שירים: גלעד מאירי, סמדר פייל, יניב מזומן, שלומית נעים-נאור

גלעד‭ ‬מאירי‭ ‬
המסלול‭ ‬מוכן

וּבְהֵעָלוֹת‭ ‬הַנַּוְטָן‭ ‬
עַל‭ ‬מָסָךְ‭ ‬יִסְעוּ‭ ‬
בְּנֵי‭ ‬יִשְׂרָאֵל‭ ‬
בְּכָל‭ ‬מַסְעֵיהֶם
כִּי‭ ‬שָׁכַן‭ ‬עֲנַן‭ ‬
זִכָּרוֹן‭ ‬מָלֵא‭ ‬כְּבוֹדוֹ
בְּרִכְבָּם‭ ‬יוֹמָם
וְאֵשׁ‭ ‬לַיְלָה‭ ‬בּוֹ‭.‬
אִם‭ ‬לֹא‭ ‬יַעֲלֶה‭ ‬
הַנַּוְטָן‭ ‬בְּשָׁמָיו
לֹא‭ ‬יִסְעוּ‭ ‬עַד‭ ‬עֲלוֹתוֹ‭ ‬
כִּי‭ ‬הַדֶּרֶךְ‭ ‬נִשְׁכַּחַת‭. ‬
רַק‭ ‬בְּעֵת‭ ‬הֵעָלוֹת‭ ‬
נַוְטָן‭ ‬מְעֻדְכָּן‭ ‬לְעֵינֵיהֶם
יְכַס‭ ‬עָנָן‭ ‬אֶת‭ ‬רִכְבָּם‭ ‬
וַיָחֵלּוּ‭ ‬בִּנְסִיעָה‭ ‬בְּטוּחָה
כַּאֲשֶׁר‭ ‬יַנְחֶה‭ ‬אוֹתָם
וְיַגִּיעוּ‭ ‬לְיַעֲדָם‭. ‬

—–

סמדר‭ ‬פייל
סימנים

תֵּן‭ ‬בִּי‭ ‬סִימָנִים‭,‬
תֵּן‭ ‬בִּי‭.‬
תֵּן‭ ‬לִי‭ ‬בָּרֹאשׁ‭,‬
תֵּן‭ ‬לִי‭.‬
הַטְבַּע‭ ‬אֶת‭ ‬עִקְבוֹתֶיךָ‭ ‬בַּחוֹל
שֶׁהוּא‭ ‬אֲנִי‭.‬
הַטְבַּע‭ ‬אֶת‭ ‬כְּאֵבֶיךָ‭ ‬בַּיָּם
שֶׁאֲנִי‭ ‬רוֹצָה
לִהְיוֹת‭.‬
‭ ‬
אֵינִי‭ ‬נִמְהֶלֶת‭,‬
זוֹ‭ ‬דִּיפוּזְיָה‭ ‬נִסְבֶּלֶת‭.‬
קְרָא‭ ‬אוֹתִי‭,‬
אֲנִי‭ ‬כְּתַב‭ ‬בְּרַיְל‭.‬
אֲנִי‭ ‬נִכְתֶּבֶת
מִתּוֹךְ‭ ‬חֶסְרוֹנוֹתַי‭.‬

—–

יניב‭ ‬מזומן
היתומים‭ ‬המבקשים

לעילוי‭ ‬נשמת‭ ‬דפנה‭ ‬מאיר
שנרצחה‭ ‬בפתח‭ ‬ביתה‭ ‬בעתניאל

אִתִּי‭ ‬מִלְּבָנוֹן‭ ‬כַּלָּה
אָמַרְתָּ‭, ‬כְּשֶׁלִּוִּינוּ‭ ‬אֶת‭ ‬נִשְׁמַת‭ ‬אֲהוּבָתְךָ‭ ‬בְּהַר‭ ‬הַמְּנוּחוֹת
בִּקַּשְׁתָּ‭ ‬שֶׁנֶּאֱסֹף‭ ‬אֶת‭ ‬הָאוֹר‭ ‬שֶׁהִתְפַּזֵּר
הֱיִיתֶם‭ ‬חַיָּלִים‭ ‬צְעִירִים‭ ‬עוֹמְדִים‭ ‬אֵי‭ ‬שָׁם
עַל‭ ‬מִשְׁמָר
וּבְנִיתֶם‭ ‬בַּיִת‭ ‬עַל‭ ‬הָהָר‭ ‬מָלֵא‭ ‬בְּאַהֲבָה‭ ‬וִילָדִים
בִּקַּשְׁתָּ‭ ‬מִבּוֹרֵא‭ ‬עוֹלָם‭ ‬תֵּן‭ ‬לָנוּ‭ ‬כֹּחַ
הֱיֵה‭ ‬נוֹכֵחַ‭ ‬אִתָּנוּ‭, ‬הַיְּתוֹמִים‭ ‬הַמְּבַקְּשִׁים‭ ‬בָּעֵינַיִם‭ ‬חִבּוּק‭ ‬וְאַהֲבָה
לְאָן‭ ‬הוֹלְכִים‭ ‬מִכָּאן‭?‬
שָׁם‭ ‬אֶל‭ ‬מוּל‭ ‬הָאֲדָמָה‭ ‬וְהַשָּׁמַיִם
רָאִיתִי‭ ‬כִּי‭ ‬עַזָּה‭ ‬כַּמָּוֶת‭ ‬אַהֲבָה

——
שלומית‭ ‬נעים–נאור
בנוֹתי

לאביה‭ ‬צהלי‭ ‬ומעין‭ ‬מרים
‭ ‬
יְלִידוֹת‭ ‬גַּן‭ ‬הַשַּׁעֲשׁוּעִים
אֲנִי‭ ‬מְדַדָּה‭ ‬אַחֲרֵיהֶן
מְהַגֶּרֶת‭ ‬בְּאֶרֶץ‭ ‬לֹא‭ ‬זְרוּעָה
אוֹסֶפֶת‭ ‬חוֹתָמוֹת‭ ‬וְנוֹתֶנֶת‭ ‬בָּהֶן‭ ‬סִימָנִים‭.‬
‭ ‬
הַחֲרָדוֹת‭ ‬
((‬נָכוֹן‭ ‬לְשָׁעָה‭ ‬זוֹ‭:‬
‭ ‬מִגְלָשָׁה‭ ‬גְּבוֹהָה‭, ‬חוֹל‭ ‬חָשׂוּף‭, ‬זְכוּכִיּוֹת‭, ‬מִרְוָחִים‭ ‬גְּדוֹלִים‭,‬
הָאוֹר‭ ‬הָעַז)
‭ ‬
נִבְלָעוֹת‭ ‬בְּהִתְלַהֲבוּתָן‭ ‬שֶׁל‭ ‬בְּנוֹתַי
הוֹ‭, ‬מִגְלָשָׁה‭! ‬סֻלָּם‭! ‬חוֹל‭! ‬נַדְנֵדָה‭! ‬וְהַשֶּׁמֶש‭! ‬כַּמָּה‭ ‬שֶׁמֶשׁ‭!‬
נִדְחָקוֹת‭ ‬לְמִזְוֶדֶת‭ ‬הַשֶּׁלֹּא‭ ‬נֵדַע‭.‬
‭ ‬
עָלַי‭ ‬לִשְׁתֹּק‭ ‬כְּדֵי
לְאַפְשֵׁר‭ ‬לָהֵן‭ ‬לְתַרְגֵּם‭ ‬עֲבוּרִי‭ ‬אֶת‭ ‬אַרְצָן

מתוך‭ ‬הספר ‭ "‬אין‭ ‬לדבר‭ ‬סוף‭" ‬העתיד‭ ‬לראות‭ ‬אור‭ ‬בהוצאת‭ ‬פרדס

—-

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ט שבט תשע"ו, 29.1.2016

מודעות פרסומת

פורסם ב-31 בינואר 2016,ב-גיליון יתרו תשע"ו - 964, שירים. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: