היישוב היהודי בפוארטו ריקו החל במאה ה–15, עם הגעתם של אנוסים למקום. אך חוקרים טוענים: ייתכן ששבטי הילידים הם צאצאי עשרת השבטים

פעמים רבות אני נשאל אם נותרו ארצות שבהן לא ביקרתי. ובכן, אכן יש מספר ארצות שכף רגלי טרם דרכה בהן, אבל ברוך ה' מספרן הולך ומצטמצם משנה לשנה. אחת המדינות שלא ביקרתי בהן הייתה פוארטו ריקו, אלא שלאחרונה קיבלתי הזמנה להרצות בכנס בין–דתי בנושא השורשים העבריים של האינדיאנים באמריקה, ושמחתי שמחה גדולה על ההזדמנות שנפלה בחיקי לבקר במקום.

הגירה מספרד

פוארטו ריקו הוא אי הנמצא בים הקריבי, בקבוצת האנטילים הגדולים. כיום המדינה היא שטח חסות של ארצות הברית, אבל מבחינה תרבותית היא מדינה לטינית. סן חואן, בירת פוארטו ריקו, הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי. האי הטרופי מכיל 300 חופים שלווים ולבנים עם עצי דקל ונוף מרהיב. אולם מעבר לנופים הנפלאים של האי הקריבי יש בו גם היסטוריה יהודית מרתקת. במקום הזה שכנה הקהילה היהודית הגדולה באזור האיים הקריביים. אלא שלא כמו איים אחרים בקריביים, העשירים בזיכרונות ובמונומנטים יהודיים, אין במדינה תיעוד של יישובים, בתי כנסת או בתי קברות יהודיים לפני המאה העשרים. כאי ספרדי עד 1898, היה זה מקום בלתי מסביר פנים ליהודים בגלל החוקים הספרדיים המונעים התיישבות יהודית בתחומו.

ההיסטוריה היהודית בפוארטו ריקו החלה במאה החמש עשרה. היהודים הראשונים שהגיעו לאי היו "קונברסוס" – אנוסים אשר שמרו את יהדותם בסתר מעיניה הפקוחות של הכנסייה הקתולית. הם קיוו למצוא באי ביטחון בזכות המרחק מספרד, אך לרוע המזל ספרד ייסדה מושבות בעולם החדש והאינקוויזיציה הגיעה בעקבותיהם. האנוסים נאלצו לברוח מהערים וממרכזי הכוח ולהתיישב באזור הררי ומרוחק באי. החיים היהודיים בפוארטו ריקו השתפרו לאחר שספרד מסרה את האי לארה"ב בסיום מלחמת ספרד–ארצות הברית ב–1898.

הקבוצה הגדולה הראשונה של מהגרים יהודים הגיעה בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים, לאחר שברחה מאירופה שנכבשה על ידי הנאצים. הקבוצה השנייה של מהגרים יהודים הגיעה בשנות החמישים של המאה העשרים, לאחר המהפכה הקובנית של פידל קסטרו ב–1959. כ–15 אלף יהודים קובנים יצאו לגלות, רובם התיישבו במיאמי, פלורידה, אך לא מעט התיישבו גם בפוארטו ריקו. מהגרים אלו העשירו את הקהילה הצומחת לא רק במספרים אלא גם במסירות שלהם למסורת היהודית.

בפוארטו ריקו נמצאת כיום הקהילה היהודית הגדולה והמגוונת ביותר באזור הקריביים. כאלפיים יהודים הגרים באי מחולקים לבתי כנסת מכל הזרמים: אורתודוקסי, קונסרבטיבי ורפורמי. בסן חואן יש שלושה בתי כנסת: הקהילה הקונסרבטיבית "שערי צדק" שנוסדה ב–1953, הקהילה הרפורמית "בית שלום" אשר נוסדה ב–1967, ובית חב"ד שנוסד ב–1997. כמו כן יש קהילה של חסידי סאטמר בצד המערבי של האי, הידועה בשם "תורת חסד". קהילה זו נוצרה על ידי בני אנוסים וגרים שהתגיירו והקימו את הקהילה.

באי יש גם קבוצה גדולה של נוצרים הטוענים שהם צאצאי יהודים אנוסים שגרו באי. חלק מהם נמצאים בתהליך של התקרבות ליהדות. משפחות רבות הן בעלות שמות משפחה יהודיים: רודריגז, מנדז, גומז וקרדוזו. תושבים אלו הגיעו לפוארטו ריקו אחרי הכיבוש הספרדי של האי ונשארו לגור בו למרות שהתקנות אסרו על ישיבת יהודים באי.

גולים מימי בית ראשון

הכנס שבו השתתפתי עסק בשורשים העבריים של השבטים היושבים באזור הקריביים ומרכז אמריקה. היה ממש מפתיע ומרגש לשמוע כיצד המרצים השונים מהאקדמיה הסבירו מדוע לדעתם היהודים היו ראשוני המתיישבים באזור. אחת התיאוריות המעניינות על מקורם של השבטים השונים באיים הקריביים היא שלכל אחד מהאיים הגיע שבט אחר מהשבטים שגלו מארץ ישראל. משמעותה של טענה זו היא שהאינדיאנים באמריקה הם צאצאים של השבטים האבודים של עם ישראל. בפוארטו ריקו, כך הם מאמינים, התיישבו צאצאי שבט אפרים.

אחד הממצאים המעניינים ביותר בפוארטו ריקו, המלמד על ההיסטוריה העתיקה של תושבי האי, הוא סדרה של אבנים עתיקות יומין אשר לדעת החוקרים יש בהן הוכחה למעבר של עשרת השבטים של עם ישראל באי. אבנים אלו נמצאו בשנת 1880 על ידי הכומר חוסה מאריא נאזאריאו בעיר גואז'ניז'ה. לפי האגדה, זקנה שעמדה למות בעיירה קראה לכומר כדי להראות לו את הספרייה של האינדיאנים וכאשר הוא בא לחפש את הספרייה, הוא מצא כ–800 אבנים אשר לטענתו יש בהן אותיות עבריות וסמלים יהודיים וסגנון חריתה שונה מהסגנון המקומי. הכומר נאזאריאו כתב יומן בכתב ידו כדי להוכיח את מקורן היהודי של האבנים, אבל במשך השנים הספר נעלם.

לפני מספר שנים חקר הארכיאולוג דניאל רודריגז ראמוס את האבנים ואף ערך בהן בדיקה של פחמן 14 וגילה שאלו אבנים אמיתיות מהתקופה הפרה–קולומביאנית, כלומר משנת 800–900 לפני הספירה. תקופה זו מתאימה לדעתו לתקופה שבה השבטים האבודים גלו מארץ ישראל. החידוש העצום שיש בטענה מוזרה זו הוא שהשבטים העברים הגיעו לפוארטו ריקו לפני גילוי אמריקה על ידי קולומבוס. ובמילים אחרות, לא כריסטופר קולומבוס גילה את אמריקה אלא היהודים.

היהודים הגיעו לפני קולומבוס. הארכיאולוג דניאל רודריגז ראמוס עם האבנים העתיקות. 
צילום: אליהו בירנבוים

על פי ממצאים אלו, מסתבר שקולומבוס לא הגיע במקרה לאמריקה ולא גילה את האזור בהפתעה, אלא תכנן לבוא לאזור מתוך ידיעה שיש בו יהודים ובמטרה להצטרף אליהם. לחלופין יש הטוענים שהמטרה הנסתרת של קולומבוס הייתה לצאת למסע לחיפוש השבטים האבודים של עם ישראל. זו גם הסיבה לכך שהביא עמו מתורגמן אישי הדובר עברית (לואיס דה טורס, או בשמו העברי יוסף בן הלוי). לדעתי יש להתייחס בכובד ראש לאפשרות שקולומבוס נדבק בחיידק של חיפוש השבטים האבודים, שכן היה בכך מהלך המבשר את הגאולה ואת ביאת המשיח ובכך היה בא מזור לסבלם של היהודים בספרד בידי האינקוויזיציה. כמובן שחידושים מרחיקי לכת אלו גורמים לכך שטענה זו אינה מקובלת על רבים מחוקרי האיים.

החוקרים כיום הם לא הראשונים שטענו לשורשים יהודיים לשבטים מקומיים באמריקה. הרב מנשה בן ישראל (1604–1657) הביא בספרו "תקוות ישראל" (לונדון 1652) את עדותו של בן האנוסים הפורטוגזי אהרון לוי, או בשמו הספרדי אנטוניאו דה מונטזינוס, שסיפר שבמסעותיו לדרום אמריקה (אקוודור, פרו, קולומביה וונצואלה) נפגש עם שבטים אינדיאניים שקיימו כמה מנהגים יהודיים וידעו להגיד "שמע ישראל", ולדעתו היו צאצאי שבט לוי וראובן. מנשה בן ישראל תמך בעמדה זו באופן נלהב ועל כך כתב בספרו (פרק ג):

המנהגים והמשפטים של האינדיאנים רובם הם כמנהג וכמשפט היהודים שזהו סימן שקימום וקבלום האינדיאני מהיהודים כשישבו בתוכם… והיושבים באיים מזהירים את נשיהם היולדות מלילך לבתי ע"ז שלהם עד שתטהרנה… ומחשיבים לחטא גדל למי ששוכב עם אשתו היולדת… והיושבים במעקסיקא שובתין היובל בשמחה וכבוד גדול וגם את השבת ובכל שבת הולכים לבתי ע"ז שלהם ומתפללים בכוונה ומקריבים קורבנות וגם מגרשין את נשיהם בגט כריתות והיושבים בפארואניא מקיימים מצוות ייבום וגם יודעים האינדיאני מחידוש העולם ודור המבול… ונשמע מכל הנזכר שישבו ישראל באותן המדינות ומהם קיבלו האינדיאני הנימוסים הנזכרים.

הרב‭ ‬בירנבוים‭ ‬עם‭ ‬נגן‭ ‬רחוב

הרקע העברי של האינדיאנים באזור הוא נושא המצוי בין מציאות לדמיון, בין אגדה להיסטוריה. אבל כפי שאני נוהג לציין פעמים רבות, לא כל כך משנה מהי האמת ההיסטורית, אלא מה אנשים רוצים לחשוב ולהאמין. עצם האמונה שיש סיכוי לכך שגם האינדיאנים באזורים שונים באמריקה הם צאצאי יהודים גורמת לזיקה של עמים שונים עם העם היהודי, וטוב שכך.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון, י"ג תמוז תשע"ז