בשם האם | אליהו בירנבוים

בעוד הייחוס השבטי והירושה בהלכה נקבעים על פי האב, עצם הזהות היהודית נקבעת רק על פי האם. על סוד הזהות היהודית בעבר ובהווה

מרגלא בפומיה דכל יהודי בעולם: יהודי הוא בן לאמא יהודייה. עיקרון הלכתי זה מוכר וידוע כמעט לכל יהודי והוא משותף לתורת ישראל ולחוק השבות המקורי של מדינת ישראל משנת תש"י הקובע שיהודי לצורך עלייה והתאזרחות במדינת ישראל הוא "מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר ואיננו בן דת אחרת". מכאן שהתשובה לשאלה מיהו יהודי, תלויה בעיקר במוצא ביולוגי משותף.

המעניין הוא שבדתות אחרות איננו מוצאים את השורש האמהי כקובע את דתו של הילד. בדת האסלאם, למשל, ההשתייכות הדתית והשבטית נקבעת על פי האב. בנצרות הדת אינה נקבעת באופן אוטומטי בלידה, אלא על פי אימוץ האמונה הדתית. ילד לבני זוג נוצרים לא נולד נוצרי, אלא הופך לנוצרי רק לאחר הטבלתו לנצרות, קרי קבלת האמונה הנוצרית. אכן, כך אומרת הגמרא במסכת יבמות: "באומות – הלוך אחר הזכר".

מדוע, אם כן, ביהדות מעמדו היהודי של הילד נקבע לפי האמא? מדוע לא לפי שני ההורים, ואם לפי אחד מהם מדוע על פי האם ולא על פי האב? שאלות אלו הן "חידת הזהות היהודית", סוגיה שהעסיקה לא מעט רבנים וחוקרים.

מה‭ ‬ישמור‭ ‬על‭ ‬עתידו‭ ‬של‭ ‬העם‭ ‬היהודי‭, ‬הקו‭ ‬הביולוגי‭ ‬או‭ ‬הרוחני‭? ‬ברלין צילום‭: ‬גטי‭ ‬אימג‭'‬ס

מה‭ ‬ישמור‭ ‬על‭ ‬עתידו‭ ‬של‭ ‬העם‭ ‬היהודי‭, ‬הקו‭ ‬הביולוגי‭ ‬או‭ ‬הרוחני‭? ‬ברלין
צילום‭: ‬גטי‭ ‬אימג‭'‬ס

השפעה נשית

לכאורה, על פי המסופר בתורה וכן על פי הלכות רבות בגמרא, מי שקובע את זהותו של הילד הוא דווקא האב. בנים רבים בתנ"ך מיוחסים אחרי אבותיהם, כללי ירושה נקבעים על פי האב וגם הייחוס השבטי – כולל הכהונה והלוויה – נקבע על פי האב (בנוגע לשיוך השבטי על פי הזכר ראה בבלי בבא בתרא קט, ב). יוצא דופן הוא השיוך הלאומי.

המקור לחריגה זו מופיע בתלמוד הבבלי במסכת קידושין: "בנך הבא מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה" (סח, ב). לפי דברי חז"ל יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה, ללא כל תלות בזהות האב. מי שנולד לאב יהודי ולאם לא יהודייה לא יהיה בעל מעמד יהודי. המוצא האימהי הוא תמיד הקובע.

הרב יחיאל וינברג בספרו "שרידי אש" מציע כמה הסברים להלכה זו (חלק ד, לשאלת מיהו יהודי). ההסבר הראשון הוא גנטי. ילד שנולד מקבל דנ"א משני הוריו גם יחד, אולם לדעתו הגנטיקה האימהית היא בעלת השפעה רבה יותר על הילד.

ההסבר השני לזהות היהודית על פי האם הוא חינוכי, שכן עיקר החינוך ניתן על ידי האם. ההסבר השלישי הוא סוציולוגי, מתוך הנחה שזהות האם היא ודאית וזהות האב לעתים מוטלת בספק. הלכך, עדיף להסתמך על זהות האם לקביעת יהדותו של הנולד. שלושת ההסברים הללו מדגישים את ההשפעה החזקה של האם על הילוד.

הסבר רביעי ניתן להוציא מתוך דבריו של בעל "פני יהושע" (הרב יעקב יהושע פַלְק, 1680–1756) על התלמוד: "כיון שניתנה תורה נתחדשה הלכה שלא יהא שום צד אישות בבן ישראל לעכו"ם והדרינן לעיקר מילתא דעובר ירך אמו הוא" (קידושין סח, ב). כלומר, התורה מחדשת שבנישואי ישראל לנכרים אין תפיסת קידושין ואישות, ועל כן העובר שנוצר במעי האם אינו יכול להתייחס אחר אביו, ואינו נחשב קשור לאביו. משום כך יש להתייחס לעיקרון בסיסי יותר שלפיו "עובר ירך אמו הוא" – כלומר העובר המתהווה בגופה של האם נחשב בתהליך יצירתו לחלק מן האם, ולכן במקרה שהאם יהודייה העובר יהודי, וכשהאם אינה יהודייה העובר אינו יהודי.

יהודי של זהות

הסבר נוסף, מקורי ומעניין, מצוי במאמרו של הרב מאיר סולוביצ'יק, הטוען שאת ההסבר למוצא היהודי על פי האם יש לחפש בהבנה נכונה של השקפת היהדות באשר לערך המשפחה, ההורות והמסורת:

היהדות היא דת המבוססת בראש ובראשונה על זהות משפחתית… ולכן האישה היהודייה ולא הגבר היא המשמשת מסד לדת המשפחתית, ומאחר שקרבת הדם היא התשתית לקרבה הרוחנית שבין היהודים, הרי שלאימהות, הקשר בין האם והילד, הקשר המשפחתי החזק ביותר, נודעת ביהדות חשיבות מיוחדת במינה. מרכזיותה של האם ביהדות פירושה אפוא שכל היהודים קשורים בקשרי משפחה שלעולם אין להתירם. משנולדו לתוך היהדות, שאינה רק אמונה אלא גם משפחה, הם קשורים לנצח לאלוהים וזה לזה. אמונה אמנם אפשר לנטוש אך קשרי משפחה אי אפשר לנתק לעולם (התיאולוגיה של האם היהודייה, תכלת, חורף תשס"ו, עמ' 60).

לפי דברי הרב מאיר סולוביצ'יק, היות יהודי אינו עניין של אמונה אלא של השתייכות. יהודי הוא אדם המשתייך למשפחה יהודית ולעם שיש לו ברית עם א–לוהים.

במצב הקיים כיום בעולם היהודי, שבו יהודים רבים מתחתנים עם יהודים אבל מתבוללים מבחינה זהותית ותרבותית ומנגד יש המתחתנים עם לא יהודים אבל שומרים על הזהות היהודית, נוצר מצב משונה שבו יש יהודיים זהותיים שאינם יהודים על פי ההלכה ויש יהודיים הלכתיים, בנים לאמא יהודייה, שאין בהם ולו קורטוב של יהדות וזהות יהודית. כך, פעמים רבות פונים אליי אנשים בקהילות בתפוצות וטוענים: לא נולדתי לאם יהודייה, אבל אני יותר יהודי ממי שנולד יהודי.

זו הסיבה שאינני נוהג להשתמש במקרים אלו בכינוי "גוי" למי שנולד לאם שאינה יהודייה. אם אדם מרגיש יהודי בלבו, הוא בעל אמונות יהודיות, הוא שומר על אורח חיים יהודי אך לא נולד לאם יהודייה, לבטח לא ניתן להכריז עליו כיהודי אבל גם לא כגוי. לכן אני מעדיף להשתמש בביטוי "יהודי לא הלכתי" עם כל המשמעויות הכרוכות בכך.

ועדיין "חידת הזהות היהודית" בעינה עומדת: מה ישמור יותר על עתידו של העם היהודי – הקו הביולוגי או הקו הרוחני? הלידה לאם יהודייה או אימוץ הזהות היהודית מתוך בחירה?

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ט שבט תשע"ו, 29.1.2016

מודעות פרסומת

פורסמה ב-31 בינואר 2016, ב-גיליון יתרו תשע"ו - 964 ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 2 תגובות.

  1. למיטב ידיעתי הסיבה העיקרית שבגללה דת הילד נקבעה לפי האם, היתה שבזמן פוגרומים הרבה נשים יהודיות נאנסו ע"י הפורעים.

    • מעניין. גם אני שמעתי פעם את האגדה הזו, אבל לא ברור לי מה מקורה. קביעת זהות הילד על פי האם נמצאת כבר במשנה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: