תחרות קורות חיים | נתן כהן

מאות צעירים וצעירות יהודים מפולין שבטרם השואה כתבו אוטוביוגרפיות, וחלקן הגדול שרד. מחקר חדש מחלץ מהן תמונה אותנטית של חיים יהודיים בקהילה הגדולה באירופה 

בסוקתחיית הנעורים: משפחה וחינוך ביהדות פולין בין מלחמות העולם

עידו בסוק

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, תשע"ו, 357 עמ'

בשנת 1932 הכריז "המכון המדעי היהודי", ייִוו"אָ (ייִדישער וויסנשאַפֿטלעכער אינסטיטוט), על תחרות נושאת פרסים של כתיבת אוטוביוגרפיות בקרב צעירים וצעירות יהודים תושבי וילנה. בבסיס התחרות עמדו מניעים מחקריים בתחומי החינוך החברה וההיסטוריה. בשנים 1934 ו–1938–1939  הורחב מעגל כותבי האוטוביוגרפיות לצעירים יהודים בפולין כולה. בסך הכול נאספו כשש מאות אוטוביוגרפיות של בני נוער וצעירים משני המינים, שנולדו בין סוף העשור הראשון של המאה העשרים לבין תחילת העשור השלישי. על מנת לשמור על מידה מרבית של אובייקטיביות בקריאת המסמכים התבקשו כותבי האוטוביוגרפיות שלא להזדהות בשמם אלא באמצעי זיהוי חלופי.

הודות להעברתם או להברחתם של חלקים נרחבים מארכיון ייִוו"אָ מווילנה לניו יורק, לאחר שהועברה העיר לחסות ברית המועצות בעקבות חתימת הסכם ריבנטרופ–מולוטוב, ניצלו כשלוש מאות ושבעים אוטוביוגרפיות ונשמרו במעונו החדש של המכון.

לשאלה כיצד באמת חיו שם, בקהילה היהודית הגדולה באירופה, לפני החורבן הגדול ומעבר למעטה ההתרפקות הנוסטלגית על דימויים התואמים יותר מאוויי–נפש מאשר מציאות ריאלית, ייתכן שתימצא תשובה במסמכים אלה.

הספר שלפנינו מבוסס על מאה וחמישים אוטוביוגרפיות שכתבו צעירים וצעירות בעלי רקע משפחתי, סוציאלי וכלכלי משתנה, בוגרי מסגרות חינוכיות שונות, המייצגים מגוון השקפות עולם דתיות ופוליטיות. מקורות נוספים לעבודה הם למעלה משלושים ראיונות שנערכו עם יוצאי פולין ילידי העשור השני והשלישי של המאה העשרים.

נתן-כהן

אוטוביוגרפיות‭ ‬של‭ ‬צעירים‭ ‬זוכות‭ ‬ליתר‭ ‬אמון‭. ‬ילדים‭ ‬יהודים‭ ‬בלובלין‭, ‬1934 צילום‭: ‬גטי‭ ‬אימג‭'‬ס


תיעוד אמין

ספרו של עידו בסוק מבוסס על מחקר איכותני השם את התעודה האישית, האוטוביוגרפיה, במרכז השיח ובאמצעותה חושף את רבגוניותה ורב קוֹליותה של החברה היהודית בפולין באותן שנים, כמו גם את מורכבות עולמם האישי של הכותבים. בדיון המתבקש על מידת אמינותן ותקפותן של אוטוביוגרפיות, זוכות אלו של צעירים דווקא ליתר אמון. על אף שהן לא מתיימרות להיות "אובייקטיביות", לפחות מידת האותנטיות שלהם אינה נתונה בספק.

קרבת המאורעות לרישומם מונעת לא רק אי–דיוק בפרטים, הנובע מפער הזמנים שבין ההתרחשות, הן זו היומיומית והן זו החד–פעמית, לבין רישומה (אצל מבוגרים), אלא גם עיוות אפשרי (והגיוני) של תובנות העולות מסיפור חיים שנכתב שנים רבות אחר ההתרחשויות ומושפע משורה ארוכה של גורמים שהלכו והתרבו עם השנים.

כך, למשל, אותם הורים יוערכו באופן אחד בגיל הנערות של בנם ובאופן אחר לגמרי בבגרותו. על אחת כמה וכמה אם הם נרצחו בשואה והוא שרד. כך גם לא יהסס צעיר לתעד את העדפות הקריאה שלו בעת כתיבת קורותיו, גם אם אלה לא ממש תואמות את אמות המידה הנדרשות מחובב ספר אנין טעם. כעבור שנים רבות סביר להניח שאותו אדם יעריך אחרת את הספרים הללו ואולי אפילו יחליט שלא לכלול אותם בזיכרונותיו.

אותו שיקול ייעשה גם ביחס לחוויות או מעשים שעשויים להיחשב כסותרים מוסכמות חברתיות, או ביחס להשתייכויות פוליטיות, שבזמנים ובסביבות מסוימים נחשבו על ידי הכותב כפסולים ובזמנים ומקומות אחרים נחשבו ראויים. בסוק מצהיר ובצדק כי "במקום להטיל על האוטוביוגרפיות מבני חשיבה, דעות, השקפות ומושגים מוכנים מראש […] הנחתי לחומר 'לדבר' ולהוביל אותי גם למחוזות חדשים ובלתי צפויים" (עמ' 293).

כשבעים וחמישה אחוז מהאוטוביוגרפיות נכתבו ביידיש, לשון היומיום של רוב יהודי פולין לגוניהם החברתיים והפוליטיים, ויתרם נכתבו בפולנית ובעברית. לבד מעיסוק מחקרי נקודתי ונדיר יחסית, או פרסום מזדמן של כמה עשרות מהאוטוביוגרפיות, לא זכו עד עתה הכתבים הנדירים והייחודיים הללו לעבודה מחקרית מקיפה.

הספר מציג כאמור תמונה של חיי יומיום "מלמטה", לא דרך הכללות הנובעות מחוקיות מסוימת אלא באמצעות חוויותיו ותובנותיו של היחיד (הצעיר בגילו) מן העבר הקרוב וההווה.

שובבות ויוזמה

חלקו הראשון של הספר מוקדש למשפחה. תחום שבדרך כלל נעדר לחלוטין מספרי ההיסטוריה ש"מלמעלה". בהקשר זה נדון הרקע המעמדי (חברתי וכלכלי) של כותבי האוטוביוגרפיות, בחברה הנמצאת בתהליך מתמשך של תמורות חברתיות ובראשן העיור והחילון. פער הדורות המוצא ביטוי ביחסי ילדים להוריהם ולהורי הוריהם נדון גם הוא בהרחבה ומגיע לתובנות שרק ניתוח פרטני ומדוקדק של המקורות הרבים יכול היה לאפשר.

המשפחה מטבע הדברים הינה המסגרת החינוכית הראשונה של הילד ובזיקה אליה נבחנו שאלות משמעותיות כגון היחס ללידת ילד/ה וללידת ילד/ה נוספ/ת; מעמד הילד במשפחה; השאלה מה היא התנהגות "ראויה" או "לא ראויה" של ילד יהודי; יחסם של הורים למשחקים ולמעשי שובבות, ענישה פיסית ואחרת; גילויי חיבה, פתיחות ושיתוף.

חלקו השני של הספר עוסק בסוגיית החינוך. סוגיה זו אמנם נדונה בלא מעט מחקרים, אך החידוש כאן הוא בבחינת הסוגיה כפי שהיא משתקפת בכתביהם של בוגרי מוסדות החינוך השונים, זמן קצר יחסית לאחר ששהו בהם. מוסדות החינוך המדוברים הם ה"חדר" המסורתי בנוסחו הישן והמתקדם; בתי הספר והגימנסיות של רשתות החינוך העבריות "תרבות" ו"יבנה" הציונית–דתית; של הזרם הסוציאליסטי (ציש"אָ) שראה בלשון יידיש ותרבותה סממן לאומי–תרבותי המייחד את היהודים משכניהם; בתי ספר דו–לשוניים (פולנית–עברית) ובתי הספר הפולניים לסוגיהם.

פרקים אלה מציגים את רשתות החינוך השונות ואת מבניהן ובוחנים את הערכותיהם השונות והמשתנות של הכותבים לתנאי הלימוד, לסגל ההוראה, לתוכני הלימוד, ליחס ההורים לבית הספר, לחברים לספסל הלימודים, להתמודדות עם גילויי אפליה ועוינות בבית הספר הכלליים ועוד.

חלקו השלישי והאחרון של הספר בוחן את מסגרות החינוך החלופיות, החוץ בית–ספריות, דהיינו תנועות הנוער וארגונים מקבילים כגון חוגי ספר, מועדוני ספורט ואגפי נוער של איגודים מקצועיים. מסגרות אלה עודדו את הנוער לפתח כישורים שבית הספר לא פיתח, ובראשם אחריות, יוזמה, רגישות חברתית, אכפתיות והנהגה, או במילים אחרות "עצמיות" (עמ' 217). תנועות הנוער בפולין נשאו תווי–זיהוי פוליטיים ברורים וההשתייכות אליהן חשפה את הנוער גם לאידיאולוגיות פוליטיות וערכים חברתיים. והן גם היו כלי לקראת הכשרה לחיים המעשיים שלאחר בית הספר ולגיבוש השקפת עולם שתנחה את החניך בעתיד.

כשליש מכלל האוטוביוגרפיות שנאספו במכון ייִוו"אָ אבדו בימי החורבן והשואה ואיתן אבדו גם מרבית הכותבים, בני משפחותיהם, חבריהם לספסל הלימודים ולתנועות הנוער. נותרו בידינו רק כתבי יד. אך הקריאה בהם חושפת לעינינו מציאות חיים שאף ספר היסטוריה "מלמעלה" לא יכול לספק. שנים רבות חיכו כתבי היד הללו לחוקר שיפיק את האוצרות הטמונים בהם והספר שלפנינו הוא בהחלט מיצוי ראוי של הפוטנציאל.

פרופ' נתן כהן מלמד במרכז ללימודי יידיש באוניברסיטת 
בר–אילן

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ט שבט תשע"ו, 29.1.2016

פורסם ב-31 בינואר 2016,ב-גיליון יתרו תשע"ו - 964, עיון. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: