ארכיון הבלוג
אל גן העדן האבוד | אורית אבנרי
קריאה משווה של מגילת שיר השירים הנקראת בפסח מזהה את המרחב שבו נעים הדוד והרעיה כגן עדן הבראשיתי, וחושפת את התיקון שהיא מבקשת לעשות: לחבר מחדש את התשוקה עם האינטימיות המשך הרשומה
גרסת הבמאי / שלום רוזנברג
בתפיסה המיסטית־חסידית העולם הוא סרט מבוים, ועל גיבוריו לפרוץ את המסך. סיפור האהבה שבשיר השירים הוא משל לכך
סופה העצוב של האהבה / אביעזר ויס
את שיר השירים יש לקרוא מעיניה של האישה. התשוקה לאהבה היא תשוקת האדם למשמעות ובריחת הדוד היא האבסורד שבקיום.
קדושה נסתרת / דוד ביגמן
הצהרתו של ר' עקיבא כי שיר השירים הוא קודש קודשים נועדה לרמוז לרובד נסתר במגילה שאינו יכול
להתגלות. כל ניסיון לפרש את הנמשל יחמיץ את כוונת המשורר.
מהגדת הגלות לשיר השירים / אלחנן ניר
הרבה יש לענות ולומר על ליל הסדר ועל ההגדה; על האירוע המשפחתי החד-שנתי הזה המבקש לתמצת ללילה מרוכז אחד את הסיפור היהודי הנמשך. הסיפור היהודי של ההגדה פורש בפני הקוראים בו מעגל אין-סופי של גוי משעבד, יהודי משועבד תחתיו והקב"ה הפודה ומציל. ההיסטוריה הנחשפת בפני קוראי ההגדה אינה של מנצחים אלא של מנוּצחים, כאלו שבשנה הבאה יהיו בני חורין ובירושלים, אולם כעת אינם שם וגם אינם יכולים להיות שם. כעת כל שנותר הוא רק לחלום ולייחל, אולי אף לפצוח בריקוד איטי באחרית הלילה. אך לא לעשות מעשה ואכן לעלות לאותה ירושלים.
שימני כחותם על לבך
"אמרה לו (כנסת ישראל): אני ישבתי על קבריהם וראיתי משרפותיהם". רשימות מדרש ושיר מלומדי 'אלול' על שיר-השירים, שבהן מדברים בן גוריון ויחזקאל, כנסת ישראל והשייח' אל-בוכרי
שיר האהובה לאהובהּ / איתי אליצור
קריאה הנשארת נאמנה לצליליה החיים של מגילת שיר השירים חושפת כי שפע הדמויות והדימויים שבה חוזרים כולם לדוד ולרעיה עצמם
