מנוחה נכונה | אליהו בירנבוים    

 

סיפור מוזר על פינוי עצמות מת שהסתבך חושף את העבודה שרב קהילה בתפוצות לעתים נדרש אליה: ליקוט עצמות

מספר פעמים במשך שנות כהונתי כרב בקהילות ישראל בתפוצות נתבקשתי לפתוח קברים של נפטרים וללקט את עצמותיהם כדי לשלוח אותן לבתי קברות בארץ. הבקשות הופנו אליי בדרך כלל ממשפחות שעלו ארצה, וביקשו בשל כך להעתיק את קברי קרוביהן לארץ, כדי שיוכלו לבקרם ולכבד את זכרם. בדברים הבאים אבקש לתאר אירוע אחד של פינוי עצמות אשר ממבט ראשון נראה כלקוח מסרט בדיוני, ולהסביר את הרקע ההלכתי של הנושא.

‭"‬הקבר‭ ‬היה‭ ‬ריק‭ ‬לחלוטין‭". ‬
בית‭ ‬קברות‭ ‬יהודי צילום‭: ‬נועם‭ ‬רבקין‭ ‬פנטון‭, ‬פלאש‭ ‬90

‭"‬הקבר‭ ‬היה‭ ‬ריק‭ ‬לחלוטין‭". ‬
בית‭ ‬קברות‭ ‬יהודי
צילום‭: ‬נועם‭ ‬רבקין‭ ‬פנטון‭, ‬פלאש‭ ‬90

הגופה איננה

משפחה שעלתה לארץ ממונטווידאו, אורוגוואי, פנתה אליי בבקשה להעביר את גופת האב שנפטר לפני כשלושים שנה לבית קברות בפתח תקווה. לאחר שנעשו כל ההכנות הדרושות קבעתי יום ושעה כדי להגיע לבית הקברות וביקשתי מצוות העובדים שיכינו את כל הנדרש לקראת ליקוט העצמות, קרי פינוי המצבה ממקומה וחפירה ראשונית עד עומק מכסה הארון (יש לזכור שבחוץ לארץ קוברים בארון).

כאשר הגעתי לבית הקברות, הכול היה מוכן ומזומן. נכנסתי לתוך בור הקבורה והתחלתי בזהירות רבה לסנן את האדמה ולחפש בתוכה את העצמות של הנפטר. בפעמים קודמות שבהן עסקתי במלאכה זו מצאתי תמיד את החלק המרכזי של הגופה וכן עוד חלקים קטנים של עצמות. אולם במקרה דנן, לאחר חיפוש של שעה ארוכה לא מצאתי מאומה. הקבר היה ריק לחלוטין. מתוך הבור עצמו התקשרתי להתייעץ עם מומחים בחברה קדישא בארץ ובעולם ולשאול האם ייתכן שלא יימצא זכר לגופה בתוך הקבר. תשובתם הייתה: לא ייתכן. עליך למצוא לכל הפחות עצמות מסוימות שנותרו לאחר שנות הקבורה. אבל גם לאחר חיפושים נוספים לא העליתי בחכתי דבר.

פתאום נזכרתי בסיפור אחר שאירע בשבוע קודם. אחד מוותיקי הקהילה, יהודי ניצול שואה, ביקש ממני שאלווה אותו לרכישת מקום בבית החיים עבורו ועבור אשתו. גזבר הקהילה שמח שמחה גדולה, שכן המכירה הייתה אמורה להכניס טבין ותקילין לקופת הקהילה. הוא עודד אותי ללוות אותו לבית הקברות ואף להציע לו מקום מכובד במחיר מכובד.

כשהיינו בבית הקברות הצגתי בפניו מקום בשורה הראשונה, בשדרה המרכזית של בית הקברות, כך שכל מי שנכנס יוכל לראות את מצבתו ואת שמו. אותו יהודי פולני, שהיה בעל חוש הומור, השיב לי: "הרב, אכן המקום הוא מאוד יפה, יש בו נוף יפה ואוויר טוב, אבל הוא איננו מתאים לי". תמהתי מדוע, והוא השיב: "הרב, אני סובל מכאבי גב. במקום זה בבית הקברות יש זרמים תת קרקעיים של מי תהום וזה לא יהיה טוב לגב שלי". בסופו של דבר אותו יהודי קנה את המקום עבורו ועבור אשתו, למרות כאבי הגב, וזכיתי לברכת יישר כוח מגזבר הקהילה.

כאשר עמדתי בתוך הקבר הריק שאלתי את מנהל בית הקברות האם ייתכן שבאזור זה של בית הקברות יש זרמים של מי תהום. תשובתו הייתה: "בהחלט כן, אנו נמצאים בגובה הים ויש זרמי מים תת קרקעיים בין הקברים".

הסתכלתי על השיפוע הקל שהיה על האדמה וביקשתי ממנהל בית הקברות לפתוח את המצבה והקבר שהיו לפני הקבר המבוקש. לאחר כמה שעות של עבודה וחפירה, מה גדולה הייתה שמחתנו והפתעתנו כאשר מצאנו את הגופה האבודה. הגופה נדדה כשלושה מטרים, והייתה חבוקה עם הגופה שבקבר הקדמי. איך ידענו לזהות את הגופות? לשמחתי לא נאלצתי לעשות את גורל הגר"א, שכן הן היו אחת מעל חברתה. הגופה שנדדה לקבר השני הייתה למעלה ואפשר היה לזהות אותה די בקלות. לאחר עבודה עדינה ומאומצת הצלחתי ללקט את עצמות הנפטר, להניחן בתוך תיבה ולשולחן לפתח תקווה.

כבודו במקומו

"ליקוט עצמות" או "פינוי עצמות" הוא מושג ישן נושן, שהיה מקובל בימים עברו. לאחר שנאכל הבשר נהגו להעביר את העצמות לקבר אחר או לקבר משפחתי, ובקבר השתמשו לאדם אחר.

כיום אין אנו רגילים בליקוט עצמות או בקבורה בשני שלבים, אלא אם כן מדובר במקרים חריגים, כמו העברת הנפטר מקבר לקבר מסיבות אישיות או משפחתיות או משום העתקת הקבר לארץ ישראל. מקום קבורתו של נפטר נחשב בהלכה למקום מנוחתו ויש לכבד את המקום, ואף יש איסור לפנות את הנפטר ממקום קבורתו ללא סיבה ברורה ומשמעותית. ההלכה אוסרת על פינוי המת מקברו, בבחינת "כבודו במקומו מונח", כך שאין לפנות את המת ואין לטלטל את עצמותיו מקבר לקבר. כך נפסקה ההלכה בשולחן ערוך:

אין מפנין המת והעצמות, לא מקבר מכובד לקבר מכובד, ולא מקבר בזוי לקבר בזוי, ולא מבזוי למכובד, ואין צריך לומר ממכובד לבזוי (יורה דעה שסג, א; מקור הדין בירושלמי מועד קטן ב, ד).

הטעם המרכזי לאיסור פינוי המת ממקום למקום מצוי בדבריו של הבית יוסף: “הטעם שאין מפנין המת ממקום למקום, לפי שהבלבול קשה למתים מפני שמתייראין מן יום הדין" (יורה דעה שסג). אין לנו עסק בנסתרות ובעולמם של המתים, אבל בפשוטם של דברים נראה הטעם שלאחר שהמת שב אל העפר שממנו נוצר, שוב לא נוח לו כאשר מוציאים אותו מקברו.

הגמרא במסכת בבא בתרא (קנד, א) מסבירה שפתיחת קבר של נפטר מנוולת את המת ופוגעת בכבודו. קיימים הסברים שונים בפוסקים לניוול המת הקיים בפתיחת קבר. הנודע ביהודה (יורה דעה סימן פ"ט) מסביר שהכוונה לפינוי גופה בתהליך ריקבון, שמראה לא מכבד את הנפטר, ולכן אין ניוול בפינוי קבר לאחר שנים רבות כאשר ברור שאין בו אלא עצמות. לעומתו, הרב טיקוצ'ינסקי (גשר החיים פרק כ"ו, י') למד מן הירושלמי שפינוי המת כשלעצמו הוא ביזיון לו, ואם כן הבעיה קיימת גם בעצמות.

מדברי הרב פיינשטיין עולה שיסוד האיסור בפתיחת הקבר הינה "כיון שזה ודאי שחיוב קבורה הוא שיהיה קבור כל הימים עד שיחיו המתים… נמצא שכל פותח קבר עובר על מצות עשה דקבורה בידים… ואף שדעתו לחזור ולקברו" (איגרות משה, יורה דעה ב סימן קנ"א).

הסיבות שבגללן מותר לפנות מת מקברו למקום אחר הן בדרך כלל דאגה לנפטר, לחברה או לסביבה, וכן חשש שהקבר יינזק מפגעי מזג אוויר או מפגעי בני אדם. למשל: כאשר אדם נקבר בקבר שאינו שלו או בין הגויים; כשמקום הקבר נמצא באדמה ציבורית; כשהקבורה נעשתה בקבר שאינו משתמר או שנכנסים אליו מים; אם קיים רצון להעביר את הנפטר לקבר אבותיו או לארץ ישראל; ועוד. בכל המקרים הללו תמיד יש לקחת בחשבון את הזמן שעבר מהפטירה, את מצב הגופה ואת מצב הארון.

כך פסק בעניין זה מרן בשולחן ערוך:

ובתוך שלו (לפנותו לקברי אבותיו), אפילו ממכובד לבזוי מותר, שערב לאדם שיהא נח אצל אבותיו. וכן כדי לקוברו בארץ ישראל מותר. ואם נתנוהו שם על מנת לפנותו מותר בכל ענין. ואם אינו משתמר בזה הקבר, שיש לחוש שמא יוציאוהו עובדי כוכבים, או שיכנסו בו מים, או שהוא קבר הנמצא, מצוה לפנותו (יורה דעה, סימן שסג).

יהי רצון שיתקיים בנו: "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲ–דֹנָי ה' דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי ה' דִּבֵּר" (ישעיהו כה, ח).

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון כ"ט אדר ב תשע"ו, 8.4.2016

מודעות פרסומת

פורסם ב-10 באפריל 2016,ב-גיליון תזריע תשע"ו - 974, רב עולמי / אליהו בירנבוים. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: