תגובות לגליונות קודמים – 1000

בתגובה‭ ‬ל‭"‬מבקשים‭ ‬את‭ ‬האחד" ‬מאת‭ ‬רחלי‭ ‬ריף, גיליון‭ ‬פרשת‭ ‬ניצבים

תפילה אסורה

נדהמתי לקרוא על המיזם של תפילות יהודים, נוצרים ומוסלמים אלה בצד אלה. הדבר כמובן מתאים לחלוטין לתקופה הפוסט מודרנית, שבה האופקים רחבים, הפתיחות חוגגת והטשטוש המבורך תופס גובה.

המסורת שלנו היא הרבה יותר "פרימיטיבית", והיא מרוצה בהחלט בברכה "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". כך אנחנו מדייקים את דרכנו הייחודית, בכמה שפחות השפעות מבחוץ.

הרב דוב זינגר טועה טעות גדולה כשהוא אומר שמה שהם עושים מתקרב למה שנאמר בספר מיכה. הנביא שם מדבר על תהליך חד צדדי. עמים רבים באים אל בית א–לוהי יעקב. ובנבואת זכריה הם אומרים – "נלכה עמכם". זה שונה ואולי גם הפוך מהפעילות הרב צדדית של הקבוצה הזאת.

המהלך כולו נראה לי לכל הפחות זר ומוזר. אבל חמורה במיוחד היא השותפות עם הנוצרי. חמורה לא בעיניי – אלא בעיני ההלכה. שכן אף על פי שהנצרות קוראת לעצמה דת מונותיאיסטית, הגמרא מחשיבה אותה לעבודה זרה ממש. אי אפשר למצוא זאת בגמרא שלנו, שצונזרה על ידי הנוצרים, אבל זה מופיע במפורש ב"חסרונות הש"ס", המשחזר את הנוסח המקורי של הגמרא, במסכת עבודה זרה דף ז ע"ב.

ובעקבות הגמרא כתב כך גם הרמב"ם בפרק ט מהלכות עבודה זרה הלכה ד. ושוב, בדפוסים הישנים, הלכה ד חסרה, או כתובה באופן משובש, בגלל הצנזורה הנוצרית. אבל בהוצאת פרנקל, שהשתחרר מאימת הצנזורה, וכן בכתבי היד התימניים, נאמר: "הנצרים עובדי עבודה זרה הם, ויום ראשון הוא יום אידם (= יום חגם). לפיכך אסור לשאת ולתת עמהם ביום חמישי ושישי ושבת, ואין צריך לומר יום ראשון עצמו שהוא אסור".

ועכשו שימו לב: חכמים אסרו על משא ומתן עם עובדי אלילים, ובכלל זה עם הנוצרים, לפני ימי אידיהם. והגמרא פירשה את האיסור, שאם הגויים יצליחו במשא ומתן הם יבאו להודות לאליליהם, ונמצא שהנושא ונותן עמהם מכשיל אותם בתפילה אסורה. וכאן עומדים יהודים שומרי מצוות, ומאזינים וגם משתתפים עם התפילה האסורה הזאת, ועוד חושבים שהם עושים בזה דבר טוב.

אני קורא לרב דוב זינגר, שאני יודע את מעלותיו, ולחבריו – שובו הביתה, אל "עם לבדד ישכון"!

 

משה גנץ

הרב משה גנץ מלמד בישיבת ההסדר בשעלבים

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון ה' תשרי תשע"ז, 7.10.2016

מודעות פרסומת

פורסם ב-10 באוקטובר 2016,ב-גיליון וילך תשע"ז - 1000, תגובות. סמן בסימניה את קישור ישיר. 10 תגובות.

  1. לעניין הנצרות כעבודה זרה, כבוד הרב גנץ לא מדייק. יהודים תמיד היו צריכים להסתדר עם שכיניהם הלא יהודיים. על כן בארצות האסלאם הגדירו את האסלאם כמונותיאסטי ואת הנצרות כע"ז – בעוד שבארצות הנצרות להיפך. די להסתכל בתוספות "יום אידם" בפתיחת מסכת ע"ז – המתיר באופן גורף לסחור עם נוצרים ביום אידם ממש (כדאי לשים לב לטעמים השונים, כולל ר' אלחנן שמתיר אפלו במטבעות שינתנו במתנה לכנסייה) – או המאירי שקבע שהנוצרים מאמינים באל אחד.

    • אבל בשום מקום

      אבל בשום מקום לא הלכו יהודים לכנסיה 'לשמוע אל הרינה ואל התפילה' אל 'האב והבן ורוח הקודש', ולא הלכו למסגד להשתתף בהצהרת אמונים למוחמד כ'שליח ה". אפילו הגויים הכירו בזכותנו לא להשתתף בפולחניהם, מלבד תקופות חשוכות בהן הכריחו במדינת האפיפיור יהודים לבוא לכנסיה כדי לשמוע את דרשתו של הכומר. אף ר' יהושע דן בדברי חכמה עם הקיסר וגדולי רומי ועם 'סבי דבי אתונה', אך לא שמענו שהתפלל עימם 🙂

      בעזר ה' זכינו 'להיות עם חופשי בארצנו', וכשם שאיננו דורשים מהמיעוטים שבקרבנו להשתתף בתפילה יהודית בבית הכנסת – כך פטורים אנחנו מלהשתתף בתפילותיהם. ובעזר ה' תתקיים במהרה בימינו נבואת ישעיהו על בית אלקי יעקב שיהיה נכון בראש ההרים ואליו ינהרו כל הגויים ללמוד מאורחותיו, וכלשון הפייטן: 'ויזנחו את עצביהם ויחפרו עם פסיליהם ויטו שכם לעבדך'.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      גם הפוסקים שסברו ש'שיתוף' הותר לבני נח, מודים שבישראל הוא נחשב לעבודה זרה גמורה.

      • לאו דווקא "בשום מקום" – יעויין בשו"ת כרך של רומי (סימן א) שיהודים דווקא כן הלכו לשמוע אל הרינה ואל התפילה בכנסיה.

        • עוזיה, הדוגמא של דברי הכרך של רומי היא אכן דבר מעניין והיא מעניינת גם מהפן ההיסטורי שלה ולא רק ההלכתי

          בפן ההלכתי להשלמת התמונה כדאי לך לעיין בציץ אליעזר ח"יג סי' יב שמתייחס לדברי הכרך של רומי ועמוד וחצי הוא תוקף את דבריו בחריפות

          ובין היתר הוא מבקר גם את מה שהעיד עליו הכרך של רומי שהזכרת בתגובתך

          קטונתי מלהכריע בין ההרים ולא באתי אלא ללמוד את דבריהם – כדאי לך לעיין בציץ אליעזר שם

    • 'דרכי שלום' - בעשיית חסד ולא ב'שיח דתי'

      ואדרבה, הערך של 'דרכי שלום' מחייב לא לנהל את השיח בדברים בהם יש מחלוקת נוקבת הנוגעת לעיקרי הדת, שלנו ושלהם, ומשום כך לא ניתנת לפתרון. כל התעסקות משותפת בענייני השוואה בין הדתות, תביא בהכרח גם להדגשת ההבדלים ול'דריכה על יבלות'..

      כדי להביא לביטוי את הערך של 'דרכי שלום', הנחונו חז"ל לנהוג במידת החסד עם אומות העולם, לפרנס ענייהם, לקבור מתיהם ולבקר חוליהם וכיו"ב. הרמב"ם המביא הלכה זו בהלכות מלכים, מנמק אותה לא רק בצד החברתי, אלא בצורך להידמות לבוראנו שמידתו: 'טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו'.

      ת'הא ש'נת ע"ז ושלום!

      בברכת כוח"ט, ש.צ. לוינגר

    • לא שייך לעניין (לעוזיה)

      בס"ד י"א בתשרי ע"ז

      מה שדן רבי ישראל משה חזן, הוא לגבי הקשבה למוסיקה הליתורגית שלהם כדי להשתמש בלחנים מרוממים לעבודת ה', וגם לזה התנגדו רוב הפוסקים, כפי שציין אמיר – אבל לתת לגיטימציה לתכנים של אלילות וכפירה, מי שמע כזאת?

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      וגם לפתיחות לתרבות ואמנות ללא אימוץ ערכי הדת של הסביבה הנכרית, יכול להיות מחיר לא פשוט, כגון סיכון להתבוללות ברמה גבוהה מאד. ראה מאמרו הרב אליהו בירנבוים, 'איטליה, רומא – פעימה יהודית בעולם קתולי', באתר 'דעת'. ועל אחת כמה וכמה במקומות שהמיסיון מנסה 'לזנב את הנחשלים' ולנצל מצוקה נפשית, חברתית וכלכלית כדי להעביר יהודים על דתם – שראוי שרבנים ייזהרו אף ממראית של נתינת לגיטימציה למסיתים ומדיחים.

      • מה לי תיאולוגיה או מוסיקה ליטורגית – אתה הוא זה שאמר שבשום מקום לא הלכו יהודים לשמוע אל הרינה ואל התפילה בכנסיה. על כך עניתי. פעם הבאה תיזהר יותר בדבריך…

        • עוזיה, כך או כך את דברי הציץ אליעזר שהפניתי אותך אליהם קראת?

          אני אומנם לא דוברו של ידידי ורעי ש. צ אבל דומני שכוונתו ב"אל הרינה ואל התפילה" הייתה ללכת להתפלל יחד עם הנוצרים במשותף ועל כך דבריו
          הכרך של רומי מדבר על העתקת ניגוניהם לתפילות שלנו

          תעיין בציץ אליעזר עמוד וחצי שממש הוא מזדעק ומזדעזע מדברי הכרך של רומי והוא מתבטא בחריפות ותמיהה איך הדברים שאמר בעל הכרך של רומי יצאו מפיו והוא כמובן גם מגנה את המעשה שהוא סיפר על ההסתתרות מאחורי הכנסיות כדי ללמוד את ניגוניהם לתפילות שלנו עיין שם

    • פיסקה 1, שורה 2:
      … וגם לזה התנגדו רבים מהפוסקים…

  2. אם כבר הוזכרה תשובתו השנויה במחלוקת של הכרך של רומי אספר משהו מעניין ששמעתי מפי מו"ר ראש הישיבה שלי שמובא בשם הגר"א שהמוזיקה הכנסייתית מקורה בשירת הלוויים בבית המקדש שלדאבון לב הועתקה משם לבית תפלתם

    אם כך הדבר אז נראה שדווקא יפה עשו אנשי ק"ק איזמיר עיר הולדתו של הרב ישראל משה חזן בעל ה"כרך של רומי" עליהם הוא מעיד שהיו הולכים מאחורי הכנסיות של היוונים בעיר בכדי ללמוד מניגוניהם ולהכניסם לתפילות שלנו -יוצא שהם החזירו עטרה ליושנה את ניגוני הקודש של הלוויים בחזרה לקדושה

    על כל פנים דברי הגר"א הללו לא עלו בדיון לא אצל הכרך של רומי ולא אצל הציץ אליעזר שהתנגד לדבריו בנחרצות -לכאורה הם נראים כתומכים בדברי הכרך של רומי מכיוון בלתי צפוי .

    [כמובן שאפשר לפלפל טובא האם במידה ואכן מדובר בשירת הלווים שאימצו הנוצרים לתפילתם אם יש עניין להשיבם לתפילותינו או שמא מדובר במקרה של "אהובה בימי אבות ושנואה בימי בנים" משום שהנוצרים עשו אותה לחוק להם ובדיוק כמו הדיונים שהיו על העוגב בזמן "פולמוס ההיכל" על בית הכנסת הרפורמי הראשון בהמבורג ואכמ"ל]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: