הטבעת המזויפת היא זו שבאה בשם האל ומלמדת רשעות. על שלוש הדתות הגדולות, בעקבות משל הטבעות של ג"א לסינג

"שמע ישראל ה' א-להינו ה' אחד". פסוק זה הוא סמלם של אמונת ישראל ושל קידוש השם. לדברי רש"י, הפסוק מלמד אותנו ש"ה' שהוא אלוהינו עתה אך איננו אלוהי העכו"ם, הוא עתיד להיות ה' אחד" – בלב כל האנושות. והוא מוסיף "ונאמר: 'בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד'".

מורי ורבי פרופ' שושני לימדנו שנבואה זו מבטאת את האמונה בניצחון העתידי של המונותיאיזם. האם הנבואה התקיימה? לכאורה לא! כל דת קוראת לא-ל שלה בשם אחר, דבר המהווה עילה מספקת למלחמות דת. רק כשתתגשם גם הנבואה "וּשְׁמוֹ אֶחָד" תגיע ההכרה שהא-ל האחד הוא גם אותו א-ל של החלוק עליי.

דמיון בין האחים

הקונפליקט בין הדתות המונותיאיסטיות מצא את ביטויו במשל מוצלח: סיפור שלוש הטבעות במחזהו של ג"א לֶסינג "נתן החכם" (1779). הסיפור מבוסס על סיפור מה"דֶקַמֶרוֹן" של בוקַצִ'יוֹ, שאיש יהודי, מלכיצדק, מספר לצַלַאח אַ-דין. לסינג שינה את שם היהודי לנתן, ועיצב אותו בדמות משה מנדלסון, גיבור ההשכלה, הנאורות בלשון זמננו.

לשאלת השולטן "מהי הדת האמיתית?" עונה היהודי בסיפור: טבעת בעלת סגולות מופלאות עברה מדור לדור, מאב לבן הנבחר. אחד האבות בשרשרת התקשה לבחור באחד מבין שלושת בניו שהיו כולם אהובים עליו. משום כך הוא פנה לצורף וקיבל ממנו שני העתקים של הטבעת, כה מדויקים עד שאי אפשר היה להבחין ביניהם לבין הטבעת המקורית. האב התייחד עם כל אחד מבניו, בירך אותו ונתן לו את אחת הטבעות. וכך, כל בן היה משוכנע שבידיו הטבעת המקורית. למותר להוסיף את הנמשל: שלושת האחים הם היהדות, הנצרות והאסלאם.

נוסח קדום יותר של הסיפור, אולי הראשון, מצוי ב"שבט יהודה" לר' שלמה אבן וירגא (מהד' שוחט, עח), ספר היסטורי-הגותי המציג לפני הקוראים תמונות מתולדות יהדות ספרד לפני הגירוש. מסופר שם על ניקוֹלָאוֹ די ואַלֶנְסיה, יועצו של המלך דון פדרו, שהרבה להסיתו נגד היהודים. "המלך עומד לצאת למלחמה נגד הכופרים המוסלמים, אך מה עם הכופרים שבתוכנו, היהודים", שואל היועץ. "אשר על פניך, אדוננו, יאמרו שדתך דת שקרית".

אז פונה המלך אל חכם יהודי, אפרים אבן שאנג'ו (או סנצ'ו), ושואל אותו לדעתו על הנצרות. היהודי עונה לו בסיפור מעשה שכביכול אירע לו אותו יום: "קיללוני ופגעו בי על לא חמס. כי זה חודש ימים שהלך שכני למרחוק, ולשני בניו, כדי לפייסם, הניח שני אבנים יקרות. ועתה באו שני האחים אליי ובקשו ממני שאודיעם סגולת האבנים וההבדל בין זו לזו. אמרתי להם: מי היודע בזה יותר מאביכם? הנה הוא אמן גדול בהכרת האבנים וציורם, הנקרא לפידאריו (lapidario). שלחו אליו והוא יגיד לכם האמת". הנמשל ברור מאליו: "הנה עשו ויעקב אחים היו, ונתן לכל אחד אבן. איזו יותר טובה? ישלח מלכנו ציר לאבינו שבשמים, כי הוא הלפידאריו הגדול והוא יאמר הבדל האבנים".

לזהות את הרוע

משל מוצלח מאפשר לנו לשנות את פרטיו ומתוך כך להעמיק יותר במשמעותו. ארשה לעצמי לעשות זאת גם כאן. יהודי מימי הביניים היה מספר ודאי שהאב נתן את הטבעת לאחד הבנים, ואחיו, מתוך קנאה שהפכה לאנטישמיות, זייף טבעת דומה וטען שהיא המקורית. יהודי שעזב את היהדות בתקופה אחרת הוסיף שדמות מסתורית הופיעה אליו בחלום ומסרה לו: "אני אבי אבות השושלת. אחד מזקניך זייף את הטבעת הנחשבת למקורית. עשה אתה טבעת חדשה, אני אברך אותה, והיא תקבל את סגולות הטבעת המקורית". אכן, הנוסחים האפשריים אין להם סוף.

לסינג שינה את הסיפור לכיוון אחר. לדבריו, הטבעת האמיתית אבדה ולשם חיפוי הכין האב שלוש טבעות מזויפות. מאחורי השינוי המתוחכם של לסינג עומדת הנאורות ששללה את תקפות כל הדתות ההיסטוריות. אך מה בעצם טען לסינג? שההשכלה, הנאורות, היא שמצאה את הטבעת המקורית שהלכה לאיבוד.

הפוסטמודרניזם הוסיף טבעת חדשה, שפסלה לחלוטין את הנאורות ולימדה שכל טבעת היא סיפֵר – נרטיב, אין מקורי ומזויף. זהו מסר פלורליסטי של הוגים עייפים, שעבורם הכול שווה-ערך. אין טעם לחפש את האמת, איש בטבעתו ובאמונתו יחיה! לא כדאי להתאמץ. ודאי לא טוב למות בעד טבעתנו.

שיחקנו עם המשל, אך טרם הבנו אותו עד תומו. את מקוריות הטבעות אכן קשה להוכיח אך את ערכן אפשר לבחון על פי הסגולות שהטבעת מעניקה למחזיק בה. מהי סגולה זאת? לפי מלכיצדק, "לנחול את כל כבוד שלטון הבית". סגולת הטבעת היא הזכות לשלוט! יצר-רע לא יהודי בעליל יש כאן. בדו-שיח שלו עם הנצרות טען משה מנדלסון – נתן החכם מהסיפור – שדווקא הסובלנות היא הסגולה המוכיחה את אמיתות הטבעת על פני האחרות. אכן הסובלנות חשובה, אך האם אין לה גבול?

ב"שר הטבעות", יצירת הפנטסיה של טולקין, מופיעה טבעת שונה, טבעת הרוע, בעלת כוחות אדירים, אך אפלה ומסוכנת. ייצר אותה שר האופל. הטבעת משפיעה לרעה על המחזיק בה, ואם היא תחזור לידי השטן, הרוע והחורבן ישתלטו על העולם. כדי להציל את העולם יש להתיך את הטבעת הזאת. יש גם טבעת כזאת! כלפיה אסור להיות סובלניים! בטבעת זאת החזיק הנאציזם וניצוצות של שטניות התפזרו לכל עבר. מטבעת הרשע נוצרו העתקים בצבעים שונים, והם מנסים לשלוט על העולם.

הרהור השתלט עליי. אולי באמת אי אפשר להוכיח איזו טבעת היא האורגינלית, אך לא קשה לדעת איזו היא המזויפת, ואולי שטנית: אותה טבעת אשר בשם הא-ל מלמדת רשעות.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון כ"ב אדר ב תשע"ו, 1.4.2016