בלגן בחיים היהודיים | רוני בר לב

 

אחרי שנים של כתיבה מחקרית מנוכרת לרוח החסידית, חוקרים מהשורה הראשונה כותבים על צדדיו התוססים של הבעש"ט מתוך פתיחות ההולמת את דמותו

הבעל שם טוב 

האיש שבא מן היער

קריאות חדשות בתורתו ובדמותו של מחולל החסידות

עורך: רועי הורן

ידיעות ספרים, 2017, 504 עמ'

בקרב הפוקדים קברות צדיקים מקובלת השוואה בין ביקור בציונו של רבי נחמן מברסלב באומן לבין ביקור באוהל הבעל שם טוב במז'יבוז. אצל הראשון רבים מדווחים על מועקה וחשכה ורצון לחשבון נפש נוקב. בסלנג החסידי – "דינים". אצל הבעש"ט מדברים על חוויה שונה, מפגש, חיבוק נעים. בסלנג הניו אייג'י – "אורות". הבעש"ט נתפס כמו הסבא הטוב, מקבלים סוכרייה ושוכחים לרגע את החיים. הספר "הבעל שם טוב – האיש שבא מן היער", כפי ששמו מעיד עליו, מנסה להכיר לנו צדדים חדשים גם ישנים בתורתו ובדמותו של האיש. אלו צדדים פחות מוכרים של הבעש"ט, הלא מבוית, התוסס, הפראי, אלמנטים שבאים מן היער.

ניסיון זה, חרף החידוש שבו, אינו צריך להפתיע אותנו, שכן אם נתבונן בהיסטוריה הרוחנית והחברתית של יהדות מזרח אירופה ועד ימינו אנו נמצא שרבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב, ייסד תנועה רצינית של בלגן בתוך החיים היהודיים. גם זו דרך להציג את תנועת החסידות, שנדמה לי שגם מייסדיה וגם המתנגדים לה יסכימו עמה. באופן פרדוקסלי, נראה כי דווקא הצגה זו של הבעש"ט עשויה לתת פתחים חדשים לדמותו ולתורתו של הבעש"ט עבור דורנו המחפש.

דרך מחשבה בודהיסטית והינדואיסטית, פסיכואנליטית ואפילו תאולוגית. קבר הבעש"ט במז'יבוז'
צילום: רועי הורן

התעניינות ציבורית רחבה

אישים בודדים בלבד הצליחו לשנות את מסלול חייהם של יהודים כה רבים בזמנים המודרניים ולתרום באופן משמעותי כל כך להעצמת חייהם הרוחניים, כפי שעשה זאת הבעש"ט. הוא היה מרפא עממי, בעל שם ומורה רוחני – בעיקר בעל פה, כיוון שלא הותיר כל ספר כתוב. הוא העמיד תלמידים, שחלקם היו דמויות מרשימות בעצמם. דרך פעילותו ותורותיו הצמיחו, לקראת סוף המאה השמונה עשרה, צורה חדשה של יהדות, שהחלה בקבוצה צנועה והפכה לתנועה ששינתה את פניהם הרוחניים של חלק ניכר מיהודי מזרח אירופה (מתוך הספר).

ללא ספק, איכשר דרא ואנו זוכים בעשרות השנים האחרונות לפריחה מחודשת והתעניינות ציבורית רחבה וכנה בחסידות. הפרויקט הנוכחי, המאגד יחד מאמרים של חוקרים, סופרים, הוגים ורבנים, מהווה תוצאה של אווירה חדשה. לא עוד ניכור לרוח החסידית, לא עוד התעקשות על מחקר פילולוגי והיסטוריציסטי, לא עוד קבורה מכובדת לשריד יהדות מאובק, ברוח האגודה למדעי היהדות של המאה התשע-עשרה.

חוקרים מהשורה הראשונה כותבים על הבעש"ט מתוך חיבור והזדהות ותחושה של נינוחות לדון בנושא קרוב. כיום, משהועם שאון המלחמה הדתית, ולא שופטים עוד על פי הבינאריות של אמת ושקר כלפי ההזיה הדתית, הבעל שם טוב התאזרח בעולם ואנשים נהנים לדבר עליו, לפשפש באמרותיו, לפרש את תנועותיו, לעשות לו אנליזה, אבל לא כמהלך אינדוקטיבי או רדוקציוניסטי אלא על מנת לאתר את המסר, לשמוע, לקבל.

קצת נסחפתי, בשיח היהודי והישראלי עדיין יש מלחמות על אותם נושאים בדיוק, אבל בתוך כל המהומה הזו ישנה פתיחות חדשה לחסידות, שנראה כאילו באה לענות על צורך שעתנו זו. ייתכן שגם הצורך העז הוא שהניב תוצר מגוון וחשוב כספר זה.

רבפנים ורבתחומיות

אחת האפשרויות לבחון את עוצמת ההשפעה של הגות מסוימת היא האופן שבו היא מאפשרת לבצע קישורים, לצרף צירופים, לחבר בין ניגודים ולגשר בין רחוקים. בספר זה נראה שהבעש"ט, דרך סיפוריו, תורותיו ודמותו, מאפשר לראות דברים זרים בכפיפה אחת. כך, ניתן למצוא עיונים בסיפוריו דרך מחשבה בודהיסטית והינדואיסטית, פסיכואנליטית ואפילו תאולוגית. הכותבים באים מדיסציפלינות ותחומי עניין שונים וכך הקורא יכול לנוע לאורך פריזמה רחבה של נושאים בהגותו של הבעש"ט.

לדוגמה, חוקר החסידות והדת רון מרגולין מעמיק ומצביע על המתח האמוני והמהפכנות של הבעש"ט ומראה את הרלוונטיות של הגות האמונה החסידית לתודעה העכשווית. חוקרת היהדות כתרבות חביבה פדיה מציעה מבט מקורי על הבעש"ט כאחד מ"פורעי הסדר", המאפשרים את חידושה של התורה מדור לדור. משה אידל, בכיר חוקרי הקבלה בדורנו, מזכיר כי לצד הפעילות הרוחנית של הבעש"ט הייתה גם פעילות מאגית רבה. ראש הקתדרה לחסידות באוניברסיטת בר-אילן, צבי מרק, מנתח בהרחבה את סיפור ניסיון עלייתו של הבעש"ט לארץ ישראל, מבקש לעשות סדר בגרסאות השונות, ומראה שכבות ופינות חבויות בסיפור, משברים רוחניים וכישלונות. הפסיכולוגית אסתר פלד קושרת בין תפילת הבעש"ט למדיטציה בודהיסטית. במאמר של הרב שג"ר ז"ל נטען כי ישנם סיפורים המשמשים את הבעש"ט על מנת להעביר מסרים שהשפה הדתית השגורה אינה מסוגלת לשאת.

הספר עב כרס, בעריכתו המוצלחת של רועי הורן, ומכיל מאמרים נוספים רבים המראים פנים נוספות, פנים חדשות-ישנות של הבעל שם טוב, וכולם מציגים את הבעש"ט בהקשריו השונים, רחבים וצרים. מהיסטוריה, דת ורוחניות ועד ליחסיו עם תלמידיו ומתנגדיו, פעילויות המופתים והמשפחה, ובייחוד נינו הפופולרי רבי נחמן מברסלב. רעיון יפה הוא לשלב בספר עיוני זה אפילוגים, שבהם הכותבים אינם כותבים על הבעש"ט כי אם אליו.

נראה כי המוכנות של הבעש"ט להיות דמות כזו, היסטורית ואגדתית כאחד, חכם-תם, צדיק ואיש פשוט, איש מופתים ורופא יסודי, שלמד חכמות מכל הבא ליד, גם מהטאטארים והישמעאלים, שהיה מוכן לסכן עצמו ולעלות לארץ ישראל ואחר כך לחזור ולהביט בעין טובה על הכול, היא המושכת ומסקרנת  כל כך את אנשי הזמן הזה.

ד"ר רוני בר לב מלמד חסידות ופילוסופיה של הדת במרכז שלם ובקריה האקדמית אונו. ספרו "אמונה רדיקלית – אוונגרד האמונה של רבי נחמן מברסלב" ראה אור לאחרונה בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן

פורסם במוסף 'שבת'מקור ראשון, י"ז באלול תשע"ז

מודעות פרסומת

פורסמה ב-14 בספטמבר 2017, ב-גיליון כי תבוא תשע"ז - 1048, יהדות, עיון ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: