סוד היהדות המלגאסית | אליהו בירנבוים

הם מאמינים שהאבות המייסדים שלהם הם בני עשרת השבטים, מלים את בניהם ונמנעים מאכילת חזיר, ובתוכם קהילה קטנה הלומדת יהדות מיוטיוב. על השורשים היהודיים במדגסקר  

הביקור באי האפריקאי מדגסקר באוקיינוס ההודי, לחופה המזרחי של אפריקה, עורר בי מחשבות רבות על ההיסטוריה היהודית ועל הקיום היהודי העכשווי. בדרך כלל באים לאי מדגסקר כדי לראות את פלאי הבריאה, בדמות הצמחייה והירוק האין–סופי של יערות הגשם הטרופיים והפארקים הלאומיים עם בעלי החיים הייחודיים הקיימים רק באי זה. אבל אני באתי, כרגיל, לחפש את הנקודה היהודית. אמנם כתוב בספרי הדמוגרפיה היהודית שאין יהודים במדגסקר, אבל יש מסורות יהודיות, היסטוריה יהודית וחיים יהודיים מתחדשים על פני האי.

אכן, תיירים מגיעים למדגסקר לחפש למוּרים. אני באתי למצוא אוכלוסייה עוד יותר אקזוטית – יהודים מלגאסים. בסופו של דבר מצאתי אותם.

אחת‭ ‬הארצות‭ ‬העשירות‭ ‬בעולם‭ ‬מבחינה‭ ‬אקולוגית‭. ‬מטע‭ ‬עצי‭ ‬וניל‭ ‬במדגסקר צילום‭: ‬איי‭.‬אפ‭.‬פי

אחת‭ ‬הארצות‭ ‬העשירות‭ ‬בעולם‭ ‬מבחינה‭ ‬אקולוגית‭. ‬מטע‭ ‬עצי‭ ‬וניל‭ ‬במדגסקר
צילום‭: ‬איי‭.‬אפ‭.‬פי

עושר אקולוגי ועוני אנושי

הרפובליקה של מדגסקר היא האי הרביעי בגודלו בעולם. היא ממוקמת בין הים ההודי למצר מוזמביק בדרום מזרח היבשת האפריקאית. האי התנתק מהיבשת ונדד במשך אלפי שנים לאטו מזרחה. זו אחת הארצות העשירות בעולם מבחינה אקולוגית – מקופי הלמור המפורסמים, מגוון הצבים, הנחשים, הזיקיות והציפורים, ועד עצי הבאובב מסיפורי "הנסיך הקטן" – ויחד עם זאת היא אחת הארצות העניות בעולם מבחינה כלכלית. למבקר באי יש תחושה עמוקה שהעושר של הטבע עומד בניגוד מוחלט לעוני של התושבים.

הנוף הטופוגרפי, הצומח והחי במדגסקר הם מהיפים והאקזוטיים בעולם, מיערות גשם טרופיים ואזורים מדבריים ועד רמת הרים המתנשאת לגובה של 2,800 מטר. על פי ההערכה, כחמישה אחוזים מכלל הצומח והחי בעולם נמצאים במדגסקר וביניהם עשרות סוגים של צמחים ובעלי חיים ייחודיים.

האוכלוסייה גם היא ייחודית ומגוונת ומורכבת משמונה עשר שבטים שהגיעו מהמזרח ומאפריקה, מפולינזיה, אינדונזיה ומלזיה, אפריקאים וערבים. כולם דוברי שפה אחת המבוססת על שפת השבט הגדול, המרינה. השפה השנייה המדוברת באי היא צרפתית. צבע העור של המלגאסים אינו אחיד אבל הם יחסית יותר בהירים מרוב האוכלוסייה באפריקה וצבע עורם חום בהיר. במדגסקר חיים כיום כעשרים מיליון איש, כחמישים אחוז מהאוכלוסייה מאמינים בסוגים שונים של נצרות, ורובם של החצי השני מאמינים באמונה מקומית, שחלק משמעותי ממנה הוא עבודה לאבות הקדמונים. כשבעה אחוזים מהאוכלוסייה הם מוסלמים.

הקשרים בין אירופה ומדגסקר החלו בשנת 1500 לערך, כשהחוקר הפורטוגזי דיוגו דיאז הגיע לראשונה לאי. לאחר מכן ניסו הבריטים, הצרפתים וההולנדים לבסס קשרי מסחר באי. מדגסקר הייתה קולוניה – מושבה צרפתית רשמית מ–1897 עד 1960. באופן סמלי ניתן לגלות עד היום את האדריכלות הצרפתית ברחובות האי וכמו כן בגטים, קרואסונים וקפה נמכרים בכל פינה של האי האפריקאי. באוקטובר 1958 הוכרזה הרפובליקה המלגאסית כחבל ארץ אוטונומי במסגרת הרפובליקה הצרפתית וביוני 1960 זכתה מדגסקר לעצמאות מלאה בשם "הרפובליקה המלגאסית".

מתפללים‭ ‬ביחד‭ ‬בשבתות‭ ‬וחגים‭. ‬הדלקת‭ ‬נרות‭ ‬שבת‭, ‬מדגסקר צילום‭: ‬אליהו‭ ‬בירנבוים

מתפללים‭ ‬ביחד‭ ‬בשבתות‭ ‬וחגים‭. ‬הדלקת‭ ‬נרות‭ ‬שבת‭, ‬מדגסקר
צילום‭: ‬אליהו‭ ‬בירנבוים

שורשים יהודיים

על פי המסורת המקומית, מדגסקר היא אופיר המקראית, אשר הייתה בעלת תפקיד חשוב באספקת חומרי בנייה למקדש שלמה. תושבי מדגסקר מאמינים שהם צאצאי יהודים או ישראלים ושהאבות המייסדים שלהם הם בני עשרת השבטים שהגיעו דרך הים. ואכן, רוב רובם של תושבי האי נוהגים למול את בניהם ולא אוכלים חזיר. רבים גם מאמינים שארון הברית, שברי הלוחות, מטהו של משה והעתק של ספר דניאל נמצאים באי ושמורים על ידי צאצאי הלווים בחבל ווטמסינה–ווהיפנו. אפילו הנסיך נדיריאנה רבריאולינה, צאצא של משפחת המלוכה משבט המרינה באי, טוען בגאווה לשורשים יהודיים. לדעתו לשמונים אחוזים מהמלגאסים יש  שורשים יהודיים.

האמונה בדבר השורשים היהודיים של העם המלגאסי במדגסקר נקראת בפי כול "הסוד המלגאסי". זהו סוד שלדעתם לא ייוודע לעולם, אבל בעיניהם הוא פשוט וברור עד כדי כך שלעתים הם מתייחסים לעצמם כ כ"דיאספורה ג'יוסי גאסי" (Diaspora Jiosy Gasy; התפוצה היהודית המלגאסית).

בין הקבוצות האתניות במדגסקר אשר מאמינות בשורשיהן היהודיים נמצאים בני שבט המרינה – אחד השבטים הגדולים והחשובים באי – אשר במקור קראו לעצמם "ארגון יהודאי". למרינה ישנם מנהגים מסוימים הנחשבים ליהודיים, כגון מילה, הפרדה בזמן הנידה ואיסור על אכילת בשר חזיר. כמו כן, בני השבט נוהגים בחגים מסוימים לשחוט כבש וראש המשפחה מורח את הדם בארבע פינות הבית. יש גם דמיון בפרטים אחרים, כגון כלי נגינה מסורתי דמוי נבל, אשר לטענתם ירשו מדוד המלך, וכן נרות זיכרון הדומים לנר התמיד, שלטענתם הוא זכר למזבח הקטורת מתקופת בית ראשון.

קשה לתאר את התחושה המיוחדת כאשר מגיעים לקצווי תבל, במיוחד למקומות שרחוקים גיאוגרפית ורוחנית מהעם היהודי, ובני המקום טוענים לשורשים יהודיים. אין כמעט פינה בעולם שבה תופעה זו לא קיימת, ובעיניי היא מרגשת ומעניינת. בדרך כלל, קבוצות המבקשות ליצור זיקה בינן לבין היהודים ההיסטוריים נעזרות בדמיון בכל הקשור למנהגים, לאמונה דתית, למעגל השנה ולמעגל החיים ולאגדות עם שונות.

אולם עדיין יש לזכור שהעדויות ההיסטוריות להימצאות יהודים באי מועטות, וייתכן שאותם סימנים הקיימים הם מהמאה השביעית, עת שסוחרים מארצות ערב הפליגו לאי, או מהמאה ה–16, כשמבין הימאים הפורטוגלים שהקימו נמלי מסחר באי היו גם יהודים אנוסים, מאראנוס.

הפתרון שלפני האחרון

כנראה שהקשר היהודי המפתיע ביותר עם מדגסקר הוא "תוכנית מדגסקר". בתחילת מלחמת העולם השנייה לא הייתה תוכנית מסודרת להשמדת יהודי אירופה. השלטון הנאצי וארצות שונות באירופה העלו מספר רעיונות לדרך הראויה לבצע את "פתרון בעיית היהודים" ואת "הפתרון הסופי". אחד הפתרונות שנולד עם כיבוש פולין וצרפת היה גירושם של היהודים ל"שמורה יהודית" בשמורת הטבע של מדגסקר. התוכנית הייתה לבודד את היהודים במקום נידח כאשר המטרה הברורה הייתה להיפטר מיהודי אירופה ולנקות את אירופה מדם יהודי.

ההוגה הראשון של תוכנית מדגסקר היה הסופר הגרמני האנטישמי פאול דה לגארד, אשר הציע כבר בשנת 1885 לרכז את כל יהודי אירופה במדגסקר. בשנות העשרים של המאה ה–19 התוכנית עלתה שוב לדיון על ידי קבוצה של אנטישמים בריטים. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם אימצו ארגוני הימין הקיצוני בפולין את התוכנית תחת הכותרת "יהודים למדגסקר". בשנת 1937 החלו השלטונות בפולין ובצרפת יחד עם הנאצים לתכנן באופן מעשי את יישום התוכנית. בסוף שנת 1940 העבירו הנאצים חלק מיהודי מערב–גרמניה לצרפת כשלב ראשון בדרך להגלותם למדגסקר. לאחר דיון ותכנון התברר שהתוכנית לא הייתה מעשית מבחינה לוגיסטית, מעשית ותקציבית, והתוכנית ירדה מהפרק. בעקבות כך הגו הנאצים "פתרון סופי" חדש להשמדה של יהודי אירופה.

קיימות דעות שונות באשר למטרה של הנאצים בהגליית היהודים למדגסקר. יש האומרים שבסך הכול המטרה הייתה להרחיקם גיאוגרפית, חברתית ותרבותית מאירופה. לעומתם, יש הטוענים שהתוכנית הייתה להרחיקם למדבריות באפריקה כדי להביא למותם בתהליך ארוך הרחק מעיני העולם.

לצורך המחשה נצטט דברים מתוך מאמר שפורסם בעיתון "דר שטירמר", המקורב להיטלר, אשר כתב בינואר 1938:

יהודים הינם מזיקים וגורמי מחלות. בכל עם שהם מתיישבים ומתפשטים בקרבו, הם מעוררים את אותן השפעות שמעוררים חיידקים בגוף האדם. וכמו שגוף האדם מתגונן נגד החיידקים החודרים ומנסה להרחיקם, כך מתגוננים העמים הלאיהודים נגד חדירת והתפשטות היהודים. לכל העמים כבר חדר היהודי. לכן בכל העמים הבעיה היהודית היא בעיה בוערת. בכל העמים גוברים קולות שתובעים את הרחקת היהודים מן העמים הלא יהודים.

בזמני עבר קיימו עמים בריאים ומנהיגי עמים בריאים עם מזיקי העם הליך קצר. הם גרמו או לגירושם או להריגתם. בזמן הנוכחי מעורפלים וחולים מוחותיהם של הלא יהודים ממחשבת ה"הומניות", מ"אהבת אדם" לכאורה. היהודי הוא שהרווה את הלאיהודי בסחרחורת הומניות זו. אם מדברים כיום על כך שחייבים להפריד ולהרחיק את היהודי כמזיק מקהילת העם, מגיעות מכל הצדדים טענות: "זו פגיעה בהומניות", "גם היהודי הוא אדם", "אי אפשר לפעול נגד היהודים בחוסראנושיות" וכיו"ב. כדי לסתום את פיותיהם של אותם חמורי הומניות וידידי יהודים מוסווים, הגיע אנטישמי חכם למחשבה שצריך לשלוח את היהודים למדגסקר. מדגסקר הוא אי באוקיאנוס ההודי. הוא מיושב בדלילות ויש בו מקום לכל העם היהודי בעולם.

כאשר מבקרים במדגסקר ונחשפים לתוכנית של הנאצים שהפכה כמעט להיסטוריה ריאלית, לא ניתן שלא לשאול את שאלת מיליון הדולר: מה היה קורה אילו היהודים באירופה לא היו נשלחים למשרפות במחנות אלא היו גולים למרחבים היפים של מדגסקר? ניסיתי לרגע לתאר לעצמי את היהודים האשכנזים במדגסקר. ניסיתי לדמיין לעצמי מה היה קורה אם סבתי שנלקחה מהונגריה לאושוויץ ונרצחה על קידוש ה' הייתה מגיעה לאדמת מדגסקר, כיצד הייתה נראית כיום ההיסטוריה היהודית?

אף על פי כן

במשך ההיסטוריה היו ניסיונות שונים של יהודים ושל אינם–יהודים להקים מקום מקלט לעם היהודי או מדינה יהודית מחוץ לגבולות הארץ המובטחת. הרצל רצה להקים מדינה יהודית באוגנדה, הברון הירש הקים מושבות יהודיות בצפון ארגנטינה, ברית המועצות הקימה מחוז יהודי אוטונומי בבירוביג'אן בגבול המזרחי עם סין, וגם סטלין שקל להקים מדינה ליהודים בחצי האי קרים. ערב מלחמת עולם השנייה נעשה ניסיון למשוך יהודים מגרמניה לאלסקה, אולם התוכנית סוכלה. "תוכנית קימברלי" הייתה יוזמה להתיישבות מסיבית של יהודים בחבל קימברלי שבצפון מדינת מערב אוסטרליה בשנת 1933. למעשה, לאורך השנים היו יותר משלושים הצעות ליישוב יהודים ברחבי העולם, וכידוע אף אחת מהן לא יצאה אל הפועל. תוכנית מדגסקר הייתה רק אחת מיני רבות.

באופן מפתיע וכבדרך נס, החיים היהודים מתחדשים כיום במדגסקר. 75 שנה לאחר שהתוכנית  של הנאצים לא הביאה יהודים לאדמת האי, מתעוררת קבוצה של "מבקשי יהדות" המבקשת להתחבר לעם היהודי ולאמונת ישראל. מקורה של הקבוצה באנשים אשר היו נוצרים בקבוצות שונות, אוונגליסטים, אדוונטיסטים, לותרניים, משיחיסטיים ופנטקוסטאלים אשר לא מצאו את מקומם בכנסיות השונות וחיפשו דרך להתקרב לא–לוהי ישראל ולתורת ישראל, ולאחר לימוד ותהליך ארוך אף התגיירו.

אחרים הם אנשים שגילו את שורשיהם היהודיים וטענו בפניי באופן ברור: "תודות למורשת אבי, אני עברי והדם היהודי זורם בעורקיי. זה מה שחשוב לי, כיוון שיש לי הוכחה בלתי ניתנת להפרכה בנשמה שלי שאני שייך לגזע היהודי. ומכיוון שאני בעל דם יהודי, אני חייב לקיים באדיקות את אמונתם של אבותיי, אמונתם של אברהם, יצחק ויעקב".

אנשים אלו הקימו קהילה יהודית המונה כ–1,500 חברים עם שלושה בתי כנסיות בעיר הבירה אנטננריבו. הם מתפללים ביחד בשבתות וחגים וחלקם גם בימי שני וחמישי. מנהיגי הקהילה נקראים בפיהם "מורים" בעברית והם מלמדים אותם אמונה, הלכה ותפילה. הקהילה נקראת La Communaute Juive de Madagascar ומטרתה היא: "ללמד את התנ"ך היהודי, לספק חינוך חברתי על פי התורה, לעזור ביחסים בין אנושיים ולשמור את מצוות התורה". בני הקהילה לא מבקשים לעלות לישראל אלא להמשיך לקיים את החיים היהודים על אדמת האי.

בשבת התפללתי עם בני הקהילה וזכיתי לשמוע תפילה למופת. טוביה, אחד ממורי הקהילה, בחור בעל פאות, התפלל בדבקות בנוסח עדות המזרח ובלי טעויות בקריאה ובשירה. כאשר שאלתי אותו היכן הוא למד להתפלל כל כך יפה, הוא השיב: "ביוטיוב". אכן, יוטיוב הפך למקור חשוב ללימוד יהדות הן ליהודים והן לקבוצות של לא יהודים המבקשים לגלות ולקיים את מנהגי ישראל.

בטיסה חזרה ממדגסקר לארץ (דרך איסטנבול) הרהרתי בליבי על העם היהודי, על ההיסטוריה היהודית ועל הקב"ה. כמה אירוני שעשרות שנים אחרי השואה אשר נטלה את חייהם של שישה מיליוני יהודים באירופה מתעוררים חיים יהודיים במדגסקר. מה המסר שהקב"ה מבקש להעביר אלינו? בכל אופן היום ניתן להצהיר בפה מלא: יש יהודים ויהדות במדגסקר, ועם ישראל חי!

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון כ"ו תשרי תשע"ז, 28.10.2016

מודעות פרסומת

פורסמה ב-31 באוקטובר 2016, ב-גיליון בראשית תשע"ז - 1003, רב עולמי / אליהו בירנבוים ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: