כמה ימים לאחר פרוץ הסערה בעקבות דברי  הרב יגאל לוינשטיין, עמיתו הרב אלי סדן מתראיין ומשיב מלחמה. הוא מסתייג מהכינוי "סוטים" אבל מסרב להצניע איסורי תורה. חתן פרס ישראל תשע"ו מתריע מפני ההשתנות הפנימית–תרבותית שעוברת על הצבא, תוך הבעת אמון מלא בצבא ובמפקדיו

"הרב יגאל ואני מנהלים יחדיו את המכינה כבר 28 שנה", פתח ביום שלישי הרב אלי סדן את שיחתו עם תלמידיו, חניכי מוסדות "בני דוד" שבעלי. זו הייתה שעת לפנות ערב. כ–400 תלמידים גדשו את בית המדרש, ממתינים למוצא פיו של מורם ורבם על המתקפה התקשורתית והפוליטית האדירה שספגה המכינה מאז סוף השבוע הקודם.

"מי שמכיר אותנו יודע שאנחנו שונים מאוד זה מזה. לכן אפשר ללמוד מהרב יגאל וממני זוגיות ראויה, שאותה אנחנו מקיימים באהבה ואחווה ורעות כבר 28 שנים. בניגוד למה שפורסם בתקשורת אבא ואמא ממשיכים לאהוב אחד את השני. וכשאבא ואמא אוהבים אחד את השני נולדים להם ילדים נפלאים ומתוקים כמוכם", אמר הרב לתלמידיו, שעוד מעט יתגייסו לצה"ל.

עיתונאי חילוני, לו היה נחשף לטקסט הזה, היה אולי מרגיש משועשע או מסיק מסקנות שגויות. מי שמכיר את הווי בתי המדרש יודע שאהבת דוד ויונתן אינה שונה מרעות לוחמים, וששפת הישיבות זרה לעתים עד כדי היפוך מוחלט לשפת התקשורת והרשתות החברתיות. הזרות הזו היא שהפילה את הרב יגאל לוינשטיין, מחולל הסערה. שניהם, כמו שאר אנשי המכינה, לא ממש יודעים איך להתמודד עם כללי המשחק התקשורתיים. שפת התקינות הפוליטית גורמת להם לפריחה. לא בכדי הם מתאמצים לברוח מהתקשורת, מחשש שיבולע להם.

"התרבות של יציאה למלחמה על מילים וסטריאוטיפים היא דבר מסוכן", קבע הרב סדן באוזני תלמידיו. "מותר לבקר ולחלוק, אומר הרמב"ם באגרת לתלמידיו, אבל בכבוד, בדרך ארץ ובידידות. הכי קל לצייר את השני כשטן ואז רצים להילחם בטחנת רוח בגלל שלא הקשיבו לו הקשבה אמיתית. לא זו שנתפסת למילים, כי אם זו שמקשיבה לקול הפנימי ולרגשות שבלב. אנחנו צריכים להחזיק עמדה של אהבה וידידות גם כשאין הסכמה. אנחנו צריכים לנהל את הדיון מתוך אמון ואהבה. כי כאשר יש שנאה בלב אין חופש דעות, אין דיון מכובד, חופשי וידידותי, ומיד יגידו לי 'אתה כזה וכזה וכזה'. יש כאן תרבות של אנשים שמפחדים להביע דעה, של אנשים שאומרים 'כבר עדיף לא לדבר'.

"אני זוכר שלפני שנים ראיתי בעיתון ציטוט של אחד משרי הממשלה בתקופת מלחמת לבנון, שאמר: 'חשבתי שהמבצע בסלוקי מיותר אבל פחדתי להגיד זה, כי ידעתי שבתקשורת יגידו שאני תבוסתן'. זעזע אותי שהגענו למצב שאם אתה אומר משהו שלא מקובל, מיד אתה סופג חיצים. וכאן עוד היה מדובר על חיי אדם. זה לא רציני וזה דבר שצריך להיאבק עליו. לכן אני מוחה בתקיפות על הדברים המכוערים שעשו לרב יגאל בהקשר הזה".

צילום: חן גלילי
השנה המטלטלת ביותר בתולדות המכינה. שיעור של הרב אלי סדן במכינת "בני דוד" בעלי, השבוע

ממשיכים באותה דרך

כמעט שלושה עשורים חלפו מאז הקימו סדן ולוינשטיין את המכינה הקדם צבאית הראשונה וחוללו מהפכה לא רק בציונות בדתית אלא בחברה הישראלית כולה. בעקבותיה קמו מכינות רבות נוספות, דתיות וחילוניות. בניגוד לאווירה ולשפה בחוץ, המחנכים והחניכים שם ממשיכים לדבר על ערכים, אידיאולוגיה ומסירות. שני הקווים המקבילים האלה יכולים להיפגש רק באירוע חגיגי כמו טקס הענקת פרס ישראל שבו זכה הרב סדן ביום העצמאות האחרון. הוא מקפיד להדגיש שהפרס ניתן למכינה, לרב יגאל עמיתו ולבוגריה הרבים, לאו דווקא לו אישית.

תשע"ו תירשם כנראה כשנה המטלטלת ביותר בתולדות המכינה. היא נפתחה בהקמת שתי שלוחות חדשות במעלה אפרים ובתפוח. אחר–כך נפטרה בלא עת רעייתו של הרב יגאל, הסופרת רונית לוינשטיין, ובתוך זמן קצר יחסית הוא נישא לתושבת היישוב שרה קליין, אלמנתו של רועי קליין, החלל המפורסם ביותר במלחמת לבנון השנייה. בהמשך באה הבשורה על הזכייה בפרס ישראל. רק הזמן והפסיכולוגים יגידו אם היה קשר בין כל זה לבין סערת ה"סוטים" של השבוע האחרון. בשיחה שהרב לוינשטיין עצמו קיים במכינה ביום שני, נראה שמיתן במעט את סגנונו. הוא אמנם לא שינה את עמדתו העקרונית, אך נמנע מלחזור על המונח מעורר המחלוקת, לאחר שהבין כי נפל קורבן ללינץ' תקשורתי.

ההרצאה שלו בכנס ליב"ה נמשכה כארבעים דקות, אך רק שש מתוכן פורסמו בתקשורת וחוללו סערה. הסיקור החלקי החמיץ את הטיעון העיקרי שהעלה הרב לוינשטיין, על אודות השינויים הערכיים שעוברים על הצבא. איש לא דיווח ש"הרב יגאל הוא זה שמוביל את שיתוף הפעולה עם המכינות החילוניות והציבור החילוני בכלל. הוא ולא אני גם זה שמחפש בכל מחזור את האנשים החלשים, כולל בעלי נטיות הפוכות, כדי לעזור להם. מי שמטפל בהם במסירות ובאהבה גדולה וזוכה לעזור להם זה הרב יגאל", כפי שאמר סדן לתלמידים בשיחה בבית המדרש ביום שלישי.

שעות אחדות קודם לכן, אחרי שהסערה סירבה לשכוך, הבין הרב אלי סדן שהגיעה העת לשפוך מים על השרפה. הוא שוחח ארוכות עם הרב לוינשטיין, כינס את צוות המכינה והמוסדות לצורך יישור קו, קיים את השיחה עם כלל התלמידים ואחר כך התראיין ל"מקור ראשון". הוא נראה מותש אך נחוש, ולא הסתיר את תכלית הריאיון מבחינתו. "המסר שאני רוצה להעביר הוא שאין ל'בני דוד' דרך חדשה. אנחנו ממשיכים באותה דרך. אנשים חושבים שנהיינו משהו אחר, ולא היא. ישבתי עם הרב יגאל וסיכמתי איתו שאנחנו ממשיכים באותו קו חינוכי ורוחני, באותה עמדה ציבורית שהייתה לנו עד היום. הייתה לנו שיחה ארוכה, ועם כל מה שהוא אמר, זה לא אומר שיש פה שינוי כיוון. הדברים שאני אומר מקובלים גם עליו. אנשים שאלו אותי בימים האחרונים מה קרה למכינה, ואני משיב לא קרה. הרב יגאל אמר מה שאמר, אך זה אירוע מקומי. המכינה לא השתנתה. מי שרוצה לברר מילה כזו אחרת, שיפנה אליו.

"אומר ברור: יש לנו אמון מלא בצבא ובמפקדיו. אנו מנהלים איתו שיח לגיטימי על עניינים שונים. לפעמים מקבלים את דעתנו ולפעמים לא. אבל כל השנים אנו מפגינים לויאליות מלאה ומחויבות גמורה לשמירת האחדות בצבא, ושום דבר לא השתנה בעניין זה.

"אנו יודעים שיש בצבא יהודים וגם כאלה שאינם יהודים – דרוזים, נוצרים וכדומה. יש בצבא שומרי מצוות ויש שאינם שומרי מצוות. יש רפורמים, יש משיחיים, ויש גם בעלי נטיות הפוכות. אנו אוהבים את כולם, אנו מאמינים באדם שבכולם, ואנו מוכיחים כל השנים שאנו פועלים יחד עם כולם בהבנה, בכבוד ובידידות. כל ניסיון לטעון אחרת הוא שקר גמור. ערך הרעות כגורם המלכד את הצבא ונותן לו רוח גבית ללחימה בזמן אמת הוא קודש קודשים מבחינתנו.

"לגבי מה שהרב יגאל אמר – כולנו בני אדם בכל מיני מצבים, ולפעמים מתבטאים בצורה חריפה. זה קורה לכולנו. השאלה היא האם החריפות הזו משקפת את העולם הפנימי שלו, והתשובה היא לא. לא יכול להיות ששופכים כך את דמו של אדם שנותן את עצמו 28 שנים, יום ולילה. שומעים כמה מילים ואז מוחקים אותו?! כמה משפטים שאמר אדם לא נשמעים לך, בגלל זה תהפוך אותו לקיצוני?! ".

הרמטכ‭"‬ל‭ ‬איזנקוט‭ (‬מימין‭) ‬עם‭ ‬הרבנים‭ ‬לוינשטיין‭ ‬וסדן‭ ‬במכינה‭ ‬בעלי‭, ‬מאי‭ ‬2016
צילום‭: ‬מכינת‭ "‬בני‭ ‬דוד‭"‬

כל אדם אהוב

חרף ההגנה על שותפו, הרב סדן מצטער על פומביות הדברים של לוינשטיין וגם מסתייג מהכינוי "סוטים" שהטיח בבעלי הנטיות החד מיניות. "אני חושב שלא היה צריך להגיד את המילה הזו כי יש לגביה רגישות גדולה בחברה הישראלית. היא נתפסת כעלבון למרות שאני משוכנע שזו לא הייתה כוונתו של הרב יגאל. צריך לדעת שמשכב זכור אסור באיסור חמור על פי ההלכה. התורה אומרת 'זכר ונקבה בראם, ויברך אותם, ויקרא את שמם אדם'. אדם זה איש ואישה, וזוג חד מיני אינו נורמטיבי. לכן הרב יגאל גם אינו יכול לחזור בו ולומר שזה כן נורמטיבי.

"האמת הפשוטה היא שאין לנו שום כוונה לפעול נגד אנשים בעלי נטיות הפוכות, להיפך. כפי שהסברתי, הרב יגאל עצמו עוזר לאנשים כאלו, וכל המחאה שלנו היא נגד העובדה שכופים על חייל דתי לשמוע הרצאה שמנמקת את הלגיטימיות של זוג חד מיני. אני בטוח שלא היה עולה על דעתו של מאן דהוא לתת הרצאה בצבא על חשיבות ההכרה בלגיטימיות של חילול שבת בארץ ישראל. אני מסכים לגמרי עם הרמטכ"ל ואחרים שחושבים שאין מקום בצבא להרצאות שמנסות לגרום לחילונים לחזור בתשובה לתורה. בדיוק באותו אופן אני מצפה שלא תהיינה הרצאות עם מגמה הפוכה.

"לצערי, הרגישות בעניין הזה יצאה מכל פרופורציה. קח למשל את 'מצעד הגאווה'. למה צריך לעשות מצעדים כאלה? האם צריך לעשות מצעדי אכילת חזיר? נוצר מצב שלרבנים אסור לדבר. אין יותר תורה ואין אמת. כל אחד עושה מה שהוא רוצה וגמרנו".

אז בוא נדבר על נושא הלהט"בים, חד מיניים וכו'. נוצר הרושם שבמכינה בעלי מתייחסים לסוגיה הזו באופן שהרב יגאל דיבר, של דחייה ואי הכלה. השאלה היא האם הנושא מוכר לכם, וכיצד איתם מתמודדים איתו.

"זה נושא תורני מובהק. התורה אומרת את דעתה באופן מובהק וכאנשי תורה אנו פועלים על פי האמת של התורה. יש שאלה אחרת והיא היחס לאנשים. זו בעיה אנושית ממדרגה ראשונה ואנחנו מטפלים באנשים מאוד בעדינות ובחכמה, כי זה דבר מורכב. כיוון שהאנשים באים ללמוד בישיבה, הם רוצים ללכת בדרכה של תורה. אבל זה מסובך. אנחנו עוזרים להם להתמודד עם הסיבוך על פי דרכה של תורה. דרך העזרה משתנה מאדם לאדם וממקרה למקרה.

"יש לנו כיום להערכתי כ–4,000 בוגרים, ומבחינה סטטיסטית ברור שהיו בתוכם גם כאלה. האם זרקנו אותם מהמכינה? לא. חיבקנו אותם והדרכנו אותם ללכת לטיפולים ולקבל עזרה. חלק מהטיפולים המכינה מימנה. אלה אנשים במצוקה אמיתית, ואנחנו עושים הכול כדי לעזור להם. יש כאלה שיכולים לעשות המרה ויש כאלה שלא יכולים. אסור לעשות הכללות בנושא הזה, אבל צריך להבין שבכל מקרה יש חילוק ברור בין האדם לתופעה. באופן פרטי ובצבא בפרט כל אדם אהוב עלינו. גם אם אתה עם נטיות הפוכות או דרוזי או יהודי משיחי או רפורמי – אתה אח שלי".

הרמטכ‭"‬ל‭ ‬מעוניין‭ ‬ליצור‭ ‬סביבה‭ ‬בטוחה‭ ‬לחייל‭ ‬הדתי‭. ‬גבול‭ ‬עזה‭, ‬2012
צילום‭: ‬יעקב‭ ‬נחומי‭, ‬פלאש‭ ‬90

לא לוותר על התורה

נשמעה טענה שאינכם הולכים בדרך הרב קוק, משום שהוא ידע בשעתו להסביר שעל שומרי המצוות לשתף פעולה עם החילונים ולחבק אותם כי ככה מופיעה הגאולה. לעומת זאת אתם נוקטים קו בדלני בסוגיה הזו, ואינכם מחבקים ומכילים את החברה החילונית המשתנה באופן שהוא עשה זאת אז.

"הטענה שלחבק ולשתף פעולה פירושו של דבר לוותר על אורח חיים תורני היא שקר וכזב. כשהרב קוק ערך את מסע המושבות הוא מצד אחד עודד את החלוצים ואפילו רקד איתם, אבל באותו זמן בדרשותיו ביקש להפסיק לחלל שבת ולהקפיד לאכול כשר. אנחנו פועלים מתוך שיתוף פעולה אבל זה לא אומר שרבנים צריכים לוותר על התורה. באותו אופן אני יכול לשתף פעולה עם חבר בעל נטיות הפוכות, אבל להכיר בלגיטימיות של זה לא אסכים. יש לי יחס אנושי אליו ובצבא אמסור את הנפש למענו, אבל לא אשנה את דעתי שזה נגד דעת תורה. וזו דעתי גם על מחללי שבת".

ביקורת נוספת מדברת על "ההתנשאות של הר המור" שפוסלים כל מי שלא הולך בדרכם.

"הביקורת הזו היא חלק ממחלת הסטריאוטיפים. איני יודע מהי 'ההתנשאות של הר המור'. הר המור זה מקום של תורה ואין שם שום התנשאות. אבל מה כל זה קשור לרב יגאל ולדברים שאמר על הדברים שבין המכינה והצבא? זה חלק מתפירת תיקים. מכניסים אנשים לתוך קופסאות. יש קופסה מפחידה שנקראת 'ההתנשאות של הר המור' ועכשיו אכניס לתוכה מישהו. ככה מדברים על אנשים?! כך מבררים נושא?! זו שפה לא אמיתית שאנחנו צריכים להילחם נגדה. בני אדם אינם קופסאות שמשבצים. הרב יגאל אמר דברים מתוך הלב שנוגעים לעיסוק שלו. זה לא קשור להר המור.

"יש לנו באופן קבוע 600 תלמידים בצבא. הרב יגאל נוסע בכל הארץ לתת שיחות לחיילים ולדון איתם בבעיות שלהם. מה זה קשור להר המור? זוהי הסכנה שבהתעסקות עם תקשורת, כי מה שלא תגיד תצא לא טוב. אין יותר דיון ענייני, רק דימויים".

משהו השתנה בצבא

האמנם "תם עידן התמימות" כדברי הרב יגאל?

"אני לא הייתי מתבטא כך. הדבר היחיד ששוּנה הוא שמתוך כאב גדול הרב יגאל ביטא את הביקורת בפומבי ואולי לא היה מקום לתת לזה פומבי, כי אם להמשיך את השיח הישיר. אבל כל השנים יש בעיות עם הצבא וכל הזמן הייתה לנו תקשורת איתו, כמו זוג וכמו כל משפחה שיש בה בעיות. אנחנו הולכים לצבא ומקיימים שיח בלתי פוסק. הדבר היחיד שהשתנה הוא שבזמן האחרון זה יותר דומיננטי. הפחדים של אנשים מסוימים מהדמון שנקרא 'דתי' הם גדולים יותר מהעבר. למה זה? אולי בגלל ההצלחה של הדתיים, אולי בגלל השינויים שהחברה הישראלית כולה עוברת, והצבא הוא חלק מהחברה.

"אני מאמין שלאף אחד אין כוונה רעה, לא לקצין חינוך ראשי ולא ליאיר גולן ולאחרים. אני לא חושב שהוא או אחרים רוצים להילחם בתורה ובדת. יש אנשים שאינם מבינים מספיק לעומק את השיח הדתי ובגלל זה התורה מתלבשת אצלם על כל מיני סטריאוטיפים וזה גורם להם חרדה. איתם צריך לקיים שיח. לדוגמה, כשעופר וינטר אמר 'שמע ישראל' כולם חשבו שהוא פנאט דתי. מי שמכיר את עופר יודע שהוא לא. אלה שתקפו אותו לא הכירו אותו, את השקפותיו ואת דעותיו, ולכן שמו אותו בתבניות. זו הבעיה שיש כל הזמן: אני בטוח שכל מי שהיה נפגש עם עופר לשיחה ארוכה לא היה אומר אחר כך את מה שאמר. בכל אופן, עופר לא נפל קרבן והנה הוא קיבל תת אלוף. כך שלא צריך לצייר ציור שחור. נכון שכמות התלונות שהתלמידים שלנו מפנים אלינו גדולה יותר. משהו השתנה בצבא, אבל לא בטוח שאני יודע להסביר את כל הסיבות לכך. מצוות 'בצדק תשפוט עמיתך' מחייבת אותנו להאמין שמאחורי זה יש כוונות טובות. רק הקדוש ברוך הוא בוחן כליות ולב. אבל יש פה תופעה שהיא בעיניי מטרידה ולכן חובתי לקיים עליה שיח עם הצבא".

האם בזמן האחרון יותר קשה לכם להגיע להסכמות עם הצבא?

"התשובה היא שלא קשה יותר. יתר על כן, אני מוכרח לציין שדווקא בזמן האחרון התקיימו שיחות רבות יותר על עניינים אלו עם הדרג הבכיר ביותר בצבא, והכול מתוך רצון טוב והבנה. ההחלטה של הרמטכ"ל למנות את הרב אייל קרים לרבצ"ר היא העדות הטובה ביותר שהרמטכ"ל מעוניין ליצור סביבה שבה החייל הדתי יוכל להרגיש בטוח יותר בשירותו הצבאי".

הרב‭ ‬סדן‭ ‬עם‭ ‬הכתב‭ ‬אריאל‭ ‬כהנא‭, ‬במכינה‭ ‬בעלי‭, ‬השבוע‭ ‬

שיהיה ברור מה התורה דורשת

בשיחה בבית המדרש אכן הציג הרב סדן לתלמידים נוסחה מורכבת להתמודד עם מצב מורכב, וציטט קטע תלמודי מפורסם העוסק בגאולת ישראל: "אנחנו בחרנו להיות תלמידי רב יוסף שאמר הלוואי ואזכה לחיות בדורו של משיח, 'ואזכה ואיתיב בטולא דכופיתא דחמרי'. רב יוסף מוכן להתמודד עם קשיי הגאולה מכוח העובדה שהיה מלא גבורה מוסרית, ענווה גדולה והתבוננות פנימית ועמקנית על המציאות, אף שהיה עיוור".

הרב סדן דרבן את השומעים להימנע מוויכוחים פוליטיים או אידיאולוגיים בעת השירות הצבאי כדי להבטיח את החיבור הפנימי עם כל החיילים מסביב, ויחד עם זה להקפיד על קלה כחמורה: "מי שרוצה להסתגר בארבע אמות של הלכה קל לו יותר. אנחנו קיבלנו החלטה להשתלב בחברה ישראלית. זה לא סוד שלפני הקמת המכינה בעלי הרבה אנשים בכל המערכות הורידו את הכיפה. לא היה להם פשוט לשרת שם בלי לאבד את הזהות הפנימית. המכינה והדרך שהיא מובילה אומרת: בואו נבנה עולם רוחני באופן שיהיה לנו ברור מה התורה דורשת. נהיה מלאי יראה וקודש. אנחנו מחויבים לשמור קלה כחמורה ועם זאת נותנים כתף בשותפות עם חברה שרבים ממנה חושבים אחרת ומתנהגים אחרת. זו החלטה אסטרטגית לא קלה כי בתוך חברה מעורבת כזאת יש דיפוזיה וזרימה של דעות שלא פשוט להתמודד איתן, אבל זה העם שלנו, זה הצבא שלנו, אין לנו צבא אחר ואנחנו שם למרות הקשיים.

"צריך לנהל את הוויכוחים התרבותיים מתוך הקשבה אמיתית וכבוד, ולהחזיק בעמדה של אהבה וידידות גם כשאין הסכמה. השירות בצבא הוא זכות והשאלה העיקרית היא איך שומרים על הביחד. שנאה גוררת שנאה ואלימות מילולית גוררת אלימות מילולית. לא קל לבנות אחדות כשהפערים כה גדולים. אנחנו קיבלנו החלטה להשתלב בחברה הישראלית. אבל אפשר לנהל חיים משותפים רק כשיש אמון הדדי מלא".

הרב סדן גילה לתלמידיו כי אמר פעם לראשת אגף כוח אדם לשעבר, האלופה אורנה ברביבאי, כי לדעתו "הכנסה של תכנים תרבותיים לתוך הצבא מביאה לפילוגו – כי על זה יש מחלוקות ומחיצות". מי שמכיר את העובדות יודע שברביבאי לא קיבלה את ההמלצה ושהפעילות התרבותית המשותפת בצבא מתרבה.

לפני חודשיים ביקר במכינה הרמטכ"ל גדי אייזנקוט. הוא והרב סדן הסכימו לחלוטין שיש למנוע את הכנסת הוויכוחים הפוליטיים והאידיאולוגיים האזרחיים לצבא, משום שבצה"ל חייבת להישמר האחדות, וכל הפעילות התרבותית חייבת להתקיים רק בתוך מה שקיים לגביו קונצנזוס אצל רוב רובה של החברה בישראל. אלא שבפועל עדיין לא מורגשת ההשפעה של הנחיה זו ונראה שהמתח סביב זה והתחושה שיש ניסיון לכפות על הדתיים השקפת עולם ליברלית הם שגרמו לרב יגאל לחרוג ממנהגה של המכינה ולהתבטא בפומבי בסוגיה. אך הרב סדן מיד מאזן. "אין כאן שינוי כיוון. האמון לא נפגם. נחזור לשיח חיובי מתוך אמונה בצבא ובמפקדיו", אמר בעיצומו של שבוע סוער.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון ט"ז תמוז תשע"ו, 22.7.2016