מה לבש ר' יהושע במרחץ של טבריה | הלל גרשוני

 

התלמוד הירושלמי, שלא זכה ללימוד ולהעתקות, הגיע אלינו בנוסח גדוש בשיבושים. מהדורה חלוצית של מסכת אחת מתוכו, קובעת דרך לכל מהדיר אחריה

ירושלמיתלמוד ירושלמי מסכת קידושין

מהדורה וביאור קצר

מנחם כ"ץ

יד יצחק בן–צבי ומכון שכטר למדעי היהדות, תשע"ו 2016, 534 עמ'

הכול תלוי במזל, לימדונו רבותינו, וכלל זה אינו פוסח על ספר תורה שבהיכל, או על חיבור מחיבורי חז"ל. שני תלמודים היו באזורנו, תלמודה של בבל ותלמודה של ארץ ישראל. זכה הראשון מה שלא זכה האחרון, ורבו העוסקים בו והלומדים בו והמעתיקים אותו. זכה האחרון מה שלא זכה הראשון, שמהדורה ביקורתית של מסכת ממסכתותיו ראתה כעת אור – שמא יש לומר: המהדורה הביקורתית הראשונה הראויה לשמה של מסכת מאחד התלמודים.

נוסח הירושלמי, כידוע וכמפורסם, מלא וגדוש בשיבושים שנפלו בו לאורך הדורות, "וכבר צווחו גדולי הראשונים שמרוב השיבושים הנמצאים בהירושלמי אי אפשר לעמוד על דבריו" (לשון ר"ל גינצבורג בהקדמתו לשרידי ירושלמי), ולשם כך חיוני להגיע לכמה שיותר עדי נוסח של התלמוד להעמדת דבריו על דיוקם ולפירוש נכון שלהם.

כמה צעדים חשובים בעניין זה נעשו בראשית המאה שעברה: ר' דב בער רטנר בחיבורו "אהבת ציון וירושלים" אסף מובאות מן הראשונים לירושלמי, והוא חיבור חשוב עד היום אף שנמתחה על שיטת עבודתו ביקורת מפנים שונים; ור' לוי גינצבורג פרסם את "שרידי הירושלמי" ובו העתקות של כתבי יד מן הגניזה. החוקר בראשית המאה היה צריך לפיכך להחזיק תחת ידו את שני הספרים האלה, ולעיין יחד עם זאת בצילום הדפוס הראשון, אם היה לפניו, ואם זכה והשיג גם צילום של כתב יד הירושלמי הנמצא בספריית ליידן – זה שממנו נדפס התלמוד הירושלמי – מה טוב; אך אפילו חוקר כמו ר' שאול ליברמן לא תמיד הצליח להשיג את הצילומים הללו, שמורו פרופ' י"נ אפשטיין לא תמיד הסכים לתת לו אותם.

כתב‭ ‬היד‭ ‬היחיד‭ ‬של‭ ‬הירושלמי‭ ‬נמצא‭ ‬בספריית‭ ‬ליידן‭ ‬בהולנד‭. ‬תחריט‭ ‬של‭ ‬הספרייה‭ ‬האוניברסיטאית‭, ‬1610 צילום‭: ‬Woudanus‭. ‬Engraving by Willem Swanenburgh

כתב‭ ‬היד‭ ‬היחיד‭ ‬של‭ ‬הירושלמי‭ ‬נמצא‭ ‬בספריית‭ ‬ליידן‭ ‬בהולנד‭. ‬תחריט‭ ‬של‭ ‬הספרייה‭ ‬האוניברסיטאית‭, ‬1610
צילום‭: ‬Woudanus‭. ‬Engraving by Willem Swanenburgh

ללקט מכאן ומשם

החוקר היום נמצא במצב טוב יותר מצד אחד, אך מצד שני סבוך עוד יותר, משום שהשפע הרב של המקורות והחיבורים, הפזורים במקומות שונים, דורש ממנו השקעה רבה: את צילום כתב יד ליידן (כמו גם צילומים של קטעי הגניזה) יכול הלומד למצוא באינטרנט, והעתקה מדויקת שלו יכול הוא למצוא במהדורת הירושלמי של האקדמיה ללשון העברית, שבצדק קבעה את עצמה לבסיס של כל לומד. אלא שמהדורה זו אינה מביאה חילופים לכתב יד זה אלא באקראי ובמקרים של חוסרים ברורים הניתנים להשלמה מעדי נוסח ידועים. עתים מעירים המהדירים באורח סתמי שנוסח מסוים ראוי לתיקון, אך אינם מציעים את התיקון ואף לא מפנים לספרות שעליה מבוססים הדברים.

וכך נאלץ החוקר ללקט מכאן ומשם – לעיין ב"שרידי הירושלמי", לבדוק את כתבי היד הרשומים באוצר כתבי היד התלמודיים, לברר את נוסחאות הראשונים ב"אהבת ציון וירושלים" (אם הכרך למסכת התפרסם), להתעדכן בכרטסות הראשונים של "יד הרב הרצוג" ולהיעזר במאגרים המקוונים – "מערכת מידע התלמוד הירושלמי" של הרב ד"ר משה פינצ'וק ממכללת נתניה, "אינדקס ליברמן" של פרופ' שמא פרידמן, "מקבילות הירושלמי" של פרופ' לייב מוסקוביץ' ועוד.

מהדורה ביקורתית של מסכת מן הירושלמי, לפיכך, היא רבת ערך במיוחד: בזכותה יכול הלומד והחוקר לקבל את כל המידע בעיון אחד, ולהמשיך משם הלאה. ללימוד לאמיתה של תורה, לפסיקת הלכה, למחקר ועוד.

ד"ר מנחם כ"ץ, מרצה באוניברסיטה הפתוחה ובמוסדות אחרים ויועץ לענייני תוכן בפרויקט פרידברג לחקר הגניזה, עשה מה שלא עשו לפניו וכעת מונחת לפני הלומד מהדורה שלמה של מסכת קידושין מן התלמוד הירושלמי – עם חילופי נוסח, מקבילות לספרות חז"ל, מובאות מהראשונים וביאור קצר. נספח מקוון המלווה את המהדורה כולל בתוכו את נוסחאות הראשונים לירושלמי, ומעבר לו משלימים את המהדורה שני כרכים נפרדים, מזה ומזה: האחד הוא עבודת הדוקטור של ד"ר כ"ץ על הפרק הראשון של המסכת, הזמינה ברשת ושאליה מופנה המעיין מפעם לפעם לבירורי עריכה, נוסח ועניין; והשני הוא כרך הביאור הארוך שעדיין לא ראה אור, אך הפניות אליו כבר נמצאות בגוף המהדורה.

ללמוד עם הנכד

כדי להמחיש את יתרון המהדורה החדשה, נעיין בקטע אחד לדוגמה (פרק א' הלכה ז', במהדורת האקדמיה ללשון העברית עמ' 1155):

תמן תנינן. "אם התחילו אי()[ן] מפסיקין" <שבת א,ב>. התחלת המרחץ אי–זו היא. ר' זריקן בשם ר' חנינה. משיתיר איזורו. רב אמ'. משיתיר מנעלו. ר' יהשע בן לוי הוה יליף שמע פרשתה דבר בריה בכל ערובת שובתא. חד זמן אינשי ועאל מיסחי בההין דימוסין דטיבריא. והוה מסתמיך על כתפיה דר' חייה בר בא. אנחר ונפק ליה מן דימוסא. << >> אמ'. !כ!ך הוה. ר' לעזר בר יוסי אמ' שליח מ!ט!י. אמ' ליה ר' חייה בר בא. לא כן אלפן ר'. "אם התחילו אין מפסיקין" <שבת א,ב>. אמ' ליה. חייה בני. וקלה היא בעיניך. שכל מי שהוא שומע פרשה מבן בנו כאילו הוא שומעה מהר סיני. מאי טע'. "והודעתם לבניך ולבני בניך" וגו' "יום אשר עמדת לפני י'י אלהיך בחורב".

גם לבקי בארמית הגלילית אין מהלך הדברים ברור כל כך. ולמה התכוונו המהדירים כשסימנו "<< >>" לרמז על השלמה שצריכה להתמלא? וב"!כ!ך" מרמזים המהדירים שיש להגיה את האות כ', אך לא ציינו במה יש להחליפה. ומהו "שליח מ!ט!י"?

נעיין כעת במהדורתו של כ"ץ (עמ' 97–99). הביאור מסביר לנו היטב את המסופר (אני מצטט בתמצית): תחילת הסוגיה היא מעין מבוא לסיפור בהמשך – משנה האומרת שבערב שבת לא ייכנס אדם למרחץ או יעשה מלאכות אחרות, אך אם התחיל לא יפסיק, ועליה מחלוקת אמוראים מה נקראת התחלת המרחץ. ולסיפור גופו: ר' יהושע בן לוי היה רגיל לשמוע את הפרשה מבן בנו בכל ערב שבת. פעם אחת שכח ולא שמע את הפרשה מבן בנו ונכנס לרחוץ בבית המרחץ של טבריה, והיה נשען על כתפיו של ר' חייה בר בא. ר' יהושע בן לוי נזכר בכך שהוא לא שמע את הפרשה מבן בנו ויצא מבית המרחץ, ור' חייה שאל אותו מדוע יצא מבית המרחץ, הרי שנינו לעניין תפילה "אם התחילו (במרחץ) אין מפסיקין", ועל כך ענה לו "וקלה היא בעיניך, שכל מי שהוא שומע פרשה מבן בנו כאילו הוא שומעה מהר סיני " וכו'.

באשר למשפט הסתום באמצע, בביאור מובהר שמשפט זה הוא מעין מאמר מוסגר באמצע הסיפור המדגיש את מעשהו של ר' יהושע בן לוי; ר' דרוסי אמר שגופו היה משוח בשמן (טרם הרחצה), ור' לעזר בר יוסי אמר שהוא היה מופשט מבגדיו, אבל לא הספיק לסוך את גופו; בעניין זה אנו מופנים לספרו של ר"ש ליברמן, הירושלמי כפשוטו, עמ' יא (שביאר סוגיה זו ועמד על כך שסיכה יכולה להיות טרם הרחצה). אמנם יש להעיר שבביאור כאן ממשיך כ"ץ ואומר: "מדובר כנראה בבגדיו העליונים", אך לא מסביר מניין זאת, ור"ש ליברמן לא כתב כך. ואם משום הזרות שביציאה עירום מן המרחץ, הרי שלא נאמר אלא שהוא הגיע לשלב הזה, אך ודאי כדי לצאת לא עשה כמעשה ארכימדס אלא חזר ולבש את בגדיו. והרי לדברי האומר "סך", ודאי היה מופשט מכלל בגדיו!

ואחרי ההערות הללו, החוקרים והלומדים יכולים להמשיך ולדון בירושלמי: לעיין בהקבלה הספרותית בין המחלוקת על התחלת המרחץ למחלוקת על השלב שבו היה ר' יהושע בן לוי בעת שיצא ממנו, כמו גם ביחס בין הירושלמי לבבלי, שבו "משיתיר חגורו" נאמר דווקא על התחלת אכילה. ושמא נזכה לדיון על כך בביאור הארוך של ד"ר כ"ץ, המובטח לנו בהמשך הדרך.

לזרז את החוקרים

עוד רבות יש להרחיב על אופי המהדורה, יתרונותיה וחסרונותיה, ונזכיר כמה דברים על קצה המזלג: הירושלמי אינו מובא ברצף, אלא מחולק לסוגיות–סוגיות. כמובן ההכרעה מתי מתחילה ומסתיימת כל סוגיה קשה היא, ובכך שהמהדיר הפריד בין הסוגיות יכול שיוחמץ הקשר בין סופה של האחת לתחילתה של השנייה (ראה לדוגמה משפט המעבר בין הסוגיה הראשונה לשנייה בהלכה הראשונה מן הפרק הראשון, שכ"ץ מעיר עליו שיכול לשמש לזו ולזו); ושמא מן הראוי היה שיוצג – אולי גם כן בנספח מקוון – טקסט המסכת כולו ברצף. בראש המהדורה מובאת "מפה" של רשימת סוגיות המסכת, כך שהמעיין יוכל "לעקוב ביתר קלות אחר השתלשלות המסכת ואחר הקישורים והזיקות בין הסוגיות".

נוסח המהדורה מבוסס על כתב יד ליידן, כולל סימון של כל התיקונים וההגהות עליו, אך אין הוא מסתפק בכך אלא כולל גם הגהות של המהדיר – על פי קטעי גניזה, על פי מקבילות בירושלמי וכן מסברה, על פי מחקרים קודמים (ראו לדוגמה סוגיה מס' 2 בפרק א הלכה א: "בחלון" תוקן ל"בקלון" על פי ספרות המחקר), כאשר כל התיקונים מתועדים היטב.

בניגוד למהדורת האקדמיה ללשון העברית, כ"ץ כלל במסכת את נוסח המשנה (אף שבנוסחי הירושלמי הקדומים לא הייתה המשנה משולבת בתלמוד), אך לא בנוסחו של כ"י ליידן, שכבר הוכח שאינו אלא נוסח של סדר המשנה שהמעתיק בחר לשלב בירושלמי, כי אם בנוסח כ"י קויפמן של המשנה, הנחשב עד הנוסח הטוב ביותר של נוסחת ארץ ישראל של המשנה. דבר זה ודאי מבורך הוא ומקל על הלומד.

בכל אלו וכיוצא בהם מהדורתו של כ"ץ לא רק לעצמה יצאה אלא אף לאחרים: דרכיה של המהדורה יכולות להיות מאומצות בההדרת מסכתות נוספות מן הירושלמי – ושמא אף מן הבבלי – ולזרז חוקרים לההדיר עוד מסכתות, עד שהדור הבא, או למצער זה שאחריו, יוכל להתפנות ולהתבסס על המהדורות כדי לעשות את מה שהתורה המונחת בקרן זווית תובעת מאתנו: לשבת, ללמוד ולחקור.

הלל גרשוני הוא דוקטורנט לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר בתוכנית הדוקטורנטים של פורום קהלת

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון ד בסיון תשע"ו, 10.6.2016

מודעות פרסומת

פורסמה ב-13 ביוני 2016, ב-גיליון נשא שבועות תשע"ו - 983, יהדות ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. 16 תגובות.

  1. בס"ד ט' בסיון ע"ו

    לר' הלל – שלום רב,

    ייתכן שד"ר מנחם כ"ץ ביאר ש'שליח מנוי הוה' היינו בגדיו העליונים, כדי לקרב את דברי ר' דרוסי 'שליח מנוי הוה' לדברי ר' חנינה שדי בהתרת איזורו כדי שייחשב 'התחיל במרחץ' , ואם כן די היה בפשיטת הבגד העליון כדי לפטרו מלהפסיק במרחץ, כשאלתו של רבי חייה בר בא.

    בברכה, ש.צ. לוינגר

    לפי האמור שדי בפשיטת בגד עליון כדי להיחשב 'התחיל במרחץ' – תרב גדולתו של הלל הזקן שנתעטף בסודרו והשיב לשואלו בסבלנות, אף שעצם פשיטת הסודר היתה פוטרתו מלהיזקק לשואל כדין 'התחיל במרחץ'.

    • הגירסא בדברי רבי דרוסי 'סך הוה' מתקבלת על הדעת, ולפיה יש כאן מחלוקת בין רבי דרוסי לבין רבי לעזר בר יוסי, באיזה מצב היה ריב"ל בהחליטו לצאת מהמרחץ.
      ברם לפני רבי שמואל יפה בעל 'יפה מראה' (מובא ב'שיירי קרבן') ולפני בעל 'קרבן העדה', היתה הגירסא 'רבי דרוסי אמר כך הוה', ונחלקו בפירושה.
      לדעת ר"ש יפה 'כך הוה' קאי על האמור קודם שרבי יהושע בן לוי 'הוה מסתמך אכתפיה דרבי חייה בר בא, לדעת רבי דרוסי זה היה השלב שבו החליט ריב"ל לעזוב את המרחץ, בעוד שלפי רבי לעזר בר יוסי החליט לעזוב את המרחץ אחרי שכבר פשט את בגדיו.
      ולדעת בעל קה"ע אין מחלוקת, אלא רבי דרוסי מוסר דברים בשם רבי לעזר בר יוסי, והוא מפסק: 'רבי דרוסי אמר: "כך הוה אמר רבי לעזר בר יוסי: שליח מנוי הוה"'.

      המעשה מתקשר היטב באהבת התורה של רבי יהושע בן לוי.
      הוא האומר בפרק קניין תורה: 'בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה וכו';
      הוא האומר (ברכות כא): 'כל המלמד לבנו תורה, מעלה עליו הכתוב כאלו קבלה מהר חורב'; הוא המוצא בתורה מגן ומרפא: 'המהלך בדרך ואין עמו לוויה – יעסוק בתורה; חש בראשו יעסוק בתורה… חש בכל גופו יעסוק בתורה…' (עירובין נד);
      והוא המיישם תובנה זו ושונה ל'בעלי ראתן', שחין מידבק ומסוכן ביותר, באומרו על התורה שמצילה היא מכל סכנה (כתובות עז. וראו עוד בערכו ב'תולדות תנאים ואמוראים' לר' אהרן הימן, חךק ב, עמ' 642, 645).

    • ובכל זאת, המשמעות הפשוטה של 'שליח מנוי הוה' היא כהבנתו של ר' הלל גרשוני נ"י, שריב"ל פשט את בגדיו לגמרי, וקמ"ל רבי לעזר בר יוסי גודל אהבת התורה של ריב"ל, שאף שהיה הרבה אחרי השלב של 'התחילו אין מפסיקין' שהוא התרת איזורו לר' חנינה או התרת מנעליו לרב – בכל זאת ראה ריב"ל את עצמו מחוייב לחזור ולהתלבש ולשוב הביתה כדי לשמוע מנכדו את קריאת הפרשה.

      בברכה,, ש.צ. לוינגר

      מסירות נפשו של רבי יהושע בן לוי ללימוד התורה ניכרת גם מהעובדה שהיה 'מסתמך אכתפיה' של תלמידו רבי חייא בר בה, וכנראה היה הדבר בזקנותו שכבר התקשה ללכת לבד. היות המעשה בזקנותו של ריב"ל, מסביר את ההתרחשות בטבריה ולא בלוד שבה חי ופעל ריב"ל.

  2. האם אתה בטוח שיש חידוש כה רב בספר של מנחם כץ? מכון הירושלמי הוציא מספר מסכתות מדויקות ומבוארות על ידי הרב יהושוע בוך המכילות כמעט את כל היתרונות המופיעות בספר של כץ והרבה יותר מורחבות…

    • בס"ד טו"ב בסיון תשע"ו

      לאריק -שלום רב,

      זכה דורנו להתעוררות גדולה בעולם התורה ללימוד התלמוד הירושלמי מכיוונים שונים. .

      האדמו"ר מגור בעל 'לב שמחה' תיקן לימוד 'דף יומי' בירושלמי. בהשראתו הוקם 'מכון דרכי שמחה' שהוציא כמה מסכתות מהירושלמי עם פירוש 'לב ירושלים'. הם גם ערכו לוחות המציינים את ההקבלות בין סוגיות הבבלי והירושלמי, המאפשרים לימוד מקביל של שניהם יחד.

      הגר"ש גורן הוציא בשעתו את מסכת ברכות עם ביאור רחב שלו. הג"ר משה הלוי שטיינברג פירש כמה מסכתות, שיצאו לאור ע"י בנו, הרב פרופ' אברהם שטיינברג נר"ו. הרב יחיאל אברהם לב הוציא את הירושלמי עם ביאור קצר.

      הגרי"ח דינקלס הוציא את סדר זרעים עם פירוש הר"ש סיריליאו ופירושו 'אמונת זרעים'. ביהמ"ד הגבוה להלכה בהתיישבות הוציא מהדורות של מסכתות סדר זרעים עם פירושים חדשים עם ישנים, מדוייקים ע"פ כתבי יד.

      הרב אברהם הכהן בל"ס הוציא ספר 'זהב הארץ' ובו הוא מבאר את ייחודה המחשבתי של תורת ארץ ישראל. הוא הרוח החיה במכון הירושלמי שהזכרת, שהוציא מספר מסכתות המבוארות ע"י הרב יהושע בוך.

      מכון המאור הוציא סט של הירושלמי כדוגמת 'תלמוד שוטנשטיין', הכולל פירוש יסודי ומקיף, תוך שימוש בכל רחבי הספרות התורנית וגירסאות מכתבי יד. ובאחרונה החל גם מכון שוטנשטיין עצמו להוציא 'ירושלמי שוטנשטיין' דוגמת מעשיהם בבבלי.

      'אין בית המדרש בלא חידוש', כל מהדורה וביאור מוסיפים, אם בליקוט וההדרת ביאורים של ראשונים ואחרונים, אם בעיון למדני בבירור שיטתו של הירושלמי,, אם בבירור הנוסחאות, הלשון, הריאליה והרקע ההיסטורי, ועיון פילולוגי משווה בין הסוגיות ומקבילותיהן בדברי חז"ל, וכל מהדורה חדשה היא לברכה!

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      זכורני בילדותי שיחה ששמעתי בין שני תלמידי חכמים שהיו בשכונתנו גבעת-הורדים 'רסקו' בירושלים. הג"ר אלתר הילביץ, מראשי האנציקלופדיה התלמודית, סיפר לידידו המחנך הדגול הרב זימל קלמנוביץ, איך למד הוא וחבורתו ברוסיה הסובייטית בימי סטלין.

      סיפר הרב הילביץ: בשעות היום היינו עובדים, ובשעות הערב והלילה ישבנו בבית המדרש ולמדנו. בתחילה עברנו על כל המשנה, אחר כך על ש"ס בבלי ואח"כ על הירושלמי. הירושלמי היה קצת יותר קשה.

      נענה ר' זימל קלמנוביץ: אכן תנא ירושלמאה לישנא קלילא נקט. השיב לו הר"א הילביץ: לא בזה היה הקושי, אלא משום שעל הבבלי יש הרבה פירושי ראשונים ואחרונים והדרך סלולה יותר.

      נמצינו למדים שככל שעוסקים ודנים בדברי התלמוד הירושלמי, מבארים מחדשים ומפלפלים בגירסאותיו ובביאוריו – נסללת הדרך בפני כלל הלומדים להבינו וללומדו.

    • הגהות הירושלמי מכתב ידו של הגר"א

      כתב יד של הגהות הגר"א לירושלמי מעצם כתב ידו של הגר"א, התגלה ונגאל ע"י הרב ידידיה הלוי פרנקל, שהקים את 'מכון מעתיקי השמועה' כדי להוציאו לאור. בינתיים יצאה מהדורה מהודרת של מסכת בכורים על פי כתב היד.

      הרב ידידיה פרנקל תיאר את כתב היד במאמרו, 'על הטופס המקורי של הגהות הגר"א לתלמוד ירושלמי סדר זרעים', בקובץ 'הגר"א ובית תדרשו' (בהוצאת אוניברסיטת בר אילן תשס"ג), עמ' 29-61. ראו גם במאמרו, 'צדקת הצדיק – ביאור אחת מהגהותיו של הגר"א על הירושלמי', בקובץ 'מפירות הכרם' (של ישיבת כרם ביבנה), יבנה תשס"ד, עמ'405-414.

      יחד עם הרב זלמן מנחם קורן, פירסם הרב ידידיה פרנקל מספר מאמרים בקבצים התורניים 'אור אליהו' ו'ישורון', ובהם בירורי סוגיות שונות על פי כתב היד (ניתנים לאיתור ולצפיה ברשת). על כתב היד ראו גם בכתבתו של שמעון כהן, 'כתב יד של הגר"א ייחשף היום באלון שבות', באתר 'ערוץ 7' (י"ט בסיון תשע"א).

    • משלימות זו את זו

      ולעצם שאלתו של אריק על ההבדל בין המהדורה של ד"ר מנחם כ"ץ למהדורה של ר"י בוך. נראה שלכל אחת מהמהדורות יש יתרונות משלה, והן משלימות זו את זו..

      בירושלמי עם פירוש 'אור לישרים' של הרב יהושע בוך, נעשה ע"י המפרש שימוש בגירסאות ובכתבי יד, אך הוא מגיש ללומד את המסקנה המגובשת, איזו היא הנוסחה הנראית עיקרית, ומגיש ללומד דרך סלולה.

      לעומת זאת ב'מהדורות מדעיות-ביקורתיות' רגילים לצרף 'אפאראט' המציין את כל הבדלי הנוסח ומקורם. הדרך הזו, היא כלי מצויין לחוקר למעיין ולמפרש – שאינם צריכים לתור אחרי שינויי הנוסח המפוזרים במקורות שונים – ופחות 'ידידותית' ללומד מן השורה המבקש מסקנות ברורות.

      יש להניח שכשיגיע הרב יהושע בוך לבאר את מסכת קידושין, תעמוד על שולחנו גם מהדורתו של ד"ר מנחם כ"ץ, שתחסוך לו זמן יקר של חיפושים אחרי חילופי הנוסחאות, ותאפשר לו להתמקד בשאלות העיוניות.

      יש גם יתרון לכל מהדורה בתחום הפרשני. הרב בוך בקי בעיקר בפרשנות שבספרות הרבנית, בפירושיהם ודיוניהם של ראשונים ואחרונים. לפני הד"ר כ"ץ פרוסים יותר 'הפשטות המתחדשים' בספרות המחקר. כשכל אחד מרכז את החומר הפרשני הקרוב אליו, יכול להתקיים 'ומקבלין דין מן דין'.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

    • תיקון ל'עין הקורא'

      פיסקה 2, שורה 2-3:
      … הרב יחיאל אברהם בר-לב…

    • על מהדורתו של הגר"מ שטיינברג (ועוד)

      :
      בס"ד עש"ק טובה הארץ מאד מאד תשע"ו

      הג"ר משה הלוי שטיינברג זצ"ל (שהיה רבה של קרית ים, ומחבר 'תורת הגר' , 'תורת הטור', 'חוקת הגר', 'שערי משה' על הלכות בית הכנסת ו'הלכות נשים'), הוציא בשנת תשמ"ח את 'הירושלמי המבואר' על מסכתות ביצה וחגיגה, עם 'פירוש' השווה לכל נפש, 'ביאור' מרחיב ומעמיק, 'בירור מושגים' ובו למשל מבאר בהרחבה בתחילת מסכת ביצה את מושג ה'מוקצה' ע"פ ראשונים ואחרונים, ו'בירור הלכות' שנפסקו ע"פ הירושלמי. בסוף כל פרק ציין בקצרה את המחלוקות שבין הבבלי והירושלמי. במבואו הקצר בן שני עמודים נתן סקירה ממצה על דרכו של הירושלמי ומקומו בספרות ההלכה לדורותיה.

      ביאורו של הגרי"ח דינקלס על סדר זרעים (שהזכרתי ב'עין הקורא' פיסקה 3) נקרא 'אמונת יוסף'. 'אמונת זרעים' הוא ספרו של הג"ר יהודה לייב מנדלזון מוורשה, המכיל ילקוט של כל דברי חז"ל בתלמוד ובמדרשים (ותמצית מדברי הירושלמי) על מסכתות סדר זרעים שבמשנה.

      עוד פירוש על הירושלמי סדר זרעים הנמצא בספריית 'יד הרב נסים' הוא 'שושן בצלאל' מאת הג"ר בצלאל הר-שושן (רוזנברג) מפתח-תקוה, שיצא בירושלים תרצ"ח-ת"ש. הגר"י הרצוג בהסכמתו (מיום ה' בתמוז תרנ"ן) מספר בין השאר שהוא זוכר מימי בחרותו את הרב המחבר שהיה מגיד שיעור ב'חברת ש"ס' שייסד בלידז שבאנגליה.

      לפי זכרוני היה בלידז חכם נוסף שפירש את הירושלמי, והוא הג"ר ישראל חיים דייכס, אך פירושו אינו תחת ידי. אף מפרש התוספתא, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, בעל 'חזון יחזקאל', היה רב בלונדון, אחרי שנחלץ מידי הסובייטים, ומשם עלה לציון. אכן היו ימים שבריטניה הגדולה היתה מעצמה, לא רק במישור המדיני, אלא גם במישור התורני..

      בברכה, ש.צ. לוינגר, ספרן 'יד הרב נסים'

    • מילואים (על הגר"יח דייכס)

      ביאורו לירושלמי של הג"ר ישראל חיים דייכס (רבה של לידז) נקרא 'נתיבות ירושלים', על מסכתות ב"ק ב"מ וב"ב. לקט מביאוריו לברכות וסדרי זרעים ומועד, נקרא 'לקוט מהרי"ח'. החיבורים ניתנים לצפייה באתר 'היברובוקס', קישור אליהם בויקיפדיה ערך 'ישראל חיים דייכס'. אכן היתה לידז מרכז לפרשנות התלמוד הירושלמי.

      בברכת שבת שלום, ש.צ. לוינגר

    • ירושלמי מוגה ומפוסק עם פירוש קצר ב'ספרי גוגל'

      בשלהי שנת תשע"ה עלה ל'ספרי גוגל' ספר 'עמק יהושע' לר' יהושע יהודה גליק, הכולל תלמוד ירושלמי לסדר נזיקין, מוגה מפוסק עם פירוש קצר.

    • פרשנות הירושלמי - מספרד עד לרוסיה הסובייטית

      בס"ד כ"ב בסיון ע"ו

      רבותינו הראשונים, חכמי צרפת ופרובאנס, ספרד וצפון אפריקה – מצטטים מדברי הירושלמי ודנים בדבריו לפרשנות ולהלכה.

      הרבה לעסוק בירושלמי הרמב"ם, עליו כותב רבי יוסף קולון (שו"ת מהרי"ק, שורש ק): 'והוא דבר ידוע שרבי משה נוהג לפסוק כירושלמי יותר מכל הפוסקים הידועים אצלנ, ואפילו במקום שאין תלמודנו מוכיח כדברי הירושלמי. ולפעמים יפסוק כמותו היכא שתלמודנו מעמיד משנה או ברייתא בשינוי דחיקא, והירושלמי מפרשא כפשטא – תופס לו שיטת הירושלמי' (הובא בהקדמת הר"מ שטיינברג ל'ירושלמי המבואר – ביצה וחגיגה').

      הרמב"ם אף חיבר 'הלכות הירושלמי', כעין הלכות הרי"ף על הבבלי. מחיבור זה נשתמר חלק, על מסכתות ברכות וכתובות, שיצא לאור ע"י הר"ש ליברמן.

      אף בבית מדרשם של הרמב"ן, הרשב"א ותלמידיהם הרבו. לעסוק בירושלמי. ד"ר יואל פלורסהיים ליקט מכתבי הרמב"ן את חידושיו וביאוריו לירושלמי, שכמה כרכים מהם יצאו בהוצאת 'מוסד הרב קוק'

      הראשונים שפירשו את משניות סדר זרעים, רבי יצחק ב"ר מלכי צדק מסימפונט, רבי שמשון משאנץ והרא"ש, דנו ביסודיות בסוגיות הירושלמי סדר זרעים, ותלמיד רבי שמואל ב"ר שניאור פירש את הירושלמי מסכת שקלים (שעליה אין תלמוד בבלי).

      עם התרחבות היישוב היהודי בצפת ובירושלים במאה ה-16, גדל העיסוק בתורת ארץ ישראל, וחכמים החלו לחבר פירושים על סדרים ומסכתות שלימות. רבי שלמה סיריליו פירש את סדר זרעים ומס' שקלים. מרבי אלעזר אזיכרי מצפת נשתמרו פירושים למסכתות ברכות וביצה. אף מפרש המשנה רבי שלמה עדני בעל 'מלאכת שלמה' מרבה לדון בדברי הירושלמי. ובמאה ה-17 כתב הראש"ל רבי משה אבן חביב את 'פני משה' על הירושלמי סדר זרעים.

      בקושטא כתב רבי שמואל יפה אשכנזי, במקביל לפירושיו על המדרש רבה, את 'יפה מראה' על אגדות הירושלמי, ומאוחר יותר יכתוב רבי אליהו הכהן מאיזמיר את פירושו לאגדות הירושלמי 'אגדת אליהו'. פירוש על כל סדרי הירושלמי בשם 'שדה יהושע', כתב רבי יהושע בנבנשתי מקושטא (המאה ה-17).

      בשלהי המאה ה-17 ובמאה ה-18 החלו גם חכמי אשכנז לפרש את הירושלמי. החל במלאכה רבי אליהו מפולדא, שפירש את סדר זרעים, מסכת שקלים ושלוש הבבות. רבי דוד פרנקל מברלין כתב את 'קרבן העדה' על סדרי מועד ונשים (שעליהם לא כתב ר"א מפולדא). רבי משה מרגלית כתב את 'פני משה' על כל הירושלמי, והגר"א (שהיה בצעירותו תלמידו של ה'פני משה') כתב הגהות וביאורים על סדר זרעים. אף בביאוריו על השו"ע נידונות ומתבארות סוגיות רבות בירושלמי. רבה של ניקולשבורג, רבי נחום טרייביטש, כותב את 'שלום ירושלים' על סדר זרעים.

      במאה ה-19 ממשיכים הן חכמי ספרד והן והן חכמי אשכנז לפרש את הירושלמי. רבי נסים אברהם אשכנזי מאיזמיר כותב את פירושו הגדול (4 כרכים) 'נחמד למראה' על כל הירושלמי. רבה של איזמיר, רבי חיים פאלאג'י, כותב את 'לחיים בירושלים', חידושי הלכה ואגדה על סוגיות הירושלמי.

      תלמיד הגר"א רבי ישראל משקלוב כותב את 'תקלין חדתין' על מס' שקלים. אף בחיבורו 'פאת השולחן' על המצוות התלויות בארץ, נידונות ומתבארות סוגיות רבות בירושלמי. רבי מאיר מארים מקוברין כותב את ספר 'ניר' על הירושלמי, ועמיתו רבי יהושע אייזל חריף מסלונים כותב את 'נעם ירושלמי'. גיסו של הנצי"ב, רבי יהושע העשיל לוין, כותב את 'מסורת הש"ס מבבלי לירושלמי', ורבי יעקב דוד רידב"ז מסלוצק כותב פירוש לירושלמי שנכלל בירושלמי דפוס וילנה לצד ה'פני משה ו'קרבן העדה'.

      במהדורה זו נכלל גם 'מסורת הש"ס' 'עין משפט' ו'נר מערבי' של הגיסים הגאונים, רבי יוסף שאול נתנזון ורבי מרדכי זאב איטינגא מלמברג (לבוב) שבגליציה. אף ב'גליוני הש"ס' של רבי יסף ענגל, יש חידושים על מסכתות הירושלמי.

      מקצת מפרשנות הירושלמי של חכמי המאה ה-20 כבר סקרתי לעיל. כדאי לציין את מפעלו האדיר של רבי יצחק אייזיק קראסילשצ'יקוב, שהיה רב בפולטבה אך נאלץ לפרוש מהרבנות וחי במוסקבה במשך עשרות שנים כמנהל חשבונות, ובצילו של הקרמלין, בימי סטאלין וחרושצ'וב, כתב את פירושיו המופלאים 'תולדות יצחק' ו'תבונה' על כל הירושלמי. 20 כרכי הפירוש הוברחו אחרי פטירת המחבר ע"י הרב צבי בראנשטיין מארה"ב ויצאו לאור ע"י מכון 'מוצל מאש' בעריכתו ובהנחייתו של הגר"ח קנייבסקי שליט"א.

      לימוד הירושלמי היה שעשועם של גדולי חכמי ישראל בימי גלות ושיעבוד, וביאוריהם מאירים לנו בשוב התורה לציון.

      בברכה, ש.צ. לוינגר, ספרן 'יד הרב נסים'

    • פרשנות הירושלמי - ביבליוגרפיה והשלמות

      סקירה ממצה על פרשנות הירושלמי לדורותיה ימצא המעיין בפרקים על 'התפשטות התלמוד הירושלמי' ו'מפרשי הירושלמי', בספרו של הרב פרופ' עזרא ציון מלמד, פרקי מבוא לספרות התלמוד', ירושלים תשל"ג, עמ' 515-534 (להלן: רע"מ);
      במאמרו של הרב פרופ' שאול ליברמן, 'משהו על מפרשים קדמונים לירושלמי', בספרו 'מחקרים בתורת ארץ ישראל', ירושלים תשנ"א,, עמ' 296-328 (להלן רש"ל).
      ובמאמרו של הרב ד"ר שלמה טולידאנו נר"ו, 'גורל הירושלמי', הניתן לצפייה ברשת (להלן: רש"ט).

      על פי דבריהם ומקורות נוספים, אני מצרף בזה כמה השלמות לרשימתי 'פרשנות הירושלמי – מספרד עד לרוסיה הסובייטית':

      החיבור הראשון מחוץ לא"י שמביא בקביעות את דברי הירושלמי כהקבלה והשלמה לבבלי הוא 'ספר מתיבות' שנתחבר בקירואן בראשית המאה העשירית. בעקבותיו הלכו חכמים נוספים בקירואן, בעל 'ספר חפץ', 'ספר המקצועות', רב נסים גאון ורנו חננאל שהביאו הרבה את הירושלמי, ובמקום שהתפשטו חיבוריהם של ר' נסים ור"ח הרבו הראשונים לעסוק בירושלמי (רע"ם עמ' 517-525)

      לפירושי הראשונים לירושלמי יש להוסיף את: רבי יצחק הכהן מנרבונה, תלמיד הראב"ד; רבי יעקב בר יקר, מרבותיו של הרמב"ן, ורבי מאיר ב"ר שלמה ן' סהולא, בן זמנו של הרשב"א, שפירש את סדר זרעים. מחיבורים אלה נותרו רק קטעים ואיזכורים. נשתמרו בכת"י ויצאו לאור פירושיהם של רבי משולם (תלמיד רבי דוד ב"ר קלונימוס) ושל תלמיד רבי שמאל ב"ר שניאור למסכת שקלים (רש"ל, עמ' 298-309).

      על פירושיהם של חכמי צפת וירושלים במאה ה-16,רבי שלמה סיריליו, רבי משה פיזאנטי ורבי אליעזר אזיכרי – מרחיב את הדיבור רש"ל, עמ' 310-322; פירושו של רבי יוסף קורקוס לירושלמי סדר זרעים מצוטט ב'כסף משנה' על הרמב"ם (רע"מ, עמ' 525). פירושו של ר"י קורקוס למשנה תורה ספר זרעים, נשתמר ויצא לאור, ואף בו יש דיון בדברי הירושלמי. סקירה על 'פני משה' לר"מ ן' חביב – רש"ל, עמ' 322-324; על 'שדה יהושע' לר"י בנבנשתי – רע"מ, עמ' 526-527.

      לפירושיהם של חכמי אשכנז יש להוסיף את רבי דוד דרשן מקראקא, שכתב פירוש קצר לירושלמי, שנדפס בירושלמי דפוס קראקא ש"ע (רע"מ, עמ' 527-528). פירוש 'שלום ירושלים' של 'רבי נחום טרייביטש, כלל לכל הפחות את סדרי זרעים ומועד. הפירוש לסדר נדפס. הפירוש לזרעים הוכן לדפוס ע"י בן המחבר אך לא יצא לאור, ונשאר בכת"י עד שנגאל ויצא לאור ע"י 'מכון ירושלים'.

      הר"י בוקסבוים מזכיר בהקדמתו ל'שלום ירושלים', שאף ה'חפץ חיים' כתב פירוש לירושלמי..רבי יחיאל מיכל אפשטיין דן רבות בדברי הירושלמי בספרין 'ערוך השולחן וערוך השולחן העתיד'. הגהותיו לירושלמי 'מיכל המים' נדפסו בירושלמי מהד' וילנה. באותה מהדורה כלול גם ספרו של רבי דוב בר ראטנר מוילנה 'אהבת ציון וירושלים' שאסף את איזכורי הירושלמי שבספרי הראשונים.

      סקירה על פירושיהם של חכמי אשכנז, ר"א פולדא, פני משה, קרבן העדה, הגר"א, 'ניר' ו'נעם ירושלמי', הרידב"ז ו'נתיבות ירושלים' – רע"מ, עמ' 528-532. על פירושיהם של החוקרים – ר' ישראל לוי, רי"ן אפשטיין, ר"ש ליברמן, 'שערי תורת א"י' לר' זאב וולף רבינוביץ, ו'פירושים וחידושים בירושלמי' לר"ל גינצבורג – שם, עמ' 532-534.

    • ועל אגדות הירושלמי

      הזכרתי לעיל את 'יפה מראה' לרבי שמואל יפה אשכנזי, ואת 'אגדת אליהו' לרבי אליהו מאיזמיר. אליהם יש להוסיף את 'כבוד חכמים' לרבי שמעון וולף ב"ר יעקב, שנדפס בהמבורג תס"ג.

    • ברשימה "פרשנות הירושלמי – ביבליוגרפיה והשלמות'

      פיסקה 4, שורה 1-2:
      … רבי יהודה בר יקר, מרבותיו של הרמב"ן; …

    • עוד על מפרשי הירושלמי ומעודדי לימודו

      בס"ד כ"ג בסיון ע"ו

      בשנים תרצ"ב-צ"ז הוציא רבי אברהם יצחק דזובאס, חכם מפולין שפעל בהולנד (ואח"כ באנגליה), את הספר 'מיקירי ירושלמי' (חלק א-ג), ליקוטים מדברי הירושלמי בענייני הנהגת האדם ומידות טובות, עם פירוש מספיק. בראש הספר פתיחה המבארת את ההבדלים העקרוניים בין דרכם של התלמוד הבבלי והירושלמי. ניתן לצפייה באתר 'היברובוקס'.

      בשנת תשט"ו, הוציא בירושלים רבי אברהם ישראל משה סלמן מחרקוב, מהדורה של הירושלמי סדר זרעים עם פירושי ר"א מפולדא והגר"א, בצירוף 'חידושי הראי"ם' ממנו..מכתב ברכה של הרבי מלובאביץ המלווה הערות ל'חידושי הראי"ם' – מצוטט במאמרו של הרב מ"מ לאופר, 'ניצוצי רבי – התלמוד הירושלמי', 'התקשרות' גליון 825 (באתר 'צעירי אגודת חב"ד').

      באותו מאמר מוזכרת תמיכתו ועידודו של הרבי מלובאביץ ל'מכון התלמוד הירושלמי' שייסד רבה של מכסיקו, רבי אברהם מרדכי הרשברג. הוא החל בהוצאת קובץ תורני 'קול ירושלים' שהוקדש לעיון בסוגיות הירושלמי. בשנת תשל"ח החל הרב הרשברג להוציא את חידושיו וביאוריו לירושלמי בשם 'אוצר הירושלמי", ובי"ט כסלו תש"ם הגיש את הכרך הראשון עם הקדשה לרבי.

      בראיון עמו בספר 'שמן ששון מחבריך', אמר הרב הרשברג: 'הרבי היה גם מעורב בייסוד "מכון התלמוד ירושלמי" שהקמתי. הוא עזר הרבה בעניין… יש לו קירבה רגשית גדולה לעניין… היה מדבר איתי תמיד בהתעוררות גדולה אודות לימוד הירושלמי.. ניכר היה שהוא עושה הרבה בלימוד הירושלמי… הוא עובר מעניין לעניין בבקיאות כה נפלאה, ומראי מקומות מש"ס הבבלי והירושלמי'.

      בשנת תשמ"ד, כשהופיע מטעם 'מכון תלמוד ירושלמי' בברוקלין הקובץ 'אור ירושלמי', ובו חידושי תורה מרבנים ובני ישיבות על הירושלמי, מסר הרבי לפרסום בקובץ את דברי אדמו"ר האמצעי "ביאור על פי חסידות בהפרש בין תלמןד בבלי לתלמוד ירושלמי" .(רמ"מ לאופר, התקשרות 825).

      באחת משיחותיו ביאר הרבי מלובאביץ את ההבדל הבסיסי בדיני נזיקין בין הבבלי, הרואה בתשלום הנזק בעיקר את הפיצוי לניזק, בעוד שלדעת הירושלמי – עיקר תשלום הנזק הוא לכפר על המזיק. הרב מאיר אליטוב כתב ספר שלם 'דעתן עלך' (ביתר עלית תש"ע) על מסכת בבא קמא, לבאר את כל מחלוקות הבבלי והירושלמי שבמסכת על יסוד עיקרון זה.

      במאמרו הנז' של רמ"מ לאופר מצוטטת אמירתו של הרבי (ליקו"ש, כד, עמ' 321-322) 'שההתחזקות בלימוד הירושלמי תמהר קיום הייעוד אשר חזה ישעיהו: כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים', וקריאתו של הרבי (ליקו"ש כד, עמ' 369-370):על מעלת לימוד הירושלמי 'שיביא גם למעשה (ולהנהגה) כהנהגת מארי דתלמוד ירושלמי – שמנעימין זה לזה… חיבה וריעות נוהגין זה בזה, לקיים מה שנאמר: האמת והשלום אהבו'.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: