אמונתה אומנותה | דוד (דוכי) כהן

 

כיצד הפכה נערה חרדית מ"בית יעקב" לציירת מוערכת, שיצירותיה פזורות ברחבי העולם? על נעמה נוטמן-כי טוב שנפטרה לאחרונה, האמנית החרדית הייחודית שפרצה את גבולות המגזר

בשנים האחרונות נרשמת התעוררות גדולה של יצירה אמנותית בקרב ציבורים חרדיים. יוזמות כמו "המקלט לאמנות", גלריה ירושלמית המתמקדת באמנות פלסטית; ומיזם "אמנות ואמונה", שמנסה להקיף תחומים נרחבים יותר, זוכים לקהל הולך וגדל, ומעודדים אמנים חרדים נוספים לקפוץ למים. על רקע התעוררות זו מעניין לשמוע על נעמה נוטמן-כי טוב, אמנית חרדית חסידית, בת של רב, בוגרת "בית יעקב" שאף שלחה את בנותיה ללמוד ברשת זו, שכבר בשנות השמונים ניהלה קריירה אמנותית שכללה תערוכות בכל העולם, ועבודותיה נרכשו על ידי שני מוזיאונים מהשורה הראשונה בעולם.

על אף הצלחתה וסיפורה הייחודי, אמנית זו לא זכתה בישראל להכרה מינימלית וחיפוש שמה בגוגל בעברית מעלה כשתי תוצאות בודדות. לפני כמה חודשים, בח"י באלול תשע"ז, היא נפטרה. בשורות הקרובות אנסה לתאר קצת את סיפורה הייחודי ואולי להחזיר לה מעט מההכרה הראויה לה.

מלון "וולדורף אסטוריה"
קנה ממנה שני ציורים
גדולים למבואת הכניסה.
נעמה נוטמן-כי טוב
צילומים: באדיבות המשפחה

מבית יעקב לתפוח הגדול

נעמה נוטמן-כי טוב נולדה בשיכון פאג"י בירושלים בשנת 1943 לאמה הינדה ואביה הרב אליהו כי טוב, שהיה ממקימי פאג"י, איש חינוך וסופר. הרב כי טוב היה איש פורץ גבולות בתוך העולם החרדי, ואת יצירתיותו וחוסר המסגרתיות שלו הוריש לילדיו. נעמה, שהייתה הבת השלישית בבית (מתוך שבעה ילדים), ציירה, עיצבה והכינה מלאכות יד, יחד עם אחיותיה רחל קיציס, שגדלה גם היא להיות ציירת ומורה לאמנות במשך שנים רבות (בימים אלו היא עורכת קמפיין מימון המונים לטובת ספר אלבומי של ציוריה), ורות בן ארזה, ציירת גם היא.

לאחר שבילדותה הראתה נעמה נטייה לציור ועיצוב וציירה כרזות ותפאורות לכל אירוע ובכל מוסד שבו למדה, החלה ללמוד עיצוב גרפי בתל אביב, במקביל ללימודיה בסמינר למורות של בית יעקב בירושלים. כל זאת בעידודו המובהק של אביה, שתמך בה בכל שלב, וקנה בעבורה ציוד גרפי יקר. לאחר זמן מה, כשהלימודים התגלו בבית יעקב, העמידה הנהלת המוסד בפניה את הבררה לעזוב את לימודי הגרפיקה או את בית יעקב. בתמיכתו של אביה עזבה נוטמן-כי טוב את בית יעקב והתמקדה בלימודי הגרפיקה.

לאחר שנתיים של לימודים בתל אביב, שהיו כרוכות בנסיעות מתישות מירושלים, טסה נוטמן-כי טוב  בשנת 1965 לניו יורק להתפתח שם בלימודים. היא למדה אמנות בבית הספר לאמנות חזותית בניו יורק ואדריכלות במכון דלהנטי, גם הוא בתפוח הגדול. המעבר של בת בית יעקב לניו יורק המתירנית של הסיקסטיז לא היה פשוט לנעמה, ולאחר שנים אמרה לבנותיה שהיא לא מבינה איך אביה תמך בה בנסיעה כזו, ושהיא לעולם לא הייתה מאשרת להן לעשות דבר כזה. לאחר כשנתיים בארה"ב חזרה נוטמן-כי טוב לארץ והחלה לעבוד בעיצוב גרפי בירושלים, בחדר שאביה פינה לה במשרדו ברחוב יפו.

פירות העבודה שלה בתקופה הזו היו מגוונים מאוד. היא עיצבה בולים לקק"ל וכריכות לספרים (לדוגמה המהדורות האנגליות של "כה עשו חכמינו" ושל "ספר התודעה" וההגדה של פסח שהוציא אביה), לוגואים לחברות מסחריות ולמוסדות חינוך וכרזות "יהודיות" לשימוש הסוכנות היהודית. אחד הפרויקטים הייחודיים שהגיעו אל משרדה של נוטמן-כי טוב באותה תקופה הוליד גופן חדש – נעמה.

הוצאת טל-מן עבדה בסוף שנות השבעים על פרויקט חדשני לזמנו, הוצאת ש"ס גמרא מתוקן ויפה. גולת הכותרת של הש"ס החדש הייתה עיצוב מחדש של ה"דיבור המתחיל" ברש"י. עד אותה תקופה היה הדיבור המתחיל באותה צורת אות כמו הפירוש כולו והופרד מהטקסט רק באמצעות נקודתיים בתחילתו ונקודה בסופו. בהוצאת טל-מן החליטו להדגיש את ראשי הדיבורים ברש"י על מנת להקל על ההתמצאות בעמוד אך נתקלו בבעיה – לא היו קיימות בעולם אותיות כתב רש"י "מודגשות". נעמה נרתמה למשימה ויצרה אות חדשה, מובלטת וברורה. בנוסף עיצבה נוטמן גם את הכריכה של הש"ס החדש. האות יצרה מהפכה בעולם הגמרות ומאז כמעט לא יוצאות מהדורות ללא דיבור המתחיל מודגש (בשנים האחרונות עברו חלק מההוצאות לאות מרובעת).

קיבוץ גלויות אמנותי

בסוף שנת 1971 התחתנה נעמה כי טוב עם משה נוטמן, יליד תל אביב. בני הזוג התגוררו בקריית משה ונולדו להם שלוש בנות. בשנת 1980, בעקבות עסקי המסחר של משה, עברה משפחת נוטמן הצעירה לדרום אפריקה "לשנתיים". השנתיים התארכו מאז ללא הגבלה ונוטמן המשיכה להתגורר בדרום אפריקה עד פטירתה (היא הובאה למנוחות בארץ ישראל על פי רצונה). הריחוק מארץ ישראל וממשפחתה היה קשה לה. היא הגיעה לארץ רבות והעניקה לבנותיה חינוך ציוני לעילא. השפה העברית שלטה בבית ללא עוררין והבית היה מלא תמיד בספרים חדשים מהארץ. השילוב בין הגעגועים לירושלים למרחבים והחופש שדרום אפריקה העניקה לה הביא לשלב חדש ביצירתה של נוטמן.

אם עד לאותו השלב עיקר עבודתה היה בעיצוב גרפי, קליגרפיה, טיפוגרפיה ואיור, הרי שבדרום אפריקה התמסרה נוטמן לציור. המדיום העיקרי שבו ציירה היה צבעי מים, צבעים שבשל עדינותם לא סלחניים כלל לטעויות ותיקונים. ומה תעשה אם צעירה המגדלת שלוש ילדות קטנות והן מלכלכות ציור גדול שהזמין לקוח וכמעט היה מוכן? נוטמן-כי טוב מצאה פתרון יצירתי. היא לקחה חתיכת נייר אחר והדביקה אותו כמעין טלאי על הציור שהתלכלך. ההדבקה יצרה עומק חדש ומרקם מעניין, ונעמה המשיכה להדביק עוד ועוד טלאים. מפה לשם הציור הפך לקולאז' ונוטמן הפכה לאמנית קולאז' מבוקשת.

אבל נוטמן לא נטמעה לחלוטין בתוך עולם הקולאז'ים. בקולאז' מקובל לקחת ניירות (וחומרים שונים) מודפסים בצבעים שונים ומהחיתוך שלהם ליצור את הציור החדש. אבל נוטמן לא עזבה לרגע את עולם הציור בצבעי המים שממנו הגיעה, ו"חומר הגלם" העיקרי של הקולאז'ים שלה הוא נייר שעליו ציירה או צבעה בצבעי מים. מדי פעם חזרה לחלוטין לצבעי מים, ולטכניקות חדשות של הדפסות ביתיות באמצעות צבעי מים שנשפכו על משטח זכוכית בסטודיו.

הסגנון הייחודי הזה יצר שילוב מעניין בין המסורת הוותיקה של הציור במים לבין המסורות המודרניסטיות של הציור הקוביסטי והקולאז'ים מבית מדרשם של פבלו פיקאסו וז'ורז' בראק. אליהם, במעין קיבוץ גלויות אמנותי, השתרבבו ציוריהם של מרק שאגאל ונחום גוטמן, צייר הגולה היהודית יחד עם צייר ראשית התקומה.

הציורים של נוטמן עוסקים בעיקר בנופים (פעמים רבות נופים עירוניים) וטבע דומם ומשלבים לא מעט סמלים יהודיים וציטוטי פסוקים. יש בהם ציורים פיגורטיביים כמעט ריאליסטיים, אך ככלל יש בהם נטייה להפשטה. הפשטה שיוצרת, יחד עם חיתוכי הנייר המדוקדקים, משחקי צבעים וצורות שכמו רוקדים על הנייר. גם הומור לא חסר בעבודות של נוטמן. דיוקן המלכה אליזבת שהכינה מכיל את ראשי התיבות "בס"ד" בראש הדף וגלי המפרץ בקייפטאון בעבודה אחרת יוצרים את המילים "ברוך ה'".

הצלחה בינלאומית

בעידן שבו עולה מדי תקופה השאלה מהי אמנות יהודית, נתנה נוטמן את הפרשנות שלה לסוגיה. אמנית חרדית שלא נוטשת את אמונתה, אך גם לא מתעסקת בה בכל ציור. מכניסה את עולמה, אם כסמלים ואם כטקסטים, אל תוך ציורים מופשטים ופיגורטיביים, אך לא מגדירה אותם כנושאי הציור. מעצבת ופועלת בתוך הציבור החרדי, אך מציגה במעוזי אמנות נוכריים לגמרי.

בשנת 1982 רכש מוזיאון גוגנהיים בניו יורק, ממוזיאוני האמנות החשובים בעולם, אם לא החשוב שבהם, שלוש יצירות של נוטמן. היצירות שרכש המוזיאון לא התחבאו מאחורי סמליות או הפשטה אוניברסלית ולמתבונן בהן ברור שמדובר בציורים יהודיים של ירושלים. בשנת 1988 זכתה שוב להכרה רצינית כשהתקבלה לאקדמיה המלכותית לאמנות בלונדון.

בחמש עשרה השנים שלאחר מכן הציגה נוטמן-כי טוב בתערוכות יחיד בפריסה עולמית מרשימה, והשתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות. היא הציגה במקומות רבים בדרום אפריקה וביפן, בארצות הברית ובהונג קונג. גם בבלגיה ובגרמניה, כמו גם בירידים בינלאומיים לא מעטים, היא הציגה את יצירותיה.

דווקא בארץ שכל כך אהבה התקשתה להציג. המרחק הפיזי הגדול וסגנון עבודותיה, שלא ממש תאם את המיינסטרים באמנות הישראלית, מנעו ממנה לחדור אל תוך עולם האמנות הישראלי. היא הציגה בארץ, אבל מעט. עם זאת, בקרב הקהל הפחות "אמנותי" היא דווקא התקבלה, והדפסים רבים של ציוריה מוצגים במסדרונות בתי חולים ומוסדות ציבור. גם ציורים מקוריים רבים שלה מסתובבים בארץ, אבל רובם ככולם בבתים פרטיים. בשנים האחרונות, לקראת פתיחתו של מלון "וולדורף אסטוריה", מהמלונות המפוארים בירושלים, קנה ממנה המלון שני ציורים גדולים ללובי הכניסה. ציורים אלו מהווים את ההזדמנות היחידה (ככל הידוע) לצופה הישראלי להתרשם מעבודותיה של נוטמן באופן ישיר ולא דרך הדפסים זולים בבתי חולים.

נוטמן התעניינה רבות בתולדות האמנות ובציירים ותיקים ממנה. היא הרבתה לבקר במוזיאונים וגררה איתה גם את בנותיה לתערוכות ולמוזיאונים. כאמור, היא שאבה השראה ברורה גם מפיקאסו ובראק וגם משאגאל וגוטמן, אך כשניסיתי להבין מביתה שלֹמית מי היה ההשראה של אמה, שם אחד חזר שוב ושוב: אביה, הרב, הסופר ואיש הציבור אליהו כי טוב.

מתברר שעל אף ההצלחה בעולם ומקורות ההשראה החזותיים, נוטמן-כי טוב פעלה בעולם לאורו של מפעלו החינוכי של אביה ושאבה השראה מאמן המילים שהיה. הוא כתב את "ספר התודעה", שהפך לקלאסיקה יהודית עולמית, והיא ניסתה לצייר את התודעה הזו.

פורסם במוסף 'שבת'מקור ראשון, ד טבת תשע"ח

מודעות פרסומת

פורסם ב-27 בדצמבר 2017,ב-גיליון ויגש תשע"ח - 1063. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: