בורגי אנושיות רופפים | צור ארליך

שיפוט מהיר 986

חוויתחוויית משתמש

נועה סוזנה מורג, כתר, 192 עמ'

מציאות פוסט–רוחנית מצדיקה ספרות פוסט–ספרותית. "חוויית משתמש", ובו שתי נובלות וסיפור קצר אחד, מבקש לתאר, להגדיר, לבקר, לפרש ובעיקר להמחיש את הלם ההווה, וככל שזו אכן מטרתו הוא עושה זאת היטב – באמצעים פוסט–ספרותיים. סיפורי הספר, גם אם בחלקם יש סממנים עתידניים קלים, מתרחשים בתוך ההוויה הישראלית הצעירה של עכשיו. ובעצם, הם מתעדים את צמיחתו של טיפוס–אדם חדש. אדם טכנולוגי טכנוקרטי, שאף כי מבחינה ביולוגית ופיזית הוא עדיין אדם, מן הבחינות הפסיכולוגיות הוא כבר בגדר סַייבּוֹרג, אדם–מחשב. הטכנולוגיה היא לו מדיום ומסר ותוכן ומשמעות. בורגי האנושיות התרופפו.

הדבר מומחש, כמובן, בעלילות. מעצב אתרים שווה–נפש לכך שהוא בונה אתר פורנוגרפיה (הסיפור בוטה הרבה פחות מכפי שאפשר לחשוש). עובדי משרד לשירותי–ניהול משרתים את אדוניהם כעבדים אף שהמשרד מוצף תקופה ארוכה בביוב. נער בוכה ומתעלף מכוח חוכמת סידור המוצרים במרכול. אבל העלילות הן רק אחד הכלים לתכלית, שהיא הצגת נשמתו של הצעיר החדש. תמונת עולמו, צורת חשיבתו, אוצר האסוציאציות והמילים שלו. והתכלית מתאפשרת בזכות בחירתה הנבונה של המחברת ילידת 1988, נועה סוזנה מורג, לכתוב את הסיפורים בגוף ראשון. כך מתאחדים למהות אחת המציאות, גיבוריה – והטקסט. והיות שמדובר באדם–מכונה, הטקסט הוא סיפור–אינפורמציה. לא מה שקורא הסיפורת מורגל לו.

חשיבתם של הגיבורים שטוחה וטכנית. הערכים שלהם הם געגועים לערכים. שמות מותגים, או אפיונים טכניים, הם שמות העצם הבסיסיים השגורים בפיהם. העברית שלהם היא הכלאה מקושקשת של עברית ואנגלית. דיבורם אינו מבחין בין סיפור–דברים לבין הרצאת–רעיונות, בין עיקר לפירוט תפל. מושגים מעולם השיווק וניתוחי–מציאות המושפעים מבודריאר ומבורדייה יוצאים מפיהם באותה אגביות שבה יוצא מהם סמול–טוק. זוהי הקצנה קלה של שפת ההיי–טק והמוספים הכלכליים. העבודה הלשונית שעשתה פה הסופרת (ומן הסתם גם העורך הלשוני, הסופר אסף שור) מחושבת ומדויקת. להבדיל מהדוגמה הבולטת מהשנים האחרונות לספר בעברית מאונגלת, "עם הנצח לא מפחד", כאן יש הצדקה לאִנְגלוז השפה, והיא (כמעט תמיד) תקנית כשאין סיבה לקלקל אותה. גם הכתיב תקני. לכן צורם שסימני הניקוד המופיעים בספר שגויים כמעט תמיד.

גיבורי "חוויית משתמש" חיים בעולם שהסרת–הקסם ממנו הושלמה. עולם שהוא כבר אחרי הניכור: עולם של הדוניזם ציני. עולם שהחיים בו הם רק "חוויית משתמש" מתוכננת. טוב שיש ספר אחד כזה, שהלא–ספרותיות שלו היא הספרותיות המיוחדת לו. הוא סימן אזהרה משכנע. הוא ספר טוב דווקא מפני שהבא כמוהו יהיה רע.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון כ"ה סיון תשע"ו, 1.7.2016

מודעות פרסומת

פורסם ב-11 ביולי 2016,ב-גיליון קרח תשע"ו - 986, שיפוט מהיר - צור ארליך. סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: