כל צבעי הספר | צור ארליך

צורהשנה החסרה של חואן סלווטיירה

פדרו מאיראל

מספרדית: ליה נירגד

קרן–ליברוס, 111 עמ‘

הנה ספר שיכול להדגים לנו שלמות ספרותית מהי – ובכל זאת להיות ספר קל, מהנה ושווה לכל נפש. שלמות, על שום התואם שבין מרכיביו, המשמשים זה את זה בהרמוניה. על שום השיקוף המושלם, אך הבלתי מתבקש מאליו, שנושאו מקבל בעלילתו ועלילתו מקבלת במבנהו. שלמות על שום שהמשל והנמשל בה מתבוננים זה בעיני זה ואינם בטוחים מי מהם הוא מה.

חואן סַלְווָטְיֶירָה הוא אביו המנוח של המספר. הוא חי בפינה נידחת של ארגנטינה, על גדת נהר שמעברו השני אורוגוואי. כשהיה בן תשע נפל מסוס ואיבד את כושר הדיבור. מאז צִייֵר. משבגר, ולאורך שישים שנה, עד מותו, צייר יום יום ציור אחד ארוך, על גלילי בד ענקיים שייצר, גליל בשנה, ארבעה קילומטרים של ציור אחד המשתנה ברציפות. את חייו צייר, את המראות שראה ואת המראות שדמיין, את האנשים שסביבו ורק לא את עצמו.

הסופר הארגנטיני פֶּדרו מַאירָאל, המתגלה בספר זה כממשיך מובהק של אסכולת הסופר–הפילוסוף חורחה לואיס בורחס, ממצה בעמודים ססגוניים ספורים שפע של אפשרויות רעיוניות שמעניקה אלגוריית הציור–המתמשך. הזמן, והחיים, והמציאות, והפנטזיה, והחוקים הסוריאליסטיים של הקיום – כל אלה הם תמונת–ענק מתחלפת שמצייר איש שאין לו מילים. תמונה המסופרת בידי הבן – איש שבמילותיו, שנתן לו הסופר (ונתנה לנו בהצלחה המתרגמת), מתַפעל את דמיונו הרואה של הקורא, עד שלא אתפלא אם בדימות f–MRI למוח הקורא, בעמודים מסוימים, יימצא שהאזורים הראייתיים במוח פעילים יותר מהאזורים המילוליים.

רק גליל אחד חסר בסטודיו–מחסן של חואן סלווטיירה. שנה אחת שנעלמה מחייו. והחסר הזה הוא שמפעיל את העלילה, מוסיף לסיפור את רכיב המתח והפעולה, מגלה את הצד התם–פחות בדמותו של האב הצייר. אולם ערכו הסמלי–פילוסופי של רכיב זה רב לא פחות מערכו העלילתי. בין היתר מפני שבמסגרת אותה שלמות סמלית היוצרת עוד שפע מעגלים ופרדוקסים בספר הזה, דווקא הגליל הזה הוא היחיד שנשאר קיים בסוף–מעשה. אפשר לגלות עובדה זאת כאן, מפני שהיא נמסרת לקורא כבר בעמוד הראשון. בספר הזה הסוף הוא ההתחלה; הוא מתחבר אליה בלולאת מביוס. ומה שמתגלה בסוף הסיפור באשר לגלילי הציור הראשון והאחרון, ואותו לא נגלה כאן, נותן לעובדה המעגלית הזו, גם לה, תוקף סמלי מרהיב.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון ט"ז תמוז תשע"ו, 22.7.2016

מודעות פרסומת

פורסם ב-24 ביולי 2016,ב-גיליון פינחס תשע"ו - 989, שיפוט מהיר - צור ארליך. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: