קץ ההריונות 
במבנה מוזיקלי | צור ארליך  

 שיפוט מהיר

image_ararat_land_masterארץ אררט

יעל גלר, ידיעות ספרים, 231 עמ'

"קֶסֶם לִי קָסְמָה הַלַּעֲנָה", כתב המשורר חיים לנסקי. מר כלענה הוא "ארץ אררט", מר כמוות; אך שורים עליו איזה קסם, ואפילו מתיקות, וחן מוזר ומשוגע של התעסקות–עצמית של הטקסט שעובדת מצוין, וגם חוכמה רבה. עד שבאמצע הדרך וחבלי קסם הלענה של המוות גוברים על תשוקת החיים שפיעמה בגיבורי הסיפור. והיות שברק כתיבתה וחוכמתה של יעל גלר בוהק מברק העלילה שלה, כלומר העלילה חשובה בעיקר כפלטפורמה לרעיונות ולכתיבה נַסיינית, הנה כאשר הופכת החוכמה הזו את פניה ונעשית לקורא לרועץ, או לפחות לא מתקדמת לשום מקום טוב, סר גם חִנה של העלילה.

המסגרת העלילתית היא זו: ברגע מסוים נפסקת בעולם כולו לידת יילודים חיים. כל הנשים ההרות יולדות מת, עד לשוך ההריונות מן העולם. קץ כל בשר בא לפני אלוהים (שהספר וגיבוריו מתחבטים בעקבות זאת בקיומו, באופן מקורי). רופאה במחלקת יולדות בתל–אביב, החווה את הקטסטרופה מקרוב, היא בת זוגה של סופרת שהרתה מתרומת זרע שלושה חודשים לפני רגע ביטול הילודה. התורם הוא בחור ישיבה, שנהג לתרום לבנק הזרע בחשאי כדי שלא להוציא זרע לבטלה. לרגל המצב הוא מאתר את הנתרמת וזוגתה, ולקראת הלידה מתחיל לחיות בביתן כאב מיועד. באורח נס נולדת ילדה בריאה. האב תופס זאת כהצלחה מיסטית גאולית של מעשהו; מהספר אפשר להבין שאולי הוא צודק, אבל אולי הנס הוא ניצחון מוסרי של האחווה הלסבית על המיניות המקובלת. הילדה מגודלת בסוד, עד שקורים דברים. בינתיים האנושות בחוץ מיטַרלֶלת בדרך אל קו הסיום.

זו מסגרת עלילה מרשימה–לשעתה אך לא באמת מרעישה: על מוטיב המבול וקץ האנושות והיום שאחריהם נבנו די עלילות מוסר, הרפתקה ופנטזיה. הרקע של גלר כרופאת וכמוזיקאית מייחד את הסיפור ומעשירו יותר מעלילתו הקיצונית. בכמה קטעים יפהפיים בונה גלר מטפורה עדינה וסמויה לַמוות שכל הדרכים מוליכות אליו – הטוניקה של היצירה המוזיקלית. קטעים אלה מצדיקים את שאר הספר, שניצחון המוות מפעפע בו כעירוי רעל בוורידים. הם גם מאירים את מבנהו הייחודי, הפוגאלי. פוגת מוות. נוסף עליהם, מה שראוי להישאר בחוף זיכרונו של הקורא אחרי נסיגת הגל והקצף העלילתי הם צדפים של משפטי פלא, תובנות על החולי ועל החיים ועל המוות. למשל: "חוויית המוות היא אולי עונשנו ואולי שכרנו. נצח, מכל מקום, זו דמגוגיה של מילה אחת".

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון כ"ו באייר תשע"ו, 3.6.2016

 

מודעות פרסומת

פורסם ב-5 ביוני 2016,ב-גיליון במדבר תשע"ו - 982, שיפוט מהיר - צור ארליך. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: