כך למשל שר' חיים עוזר ב"אחיעזר" מדבר על פילגשות אז מעבר למה שהוא מציין שיש מחלוקת ראשונים הוא גם ציין שרעיון להתיר זאת יגרום לנזק של "פריצת גדר האישות"

אי אפשר לנתק את העניין ההלכתי בעניין זה מהשאלות הגדולות כיצד מהלך כזה ישפיע על המשפחה היהודית וכד' וקשה שלא לכעוס על לקיחת ההלכה כמתמתיקה יבשה בכדי להתיר דברים שמנוגדים לרוח ההלכה שמתבטאת במסר הכולל שנאסף מראיית כל הלכות אישות כמכלול

ככה שבדוגמת הפולמוס הנ"ל אכן יש להתייחס לדיון ההלכתי גם באופן המתמטי וגם במובן הרחב יותר של מה שקרה לו החזו"א "השו"ע החמישי"

בהקשר זה מומלץ מאוד לקריאה המאמר של יואב שורק שנכתב בעקבות פולמוס הפילגש "ככה לא חיים עם ההלכה" שנמצא ברשת והא מבקר שם באופן בהיר את לקיחת ההלכה כמתמתיקה ותו לא שדרכה אפשר לעשות כל דבר והערכים הרוחניים הם ממנה והלאה.

לסיכום:אכן דיון הלכתי צריך להיות בקו ישר ללא סטיות של התייחסות לנבכי נפשו של הפוסק או כל מיני פרטים מחייו שלא רלוונטיים לדיון ההלכתי אך אין בכוונתי זאת לומר שהדיון ההלכתי הוא מתמתיקה וטכנוקרטיה של סברות ללא בסיס ערכי שמעמיד אותה אז אומנם "לא דרשינן טעמא דקרא" ו"אין למדין הלכה מפי מדרש" אבל ראיית מדרשים שמדברים על רוח ההלכה הם מלווים את הפוסקים בפסיקתם כמלווים צמודים של ההלכה עצמה

צבי,אתה לא חושב שיש בנוסף לטקסט גם קונטקסט?

ולגבי מה שכתבת לנדב:

נכון אומנם שההלכה היא לא מדע מדויק תמיד וכמו הדוגמא שאני נותן הרבה בהקשר זה שבנושא העירוב בשבת ההלכה המקובלת היא להקל למרות שהמתמתיקה של ההלכה נוטה יותר להחמיר וזאת משום קבלת עם ישראל את הדעה הזאת לכל תפוצותיו וכו' [עיין בערוך השולחן סי' שמה את לשונו הזהב שם על עניין זה]

נכון גם שפוסק שרוצה להתיר עגונה או חשש ממזרות עושה זאת עם מוטיבציה ברורה ועם היכמרות הלב

אבל! וזה ה"אבל" הגדול וצודק כאן נדב בצדק גמור!:פוסק שבא מתוך יראת שמיים אמור להיות ישר עם המקורות ולהכפיף את המוטיבציה האישית שלו למסקנות שיצאו מהם גם אם הם לא היו לפי ציפיותיו

לכן המוטיבציה לא קודמת לפרשנות בעניין זה וההיסק ההלכתי "הקר" הוא שיכריע לשבט או לחסד

וכמו הדוגמא שנתתי כמה וכמה פעמים על הרב עובדיה שלפי דברי מזכירו האישי בראיון שהוא התאמץ במסגרת ההלכה להתיר עגונות וחששות ממזרות לרוב אך הייתה פעם אחת שהוא בכל זאת לא הצליח להתיר ממזר והוא קיבל את הדין ובכה על כך!

שים לב צבי שאם כל הרצון הטוב בפעם האחת הזאת הרב עובדיה לא הצליח והוא בכה על כך משום רצונו להצליח ולעזור למסכן אבל הפרשנות ההלכתית הישרה וה"קרה" היא זו שהכריעה!

אכן כמו שכתבת זה מטבעו של אדם לא להיות כרובוט מתוכנת אבל עניינה של עול מלכות שמיים היא לקבל את דבר ה' אלינו גם שהוא לא לפי מחשבותינו ונטיות ליבנו וגם אם פוסק אכן בא עם מוטיבציה וחשיבה אישית הוא יכפיף אותה להלכה באופן ישר מתוך יראת הרוממות מלפני אדון כל אם חשיבתו האישית לא תחזיק מים לפי כללי ההלכה

לכל מאן דבעי

אני עושה זאת בפעם האלף אולי וזה לא מפריע לי:

אני מפנה כאן את מי שרוצה לראות מאמרים הכתובים בבהירות ונחרצות שמסבירים את מה שמעצבן כל כך את השמרנים אצל הדתיים הליברלים ועל מה חלוקים כל כך מהשורש[והדיונים ההלכתיים הם תולדות של אב מלאכה זה]

1."ככה לא חיים עם ההלכה" של יואב שורק לפחות עד הפסקה האחרונה [שהיא אולי פחות "שמרנית"]
2."ארמון הפמיניזם צריף התורה" של הרב חיים נבון

נכון שזה לא פותר באופן גורף כמובן להתייחס פרטנית גם לדיונים ההלכתיים שיוצאים מאותה מחלוקת עקרונית

אבל ראוי להבין את נקודת השבר שגורמת לשינוי התפיסות

רציתי לציין כאן בעקבות מה שהואשמתי פה בדבריי ב"פלפולים"

מה לעשות שכך דרכה של הלכה לבדוק הכל מהיסוד והשורש ולכן בשו"תים רציניים של גדולי הפוסקים יש לעיתים עמודים על גבי עמודים של חילוקים וסברות ויישוב מחלוקות בין ראשונים ואחרונים ושקלא וטריא עמוסה לעייפה???

כנראה שיש מי שחושב שדי בססמאות או שברי מימרות מחז"ל והפוסקים בכדי לפסוק הלכה ועוד בדברים רגישים?!?!

יש כאלו שכנראה התרגלו יותר מידי לשו"ת אס אם אס של "עולם קטן" ושכחו דיון הלכתי רציני מה הוא

זה מזכיר לי שבדיון בין רבקה לוביץ לפרופ' אליאב שוחטמן על זכותן של נשים להתפלל בכותל עם טלית ותפילין פרופ' שוחטמן הראה כנגד טענתה של לוביץ שאי אפשר להשתמש בכלל של "כחא דהיתרא עדיף" כסיסמא של פיתרון קסם כל פעם שירצו להתיר משהו באופן גורף[הדיון מופיע באחד מכרכי תחומין לא זוכר כרגע איזה]

ש.צ,אותו חבר כיום הוא ירא שמיים גדול ותלמיד חכם אך דומני שאכן זה לא בגלל הטלית

בקשר לבאיזו ישיבה תיכונית למדתי אשלח לך רק שאלה:

אני מקווה שלאור הסיפור על הטלית זה לא יהיה בגדר לשון הרע שיצא על המקום מבחינתך

אכן?

אגב ראיתי עכשיו את התקנון ומדובר בתקנון חדש ושונה מתקופתי

אז התקנון קבע שאין להגיע עם חולצות עליהם תדפיסים של שחקני כדורסל או קולנוע וכד' אך בפועל זה לא נאכף

צבי,אם כל הכבוד הפסקים של הרב אבינר לא רצחו ולא עשקו אף אחד

לידיעתך נשים רבות מאוד מקפידות על מה שהוא כתב מרצון!

גם אם אתה לא מסכים עם הכללים שהוא כתב אף אחת לא תמות מהכללים האלו והם נכתבו כמאמר למשוכנעים ומי שנמצאות "בתוך המועדון"

להזכירך הדברים נכתבו ב"באהבה ובאמונה" של מכון מאיר הנחשב חרדל"י בהגדרות המקובלות ולא בעלון של "קולך" או בעלונים של נאמני תורה ועבודה וכיו"ב

אם אתה לא מעוניין במסרים של "באהבה ובאמונה" איש לא חייב אותך לקרוא אותם

נ.ב

הטיעון שלך בתחילת דבריך הוא מעגלי:ההלכה היא בשבילך פרטית אך בתור מאמין בתורה אתה לוקח ללב את הדברים הנאמרים פומבית אז הם נהפכים לפגיעה אישית

בזאת ביטלת מעשית את ההבדל בין רשות הפרט לרשות הכלל?!?!?!

הותאמה *, לעצור *

בהתחלה כך חשבתי שמדובר בסרקזם אבל הלוגו של מיודעינו שונה

באם טעיתי יהודה מוזמן למחוק את תגובותיי

מאמרו של איתי אליצור והתגובות שבאו בעקבותיו הגיעו למסכי רק הבוקר.
ניכר בילבול מסוים אצל הכותבים לגבי מעמד האשה במקורותינו. כל צד בויכוח המעניין מביא מקורות להצדקת עמדתו ולבססה על העמדה של היהדות. ובכן, כמו כל דבר ביהדות, עמדות חכמי הדורות הקודמים חלוקות גם בענין זה. ואפילו במקרא יש שני קולות על אף שאחד מהם דומיננטי יותר. מי שמעונין להוסיף דעת בנושא הקריטי הזה לחוסנה של החברה הדתית המודרנית בעתיד, מוזמן לעיין בפרק החמישי בספרי 'הדרך הממוצעת', הסוקר היסטורית את העמדות השונות ביהדות בענין מעמד האשה החל מהמקרא וחז"ל, ומתמקד בעמדותיהם של הדתיים-המודרניים הראשונים במאה ה19 (ששנים מהם הוזכרו במהלך הויכוח פה): מהר"ץ חיות, רש"ר הירש ושד"ל.