בתגובה ל"אשוח איננו עבודה זרה"

מאת הרב פסח ווליצקי גיליון פרשת מקץ

אשוח הוא כמו צלב קרס

הרב פסח ווליצקי ביקר את הרבנים אשר הוציאו פסק הלכה נגד הצבת עצי אשוח במקומות ציבוריים בישראל, כגון הרב אלעד דוקוב, רב הטכניון, אשר אסר הצבת עץ אשוח במרכז בית הסטודנט של הקמפוס, והרב חיים נבון אשר קרא לסטודנטים באוניברסיטה העברית לצאת בצעקה נגד הצבת עץ אשוח בקמפוס.

הרב ווליצקי ניסה לשכנע את הקוראים כי לא מדובר בעבודה זרה וכי אין כל איסור בהצבת עץ האשוח, ואדרבה, דווקא יהיה זה צעד טוב בדרך לקירוב הנוצרים לתורה על ידי גילוי סובלנות לפולחן של דתם.  וכך מסיים הרב ווליצקי את מאמרו: "לקדש שם שמים, לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה – אין דרך יותר טובה מאשר להפגין הכלה ותמיכה לקהילה הנוצרית בארץ".

לדעתי, גם הרב ווליצקי המתיר את עץ האשוח וגם הרבנים האוסרים מחמיצים את העיקר. לא מדובר בשאלה הלכתית אם מדובר באיסור עבודה זרה אם לאו, אלא בשאלה של הכלה וסובלנות כלפי סמליה של דת אשר חרתה על דגלה רצח וטבח יהודים לאורך ההיסטוריה בתור רוצחי משיחה, אותו האיש. מיליוני יהודים נשחטו, נטבחו ועונו בשם הדת הנוצרית.

מבחינתי אין הבדל בין הצבת עץ אשוח במקום ציבורי לבין הצבת צלב קרס. הכנסייה קראה לרצח יהודים לא פחות משלטון הרייך השלישי. לא בכדי כומרי הוותיקן שיתפו פעולה עם קציני הס"ס בזמן המלחמה ואחריה. לכן, כאשר האפיפיור בא לבקר בארץ לפני כמה שנים, אנחנו, תלמידי הרב כהנא, יצאנו להפגין נגד הופעתו בהיכל שלמה וביד ושם. לא משום שהאיש עצמו פגע בנו, אלא בגלל מה שהוא מייצג. המשטרה מיד עצרה אותנו ולא אפשרה לנו להפגין נגד הביקור, אך השופטת ד"ר מיכל גונן–אגמון אשר דנה במעצרנו ובמשפט הפלילי שנוהל נגדנו פסקה לטובתנו ותמכה בזכותנו להפגין נגד האפיפיור תוך שהיא מזכירה את אשר עוללה לנו הכנסייה לאורך הדורות. לבושתנו, לפעמים דעתה של שופטת חילונית יותר צלולה מאשר זו של רבנינו.

התשובה היהודית לנצרות מופיעה בסידור, בתפילה שאנו אומרים מדי שבת וחג. אנו לא שוכחים את אשר עוללו לנו הנוצרים במסעות הרצח שלהם בדרך לארץ הקודש באמירת "אב הרחמים". התקווה שלנו בתפילה הזאת היא שהקב"ה יזכה אותנו לראות במו עינינו את נקמתו בנוצרים, "וייקום לעינינו נקמת דם עבדיו השפוך", ולבסוף אנו דורשים – "כי דורש דמים אותם זכר, לא שכח צעקת ענווים".

מי שמתיר הצבת עץ אשוח במקום ציבורי בישראל מבזה את זכרם של מיליוני הקדושים שמסרו את נפשם על קידוש ה' בפני שונאינו הנוצרים.

ברוך בן יוסף

ברוך בן יוסף הוא עורך דין

לא לנצרות ברשות הרבים

העיתון איננו המקום המתאים לקיים בו בירור הלכתי. הלכה היא עניין מקצועי שאמור להתברר בבית המדרש, ולא להימסר לשיפוטם של קוראים שאינם מסוגלים לבקר אותו. אך מכיוון שמאמרו של הרב ווליצקי התיימר לכתוב בירור הלכתי, אני מגיב על עיקר הדברים, ואוסיף גם בנושא האידיאולוגי.

א. הנצרות היא עבודה זרה. הדבר מפורש במסכת עבודה זרה ז ב. זה לא כתוב בגמרות שלנו, שהן מצונזרות על ידי הנוצרים, אבל מפורש ב"חסרונות הש"ס" המשחזר את הנוסח המקורי של הגמרא וכך פסק הרמב"ם במפורש (בהוצאת פרנקל, וכן בכתבי היד התימניים, שלא צונזרו). הדבר מוסכם גם על כל הראשונים, שהתקשו להבין איך ייתכן שיהודים נוהגים לסחור עם נוצרים ביום ראשון, ונתנו לזה תשובות שונות, אבל איש לא אמר שהנצרות אינה עבודה זרה. היחיד החולק על זה הוא המאירי. הוא כותב שדברי הגמרא אינם מתייחסים למאמיני ישו, אלא לעבדי נבוכדנצר.

דברי הרב קוק באגרת "שהעיקר כדברי המאירי" אינם מתייחסים לדברי המאירי על הנצרות, אלא לקביעה אחרת לגמרי של המאירי – שהלכות שונות שנאמרו כלפי הגויים בכלל לא נאמרו כלפי גויים מתורבתים שהם כגרים תושבים. הרב הרצוג, שכתב שנצרות אינה עבודה זרה, לא ראה את הגמרא הלא–מצונזרת, ולא את הרמב"ם הלא–מצונזר, ולענ"ד, אחרי בקשת המחילה, טעה בזה.

ב. לעצם העניין הנדון – האשוח שהוצב בטכניון – אני מברך את הרב דוקוב על האומץ לצאת נגד ה–PC ואני תמה תמיהה רבה על "רחבות הלב" של כותב המאמר. הנצרות היא אויבת רוחנית של היהדות ושל עם ישראל. זה התברר לכל אורך ההיסטוריה. ולא רק בוויכוחים, אלא גם בשחיטות ובגירושים. התורה נקראת "אמת" והאמת אינה "מכילה" את השקר אלא נאבקת נגדו.

הפוסטמודרניזם מנסה לשכנע את העולם ש"אין אמת". העמדה שלו יכולה להכיל כמעט כל דבר והם יכולים להעמיד חנוכיות לצד עצי אשוח. נראה לי שעם ישראל יכול לוותר לגמרי על המחווה הזאת. יהודי בחו"ל גר בארץ של גויים, ואין לו לצפות שם לחנוכייה ברשות הרבים. די לו אם יגנו עליו מפני פגיעות אנטישמיות. אבל בארצנו הקדושה אנחנו אמורים לבטא את האמת שניתנה לנו מהבורא, ועל הדרך גם לחזק את התפיסה הלאומית שלנו. והאמת הזאת אינה מתירה בשום פנים סמלים נוצריים ברשות הרבים. ובודאי שלא, ביוזמתם של בני עמנו.

גם אם אנחנו "מכילים" את התושבים הנוצרים – את הסמלים הדתיים שלהם יציגו בביתם הפרטי, או בכפריהם.

משה גנץ

הרב משה גנץ מלמד בישיבת ההסדר בשעלבים

להכיר בשינויים / הרב פסח ווליצקי משיב:

ראשית, לא נכון שדעת כל הראשונים היא שהנצרות היא עבודה זרה בשביל גויים. בעלי התוספות פסקו שגויים אינם מצווים על השיתוף, וכן פסק הרמ"א. מה שיותר רלוונטי, בניגוד לסוגיות הלכתיות בנושאים אחרים, ענייני עבודה זרה נקבעים על ידי האמונות של המאמינים בה בשעת הדיון, ולא לפי המצב בעידן עתיק הרחוק מהמציאות הנידונה במאות שנים. לא אני קבעתי שהנצרות השתנתה מספיק במשך 800 שנה מאז חי הרמב"ם עד שהיום כבר איננה עבודה זרה. הרח"ד הלוי פסק כך במפורש (עשה לך רב, כרך ט). ולעניין אגרת פ"ט של הרב קוק, הרב שלמה אבינר (תחומין ב') כתב שדברי הראי"ה מוסבים על נוצרים שבימינו.

אני מעריך שהרב גנץ מגדיר את עצמו ציוני ומאמין בגאולה קמעא קמעא. כל אחד שמאמין שמדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה מכיר בשינויים חלקיים ומברך עליהם למרות מה שחסר מהתמונה הסופית. למה קשה לרב גנץ וחבריו להכיר בשינויים המשמעותיים בנצרות ובגישה החיובית לישראל של חלק מהעולם הנוצרי שהולך וגדל? הרמב"ם בהלכות מלכים ראה בנצרות את הדרך שתביא את אומות העולם לאמונה בה' באחרית הימים. האם הרב גנץ לא מאמין בקמעא קמעא גם בתהליך הזה

נקודת חשיבה אחרונה: הרמב"ם עצמו פסק בהלכות מעשה הקרבנות שעובד כוכבים יכול להביא קרבן "אף על פי שהוא עובד עבודה זרה". לאור העובדה שמספר הנוצרים שתומכים בישראל, מבקרים בארץ ומתעניינים ביהדות גדול פי כמה ממספר היהודים בעולם – מעניין אותי לדעת מה יחשוב הרב גנץ כשרוב רובם של הבאים להקריב קרבנות במקדש שייבנה במהרה בימינו יהיו נוצרים אדוקים. הרי אובדן הנצרות אינו תנאי לבניין הבית.

אינני פוסל את העובדה שיש איומים על הזהות היהודית–תורנית של החברה שלנו, אבל האיומים האלה אינם באים משני האחוזים מתושבי הארץ שהם נוצרים.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון ח' טבת תשע"ז, 6.1.2017

מודעות פרסומת

פורסם ב-8 בינואר 2017,ב-גיליון ויגש תשע"ז - 1013, תגובות. סמן בסימניה את קישור ישיר. 9 תגובות.

  1. מי שמבזה את זכרם של מיליוני הקדושים שמסרו את נפשם על קידוש ה' זה ברוך בן יוסף הכהניסט, שבהשוואתו את כל המאמינים הנוצרים בעולם לנאצים מבזה בראש וראשונה את זכר השואה.

    נ.ב. אם מותר לך להשווות מאמינים נוצרים לנאצים, אז אל תתפלא כאשר משווים לנאצים דווקא את הכהניסטים.

  2. ראוי לציין כי מלומדים נוצרים כבר עמדו על נבערותו העמוקה של הרמב"ם בעיקרי דתם, בערות מוכחת זאת,הביאה את הנ"ל לקפיצה למסקנות מופרכות שיש מי שנואל לצטט אותן אף בימינו, למרות שהנצרות המודרנית שונה בכמה מובנים מזו של ימי הביניים.

    גם לגבי אותם ציטוטים לכאורה, שאולי צונזרו ואולי לא היו מעולם, הרי תלמידי ישיבה תיכונית כבר אמורים לדעת שלא פוסקים נלכה באמצעות העתק והדבק מתוך , אפילו אם הוא ציטוט אמיתי ולא מדומיין.

    לסיכום, יפה אמר הרב ווליצקי.
    יפה אמר ואשרי חלקו.
    בעידן זה כאשר בני נוער חרדליים קיצוניים ומוסתים הבעירו אש במבנים הסטוריים של הכנסיה בארץ, מוטב לבטא סובלנות ואהדה למנהגי חג של דתות אחרות.

    ניתן גם לשער, כי אותם אלו שקוראים לבער את עצי האשוח מהמרחב הציבורי, מאמינים באותם הרעיונות שדחפו את הנערים המופרעים והמרושעים , להצית את האש.

    • והסובלנות מחייבת גם...

      והסובלנות מחייבת גם לגלות הבנה וסובלנות ליהודים שלא מוכנים לסעוד ולהזכיר שם שמים בצילם של סמליה של 'דת האהבה והחסד', שבשמה נרדפו ונרצחו יהודים במהלך הדורות על סירובם העיקש לסגוד לאליל הנוצרי.

      חג המולד, כשאר חגי הנוצרים, היה תמיד יום של אימה ופחד של היהודים שחרדו מפני הפרעות של נוצרים מוסתים שכטוב ליבם ביין ביקשו לנקום ב'מרצחי אלילם'. שישימו את צלמיהם ברשות היחיד שלהם, בבית או בכנסייה, ויניחו לנו לנפשנו בארצנו, אליה הגענו 'אחד מעיר ושנים ממשפחה', אודים מוצלים מהתבערה שליבתה הכנסייה, כש 1900 שנות שנאה יוקדת היו לשואה נוראה..

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      • אפשר לגלות סובלנות גם לטיפשים וגם לעקשנים.
        יש אנשים שמסרבים היום לקנות מכוניות תוצרת גרמניה, בגלל השואה. זה גם סוג של הדרה ובוודאי שאפשר להבין את זה.

        אבל האמת היא, שכבר הרבה מאוד שנים שלא מצויה אצל הנוצרים "אנטישמיות דתית". גם הנאצים, לא שנאו יהודים בגלל מותו של ישו ובוודאי גם לא הקומוניסטים, שרצחו רבבות רבות של יהודים בעצמם.

        לכן , אפשר להבין , אבל לא כדאי.
        מה שכדאי לעשות זה להותיר מאחור את אותם משקעים של שנאה דתית וליצור חברה סובלנית ומכילה.
        לא סובלנית ומכילה לדעות קדומות מימי הביניים, אלא סובלנית ומכילה כלפי תרבויות שונות ודתות שונות.

    • די במחאה מינורית

      בס"ד כ' בטבת תשע"ז

      על כל פנים, דומני שיפה עשה רב הטכניון שאפילו לא קרא להפגנה, אלא הסתפק במכתב המבהיר את הבעייתיות שבהזכרת שם שמים בצילם של הסמלים הנוצרים.

      זה המעט שיכולים לעשות יהודים שמסורת ישראל יקרה להם – למחות בצנעא על ידי הדרת רגלם מבית אוכל המתהדר באשוחים. אין צורך ביותר מזה!

      בברכה, ש.צ. לוינגר

    • הנצרות ושנאת ישראל

      לבצלאל-

      ראה במאמרו של פרופ' דוד פלוסר, 'הנצרות ושנאת ישראל', באתר 'דעת'; במאמרו של גלעד מרגלית, 'המשך וחידוש באנטישמיות המודרנית', באתר 'יד ושם'; ובויקיפדיה, ערך 'אנטישמיות נוצרים'.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

    • על שורשי שנאת ישראל הנוצרית, ראו גם בפוסט של מורדי מילר, 'דמו עלינו ועל בנינו', בבלוג שלו 'הארת שוליים'. על עמדת הכנסיה הקתולית כלפי היהדות לנוכח השואה ובעקבותיה, יצאה ע"י אוניברסיטת תל-אביב אסופת מאמרים ומסמכים בשם 'בעת הזאת' (ת"א 2015). סקירה עליה, בפוסט של מורדי מילר, 'סינגוגה פקוחת עיניים', אף היא בבלוג 'הארת שוליים'

      ולבצלאל – אכן לא כל מנהיגי הנוצרים היו כפיוס ה-12, שהעלים עין ממעשי הנאצים בשואה וסירב לעזור בחילוץ ילדים יהודים מהמנזרים והחזרתם למשפחתם אחרי השואה. היו גם מעטים שסייעו להציל יהודים ולהשיב ילדים יהודים שניצלו לחיק עמם, ובהם יוחנן ה-23 ויוחנן פאולוס השני. ועדיין התמונה הכללית קודרת למדיי. ראוי שהנוצרים עצמם ינהגו כ'בעלי תשובה' ולא ינפנפו בסמליהם מול צאצאי קרבנותיהם שפצעיהם עדיין טריים…

      בברכה, ש.צ. לוינגר

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: