אביה וולפיש

*

הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם וְכִלְיוֹנוֹ

יוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ

וְשִׁבְרָם, הִנָּפְצָם אֶל הָאֵין אוֹנִים

בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה

אֵין לִי זֵכֶר

וְלֹא זִכָּרוֹן

שָׁכוֹחַ אֶזְכְּרֵךְ עוֹד

יַלְדַּת שַׁעֲשׁוּעִים שֶׁלִּי

עַל כֵּן הָמוּ לָךְ מֵעַי

וְהָמָה הַשּׁוֹפָר

הָמָה הַכְּאֵב

וְהָמָה הַבְּכִי הָרִאשׁוֹן.

הֶמְיַת הַכֹּל נִשְׁמְעָה הַיּוֹם

בִּתְרוּעַת שִׁבְרֵי הַזִּכָּרוֹן

מוצאי ראש–השנה תשס"ט (יום הולדת להללי)

מתוך גיליון משיב הרוח – קדישירה, שראה אור לאחרונה

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון כ"ט  טבת תשע"ז, 27.1.2017