עם אחד דורש סיפור שלם | מאיר אביטן  

דו"ח ביטון אכן זועק את זעקת היהדות הספרדית מלאת התוכן העמוק והחכמה הרחבה, אך במקביל גוזר עוול על הקהילות החדשות שעלו לאחרונה לישראל, כמו הקהילה הרוסית והאתיופית

עם זכייתו של המשורר העברי ארז ביטון בפרס ישראל, גלי שמחה עטפוני. בעת צפייתי בשעת עלייתו אל היכל הבמה לשאת את נאומו, גלי זיכרון של תמונת ילדות הציפו אותי בנשימה אחת וטלטלו אותי אל תחילת שנות השבעים. ילד שעשועים בן שש, נוכח עם מו"ר אבי עליו השלום יחד עם חברו לתורה, משורר ומחדש השפה העברית במרוקו – ר' חיים שושנה זצ"ל. עומד אני בתוך בית כנסת הומה אנשים, כשאדם הדור פנים נכנס אל היכל בית הכנסת, לבוש ג'לבייה מרוקאית ומלווה על ידי אחד מן האנשים. עיניו מכוסות במשקפי שמש שחורים, מאור עיניו נגזל ממנו עקב מחלתו, הלא הוא ר' דוד בוזגלו. עם פתיחת דבריו של רבי דוד נשתוותה נעימת שיחתו לפתיחת המשורר ארז ביטון. ומשעה שנבחר להוביל את הועדה להנחלת מורשת קהילות ספרד עומדות היו רגליי בזקיפות קומה.

כותרת הוועדה הייתה "עם אחד – זה כל הסיפור". עיון בדו"ח שהציגה מגלה את עוולותיה של המדינה ביחס לזהות היהודית המזרחית במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית. אכן, יש צורך לספר את הנרטיב מחדש. יש לבנות את התמונה הנכונה של היהדות הספרדית, את כל מה שהוחסר ממני ומילדיי. ואולם, אין צורך ב"עמוד האש המזרחי" לשם כך, כפי שהמליצה הוועדה להפיק סדרה על תרומתה התרבותית והציונית של יהדות ספרד. את עמוד האש הקודם יש לגנוז ולכתתו, ולא היה ראוי שיבוא בקהל עם ישראל. עומד אני במקום זאת ומבקש עמוד אש אחד יחד עם י"ב שבטי ישראל, עמוד אש שיספר את הסיפור הנכון של שבטי ישראל, עם במה שווה ומאוזנת לכל הקהילות וכל התהליכים שהתרחשו לכינונה וייסודה של מדינת ישראל עד ליום זה.

דו"ח זה אכן זועק את זעקתה של היהדות הספרדית המלאה תוכן וחכמה עמוקה עד מאוד, אך בה בעת הוא גוזר עוול לקהילות החדשות שעלו לישראל. מדינת ישראל עוד נבנית והסיפור הציוני ממשיך. הסיפור המלא של העם כולל לא רק את הסיפור המזרחי, אלא גם את זה האתיופי, הרוסי ועוד אחרים. עם אחד דורש סיפור שלם, לא סיפור מצומצם אחד.

איור‭: ‬נעמה‭ ‬להב

איור‭: ‬נעמה‭ ‬להב

תקלות מצערות

הדו"ח, הכולל כ–350 עמודים, הוציא למרבה הצער מספר תקלות. הראשונה היא המלצת הוועדה לארגן טיולים של בני נוער לארצות הבלקן, ספרד ומרוקו, במסגרת סיורי שורשים. יו"ר הוועדה, ארז ביטון, אמר על כך בריאיון ברדיו כי המלצה זו נכנסה לדו"ח הסופי בטעות. כמה צריך היה לשקול בפלס כל מילה ולבחון כל תג בדו"ח, והנה בסוף נכנסה המלצה בטעות! אילו היה מוגש הדו"ח בעשרים עמודים עיקריים ולא ב–350, לא הייתה תקלה זו גולשת לדו"ח.

חשוב מכך, משער אני לעצמי שהנטייה הייתה להשוות את הסיורים בארצות הבלקן לאותן נסיעות של בני הנוער לפולין כדי להכיר את הסיפור השורשי באירופה. ועל כך באתי לדרוש בקול גדול: אינני רוצה לנסוע למרוקו שבה נולדו הוריי. אבי היה אומר לי: "מרוקו היא תחנת מעבר לארץ ישראל". כל ימיו נתגדל ליום שבו עלה לארץ ישראל וסירב לחזור ולבקר שם. את כל העושר הרוחני והתרבותי שנוצר במרוקו יש להביא לארץ ישראל, לזכך וללבן, כך למדתי ממנו, ואין להתגעגע לארץ זו, כשם שאין אנו מתגעגעים לגלות מצרים ואין התורה מבקשת מאיתנו לנסוע לשם אלא בליל הסדר לספר את הסיפור של היציאה משם.

תקלה נוספת היא ההמלצה לבקר בקברי צדיקים. אכן, עליתי לקברי צדיקים עם אבי ואני משתטח ומתפלל אצלם עד היום. אולם יש להבחין בין מערכת החינוך לבין הכלת מנהגים שונים כגון עלייה לקברי צדיקים. יש להיזהר מ"קידוש" מנהג זה. יותר היה ראוי לדעתי שתלמיד יכיר את מורשתו ועושרו הרוחני של אור החיים הקדוש מנסיעה לקברו בירושלים. יותר ראוי שתלמיד יכיר את פעולתו הרוחנית והמעשית של הבבא סאלי מביקורו בנתיבות וכן על זה הדרך. וכבר הורה אחד מגדולי הקהילה ממרוקו, הרב יוסף משאש, בעניין זה:

הדבר מפורש היטב, שאין שום מצווה ולא כבוד לצדיקים לא בהשתטחות ולא בהדלקה כלל, ובפרט לטרוח ולנסוע מעיר לעיר ולהוציא הוצאות על זה, הדבר פשוטאם היה נותן מחיר ההוצאות והשמנים לעניים היה מרוויח שכר טוב. ממקור הטובועם כל זה המנהג להשתטח ולהדליק על קברי הצדיקים כבר הכה שורש עמוק בלב ישראל והגדיל לעשות בכמה מדינות בעשייתן הילולות גדולות לכמה צדיקים בהמון חוגג ובקבוץ גלויות מערים רחוקותאך המנהג הזה הביא בכנפיו מכשלות רבים.

לקחים מן העבר

ומכאן לעיקרו של הדו"ח. המעיין בו רואה בו תורה שלמה כמעט בכל תחום, דברים חשובים עד מאוד, חלקם מוכרים מן העבר. יחד עם זאת, חסרים בו התמונה הכללית ובניין האב לסוגיה זו. הנכם מוזמנים לעיין בפרוטוקול מס' 61 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט משנת 2006. דוח ועדת ביטון מספר את דיוני הוועדה. בנוסף קיימת החלטת כנסת משנת 1977, על הקמת "מרכז לשילוב מורשת יהדות ספרד והמזרח", הנוגעת למערכת החינוך הפורמלי והבלתי–פורמלי, לאקדמיה, למכוני מחקר ולמרכזים אתנוגרפיים, וכן החלטת משרד החינוך והתרבות בשנת 1988, לשילוב מורשת יהדות ספרד והמזרח, על ידי הקמת תחום מורשת קהילות המזרח באחריות מינהל חברה ונוער במשרד החינוך (שימשתי שם כמדריך מחוזי כשלוש שנים). בשנת 2004 קוצצה יחידה זו והועברה למזכירות הפדגוגית.

המעיין במטרות היחידה לתחום מורשת ישראל שהוקמה במשרד החינוך יזהה שהיא אינה נופלת בחלק מן ההמלצות הקיימות בדו"ח ועדת ביטון. לא מעט מן הדברים רשומים היו ונעשו כבר. ואכן, זכינו בעבר לשנים פורחות של יצירה הן באקדמיה והן במכוני המחקר בתחום זה. יחידה זו פעלה רבות למען הטמעת תכנים, בחלק הצליחה ובחלק כשלה. עיקר כישלונה נובע מכך שיחידה זו הייתה חיצונית למערכת המרכזית. היא לא הצליחה להשפיע על לב לבו של החינוך הפורמלי ובנוסף לכך גודלה ומשקלה נעו בהתאם לגודל התקציב ובהתאם לזהות שר החינוך שעמד בראש המשרד.

דו"ח ביטון מפרט בחכמה ובתבונה את המהלכים הנדרשים ואף מבקש את התקציב הראוי להפעלת משימותיו. הוא מבקש מנהלת חדשה במשרד החינוך שתפקידה יהיה לפקח על התהליך, תוכניות לימוד ותוכניות העשרה וכן המלצות רבות וחשובות מאוד. ואולם, חוששני ממנהלת עם זרועות רבות שלא תחזיק מעמד בהתחשב בעלויות הכספיות או בשר החינוך הבא עם הדגל החדש, ונמצא שלא הועילו חכמים בתקנתם.

דומני לפיכך שראוי להמליץ על ארבע נקודות בלבד, שחלקן רשומות בדו"ח, ולייסדן בתקציב שיוכל לשרוד לאחר שרים ותקציבים שונים. אנסה לתמצת את עיקרי ההמלצות לרפורמה הנדרשת להלן.

המלצות ליישום

א. עיקר הדו"ח צריך היה להוביל שינוי עמוק ופנימי במשרד החינוך על כל אגפיו בתחום העצמת הזהות היהדות הספרדית. העצמת הזהות הספרדית אינה יכולה להיות נתונה בידי גוף חיצוני למתרחש כפי שהיה בעבר. היחידות שעוסקות בתחום חייבות להיות במקום שבו מתרחשת העשייה המרכזית. יש לייצר תשתית עמוקה בתוך כל יחידה קיימת שתפקידה יהיה לבטא את הזהות הספרדית, כך שהיא לא תהיה תלויה בתקציב או בשר. כך, אין צורך להקים מוזיאונים שנוגעים רק בסוגיה זו, אלא יש לפעול בתוך המוזיאונים הגדולים ולתת במה משמעותית לקהילות המזרח. אין צורך להכין ספר מיוחד למורשת המזרח כי בסוף גם הוא ייגנז, וגם לא להוסיף שעות כי הן יקוצצו. יש במקום זאת להכניס את הזהות הספרדית אל ספרי הלימוד המרכזיים הנלמדים כיום, כך שתהיה חלק משעות הלימוד הרגילות. כך החומר הנלמד יתחלק שווה בשווה וכל הרוצה להגביר יחידות לימוד תבוא עליו הברכה.

ב. תהליכים משפיעים כשהם צומחים מן השטח, ובכך יוצרים תשתית משמעותית לשינוי וליישום רפורמות. בשדה החינוכי, משמעות הדבר היא שלצד קביעת המדיניות מכיוונו של משרד החינוך, יש להכשיר את צוותי החינוך והפיקוח, ואת ועדות המקצוע, לטובת העצמת הזהות הספרדית. יש לייצר במהלך של מספר שנים תהליך מסודר של הכשרת לבבות לסיפור הנכון של עם אחד, ולחשוף את האמת המדויקת. את התהליך יש להחיל במסגרת השתלמויות למורים, שבהן המוסדות להכשרת מורים ילמדו את התכנים האלה, כמו גם בהשתלמויות ממוקדות למורים בתחום המקצועי בעקבות שינויים בתוכניות הלימוד ובספרים.

ג. כל ספרי הלימוד במערכת החינוך ותוכניות הלימוד מוגדרים "חשודים". ועדות המקצוע של תחומי ההוראה בהיסטוריה, ספרות, אזרחות, מחשבת ישראל ועוד, המאשרות את נושאי הלימוד והספרים, מחויבות לחזור מחדש אל התכנים והספרים הנלמדים החל מכיתה א' ועד כיתה י"ב ולתקנם בהתאם להמלצות הוועדה. את הפעולה יש לבצע תוך שנתיים עד שלוש. בכל ועדת מקצוע יוגדרו קריטריונים מוגדרים המחייבים את ועדת המקצוע לפעול על פיהם. במקרים שבהם לא תתרחש ההתנעה החדשה, בסמכות הוועדה העליונה להקים גוף חיצוני שיחליט מחדש על השינוי.

ד. חלק גדול מן ההמלצות וההצעות שהובאו בוועדה נמצא במאגר החינוכי של משרד החינוך. יש אפוא לנער מעליהן את אבק שרי החינוך. המעיין בחומרים, בקורסי ההוראה, בתוכניות ובחוברות העבודה, ימצא עושר רוחני ותרבותי מרתק. זה השלב שבו יש לוודא שפעילות ההעשרה והחינוך הבלתי פורמלי בכללו ישתלבו אף הם במגמה להעצמת הזהות הספרדית.

בטוחני שעקרונות אלו המבוססים על הכשרת הלבבות ומנהיגות צומחת יאפשרו עושר ושיח ותנועה מרתקת של עם אחד בבחינת ואידך זיל גמור.

הרב מאיר אביטן הוא מנהל כללי של מכון עזריאלי להעצמה חינוכית

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון ט' תמוז תשע"ו, 15.7.2016

מודעות פרסומת

פורסמה ב-15 ביולי 2016, ב-גיליון בלק תשע"ו - 988 ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. במבט כלל ישראלי, רוב יהדות העולם היא אשכנזית, רוב התנועות הרוחניות הגדולות בדורות האחרונים היו אשכנזיות. לכן היחס הנכון הוא שמונים אחוז לימודים על יהדות אשכנז ועשרים אחוז על יהדות המזרח, וגם זה בנדיבות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: