שישה מי יודע? | גדי איידלהייט  

 

סדרי המשנה לא זכו לפופולריות שלהם זוכים לימוד התנ"ך או הדף היומי. ספר חדש–ישן מבקש לעשות מהפכה בלימוד המשנה ומציע מפגש ספרותי, ערכי ומוסרי עם תכניה

משנהנשמת המשנה

קריאה ספרותית וחיפוש משמעות

יעקב נגן

דביר, 2016, 464 עמ'

 

אחת המשניות המצוטטות ביותר היא זו של התנא ר' יהודה בן תימא, המפרטת את תוכנית הלימודים לנער: "הוא היה אומר: בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, בן שלש עשרה למצוות, בן חמש עשרה לתלמוד…" (אבות ה, כא). המשנה אינה מציעה מה יש ללמוד לאחר גיל חמש עשרה, אולם המעבר ההדרגתי מהמקרא למשנה ומשם לתלמוד לא מיושם כמעט בפועל. לימוד הגמרא תופס את רוב רובו של הלימוד התורני ומתחיל בגיל צעיר בהרבה מהמפורט במשנה ואילו לימוד המשנה נזנח כמעט לחלוטין.

לימוד התלמוד לעומת זאת זכה לפופולריות גדולה. בישיבות לימוד בעיון של התלמוד הוא העיקר כבר שנים, אבל שיעורי הדף היומי – טעימת תלמוד יומית – נפוצים בכל מקום. גם לימוד התנ"ך כלימוד עצמאי זכה לעדנה מחודשת בשנים האחרונות, בעקבות אישים כדוגמת נחמה לייבוביץ' והרבנים יואל בן נון ויעקב מדן, שהפכו את לימוד התנ"ך לאבן שואבת בהרצאות ובכנסים, ובזכות חידוני התנ"ך למבוגרים ולנוער ועד פרויקט 929.

ואילו המשנה? נראה היה שיש ללימוד המשנה עדנה מסוימת, באמצעות פירושו של פנחס קהתי, שבמלאכת מחשבת של איש אחד ביאר את כל ששת סדרי המשנה פירוש נהיר ובהיר. אולם למרות פירושו ופירושים אחרים, ישנים וחדשים, לימוד המשנה לא תפס תאוצה ונותר אצל רבים בעיקר לימוד לזיכרון לקרובים שנפטרו (גם בספר זה תמצאו מפתח משניות לפי א"ב לשימוש למטרה זו).

סיבה אפשרית לכך היא כי המקרא בחלקו הגדול סיפורי, וגם התלמוד עמוס באגדות נפלאות, אך המשנה – פרט למסכת אבות שאין בה כמעט הלכות ועיסוקה בדברי חכמה, מוסר ודרך ארץ – דומה יותר לקודקס חוקים טכני, שהוא מטבעו יבש ואפרורי.

ספרו של הרב יעקב נגן בא לנסות לתקן מציאות זו. מהי נשמת המשנה? קשה להגדיר. המונח נשמה הוא מונח חמקמק ובוודאי כאשר הוא מתייחס לטקסט, אבל הכוונה היא לרוח החיה שמאחורי קובץ החוקים. אותה רוח שתלמד אותנו שהמשנה אינה "יבשה" כלל. מהדורה קודמת של הספר יצאה לפני כעשור בהוצאת "גילוי" של ישיבת עתניאל. באופן מעט תמוה, דבר קיומה של המהדורה הקודמת מוצנע ולא מובא כצפוי במבוא לספר עם פירוט השינויים וההוספות. במהדורה הנוכחית הספר הורחב, נערך מחדש ויצא בהוצאת דביר, תוך פנייה ברורה לקהלים חדשים. כבר בשתי המילים הראשונות במבוא ניכר הרצון לפרוץ את גבולות העולם הישיבתי, שלא היה פותח שום ספר בציטוט של מרסל פרוסט. גם ההמלצות על כריכת הספר מדגישות מגמה זו ובפרט המלצתה של ד"ר רות קלדרון, שכידוע מובילה מגמה של לימוד תורה בציבור החילוני.

בקריאה‭ ‬שלו‭, ‬האדם‭ ‬במרכז‭. ‬הרב‭ ‬יעקב‭ ‬נגן (‬מימין) ‬באירוע‭ ‬בין–דתי‭, ‬ירושלים‭ ‬2013 צילום‭: ‬שרה‭ ‬שומן‭, ‬פלאש‭ ‬90

בקריאה‭ ‬שלו‭, ‬האדם‭ ‬במרכז‭. ‬הרב‭ ‬יעקב‭ ‬נגן (‬מימין) ‬באירוע‭ ‬בין–דתי‭, ‬ירושלים‭ ‬2013
צילום‭: ‬שרה‭ ‬שומן‭, ‬פלאש‭ ‬90

מה חשוב בליל הסדר?

מתוך אלפי המשניות בש"ס, בחר הרב נגן לספרו מעט שבמעט – שבעים וארבעה פרקים, שלעתים כוללים יותר ממשנה אחת, וביאר אותן בקצרה או בארוכה. הביאור אינו ביאור טכני למילים הקשות או להלכה שבמשנה, אלא ניסיון להגיע לעומק המשנה ולהיבטיה הספרותיים, לבחירה במילה מסוימת ולא במילה אחרת, למיקומה של המשנה בתוך רצף המסכת ולכוונות הפנימיות הטמונות בה. פעמים רבות נדרש המחבר גם לגמרא וגם למדרשים, אך המשנה היא תמיד העיקר.

נביא כדוגמה את הפרק העוסק במשנה הראשונה בפרק ערבי פסחים:

ערבי פסחים סמוך למנחה, לא יאכל אדם עד שתחשך. ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב. ולא יפחתו לו מארבעה כוסות של יין, ואפילו מן התמחוי.

פירוש מסורתי למשנה יפרש מילים קשות ויעסוק בשאלות הבאות, שכולן נמצאות גם בתלמוד: מהי ההגדרה המדויקת של סמוך למנחה? איזו כמות של מזון אסור לאכול? האם יש הבדלים בין פסח ראשון לשני? מה הדין כאשר ערב פסח הוא בשבת? מי מוגדר עני שמותר לו לקחת מקופת הצדקה? מה השיעור של כוס יין? זהו העיסוק ההלכתי–טכני במשנה, וככל שהוא חשוב, הוא לא מעניינו של הרב נגן שמנסה להגיע לרציונל הרוחני שמאחורי הדברים, למגמות הנסתרות שהשפיעו על עיצובה וניסוחה של המשנה, ואינו מתעכב על פירושה של מילה בודדת או על פרטים הלכתיים.

מתוך רגישות לבחירת המילים ולכוונות שמאחוריהן, תמצית ביאורו של הרב נגן למשנה זו היא בערך כך: באופן מפתיע עיקר המשנה הראשונה אינו מצוות ליל הסדר עצמו, שמובלעות במשנה, אלא העני; ולא סתם עני אלא העני המרוד ביותר – האדם העני ביותר בישראל. ומדוע עני זה ישתה ארבע כוסות יין, האם לא די לו בכוס אחת? ועוד שעני מרוד זה ישתה את כוסות היין בהסבה כדרך העשירים – האם ראוי לנהוג כך על חשבון הציבור? ניסוחה העדין של המשנה, "עני שבישראל", מרמז על משמעות נוספת – גם העני הוא חלק מעם ישראל. שייכות זו מעניקה לו מעמד מכובד, בלי קשר למציאות הכלכלית שלו, וגם את הזכות והחובה להתנהג בעושר ובגדולה שהרי "כל ישראל בני מלכים הם".

חגיגת הסדר אינה רק אכילה ושתייה ברווחה, אלא גילוי מהותו הפנימית של האדם, שהרי גם אם הוא העני שבעניים הוא בן ישראל ובן חורין. מעבר לכך, הדגשת האדם העני בפתיחת הפרק העוסק בליל הסדר מדגישה כי כל אחד מאיתנו צריך להרגיש כעני וכמשועבד. לכן מתחיל סדר ההגדה בקריאת "הא לחמא עניא" וב"עבדים היינו". כולנו מתחילים את ליל הסדר כעני משועבד אך בחלוף זמן קצר יוצאים אנו מעבדות לחירות והופכים, גם העניים, לבני חורין ולעשירים המסִבים לסעודת מלכים.

לוותר על ג'ון לנון

בקריאה זו של הרב נגן, מאחורי העיסוק הגלוי בהלכה המשנה עוסקת באדם עצמו. ולא רק באדם המוגדר במשנה, אדם עני, אלא בכל אדם ואדם מישראל. במשניות אחרות מגמות אלו אף חזקות יותר וכוללות סיפורי חיים אישיים (שוב, האדם במרכז) והקשרים תרבותיים ישראליים וזרים. אפשר לראות בהקשרים רחבים אלה ראייה מרחיקת לכת של כוונות המשנה, אולם הם עולים בקנה אחד עם תיאורו של הרב נגן כ"פעיל במיזמי שלום בין היהדות לאסלאם ובשיח בין היהדות לדתות המזרח".

הזכרנו כבר את מסכת אבות, ואפשר לומר שספרו של הרב נגן מנסה להפוך את המשנה כולה למעין מסכת אבות. המשימה רק בתחילתה, הספר נותן טעימות מכל סדרי המשנה ויש לקוות שיהיו לו המשכים, אולי אפילו קריאה במסכתות שלמות.

נהניתי לקרוא וללמוד בספר ולבצע את פעולת הצלילה והניסיון לחקור את עומקה של המשנה, גם אם לא תמיד הייתי מוכן לקבל את המסקנות. עבורי, כקורא דתי, לא היה צורך בחיבור המשנה ליצירות כגון "דמיין" של ג'ון לנון, אך אני מקבל בהבנה את הצורך בכך על מנת לקרב קהלים נוספים או אולי לשם יצירת חיבורים חדשים בתודעתם של הלומדים. לקהל מכיר ולומד משנה, הספר נראה לי מתאים כנדבך נוסף, לאחר לימוד מסורתי של המשנה. לקהל המתעניין במקורות או נחשף אליהם לראשונה, הספר מאפשר עיסוק במשנה, אמנם לא בצדדיה ההלכתיים, אך בצדדים הספרותיים שלה ובפניה ההומניים והאוניברסליים.

גדי איידלהייט הוא מהנדס תוכנה ועורך האתר 
"ספר שקראתי השבוע"

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון כ"ט אדר ב תשע"ו, 8.4.2016

מודעות פרסומת

פורסם ב-10 באפריל 2016,ב-גיליון תזריע תשע"ו - 974, יהדות. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: