שאלות – 967 | דוד צוראל

שאלות //

1. מהי אַצְוָה? / 2. מי נולד בברלין בשנת 1930 בשם הארי זייטלבך? / 3. מי הם יורם הרועה, אמנון בירמן ונדיב אבידן? 
/ 4. מי כתב את ספר הקבלה "לשם שבו ואחלמה"? / 5. מהו ההפרש בין מספר המשבצות בלוח שחמט ובלוח סודוקו? / 6. מיהן שתי המדינות שעל דגליהן מופיע סמל יין–יאנג? / 7. היכן נמצא כוכב הלכת הננסי קרס? / 8. באיזה כינוי ידוע הנסיך מישקין, גיבור ספרו של דוסטויבסקי? 
/ 9. בספרות ימי הביניים, מה פירוש הקיצור ן'? / 10. מה מייצרות החברות סטיינוויי, בוזנדורפר, בכשטיין, פאציולי וימאהה? / 11. כמה חרוזים יש במִסְבַחַה, שרשרת התפילה המוסלמית?

// תשובות

 1. קבוצת כיכרות לחם שנאפות יחד בתנור, ובהשאלה: קבוצת פריטים שמעובדים יחד / 2. נתן זך 
/ 3. מחברי תשבצי היגיון / 4. הרב שלמה עליאשאוו, סבו של הרב יוסף שלום אלישיב / 5. 17 / 6. דרום קוריאה ומונגוליה / 7. חגורת האסטרואידים בין מאדים לצדק / 8. אידיוט / 9. אִבְן / 10. פסנתרים / 11. 99, כמספר שמות הא–ל (או 33 בשרשרת מקוצרת, עליה עוברים שלוש פעמים

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י' אדר א' תשע"ו, 19.2.2016

מודעות פרסומת

פורסם ב-21 בפברואר 2016,ב-21 שאלות, גיליון תצווה תשע"ו - 967. סמן בסימניה את קישור ישיר. 3 תגובות.

  1. אוי לנו כי הושברנו. מדוכאים מקיצוצן של עשר שאלות במדור. נדב

    • נראה שאחת עשרה השאלות מכוונות כנגד הקטורת, שאחד עשר סממנים היו בה 🙂

      בברכה, ש.צ. לוינגר

    • אחד עשר סממנים ואחת עשרה יריעות (הערת אגב)

      בס"ד י"ד באד"ר תשע"ו

      המספר 11 מופיע במשכן בהקשר נוסף: אחת עשרה יריעות עיזים המכסות את יריעות המשכן.

      יריעות העזים באו להסתיר את יופיו של המשכן. מי שהביט במשכן מבחוץ לא ראה את הקרשים המצופים זהב ולא את יריעות התכלת והארגמן המפוארות. מה שנגלה לרבים היה אהל פשוט משערות עיזים, כאחד מאהלי קדר.

      אולי גם הקטורת נועדה להסתיר. 'ה' אמר לשכון בערפל', דווקא בעת שהכהן מעלה אור במנורה, הוא מעלה את ענן הקטורת המאפיל במקצת על האור הבהיר.

      התורה מאירה לאדם, פוקחת את עיני שכלו ומביאתו להשגות גבוהות ועמוקות. אך העצמת שכלו של האדם, צריכה להיות כרוכה בענווה:
      ענווה כלפי בוראו – בהכרה שהאמת השלימה גדולה מהשגתו, 'אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני'. תכלית הידיעה – לידע שלא נדע!.
      וענווה כלפי כל האדם – מתוך הכרה ש'כשאני לעצמי – מה אני', ואף מבחר הבשמים מביאים נחת רוח לפני המקום רק בהתקשרותם 'בחדא קטירא' עם כנסת ישראל כולה. רק בצירופה של החלבנה עולה 'ריח הניחוח' לה'.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: