מרירות עכשווית | צור ארליך

שיפוט מהיר 

unnamedמלאכים באים

יצחק בן–נר

כנרת, זמורה–ביתן, 2016, 463 עמ'

מדור זה מתייחס תדיר ליצחק בן–נר, וכנראה לא בכדי. בן–נר, בן דורם של עוז ויהושע, הוא מטובי המסַפרים הריאליסטים שלנו ומבטאה המובהק של רוח–זמן בקבוצה שהיא עדיין נותנת הטון בתרבות המקומית. תהו כבר התוהים, וגם אנו עמם, מדוע לא זכה סופר זה, שמעטים דומים לו ברהיטותו, ושאינו מן המתבודדים ונטולי הקשרים, להימנות עם רבי–המוֹכְרים ששמם מוכָּר גם מחוץ לקהילה הקוראת. דומה שחמיצותו–מרירותו של בן–נר, מרמורו על כי ישראל חמקה ממרותם של אחיו למחנה, נידפים מספריו בעל כורחו כמין ריח מרחיק קוראים.

בשנים האחרונות שוקד בן–נר על גרסאות מחודשות לספריו הישנים. כזה הוא גם "מלאכים באים", שנדפס בגרסתו הראשונה ב–1987. זהו ספר עתידני, חריג במדף ספרי בן–נר המעוגן בדרך כלל במציאות מוכרת. הוא עתידני מבחינה טכנולוגית – ותחזיותיו מ–1987 על עולם התקשוב נראות מרשימות בימינו, אך הקורא אינו יודע מה מהן הוא פרי השכתוב החדש. הוא עתידני מבחינה לשונית – הוא ממציא עברית מאונגלזת שתדובר בתל–אביב החילונית עת ישלטו בשאר הארץ כנופיות דתיות. והוא עתידני, כמתחוור מהמשפט האחרון, גם מבחינה פוליטית.

הספר עתיר דמיון והמצאות, ומשובץ יהלומי חמדה של שפה והרגשה, אך ערפל של חוסר מחויבות שורר בתחזית הפוליטית שלו ובעלילתו כאחד. כל הפחדים המתוזמרים של איש השמאל הישראלי מפני הדתיים–מתנחלים–חרדים–ימנים–נישט–פון–אונזערער נמסכים לאיזו התגלמות רוע הנותרת מטושטשת למדי, אולי כדי להותיר חופש תמרון קל לכל תעלוליו של "מעולל העלילות המשוכלל ביותר מבין הסופרים הישראלים" (כפי שמגדיר העורך יגאל שוורץ את הערוך בן–נר בגב הספר). עלילה זו, שהיא באמת שופעת ונוהרת, משועבדת בתורה לגחמותיו התיאוריות והפולמוסיות של המחבר, וכסמבטיון גועש מתיזה לא פעם לצדי הערוץ נדֵי מים שאין להם המשך, מנדבת חלקים מתוכה להתנפץ חסרי תוחלת אל צחיחות סלעֵי המיותָר.

כגיבורו כפוי השד, הדוהר אל אובדנו אחוז תאוות נקם, מטיח בן–נר את כישרונו האדיר אל קיר תסכוליו הפוליטיים. במכתב אל המבקרים והעיתונאים שקיבלו את הספר נוקט הסופר טון מבוהל שקשה להאמין בכנותו. העתיד הבדיוני שרקם ב–1987, הוא כותב עכשיו, "כבר החל בצעדיו לשעבד אותנו, לשנות את חוקינו, דעותינו, מחשבותינו, חירותנו, זכויותינו וכל אורח חיינו". ישראל החילונית מאי–פעם, ישראל שהפרוגרסיביות המגדרית נעשית לה לדת חדשה על פי ששת סדרי המשנָה–ליועץ–המשפטי, נדמית לבן–נר כדיקטטורת–מחשבות תיאוקרטית. אם יש אכן מי שמשעבד את דעותיו ומחשבותיו של בן–נר, כלשונו, דומה שאין אלה הדתיים הדמוניים, אלא חליל הקסם של התקשורת.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון ג' מרחשוון תשע"ז, 4.11.2016

מודעות פרסומת

פורסם ב-4 בנובמבר 2016,ב-גיליון נח תשע"ז - 1004, שיפוט מהיר - צור ארליך. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: