לא לפיצול הרפורמי | יואל בן–נון

 

החלטת הממשלה ליצור רחבת תפילה רפורמית מערערת את ההישג ההיסטורי של האיחוד אל מול שריד בית מקדשנו. מותר לנשים להתפלל על פי דרכן, אבל אסור לקרוע את העם

נגד כל הסתברות הגיונית הצליחה התנועה הציונית לאחד את רוב עם ישראל (בארץ ובתפוצות) סביב מדינת ישראל אחת וצה"ל אחד, ובכלל זה גם רבנות ראשית אחת, ומערך נישואין וגירושין אחד. כאשר עמדנו מול איום צבאי חמור (ערב מלחמת ששת הימים) גם הקמנו אחדות לאומית בהנהגה הפוליטית, וזכינו לעמוד בירושלים אחת, ולהתייצב לפני ה' מול כותל אחד – אמנם מחוץ לכותלי הר הבית, מקום המקדש, אבל ביחד.

אני רואה בזה כעין תיקון רוחני, מוסרי והיסטורי למלחמות האחים הקנאים, שהחריבו את ממלכת ישראל–שומרון, והחריבו את ירושלים גם בסוף בית ראשון וגם בסוף בית שני. רחבת הכותל נמצאת בדיוק מתחת לזירת הלחימה האחרונה בין קבוצות הקנאים של שמעון בר גיורא (בעיר העליונה היא הרובע היהודי) לבין יוחנן מגוש חלב (בהר הבית), שירו חיצים אלה על אלה, והחריבו סופית את מקדשנו האחד. כך קדם וגרם החורבן הפנימי לחורבן החיצוני.

מאז ששת הימים, עת זכיתי לעמוד על הר הבית כחייל בחטיבת הצנחנים, אני מתבונן בתדהמה על ההמצאה של טדי קולק בתמיכה גורפת של רוב רבני ישראל, ממו"ר הרצי"ה קוק עד לעדה החרדית – פינוי שכונת המוגרבים ויצירת רחבת הכותל הגדולה, כדי ליצור מקום אחד לעם ישראל מול מקום המקדש.

הרבנים‭ ‬עומדים‭ ‬כחומה‭ ‬בצורה‭ ‬מולן‭. ‬
נשות‭ ‬הכותל‭, ‬2016 צילום‭: ‬הדס‭ ‬פרוש‭, ‬פלאש‭ ‬90

הרבנים‭ ‬עומדים‭ ‬כחומה‭ ‬בצורה‭ ‬מולן‭. ‬
נשות‭ ‬הכותל‭, ‬2016
צילום‭: ‬הדס‭ ‬פרוש‭, ‬פלאש‭ ‬90

ההפרדה מאפשרת את היחד

מיליוני יהודים בארץ ובתפוצות עולים לרגל לירושלים ובאים אל רחבת הכותל, להתבונן ולהתפלל, להיות חלק מעם אחד (וגם לשמר זיכרון בצילום). לא כולם מתפללים, ואף אחד לא מחייב את הבאים להתפלל. ברחבה העליונה, שהיא הגדולה ביותר, נפגשים כולם, גברים ונשים, דתיים וחרדים, מסורתיים וחילוניים, רפורמים וקונסרבטיבים, עולים ותיירים, יהודים ומתגיירים, וגם לא יהודים, שבאים לראות ולהתרשם. הרחבה העליונה היא המפגש הכלל–ישראלי, ושם מתקיימים גם הטקסים הממלכתיים.

הרחבה הפנימית היא רחבת התפילה, המפרידה גברים ונשים, אבל מאפשרת להתפלל בכל הנוסחים ובכל תפילה אישית ואין שום בדיקה לזהות המתפלל ולהשקפותיו, ולא לנוסח תפילותיו. ההפרדה היחידה, בין גברים לנשים, מאפשרת לכל העדות ולכל הנוסחים להתפלל יחד, ואף איננה מונעת תפילות שמחה משפחתיות, נשים וגברים, משני עברי המחיצה, בלב אחד ובשירה אחת. בלי המחיצה הזאת רוב רובם של המתפללים (ואני בכללם) לא יוכלו לבוא. זהו הפתרון הישראלי המאפשר קיום יחד.

זו איננה "השתלטות חרדית" – הרחבה העליונה אין בה שום סממן חרדי, והחרדים אינם מתערבים בסגנון הטקסים הנערכים בה.

במו עיניי ראיתי לאחרונה בליל שבת, ברחבת הכותל העליונה, המוני ישראלים (רובם צעירים) מקבלים שבת בעמידה או בישיבה, בדממה, או בשיחה, גברים ונשים, בלי שום הפרעה. בו בזמן התקיימו ברחבה הפנימית עשרות מנייני תפילה בריבוי סגנונות ונוסחים. שעה של נחת רוח לפני ה' בקבלת שבת.

נשות הכותל

המאבק העקרוני היחיד שמעיב על היחד כבר עשרים שנה ויותר הוא המאבק של נשות הכותל על תפילת נשים על פי דרכן, ובסגנון שלהן. הרבנים הממונים עומדים כחומה בצורה מול נשות הכותל, בניגוד לדרכם עם כל הקבוצות, העדות, הנוסחים והטקסים, המתנהלים ברחבה על כל חלקיה שנים רבות בלא הפרעה.

חז"ל (במדבר–רבה כא, יא) מסרו לנו שנשות ישראל בדור הגאולה היו גודרות פרצות שפרצו הגברים, ולא היו שותפות בחטא העגל, ולא בחטא התיירים–המרגלים. מאידך, התורה אומרת שהן צבאו על אוהל מועד. רש"י (לשמות לח, ח) כתב שמשה רבנו לא רצה לקבל את מראות הנחושת מן הנשים מפני שהן מתקשטות בהן, וה' אמר לו – "אלו חביבין עלי מן הכל, שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות רבות במצרים".

לאור דברי חז"ל אלה, לא ראוי לשום גבר (ורוב הרבנים גברים) להתערב בתפילות נשים הצובאות להתפלל לפני ה', ובוודאי לא לארגן נשים למחאה נגד נשים. מי שתפילת נשים מפריעה לו צריך להרחיק את עצמו מפני הצניעות, ולא להתערב.

אין שום איסור הלכתי לנשים הרוצות להתעטף בטלית ותפילין – שום פוסק לא הביא להלכה את פירוש התרגום הירושלמי (המכונה יונתן) לכלי גבר על אישה (דברים כב, ה), והגמרא (עירובין צו ע"ב) אומרת – "המוצא תפילין [בשבת, באין עירוב, מניח אותן] מכניסן זוג זוג .. האיש והאשה". ואמרו שם ש"מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין, ולא מיחו בה חכמים, ואשתו של יונה היתה עולה לרגל, ולא מיחו בה חכמים", ועוד אמרו שם ש"נשים סומכות [ידיהן על קרבנות] רשות". התלמוד הירושלמי (עירובין פ"י ה"א) מביא אמנם דעה חולקת, אבל הלכה נקבעת לרוב על פי הבבלי.

חז"ל גם קבעו בפירוש (מגילה כג ע"א) שאישה יכולה לעלות לתורה, ורק אמרו ש"אשה לא תקרא בתורה, מפני כבוד ציבור", וכוונתם כמובן לציבור של גברים. אין שום מניעה הלכתית שנשים יקראו בתורה בחבורת נשים. אבל הרבנים התעקשו על המנהג, ואמרו שזה לא מקובל, וזה כמובן נכון.

כתוצאה מן המאבק של נשות הכותל, ומהחומה הבצורה שהעמידו הרבנים בפניהן, צמחה כעת החלטת ממשלה שמערערת את ההישג ההיסטורי המופלא ומפצלת את עם ישראל מול הכותל למקומות נפרדים, לתפילות נפרדות, לתרבויות נפרדות, בדומה לפולחן הבמות, במקום מקדש אחד.

שרים חרדים בממשלה קראו לזה "הרע במיעוטו", וזה ממש אבסורד. אין שום רע על פי ההלכה בתפילות הנשים על פי דרכן, אבל יש רעה גדולה בפיצול העם היהודי לזרמים וקבוצות שונות על פי האידיאולוגיה הרפורמית.

אני אוהב כל אדם שאינו מרים יד על אחרים, ואני אוהב מאוד כל אדם מעם ישראל. אני אוהב יהודים רפורמים, כמו שאני אוהב יהודים חרדים, וחילונים, אבל מכעיסה אותי האידיאולוגיה הרפורמית, באשר היא גרמה לפיצול ולפירוד ביהדות הגולה (לפני חורבנה הנורא). מחרידה אותי גם ההתבדלות החרדית המפצלת (בתגובה) את היהדות, גם בתפוצות וגם בארץ. כל אלה בעיניי, כמו פילוג המלוכה אחרי דוד ושלמה, וכמו פילוג הכיתות בימי בית חשמונאי, ומלחמות הקנאים, הם גורמי החורבן.

יהודים רפורמים מתפללים כיהודים טובים ברחבת הכותל, ואיש לא בודק בסידוריהם, אבל רחבת תפילה רפורמית משאירה אותי, ואת רוב היהודים, בחוץ.

חשוב מאוד לדבר עם הרפורמים, ולמצוא דרכים לקרב אותם למדינת ישראל ולא להרחיקם חלילה. אבל לא בדרך של הבאת הפיצול בין הזרמים אלינו, והשלטתו במדינת ישראל ובירושלים במקום האחדות המגוונת שהצלחנו לבנות כאן, ברוך השם.

נתניהו יבוא לרבנות

הרבנות הראשית התייצבה בגלוי נגד החלטת הממשלה, והחוק לצידה, כי נקבעה חובת התייעצות עם הרבנות הראשית. אמנם, הממשלה יכולה לטעון שהפינה הדרומית של הכותל איננה כלולה בהגדרות החוק, אבל אין זו דרך ראויה, שהרי קובעים שם מקום תפילה.

לו ישמע ראש הממשלה לעצתי, יפנה בעצמו אל הרבנים הראשיים, ואף יזמין את עצמו למועצת הרבנות הראשית (במסגרת חובת ההתייעצות), ויאמר להם כי מדינת ישראל בשם עם ישראל הפקידה בידכם את רחבת הכותל על כל מרחביה, בהנחה שכל איש ואישה יוכלו לבוא ולהתפלל שם, בלי הפרעה, כל אחד ואחת על פי דרכם ומנהגיהם. יהודים חכמים ונבונים אתם – תמצאו פתרונות ראויים גם לנשות הכותל (שעות מוגדרות, מקום מוגדר), וגם ליהודים רפורמים (משני עברי המחיצה), ואנחנו לא נפעיל רחבה נפרדת, שעלולה לפצל את העם היהודי, דווקא בירושלים, ודווקא אל מול המקדש.

אם לא תמצאו פתרונות סבירים, מתוך שיח והסכמה עם נשות הכותל, ועם הרפורמים, בתוך שלושה חודשים, תצא לפועל החלטת הממשלה, כי מדינת ישראל, שהפקידה בידיכם את רחבת הכותל, לא יכולה לקבל מצב שבו יהודים רבים, ונשים רבות, מנועים מתפילה בכותל על פי דרכם.

אז יפרוץ ויכוח נוקב בין הרבנים, בין אלה הדבקים במנהג בלא פשרות, שיעדיפו לפצל את העם היהודי, ולקרוא לפיצול הזה בשם האבסורדי "הרע במיעוטו", לבין אלה המאמינים שרק הלכות חז"ל והפוסקים קובעות לדורות את דבר ה' בתורתו לעם ישראל, והם מבינים את עומק הרעה במתן לגיטימציה לפיצול העם היהודי, ועוד אל מול המקדש. ברור גם מראש שיישמעו איומים מכל עבר, ובעיקר איומים בפירוק הממשלה. אולם האחריות הגדולה תיפול על כתפי הרבנות הראשית, ושם תיפול ההכרעה.

מחיר עיכוב הגיטין

כל זה אינו אלא מבוא והקדמה למערכה העיקרית הממתינה לפתחה של הרבנות הראשית לישראל, מערכה היסטורית כבדה ומכרעת לעתיד היהדות במדינת ישראל.

אין בהלכה שום מקור ושום הצדקה לעיכוב גיטי נשים במשך שנים רבות, בפרט מצד בעלים שעזבו את נשותיהם, וחיים בפועל בבתים נפרדים. מצב זה יוצר סכנות חמורות של ניאוף מצד אחד, ושל דמעות נשים, שעליהן אמרו חז"ל (בבא–מציעא נט ע"א) "שערי דמעות לא ננעלו".

במציאות של ימינו אלה כבר יש זוגות רבים שמסרבים להתחתן ברבנות, ורבים מהם רוצים להינשא כדת משה וישראל בתנאי שלא יירשמו ברבנות. עתידנו כעם יהודי אחד במדינת ישראל, שאין בתוכו פיצולי נישואין (כמו כיתות בית שני, וכמו כיום בתפוצות), עומד מול סכנה חמורה ביותר, שפיצול הכותל הוא רק המבשר שלה.

ממשלת ישראל ורוב עם ישראל לא יוכלו לעמוד עוד זמן רב מנגד, ולשמוע את צעקת הנשים העגונות ומסורבות הגט. אני בטוח שיש פתרונות בחכמת ההלכה היהודית כך שלא תישארנה נשים עגונות ומסורבות כלל, גם לא חודשים רבים, ובוודאי לא שנים רבות. אל תחכו עד שממשלת ישראל, אולי כבר לא במשמרת שלי, תיאלץ למצוא פתרונות בלעדיכם כמו בפרשת התפילה בכותל.

אם לא יימצא פתרון הלכתי, יימצא (חלילה) מסלול אחר, שיפצל את עם ישראל בנישואין ובגירושין, וזו סכנה קיומית לעתידנו. במקרה כזה חס וחלילה גם לא תהיה עוד רבנות ראשית, כי הזרמים האורתודוקסיים אינם זקוקים לה, והרפורמיים (כמו היותר חרדיים) אינם מכירים בה. אם הרבנות הראשית לישראל לא תוביל פתרון ראוי היא לא תתקיים, וכולנו נשלם את מחיר הפיצול הנורא.

בני עלי הכוהנים בשילֹה הואשמו (שמואל–א ב, כט) כי שכבו "את הנשים הצבאות פתח אהל מועד" – ועל זה אמרו חז"ל בגמרא (שבת נה ע"ב): "אמר ר' שמואל בר נחמני… מתוך ששהו את קיניהן (= עיכבו קרבנות יולדת), שלא הלכו אצל בעליהן, מעלה עליהם הכתוב כאילו שכבום". אם כוהן שעיכב יולדת לילה אחד בשילֹה נחשב בנבואה כאילו שכב עמה, וגרם לחורבן המשכן, מה ייאמר בבית דין של מעלה על דיינים שמעכבים גיטין חודשים ושנים?

הרבנות הראשית לישראל צודקת בתביעת ההתייעצות עמה על פי החוק ביחס לסדרי התפילה בכותל, אבל האחריות הדתית וההיסטורית רובצת לפתחה, והנשים הצובאות הן המבחן העליון, גם בכותל וגם בגיטין ובקידושין. בכל שבת אני מתפלל לפני ארון קודש פתוח שייתן ה' חכמה ותבונה בלב הרבנים להסיר את מכשולי העגונות ומסורבות הגט, ולהציל את משכן התורה, ואת עתיד היהדות של עם ישראל אחד, במדינת ישראל.

הרב ד"ר יואל בןנון מלמד בישיבת הר עציון. ספרו "זכור ושמורטבע והיסטוריה נפגשים בשבת ובלוח החגים" ראה אור לאחרונה בהוצאת תבונות

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון כ"ד אדר א' תשע"ו, 4.3.2016

מודעות פרסומת

פורסמה ב-13 במרץ 2016, ב-גיליון ויקהל תשע"ו - 969 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. 2 תגובות.

  1. הכותב הנכבד מנסה לאחוז ברבנות הראשית משני קצותיה: מן הצד של סמל אחדות העם ומן הצד של הסמכות הדתית העליונה. זה רעיון יפה אבל תלוש מן המציאות, שבה אותה רבנות ראשית עצמה רוצה לאחוז רק בקצה של הסמכות הדתית העליונה.
    איזה ערך יש לרעיון שאינו מקובל על הרבנים הראשיים, הרואים את עצמם מייצגים את "היהדות שלהם" באופן בלעדי, ובזים לכל "יהדות אחרת"?
    איזה ערך יש לרעיון ללא כוח פוליטי ליישם אותו?

  2. איזה נס שהרפורמים לא ציוניים ,אחרת חלקים נרחבים בציונות הדתית, (אולי למעט הכותב ובית מדרשו) היו מאמצים אותם, ומתקרבים אליהם, הרבה יותר מלחילוניים, וודאי יותר מלחרדים.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: