יותר מסורתי ויותר מודרני | חיים נבון

 

מהפכת הצעירים, שביקשו להתפלל ב"ישראלית" משוחררת מגינוני הגלויות, הביאה עמה סידור תפילה שענה על צרכיה. המהדורה החדשה של "רינת ישראל" מציעה ניחוח ישן לצד שוויון חדש

 

 

סידור רינת ישראל

עורך: הרב שלמה טל

ההדיר: הרב יואל קטן

מורשת, מהדורה חדשה תשע"ז

 

 

"רינת ישראל" הוא סידור שבנה ציבור. בשנות השישים והשבעים התחוללה בציבור הדתי–לאומי מהפכת "מנייני הצעירים". בוגרי בני עקיבא עזבו את בתי הכנסת של אבותיהם, שהמשיכו את מנהגי הונגריה או גליציה, מרוקו או פרנקפורט, ועברו להתפלל יחדיו ב"מניין הצעירים" המקומי. הם התפללו בלי חזנות ארוכה, במבטא ישראלי, בלי "חזקות", ובנוסח האחיד של בני עקיבא וצה"ל, הלוא הוא נוסח ספרד. זו הייתה מהפכה, שהיו לה גם מחירים רבים. בשנת תש"ל (1970) המהפכה הזו קיבלה קול, שהפך לעמוד השדרה שלה: סידור רינת ישראל, שקבע את נוסח התפילה ואת מנהגיה לשני דורות סרוגים. הסידור יצא גם בנוסח אשכנז ובנוסח עדות המזרח, אך הגרסה הקנונית שלו הייתה ונותרה נוסח ספרד, ואין זה פלא שדווקא הנוסח הזה יצא ראשון במהדורה חדשה.

יש שיאמרו שמה שהיה מיוחד בסידור רינת ישראל הוא הוספת התפילה לשלום המדינה, "מי שבירך" לחיילי צה"ל ותפילות יום העצמאות. אך לטעמי קסמו של הסידור הזה, בעריכתו המעולה של הרב שלמה טל, נובע ממקום בסיסי הרבה יותר. לכאורה מדובר בעובדה שולית, אך בזמן שהסידורים החרדיים מודפסים במכוון בגופנים עתיקים, רינת ישראל הודפס בגופן פרנקריהל, הגופן המודרני שבו מודפס גם העיתון הזה, וכמוהו כמעט כל העיתונים והספרים בישראל. עוד לפני שקוראים בו מילה אחת, כבר מקבלים את הרושם של סידור מודרני: רינת ישראל הוא סידור מסודר, שיטתי, מאיר עיניים, בגופן ישראלי עכשווי. ביאורי המילים הקצרים של הרב טל, בעברית עכשווית, הוסיפו גם הם לחוויית התפילה הישראלית.

המתחרה הבולט לאחרונה, הסידור המעולה של קורן, בחר בדרך אחרת. בבחירה בין הגופן המיושן של הסידורים החרדיים לבין הגופן הרגיל של העיתונים הישראליים, הוא בחר בדרך שלישית ויצר לעצמו גופן חגיגי ויפהפה משלו. דומה שמרבית הסרוגים העדיפו את המראה היומיומי של רינת ישראל על פני המראה המטופח והייחודי של קורן.

הילה קרבלניקוב פז, הכנסת ספר תורה בחברון, 2007
מתוך התערוכה "קו 400: ירושלים–בני ברק", המוצגת בגלריית המקלט לאמנות בירושלים

חובת תפילה לנשים

המהדורה החדשה של הסידור הייתה נחוצה כבר זמן רב. בעידן שבו סְדר ועימוד היו עניין יקר ומסובך, רינת ישראל צילם את כל פרשיות הקריאה בתורה מסידורים עתיקים. די בזה כדי להצדיק מהדורה מחודשת. את המהדורה החדשה, שיש בה הרבה יותר, ערך בקפדנות הרב יואל קטן, שהסתפק בצניעותו בתואר "מהדיר". טכנולוגיות הדפוס החדישות מעוררות את היצר הרע של מדפיסי הסידורים להוסיף בתוך הטקסטים שלל סימנים שונים ומשונים. המהדורה החדשה של סידור קורן נכנעה במידה רבה לפיתוי הזה, בעוד הרב קטן בדרך כלל עמד בו בגבורה, ונכשל רק בשימוש מוגזם באותיות מודגשות. לסידור נוספו 300 עמודים, גם בגלל הגדלת הטקסט וגם בגלל תוספות רבות ונחוצות; הבולטות בתוספות הללו הן סליחות לתעניות וספר תהילים. כיוון שהסידור מודפס על דפים דקים ואיכותיים הרבה יותר מאשר בעבר, עוביו לא גדל.

רינת ישראל החדש הוא גם מסורתי יותר מרינת ישראל הישן, וגם מודרני ממנו. הוא מסורתי יותר בשינויים כמו הוספת טעמים לקריאת שמע, וגם בתוספות לגוף הסידור. הרב קטן בחר לפתוח את הסידור ברשימת התנועות בעברית: קמץ אלף אָ, קמץ ב בָ, וכן הלאה. הרשימה הזו מופיעה בסידורים הנושנים, והייתה כנראה נחוצה כאשר הסידור שימש כספר ללימוד עברית. בימינו הפונקציה היחידה שלה היא ההצהרה: לפניך סידור נושן ומסורתי. בסיומו של רינת ישראל החדש מופיע "תיקון חצות". דומני שהדפים הללו יישארו חדשים ומבהיקים בכל העותקים שיימכרו מעתה ועד עולם, ללא סימני אצבעות, ותכליתם היחידה היא הצהרה דומה: אנחנו כמו הסידורים של פעם.

מצד שני, רינת ישראל החדש הוא גם מודרני יותר. לא רק בעיצובו ובאיכות הדפסתו, אלא גם בתכניו. בסידורים החרדיים בדרך כלל לא מופיע בכלל הנוסח הנשי של ברכות כמו "מודֶה/מודָה אני" ו"א–לוהי נשמה". הרב טל חידש והוסיף את הנוסח לנשים כנוסח חליפי, כאשר הנוסח העיקרי הסתמי הוא הנוסח לגברים. בגרסתו של הרב קטן, הנוסח לגברים והנוסח לנשים מופיעים זה לצד זה, שקולים זה לזה. יש לשער שהמניע של המהדיר לא היה קשור בעולם הזכויות, אלא בעולם החובות: כיוון שכבר המשנה קובעת שנשים חייבות בתפילה, ובדורנו יותר ויותר נשים מקפידות על ההלכה הזו, מצוותן צריכה להתבטא גם במבנה הסידור ובנוסחו.

מחמד לבי

הרב טל, העורך הראשון, עשה עבודה גאונית, והצליח ליצור סידור מופת. הרב קטן, מהדיר המהדורה החדשה, החרה–החזיק אחריו. הרב טל הקפיד להכריע בין הנוסחאות הסותרות, ולא הותיר למתפללים לבחור ביניהן, כמנהג כמה סידורים. הוא אף שינה כמה נוסחאות מוכּרות, ובזכותו בני הציונות הדתית שרים ב"ידיד נפש": "אנא א–לי, מחמד לבי" ולא "אלה חמדה לבי", ומברכים את כל אחינו בית ישראל הנמצאים "ביבשה, באוויר ובים", כאשר התווך האווירי לא היה בגרסה המקורית. הרב קטן הקטין עצמו וכיבד כמעט תמיד את הכרעותיו של קודמו, אך בעלי העין החדה ישימו לב גם לתיקוניו הקלים (למשל, בברכת "אהבת עולם" החליף את הנוסח המצונזר "ושבור עוּלנו מעל צווארנו" בנוסח המקורי: "ושבור עול הגויים").

במקום שבו החזן נוהג לעשות הפסקה קלה, אף שמדובר באמצע עניין, הרב טל נטה להעדיף את העיקרון על פני המנהג, ולא לסמן פסקה חדשה (למשל, בברכות קריאת שמע במילים "ועל כל דורות זרע ישראל עבדיך"). הרב קטן הקצין את המגמה הזו (למשל ב"ומעריצין ומקדישין וממליכין"). נותר לתהות האם יצליח לחנך את הציבור, והאם רצוי שיצליח בזה.

הסידור החדש שימושי ומרשים, ואפשר לשער ולקוות שגם הוא ישמש דורות של מתפללים. מי שגדל על ברכי רינת ישראל הישן ישמח על המהדורה החדשה כמוצא שלל רב, ורק תלונה אחת תהיה בפיו: אחרי כל כך הרבה שנים, ברכת המזון כבר לא בעמוד 109, והלל כבר לא בעמוד 367.

 

 

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון א סיון תשע"ז

 

 

 

מודעות פרסומת

פורסמה ב-26 במאי 2017, ב-גיליון במדבר תשע"ז - 1033, יהדות ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 24 תגובות.

  1. מה שלא פחות חשוב בסידור רינת ישראל, הוא ניפוי נוסח ספרד. זהו נוסח משובש בגלל חיבור לא מוצלח בין אשכנז לספרד (המקורי). אולי למעט האדמוה"ז מחב"ד אף אחד לא טרח לתקנו. וכך הוא קודש ע"י אדמורים. הרב טל עשה שם מלאכת קודש, למרות שהיו עוד אי אלו שיבושים שפיספס.

    • הרב טל לצערי, בסה"כ המציא עוד נוסח ספרד בנוסף על כל הנוסחים הקודמים ובפעמים רבות הכרעותיו כלל אינן כל הכרחיות ונכונות.

  2. מכיר יותר ויותר דתיים לאומיים שדווקא מעדיפים את הסידור המסורתי בסגנון של "תפילת כל פה" או "בית תפילה". הויתור על הניחוח המסורתי ב"רינת ישראל" מפספס הרבה מאוד.
    בעיקר במחזורים שחסר סדר הקפות מלא לשמחת תורה, יה"ר לפני התקיעות ותשליך לראש השנה ועוד.
    יתכן שהמהדורה החדשה היא נסיון להחזיר את הסוסים לאורווה אחרי שהוצאת מילר הוציאה סידור יפהפה כמו בית תפילה אך עם כל התוספות הציוניות. ישנם גם סידורים "ציוניים" נוספים שלא מקצצים בתפילה המסורתית ולא מנסים לחנך את הציבור לנוסח חדש ומנותק מהמסורת כמו "שירת ישראל" וסידור "אבני ברקת" של הרב כלאב. לדעתי ככל שהציבור יחשף לסידורים האלה, נראה העדפה גוברת שלהם על פני רינת ישראל

  3. יענקל בן שמערל

    בעידן חיפוש הרוחניות וה"חזרה למקורות" בקרב הציבור הדתי לאומי עצמו, דבר המתבטא בחידוש נוסחי וניגוני התפילה המסורתיים שנהגו איש איש בעדתו וכו', אני דווקא חושב שהמונוטוניות של סידור רינת ישראל חסרת כל ערך. תמיד הפונט האחיד וה"יבש" שיווה לסידור צורה של ספר מחקר על התפילה ולא על ספר תפילה בו כל פסקה אמורה לבטא שלב אחרי בסדר התפילה וייחודיות מסוימת. זה די הסתדר עם תמיד ה"בעלבוס" חובש הכיפה הסרוגה ובעל תספורת הלוואה וחיסכון היבשושי שמגיע לתפילה בשבת לקראת שוכן עד או ביום חול בישתבח, מדלג על חצי תפילה כדי להתפלל עם החזן חזרת הש"ץ וחי בשלום עם עצמו 50 שנה ויותר אחרי שהתענג על הערינג עם קרקר בקידוש.

    לא ראיתי את המהדורה החדשה אבל באם היא נשארה אותו דבר בעניין זה לדעתי הדבר העיקרי בעצם נשאר אותו דבר ורק כמה אדרות השתנו (תיקון חצות נו באמת..)

    חוץ מזה, בתור מנהל חנות יודאיקה תמיד השתוממתי איך הסידור הזה הוא מהיקרים ביותר על מדף הסידורים בפערים גדולים מאוד, לא רק על הסידורים הספרדיים בזולים שמדפיסים בעשרות אלפי עותקים, אלא גם על סידורי נוסח ספרד היוצאים חדשות לבקרים. ומחירו לעולם לא השתנה. האנאכרוניזם חוגג בו ומצטרף בעניין זה לתיאוריי הקודמים.

  4. יענקל בן שמערל

    חלו כמה טעויות הקלדה ועם הקוראים הסליחה

    "כל פסקה אמורה לבטא שלב *אחר בסדר התפילה"
    "זה תמיד הסתדר לי עם הבעלבוס"
    "הסידורים הספרדיים *הזולים" ולא בזולים כפשוט

    יהי רצון שתתקבלנה תפילותינו – מאיזה סידור והוצאה שיהיו- לפני אדון כל

  5. יישר כח
    בסידור קורן החדש ההלל בעמוד 368.
    כבר חשבתי שיש פה מספר טיפולוגי חדש…

  6. כמתפלל נוסח ספרד אני יכול לומר לשבחו של סדור רינת ישראל שבתפילת שמונה עשרה של ימי חול הוא עשה הרבה סדר בבלאגן של כפל הגרסאות הקים בסידורי ספרד וזאת בדומה לסידור של חב"ד "תהילת ה'" שמשם הרב שלמה טל ז"ל לקח את התיקונים

    סך הכל סידור טוב מאוד וכמו כל סידור וכדרכו של עולם יש לצד כל מעלותיו גם חסרונות

    דוגמא קטנה שאולי תיראה לחלק מהמגיבים והקוראים קטנונית משהו היא שמסיבה שאינה ברורה בחתימה של "ותערב" בברכת "רצה" במוסף של יו"ט החתימה ברינת ישראל של נוסח ספרד היא "ותחזינה" למרות שבנוסח ספרד בניגוד לנוסח אשכנז הארץ ישראלי המבוסס על מנהגי תלמידי הגר"א חותמים גם בארץ את החתימה המקורית של המנהג האשכנזי "שאותך לבדך ביראה נעבוד"

    כשעליתי חזן במוסף של שביעי של פסח השנה וחתמתי "שאותך לבדך" היו כאלו שלא הכירו את החתימה! למרות שהיא נמצאת בכל סידורי נוסח ספרד למעט רינת ישראל [והסידור של חב"ד שם אין בכלל "ותערב"]

    זה הראה לי עד כמה הדומיננטיות של סידור רינת ישראל חזקה אצל אנ"ש

    מה שמעניין ואשמח אולי להתייחסות ממי שיודע זה שרינת ישראל של נוסח עדות המזרח כמעט ולא תפס אצל הספרדים מאנ"ש לעומת הפופולאריות הגבוהה שלו בנוסחי ספרד ואשכנז [יש אגב לרינת ישראל "נוסח אשכנז" ו"נוסח אשכנז חוץ לארץ" ] בציבור הדתי לאומי

    • מצד אחד אתה משבח את ההכרעה השרירותית והלא מוצדקת לבכר את נוסח חב"ד על פני שאר הגרסאות של נוסח ספרד ומצד שני מתלונן על הנוסח של "ותערב" שנאמן אף הוא לנוסח חב"ד (ובמקרה הזה גם לחסידויות נוספות)

      לך זה מה שמפריע ולהרבה אחרים מפריעות הכרעות אחרות כנוסח חב"ד שדורסות מסורות מבוססות.

      • שלום חיים , מה לעשות שהסידור של חב"ד הוא היה היחיד מסידורי נוסח ספרד שתפילת שמונה עשרה בו בנויה באופן נהיר ולא משובש? בשאר הגרסאות בחלק מהברכות עשו הרכבה מלאכותית מאוד בין נוסח אשכנז לבין נוסח הספרדים ובנוסח חב"ד ובעקבותיו ברינת ישראל בכל ברכה כזו אין את הכפילויות הנ"ל ובחלק מהברכות השאירו את המקובל מנוסח אשכנז ובחלק החליפו לנוסח הספרדים

        מעבר לכך ברינת ישראל הרב טל לא הלך לפי הסידור של חב"ד כמות שהוא ורק בברכות בהן יש כפל גרסאות הוא הלך לפי ההכרעה של סידור חב"ד כי זה הסידור היחיד מסידוי ספרד שיש בו הכרעה כזו -למעט "שים שלום" בערבית שהוא הלך אחרי הסידור של חב"ד וביטל את ה"שלום רב" במקרה זה מדובר לא רק בתיקון שיבוש אלא בהליכה יותר אקטיבית אחרי מנהג חב"ד אבל בשאר הדברים רינת ישראל ממש לא בנוי על הסידור של חב"ד ומכאן אני מגיע ל"ותערב" שבחב"ד בכלל לא אומרים את זה, זה לא שאומרים "ותערב" וחותמים "ותחזינה" וברינת ישראל הוא כן הכניס את "ותערב" אך בחתימה כתב "ותחזינה" כמו מנהג הגר"א שנהוג בנוסח אשכנז של א"י הבנוי ממנהג תלמידי הגר"א שעלו ארצה ובנוסח ספרד גם בא"י חותמים "שאותך לבדך" כמנהג האשכנזי המקורי לחתום כך במוסף של יו"ט זכר למקדש שבימי הבית ככה חתמו

        מעבר לכך לדבריך בחסידויות נוספות חוץ מחב"ד גם השמיטו את "ותערב" באילו חסידויות מדובר?

  7. מעניין אותי למה?

    • יענקל בן שמערל

      יש להעלות כמה השערות למה רינת ישראל נוסח ע"מ לא "תפס". אך לטעמי ההסבר הוא בעיקר טכני לדעתי- בבתי הכנסת הספרדים נהוג מאוד שרוב הסידורים נתרמים לעילוי נשמת וכו'. מובן שיעדיפו לקנות סידור פשוט עבודת ה' או הודיה ב8-10 שקל בקניה של כמות אצל פנחס ראובן בבני ברק מאשר לשלם 40 שקל לפחות על סידור רינת ישראל. בנוסף בסידורים הספרדים הפונטים הרבה יותר גדולים ומאירי עיניים.

      • שלום יענקל, היום שמעתי עוד הסברים שפשוט הסידורים הספרדים בנויים בסגנון מסורתי מסויים של פורמט וברינת ישראל שפורמט זה נעדר אז יש הרגשה שזה פשוט "לא זה" ולכן הוא לא צבר תאוצה בקרב הספרדים גם בציבור הדתי לאומי שם מקבילותיו של נוסחי ספרד ואשכנז פופולאריים מאוד

  8. ועדיין נתפלל על הישיבות שבבבל ? בנוסח הרב גורן הוא תיקן "די בארעא הדין ודי בארעא דגלוותא", דהיינו בארץ הזו ובארצות הגלות, ולא בבבל.
    ועדיין נתפלל שה' יולכינו "קוממיות לארצנו" במקום "קוממיות לארצנו" ?

    ומתי נתייחס לפיל הנעלם שבחדר: מה לגבי איחוד נוסחים ? מתי זה יקרה ??? עד מתי "לא תתגודדו" ?

    • יענקל בן שמערל

      אף פעם לא ירדתי לסוף דעתם של אלו שמתאווים לבטל את הייחודיות של כל עדה. מה איכפת לכם ומה תרוויחו? אחדות? הרי : אחדות אינה אחידות ב. עינינו הרואות שגם בבית כנסת עם נוסח אחד לא תמיד שוררת אחדות ג. מה עם אל תטוש תורת (ומנהגי ) אמך.
      משפחתה של אשתי הינם חסידי חב"ד עוד מגרוזיה. לאחר שעלה לארץ בחסדי ה', (לפני 50 שנה בדיוק) נסע סב אשתי זצ"ל שהיה ממנהיגי ורבני העדה לחודש החגים לרבי מליובאוויטש. הרבי ברוב חכמתו ורגישותו הורה לו לשמר את כל המנהגים הייחודיים של העדה על אף היותו חסיד חבד נלהב ומסור כגון תפילות מיוחדות ומנהגים שלאו דווקא נהוגים בחב"ד. מי יקח על עצמו את האחריות אם ייעלמו מנהגים ומסורות כתוצאה מאיחוד חיצוני ומזויף?

    • שש הצעות לנוסח אחיד (ל'יוניוואו')

      אכן חשבתי בנעוריי לפעול ליצירת 'נוסח אחיד' והתחלתי לחפש הצעות. בינתיים הצטברו אצלי שש הצעות מרכזיות:

      א. הצעת הגר"ע יוסף זצ"ל: נוסח הספרדים, שהוא נוסח האר"י 'השער הכולל לכל השבטים'.

      ב. הצעת הגר"ש גורן זצ"ל: נוסח 'ספרד' של החסידים, המהווה מזיגה של נוסח אשכנז ונוסח האר"י.

      ג. הצעה שמצאתי בעלון בית הכנסת האשכנזי בו גדלתי: לגבי סדר התפילה יקבלו את נוסח ספרד ('הודו לפני 'ברוך שאמר' וכיו"ב), אך בנוסח תפילת העמידה יאומץ נוסח אשכנז שהוא 'קצר וקולע, ממש מועט המחזיק את המרובה'.

      ד. הצעת אשכנזי ששמו שמור במערכתי: הואיל ורוב יהודי העולם אשכנזים, ראוי ש'נוסח אשכנז' יהיה הנוסח הכללי.

      ה. נוסח תימן הבלדי, שכן יהודי תימן שמרו במנהגיהם הרבה מנהגים קדומים מימי התלמוד והגאונים, ונוסח יהודי תימן קרוב מאד לנוסח הרמב"ם.

      ו. נוסח יהדות איטליה, שהוא קדום מאד ויש בו הרבה שרידים ממנהגי ונוסחי ארץ ישראל הקדומים. יהדות איטליה עמדה בצומת שבין אירופה למזרח, ובאופיה יש סממנים מכאן ומכאן, ומנהגיה יכולים להוות גשר בין יהודי המזרח למערב.

      בקיצור: נציע ששה גוונים ל'נוסח אחיד', שבהם ימצא כל אחד את הגוון המתאים לו 🙂

      בברכה, ש.צ. לוינגרו ס"ט [סקנזי טהור]

      • ש.צ שלום רב [או :שים שלום"? (: ]

        כבר כתבתי לרב חיים בפייסבוק שלו שהמאמר הזה נורא הפתיע אותי

        הייתי מבין אם הוא היה כותב מאמר נלהב על מהדורה מחודשת של סידור רעדעלהיים לפי מנהגי פפד"מ

        אבל על רינת ישראל? הרי אין מי שמבכה יותר ממנו את מהלך ה"ישראליות" של התפילה ועל שכחת הניואנסים של הבדלי המנהגים בין קהילות האשכנזים שהיו נהוגים מזה דורות ואת "מנייני הצעירים" אותם הוא תיאר בתחילת המאמר אז דווקא הוא משבח את סידור רינת ישראל שכדבריו מסמל את התהליך הזה?

        זה מאוד הפתיע אותי איך מכל העולם דווקא הרב חיים כתב מאמר כזה

        לשאלתי בפייסבוק טרם קיבלתי ממנו תשובה

        • נקנקן חדש מלא ישן (לאמיר)

          בס"ד עש"ק נשא ע"ז

          לאמיר – שלום טובה וברכה ח"ן (= חיים נבון, ויש גורסים: חיים ח"ן 🙂 וחסד וכו'

          דומני שיחסו של הרב נבון ל'רינת ישראל" החדש, מתאים מאד לדרכו – תוכן מסורתי בלבוש מודרני. הוא שיבח את המידור החדש על צורתו הישראלית-מודרנית, קנקן חדש המחיה מנהגים ישנים, כדוגמת הפתיחה ב'קמץ אלף א'. זה בדיוק עניינו של הרב נבון.

          בברכת 'רב שלום עד בלי ירח' , ש.צ. לוינגר

          ומעניין 'שלום רב' שנוהגים האשכנזים במנחה ובערבית. יש לומר שהאשכנזים מחבבים את הריבוי – 'אהבה רבה' בשחרית ו'שלום רב' במנחה וערבית.

          • ש.צ, כן ולא

            הרב חיים מתרפק כל הזמן במאמריו ופוסטיו בפייסבוק על שכחת המנהגים האשכנזים האותנטיים ולא נראה לי שרינת ישראל גם במהדורה החדשה הוא הסידור שמבחינתו אמורה לצאת הבשורה

            הוא שאמרתי שהייתי מבין אילו הוא היה כותב טור נרגש על הוצאה מחודשת של סידורי רעדעלהיים אבל דווקא הוא משבח את רינת ישראל? לא יודע תמוה לי קצת ונראה לי לא אופייני לו

            אגב בני השני נ"י נולד בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק ובית הכנסת של בית החולים נוסד בידי הרב בנימין שלמה המבורגר שליט"א מייסד מכון מורשת אשכנז שמקדיש את חייו לשימור מנהגי הייקים

            לא יצא לי להתפלל שם בשבת ואמרו לי שתפילות שבת שם מתנהלות לפי מנהגי הייקים המקוריים והן מעניינות מאוד אבל בימי חול שהתפללתי שם על המדפים יש סידורים בכל הנוסחים [זה בית כנסת של בית חולים בסופו של דבר שיש שם מתפללים בני כל העדות] אך מה שהיה מעניין שהייתה שם הבחנה במדפים של הסידורים בין נוסח אשכנז לנוסח "אשכנז מובהק" שהכוונה במובהק זה לסידורים ייקים של רעדעלהיים מגרמניה מלפני מאה ומשהו שנה!

            נ.ב

            בנוסח ספרד הרוב אומרים "אהבת עולם" ו"שלום רב" נאמר בערבית בלבד ולא במנחה ויש כאלו שאומרים "שים שלום" גם בערבית וכך הוא בסידור של חב"ד למשל -אני אומר "שלום רב"

            • ויש אשכנזים האומרים 'שים שלום'

              מובא שהחתם-סופר נהג לומר 'שים שלום' בכל התפילות, שחרית מנחה וערבית.

              בברכה, ש.צ. לוינגר

              • ש.צ שלום רב

                1.אשמח למקור באשר למנהג החת"ס *

                2.בספר"נפש הרב" שכתב הרב הרשל שכטר שליט"א על הנהגותיו של רבו הרב סולוביצ'יק זצ"ל נאמר שזו גם הייתה הנהגתו של הרב סולוביצ'יק שאמר בכל התפילות "שים שלום"

                *אפשר שבעניין זה הושפע מרבותיו ר' נתן אדלר ובעל ההפלאה זכר צדיקים לברכה שהתפללו נוסח ספרד למרות שבאופן כללי בניגוד אליהם הוא המשיך להתפלל נוסח אשכנז

                צאצאיו אגב שהפכו לאדמו"רים חסידיים אדמו"רי חסידות ערלוי המשיכו להתפלל בנוסח אשכנז [רק בתוספת "כגוונא" בליל שבת כמנהג החסידים] למרות חסידיותם וזהו נוסח התפילה בבית המדרש המרכזי של ערלוי בקטמון בירושלים ובעבר היה עוד אדמו"ר שהתפלל אשכנז הוא הרב אברהם לנדא זצ"ל האדמו"ר מטשכנוב [1784-1875 למניינם]

                • משנ"ב קכ"ז, סקי"ג: ואם אמר שים שלום או בשחרית שלום רב יוצא ובסידור האר"י ז"ל כתוב לעולם שים שלום ועיין בבה"ל.
                  ושם בבה"ל כותב שאם אמר שים שלום בשחרית חוזר אם לא סיים את הברכה, אבל בערבית לא.

  9. שלום יוני, לגבי "די בבבל" שב"יקום פורקן" אתה לא הראשון ששואל זאת והתשובה היא שבבל נהפך לכינוי לכל ארצות הגולה ולא רק לבבל הגיאוגרפית . אומר זאת כך : שהרב ליכטנשטיין זצ"ל נפטר והנשיא ריבלין הספיד אותו הוא התבטא עליו "ארי שעלה מבבל" כמקובל להתבטא על תלמיד חכם גדול שעלה ארצה מחו"ל
    [ומקורה באמירה על רב כהנא -הגמ' בבבא קמא קיז.]

    אתה חושב שריבלין לא ידע שהרב ליכטנשטיין עלה ארצה מארה"ב ולא מעיראק? ושבחב"ד הבית של הרבי זצ"ל ה"770" בניו יורק מכונה "בית רבינו שבבבל" הם התבלבלו בין ניו יורק לבגדד? אלא שהכינוי "בבל" נהפך לכינוי לכלל הגלות ולכן הוא רלוונטי גם כעת שישיבות סורא ופומפדיתא כבר אינן קיימות

    לגבי איחוד נוסחים: מעבר לשאלה ההלכתית שנעזוב אותה כרגע בצד , למה זה לא נראה לך יפה שכל עדה שומרת על מנהג אבותיה ? מנהגים שנשמרו מדורי דורות

  10. לגבי רינת ישראל אוסיף – בדומה לאחרים שכתבו כאן גם אני יותר אוהב להתפלל מסידורים אחרים כמו "תפילת כל פה" ו"בית תפילה" בגלל הניחוח המסורתי שבהם אך אין אפס כמו שכתבתי בעניין השיבושים רינת ישראל עשה עבודת קודש ולכן אני מתפלל אומנם בדר"כ מתוך הסידורים שכתבתי אך מאמץ את התיקונים של סידור חב"ד/רינת ישראל בברכות בהן יש כפילויות בסידורי ספרד הרגילים [מדובר ב4 ברכות בתפילת שמונה עשרה ] בכל אופן כשמדובר בראש השנה ויום כיפור עניין הניחוח בולט מאוד

    המחזורים שלי הם של "בית תפילה" וההבדל בינם לבין מחזורי רינת ישראל ניכר -אין מה לומר ש"ונתנה תוקף" מודגש באופן מיוחד וה"ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה" מודגשים באופן מיוחד זה נותן הרגשה אחרת בתפילה מאשר איך שזה כתוב במחזורי רינת ישראל וזו כמובן רק דוגמא אחת

    לכן אני שותף בהרגשה של המגיבים לפניי בעניין

    לגבי ה"שים שלום" בערבית שברינת ישראל הרב טל הלך בעניין זה לפי מנהג חב"ד -גם בסידורי ספרד האחרים כתוב שיש בזה שני מנהגים כאשר חלק אומרים "שלום רב" וחלק "שים שלום" ולכן לא מדובר במנהג חב"די מובהק אלא יש עוד מתפללי ספרד שכך נוהגים ונראה שהרב טל ערך את סידור רינת ישראל באופן כמה שיותר אחיד בניגוד לסידורים אחרים ששם כתוב לא פעם בהערות "יש נוהגים …" וכו'

    לדעתי יש חיסרון בכך אבל כנראה שזו הייתה העדפתו

  11. אתמול עיינתי בסידור קורן נוסח ספרד וראיתי שגם שם בדומה לרינת ישראל הוא תיקן את השיבושים הקיימים בתפילת שמונה עשרה לפי ההכרעות של סידור חב"ד

    בניגוד לרינת ישראל הוא כן השאיר את "שלום רב" בערבית תוך כדי ציון שיש בכך שני מנהגים וגם את "שאותך לבדך" ב"ותערב" תוך כדי ציון שיש מתפללי ספרד שאימצו את מנהג הגר"א וחותמים "ןתחזינה"

    -ראיתי שגם באחת המהדורות של "תפילת כל פה" נוסח ספרד בסידור המורחב החתימה של "ותערב" היא "שאותך לבדך" אך לאחר מכן נכתב "ויש חותמים המחזיר שכינתו לציון…." אבל ברוב ככל סידורי תפילת כל פה החתימה היא "שאותך לבדך" ללא שום הערה מסייגת-

    באופן כללי ראיתי שבדומה לסידורים אחרים סידור קורן מקפיד להעיר כאשר יש חילוקי מנהגים ובשונה מרינת ישראל שם יש דגש על אחידות מקסימאלית

    אני הקטן חושב שזה פחות נכון להתעלם מחילוקי המנהגים וזה לדעתי אחד החסרונות של רינת ישראל שבמגמה לאחידות מקסימאלית הוא לא מציין שיש מנהגים שונים איפה שיש כאלו כאשר אחת הדוגמאות הבולטות אבל היא לא היחידה היא שהוא בחר בערבית לעשות את "שים שלום" למרות שהרבה מתפללי ספרד נוהגים לומר "שלום רב" וברוב סידורי ספרד מציינים שיש בכך שני מנהגים ,

    שוב אני כותב זאת בלי להתעלם ממעלותיו של סידור רינת ישראל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: