שירים; ג'לאל א-דין רומי, סיון הר שפי, זלי גורביץ', חמוטל בר יוסף

גַ‭'‬לַאל‭ ‬אַ‭-‬דִין‭ ‬רוּמִי
לחישות‭ ‬של‭ ‬אהבה
תרגום‭: ‬אבי‭ ‬אלקיים

הָאַהֲבָה‭ ‬לוֹחֶשֶׁת‭ ‬בְּאָזְנִי
הֲפֹךְ‭ ‬לְנִצּוֹד‭ ‬וְלֹא לְצַיָּד
הֱיֶה‭ ‬לְחָסִיד‭ ‬שׁוֹטֶה‭ ‬שֶׁלִּי
הַפְסֵק‭ ‬לְהִתְרָאוֹת‭ ‬כַּשֶּׁמֶשׁ‭ ‬וַהֲפֹךְ‭ ‬לְגַרְגֵּר אָבָק
דּוּר‭ ‬לְפִתְחִי‭ ‬וֶהֱיֵה‭ ‬דָּר‭-‬רְחוֹב
אַל‭ ‬תַּעֲמִיד‭ ‬פְּנֵי‭ ‬נֵר‭, ‬הֱיֵה‭ ‬פַּרְפַּר
וּטְעַם‭ ‬מִצּוּף‭ ‬הַחַיִּים
אוֹ אָז‭ ‬תֵּדַע אֶת‭ ‬הַכּוֹחַ‭ ‬הֶחָבוּי‭ ‬בַּנְּתִינָה

ג‭'‬לאל‭ ‬א‭-‬דין‭ ‬רומי‭ ‬הוא‭ ‬משורר‭ ‬סופי‭ ‬בן‭ ‬המאה‭ ‬ה‭-‬13

——–
סיון‭ ‬הר‭ ‬שפי
מעשה‭ ‬במעשה

מִכָּל‭ ‬סִפּוּרֵי‭ ‬הַמַּעֲשִׂיּוֹת‭ ‬עָלְתָה‭ ‬מִלָּה‭ ‬אַחַת‭:‬
הַמֶּלֶךְ‭.‬

וּמִן‭ ‬הַמֶּלֶךְ‭ ‬יָצְתָה
בַּת‭ ‬מֶלֶךְ
כְּמוֹ‭ ‬צִפּוֹר‭ ‬קוּקִיָּה
וְקָרְאָה
בְּכָל‭ ‬שָׁעָה‭ ‬קָרְאָה‭ ‬אֵיזֶה‭ ‬חִסָּרוֹן‭.‬

וְהַחֶסְרוֹנוֹת‭ ‬הָיוּ‭ ‬מִתְהַלְּכִים‭ ‬בַּדְּרָכִים‭,‬
בָּאִים‭ ‬בַּכְּפָרִים‭,‬
מְסַפְּרִים‭ ‬לָעֲנִיִּים‭ ‬אֶת‭ ‬עָשְׁרָם‭.‬

וּמִכָּל‭ ‬סִפּוּרֵי‭ ‬הַמַּעֲשִׂיּוֹת‭ ‬עָלְתָה‭ ‬מִלָּה‭ ‬אַחַת‭:‬
הַמֶּלֶךְ‭.‬

————

זלי‭ ‬גורביץ‭'‬
פשוטה‭ ‬האהבה

פְּשׁוּטָה‭ ‬הָאַהֲבָה‭ ‬פָּשׁוּט‭ ‬הַדָּבָר‭ ‬פָּשׁוּט‭ ‬לְגַמְרֵי‭ ‬
פְּשׁוּטָה‭ ‬הַיָּד‭ ‬פְּשׁוּטוֹת‭ ‬הַפָּנִים‭ ‬פָּשׁוּט‭ ‬הַלֵּב‭ ‬
הָלַךְ‭ ‬עַל‭ ‬עָקֹם‭ ‬וְחָזַר‭ ‬כִּי‭ ‬פָּשׁוּט‭ ‬הַדָּבָר
פָּשׁוּט‭ ‬הֶעָקֹם‭ ‬פָּשׁוּט‭ ‬הַיָּשָׁר‭ ‬פָּשׁוּט‭ ‬הַחֲלוֹם

פָּשׁוּט‭ ‬הַלַּיְלָה‭ ‬פָּשׁוּט‭ ‬הַיּוֹם‭ ‬פְּשׁוּטוֹת‭ ‬הַמִּלִּים
פָּשׁוּט‭ ‬לֹא‭ ‬פָּשׁוּט‭ ‬לְהַגִּיעַ
לֹא‭ ‬פָּשׁוּט‭ ‬לְהִתְפַּשֵּׁט‭ ‬לֹא‭ ‬פָּשׁוּט‭ ‬לְהִתְלַבֵּשׁ‭ ‬
לֹא‭ ‬פָּשׁוּט‭ ‬לְהִתְעוֹרֵר‭ ‬לֹא‭ ‬פָּשׁוּט‭ ‬לִישֹׁן

הַתּוֹרָה‭ ‬לֹא‭ ‬פְּשׁוּטָה‭ ‬הָאִשָּׁה‭ ‬לֹא‭ ‬פְּשׁוּטָה‭ ‬
הַיְּלָדִים‭ ‬לֹא‭ ‬פְּשׁוּטִים‭ ‬הַשָּׁמַיִם‭ ‬לא‭ ‬פְּשׁוּטִים‭ ‬
הָאִישׁ‭ ‬לֹא‭ ‬פָּשׁוּט‭ ‬הַבַּיִת‭ ‬לֹא‭ ‬פָּשׁוּט
הָאַהֲבָה‭ ‬לֹא‭ ‬פְּשׁוּטָה‭ ‬הַדָּבָר‭ ‬לְגַמְרֵי‭ ‬לֹא‭ ‬פָּשׁוּט

————

אִם
חמוטל‭ ‬בר‭ ‬יוסף

אִם‭ ‬תַּצְלִיחַ‭ ‬לְהַצְחִיק‭ ‬אֶת‭ ‬הַתִּינוֹק
יִתְעַגֵּל‭ ‬הָאֲוִיר‭ ‬הַמְּצֻמָּק‭,‬
וְיִהְיֶה‭ ‬כְּמוֹ‭ ‬עֵנָב‭ ‬
יָרֹק‭ ‬וּמָתוֹק‭.‬

וְהָאוֹר‭ ‬הַשּׁוֹבָב‭ ‬שֶׁבָּרָאתָ‭ ‬יִהְיֶה‭ ‬מְרַחֵף‭ ‬מֵרָחוֹק
עַל‭ ‬פְּנֵי‭ ‬כָּל‭ ‬הַפָּנִים‭ ‬הַתְּהוֹמוֹת‭ ‬מִסְּבִיבְךָ
שֶׁהָיוּ‭ ‬מְצֹרָרוֹת‭, ‬וְהָאוֹר‭ ‬יִהְיֶה‭ ‬חֹק‭.‬

וּבַקֶּבֶר‭ ‬עָמֹק
הַמֵּתִים‭ ‬יִנָּמְסוּ‭ ‬
וְגַם‭ ‬כֵּן‭ ‬יַסְכִּימוּ‭ ‬לִצְחֹק. ‬

 

פורסם במוסף 'שבת'מקור ראשון, כ' כסלו תשע"ח

פורסם ב-19 בדצמבר 2017,ב-גיליון וישב תשע"ח - 1061, שירים. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: