אנגלה ואנחנו | אלי אשד

קנצלרית גרמניה היא אישה יוצאת דופן, שהגיעה לעמדתה לאחר שגדלה כמדענית במזרח גרמניה הקומוניסטית. ספרו של אלדד בק בוחן את שורשי יחסה האוהד במפתיע לישראל וליהודים

 

 

הקנצלרית

מרקל, ישראל והיהודים

אלדד בק

ידיעות ספרים, 2017, 327 עמ'

 

 

 

 

אין כמעט פוליטיקאים גרמנים שזכו שיתפרסם עליהם ספר בעברית, מלבד ראשי המפלגה הנאצית. בעברית אפשר למצוא רק ספר אחד בודד על וולתר רתנאו, שר חוץ גרמני-יהודי ברפובליקת ויימאר שנרצח בעת מילוי תפקידו, שהוא יוצא מהכלל שמוכיח את הכלל. למעשה, אין בעברית כמעט ספרים על מנהיגים אירופים בכלל, מהדור שלאחר צ'רצ'יל ודה גול. מעניינת אפוא יציאתו לאור של ספר חדש על הקנצלרית הגרמנייה אנגלה מרקל, שמתאר את חייה ומסכם את פועלה עד כה ובעיקר את קשריה השונים עם מדינת ישראל והיהודים. וזאת בתזמון של חודשים ספורים לפני בחירות חדשות בגרמניה.

במה זכתה מרקל שאדנהאואר, ששיקם את יחסי הגרמנים וישראל ושהיה ידיד אישי של דוד בן גוריון, לא זכה? מחבר הספר אלדד בק הוא כתב העיתון "ידיעות אחרונות" בגרמניה ופרסם כבר ספר בשם "גרמניה, אחרת" (ידיעות ספרים , 2014), שבו כלל פרק על הקנצלרית. הוא החליט שהיא ראויה להרבה יותר מפרק והפך אותו לספר שלם, שהוא ביוגרפיה אישית ופוליטית של מרקל. מרקל היא ללא ספק אישיות יוצאת דופן בקרב הפוליטיקאים האירופים בכלל והגרמנים בפרט, כפי שנראה להלן. לטענתו של בק, מרקל היא הפוליטיקאית האירופית האהודה ביותר בישראל, שבה כידוע אירופה אינה אהודה ביותר כיום, ולהפך.

צילום: אי.אף.פי

בורות בהקשר היהודי

מרקל היא האישה הגרמנייה הראשונה שעומדת בראש מדינה. היא יוצאת דופן לעומת כל קודמיה מאחר שהיא במקורה ילידת מזרח גרמניה, מדינה קומוניסטית שאינה קיימת עוד. אביה היה כומר מרדני במקצת והיא עצמה הייתה מדענית (פוליטיקאים בכירים בדרך כלל מגיעים מהמחוזות המקצועיים של עריכת דין או עסקים; אם כי גם מרגרט תאצ'ר מנהיגת בריטניה הייתה במקצועה כימאית) ואזרחית נאמנה של מזרח גרמניה.

פרט זה מחזק יותר את האניגמה של מרקל, בעיקר בהקשר יחסה החיובי לישראל, שהרי מזרח גרמניה הייתה מדינה שנודעה בעוינותה הבלתי מתפשרת למדינת ישראל, כמו גם בסירובה לשלם פיצויים לקרבנות הנאצים. לימים הצהירה מרקל שהמדינות שאי קיום קשרים עימן במזרח גרמניה היווה לה מקור השראה הן ישראל, ארה"ב וצרפת, בסדר הזה.

מזרח גרמניה היא מדינה שמוכרת מעט מאוד לרוב הישראלים. מה שמעולה בספר הוא העובדה שבק אינו מסתפק בתיאור חייה של מרקל, אלא גם יוצא מהם ומתאר בפירוט רב את הסביבה שבה צמחה. הוא מספק תיאור מפורט של המדינה המזרח הגרמנית שבה גדלה והתבגרה מרקל, מדינה שכל אזרחיה היו יעד למעקב ורבים רבים מאזרחיה שימשו כמודיעים וכעוקבים מטעם המשטר אחר מקורבים ובני משפחתם. מדינה שבה חי במשך כמה שנים ולדימיר פוטין כאיש קג"ב בכיר ושבה רכש רבים מרעיונותיו על הדרך שבה יש לנהל דברים. בין השאר בק מוסר מידע לא ידוע, שהתגלה רק עם פתיחת הארכיונים בשנים האחרונות, על ניסיונותיה של מזרח גרמניה להתערב במשפט אייכמן בישראל ולהפכו לכתב אישום כנגד יריבתה גרמניה המערבית, כמקום מקלט לפושעים נאצים.

בספר מובאים ציטוטים מפי אנגלה מרקל על חייה במזרח גרמניה ועל יחסה ליהודים בעת שחיה במדינה זאת. מהם אפשר להבין שכמו רוב אזרחי מזרח גרמניה, היא בעצם ידעה מעט מאוד על ישראל והיהודים וכנראה כמעט לא התעניינה בנושא זה.

מנהיגה בין גברים

בק מתאר בפירוט את התהליך, שבדיעבד הוא מפליא ממש, של הפיכתה של המדענית האפורה ממזרח גרמניה לפוליטיקאית מרכזית ומזהירה בגרמניה המאוחדת. הוא מתאר כיצד הפכה מרקל בגיל 36 לשרה הצעירה ביותר בתולדות גרמניה, שנחשבה עד אז ל"מדינת גברים", לפחות בתחום העשייה הפוליטית.

ובכל זאת, בתוך כמה שנים מרקל האאוטסיידרית ממזרח גרמניה הצליחה לעשות את מה שלא הצליחו לעשות לפניה נשים מערב גרמניות מנוסות – להתברג בדרגות הבכירות ביותר של ממשלת גרמניה ולהיות למנהיגתה. וזאת אחרי שהביאה להפלתו של הקנצלר קוהל, שטיפח אותה בפוליטיקה הגרמנית, בשל פרשת שחיתות. קוהל מצא את עצמו נבגד על ידי חניכתו ובת חסותו לשעבר. בשיחות פרטיות אמר "שמתי נחש בחיקי. הבאתי עליי את הרוצחת שלי".

מרקל מצאה את מקומה תוך זמן קצר בהנהגה והפכה גם לקנצלרית הדיגיטלית הראשונה שהשכילה להשתמש במהפכת המידע הגלובלית. היא העלתה כל שבוע מסר וידאו שבועי עוד לפני אובמה וכמובן לפני טראמפ. היא התגלתה כמי שיש לה בעיה עם מנהיגים גבריים שונים, כדוגמת פוטין וארדואן, שלדעתה הם טיפוסים זהים.

למגינת לבה, ארדואן מחזיק כנראה בנאמנותם של מיליוני תורכים שחיים בגרמניה והצביעו עבור סמכויות מוחלטות עבורו, למרות התעמולה הנגדית של ממשלת גרמניה. כנראה הם היו מצביעים גם עבור חידוש עונש המוות בתורכיה אילולא מרקל מנעה זאת מהם. יש מקום לחשש שלא מעטים מהם עלולים להתגלות כגיס חמישי עבור השליט המוחלט של תורכיה, שהצהיר שוב ושוב על רצונו באִסלומה של אירופה.

מערכת יחסים מסובכת באופן מיוחד יש בינה ובין נשיא רוסיה פוטין דובר הגרמנית. לפי הספר מרקל "מאוד לא סומכת" על פוטין ומן הסתם יש לה לכך סיבות טובות מאוד, שמגיעות עד לזמן שבו פוטין ועמיתיו מהקג"ב ניהלו את העניינים במזרח גרמניה.

ישראל כהשראה

אולי במפתיע, המזרח גרמנית לשעבר, שניתן היה לצפות שתספוג את התעמולה האנטי ישראלית העוינת של ארצה שמעולם לא היו לה קשרים דיפלומטיים עם ישראל, הפכה לידידה גדולה של ישראל ולמעשה הידידה הגדולה ביותר של ישראל באירופה כיום. לטענת בק, מרקל, שלא ידעה כמעט דבר על השואה במערכת החינוך שבה גדלה, מתמודדת היום עם העבר הכלל גרמני לא מתוך תחושת חובה אלא מרצון ללמוד, לדעת ולהפיק לקחים.

מרקל נחתה בישראל לראשונה באפריל 1991. ישראל הייתה אז בתהליך התאוששות מהלם מלחמת המפרץ. היא נתקלה במאמצים לקליטת גלי ההגירה שעמם התמודדה ישראל בהצלחה בתקופה של כלכלה מעורערת ונחשפה למאמץ אנושי כלכלי אדיר שהותיר בה רושם עז. לאחרונה פנתה לישראל לסיוע במידע כיצד להתמודד עם קליטה המונית, כדגם למדינה שעשתה זאת בעבר בהצלחה. לדעת בק, מרקל, תוצר של מדינה סוציאליסטית שכשלה ונעלמה, מתעניינת בישראל גם כדגם לניסוי סוציאליסטי שהצליח. מכל מקום, מרקל הפכה למדינאית הפרו-ישראלית ביותר באירופה, שבה הלך וגבר הבון טון של הפניית עורף לישראל.

אולם בתקופה האחרונה יש תחושה של התקררות ביחסים בין גרמניה של מרקל וישראל, כנראה שגם כתוצאה מהיחסים הקרירים בין ראש הממשלה נתניהו לבין מרקל, אולם נראה שמחויבותה של מרקל לישראל נותרה על כנה. בשיחות פרטיות ובנאומים רשמיים מרקל בוודאי מגלה אהדה מופגנת לישראל יותר מאשר כל מנהיג מערב גרמני אחר לפניה מאז ימי אדנהאואר. היא גילתה תמיכה בשמירת זהותה היהודית של מדינת ישראל, דבר שגם הוא אינו מובן מאליו בגרמניה ובאירופה המאוחדת, והצהירה במפורש על מחויבות גרמניה לביטחונה של מדינת ישראל כעקרון יסוד של המדיניות הגרמנית.

תחת הנהגתה של מרקל, נראה שגרמניה השנואה בעבר הפכה לאחת המדינות האהודות בעולם. גם בישראל. בשמונה שנותיה הראשונות הייתה מרקל פופולרית מאוד וסימלה גרמניה חדשה. הגרמנים ראו בה מנהלת טובה ויעילה ואף אם האומה הדואגת לכול. אך כעת נראה שמאמציה להפוך את גרמניה לאומה מכניסת אורחים נכשלו. הגרמנים אינם מוכנים לקבל את גלי הפליטים האסלאמים העלולים להוות איום מבפנים. לא ברור אם תוצאות החלטתה לקבלת גלי הפליטים שחדרו לגרמניה יפגעו במאמציה של מרקל לנצח שוב בבחירות הקרובות ואם הגרמנים יעדיפו על פניה מפלגה ימנית קיצונית.

על שאלה זו הספר המקיף שלפנינו אינו יכול להשיב כמובן, אך הוא נותן לנו תמונה רחבה ומלאה הן על הקנצלרית יוצאת הדופן מכל בחינה, הן על שתי הגרמניות – המדינות השונות מאוד שאותן הכירה בימי חייה, והן על יחסיה המיוחדים עם ישראל ועם היהודים. ועם זאת, גם לאחר קריאת הספר הזה מרקל נותרת בגדר אניגמה שקשה לפצחה.

 

 

 

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון כ"ג אייר תשע"ז, 19.5.2017

מודעות פרסומת

פורסמה ב-23 במאי 2017, ב-ביוגרפיה, ביקורת ספרים, גיליון בהר בחוקותי תשע"ז - 1032 ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: