רבנו משה, לא משה רבנו | נַחֵם אילן

דון יצחק אברבנאל ראה בצעירותו ברמב"ם את רבו המובהק, אך תוך כדי עיסוקו בכתביו השתנה יחסו למחבר ולספרו. על ביאור אברבנאל ל"מורה נבוכים"

זזוןנבוּכים הם

מסע בביאורו של דון יצחק אברבנאל ל"מורה הנבוכים"

דוד בן–זזון

מכון בן–צבי, תשע"ה, 408 + XII עמ'

דון יצחק אברבנאל (1437–1508), מגדולי המלומדים היהודים בחצי האי האיברי (בפורטוגל ובספרד, ובסדר הזה!) בשנים שלפני הגירוש (1492), היה מנהיג יוצא דופן בהיקף פעילותו הפוליטית, כשר אוצר, והרוחנית, בעיקר כמורה וכפרשן. הוא השלים את הרוב המכריע של פירושיו למקרא רק משהגיע לאיטליה, היינו בשנותיו האחרונות, לאחר שעזב את ספרד עם עשרות אלפים מאחיו היהודים. עוד נודע אברבנאל כאחד מפרשני "מורה הנבוכים" (להלן מו"נ) של הרמב"ם.

אמנם אין מדובר בפירוש מקיף ושלם; הביאור שבכתבי היד מקיף 65 פרקים בלבד מתוך מו"נ, ונוספו לו שני נספחים הדנים בעניינים ממוקדים: מעשה מרכבה ומבנה מו"נ. ועם זאת, כפי שהעיר בן–זזון, "למרות חלקיותו עדיין ביאורו של אברבנאל הוא הארוך ביותר מכל שאר הפירושים המוכרים" (עמ' 71). אורכו והדיונים המורכבים והמלומדים שיש בו לרוב הם בין הסיבות החשובות לטיפול חלקי ובלתי מספק עד כה בפירושו של אברבנאל למו"נ. הרב ד"ר דוד בן–זזון, לשעבר הרב של קיבוץ עין צורים, מראשי מכינת "יונתן" בקיבוץ עלומים, ובשנים האחרונות מחנך בתיכון "הימלפרב" בירושלים, בא לתקן את המעוות ולהשלים את החסר בעניין זה.

סבר‭ ‬שאין‭ ‬סתירה‭ ‬בין‭ ‬הפילוסופיה‭ ‬לתורה‭. ‬דון‭ ‬יצחק‭ ‬אברבנאל‭ ‬בציור‭ ‬מן‭ ‬המאה‭ ‬ה‮–‬16‭ (‬משוער‭)‬

סבר‭ ‬שאין‭ ‬סתירה‭ ‬בין‭ ‬הפילוסופיה‭ ‬לתורה‭. ‬דון‭ ‬יצחק‭ ‬אברבנאל‭ ‬בציור‭ ‬מן‭ ‬המאה‭ ‬ה‮–‬16‭ (‬משוער‭)‬

פירושים מסוכנים

בן–זזון בדק ביסודיות את שלושת כתבי היד של ביאורו של אברבנאל למו"נ בהשוואה לגרסות הדפוס, תיאר בפרוטרוט את היקף הביאור ותיאר את תכולתו. הוא עמד היטב על זיקתו של אברבנאל ל"עיון הספרדי", שיטת עיון אליטיסטית שבאה לידי ביטוי ספרותי מלוטש בספרו של רבי יצחק קנפנטון, "כללי התלמוד". ייתכן שאברבנאל היה תלמיד ישיר של קנפנטון. עוד אפיין וניתח את "ארגז הכלים" של אברבנאל: יסודיות, מודעוּת למבנה של מו"נ כתנאי הכרחי להבנתו, בדיקת הנוסח, מינוח מקצועי, שאילת שאלות, דקדוק הלשון, חשיפת מקורות סמויים ושיבה למקרא כתשתית ספרותית חיונית.

מתוך כל אלה בא לברר מתי נכתב הביאור. מסקנתו הנחרצת היא כי הביאור נכתב לשיעורים במשך עשרות שנים, בפורטוגל, בספרד ובאיטליה, וכי כתבי היד והדפוסים משקפים שלבים שונים של התהוות הביאור. עוד הראה בן–זזון בצורה משכנעת ומרשימה כי במהלך השנים הללו חלו שינויים עמוקים ביחסו של אברבנאל למו"נ ולמחברו. ראשית עיסוקו בו נבע מן ההכרה כי "מורה הנבוכים" הוא החיבור החשוב ביותר בהגות היהודית בימי הביניים, והפירושים שנכתבו עליו עד אז אינם מספקים, וחלקם אפילו מסוכנים (בייחוד אלה של רבי יוסף כספי, רבי משה נרבוני ורבי יצחק בן משה הלוי האפודי, הוא פרופיאט דוראן).

בצעירותו ראה אברבנאל ברמב"ם את רבו המובהק, אולם כבר אז חשב בסוגיות מוגדרות אחרת מרבו. באותם ימים חתר אברבנאל "לטהר את שמו של הרמב"ם לאחר הפולמוסים הגדולים שעורר הספר 'מורה הנבוכים' ולהציגו באופן התואם יותר לתפיסה המקובלת במסורת היהודית" (עמ' 99). ככל שנקף הזמן השתנה יחסו של אברבנאל לרמב"ם ולמו"נ, וממילא השתנתה גם מטרתו בביאורו.

במחצית השנייה של הספר ליבן בן–זזון בהרחבה את עמדות הרמב"ם ואברבנאל בארבע סוגיות: מעשה בראשית, אצילי בני ישראל (שמות כד), נבואה ומעשה מרכבה, ובכל אחת מהן ניתח ביסודיות את דברי אברבנאל בשכבות השונות של ביאורו. המסקנה הנחרצת הבוקעת מכל עיוניו המדוקדקים היא שאכן חל שינוי עמוק בעמדת אברבנאל כלפי הרמב"ם וכלפי חיבורו. בערוב ימיו חתר אברבנאל ליעד אחר לחלוטין: להגן על המוני בית ישראל ועל מסורתם, בלא להעניק קדימוּת ערכית לעיון הפילוסופי.

אינטלקטואל מבריק

ראשית עיונו של אברבנאל במו"נ היה במסגרת חוג ("קבוצת לימוד", בלשון בן–זזון) שהנחה בליסבון. אחד המשתתפים בו היה רבי יוסף יעבץ, מגדולי חכמי פורטוגל בדור האחרון, אשר העיד בספרו "אור החיים" שכבר אז אברבנאל ידע להבחין בין דברי הרמב"ם לבין התשתית המקראית שאליה התייחס. כלשונו של יעבץ: "ואחרי שהי'[ה] מפרש כוונת הרב באר היטב, היה אומר: זו כוונת רבינו משה, לא כוונת משה רבינו" (מובא אצל בן–זזון, עמ' 73). קל להניח כי המשתתפים בחוג היו תלמידים בכירים ובשלים, תאבי דעת ובקיאים במידה מסוימת בספרות העיון היהודית. באותה עת סבר אברבנאל שאין סתירה בין הפילוסופיה לתורה, וכי שתיהן מובילות את המעיין בהן אל האמת.

אברבנאל הציג את מו"נ כחיבור שבא לתמוך בעיקרי האמונה היהודית המקובלת בדרך העיון והמחקר. כך חשב גם באחרית ימיו, כשכבר התרחק מהזדהות כמעט מוחלטת עם הרמב"ם. בניגוד לרמב"ם, שהטיף לקריאה איזוטרית במו"נ, לזהות ולחשוף את סודותיו, סבר אברבנאל כי יש לקוראו קריאה אקזוטרית, היינו קריאה גלויה, נטולת התחכמויות והסתרות.

מה גרם לשינויים כה עמוקים בעמדתו של אברבנאל? מתבקש ומוטב להניח כי אין לתלות הכול בגורם אחד. מקובל במחקר להסביר שהאירועים הקשים שחווה ולימודי האסטרולוגיה היו גורמים נכבדים בשינוי הפנימי. בן–זזון מציע להוסיף על שני אלה גם את עיונו הבלתי פוסק של אברבנאל במו"נ, היינו תהליך פנימי שאינו תלוי בגורמים חיצוניים.

דמותו של דון יצחק אברבנאל העולה מן הספר שלפנינו היא דמות חיה של אינטלקטואל מבריק, המשתף את הקורא בלבטיו ובשיקוליו, מתפלמס פולמוס נוקב עם גיבורו (הרמב"ם) ועם יריבים, ונושא ונותן עם עצמו לא רק כמלומד אלא גם – ולעתים בעיקר – כמנהיג וכמחנך. באחת, בן–זזון הרים תרומה סגולית לפענוח דמותו רבת הפנים וברוכת המעש של אברבנאל.

בן–זזון כתב במניפה רחבה, תוך עיון מדוקדק בכל חיבורי אברבנאל ובייחוד בפירושיו לחלק מספרי המקרא. מן העיון הזה הפיק תובנות נקודתיות ועקרוניות. הוא העמיד תשתית חדשה ומוצקה לעיון ב"מורה הנבוכים" ובביאורו של אברבנאל לו. אולם תרומתו של בן–זזון אינה מסתכמת בזה: ספרו הוא כלי מחזיק ברכה למעיין גם בחיבוריו האחרים של אברבנאל. המבקש להתעמק בפירושיו למקרא, טוב יעשה אם יקרא את "נבוכים הם" מהחל ועד כלה, גם אם לא ידקדק בכל פרטיו. "התמונה הגדולה" היא רקע חיוני לקריאה שקולה בפירושיו למקרא.

אברבנאל זוכה בדור האחרון למחקרים רעננים ופוריים, ואזכיר בהקשר זה את מאמריו הרבים ואת ספרו של פרופ' אריק לאוי, שעלה ארצה לפני שנים אחדות, ואת מחקרו של סדריק כהן סקלי על הרטוריקה של אברבנאל. בן–זזון מצטרף לחבורה הנכבדה הזאת. דווקא בגלל מעלותיו הרבות ראוי היה הספר להגהה קפדנית יותר, שהייתה מכבדת יותר את גיבורו ואת מחברו.

*

פרופ' נחם אילן עומד בראש בית הספר ליהדות בקריה האקדמית אונו, קמפוס ירושלים

פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון ט"ו כסלו  תשע"ו, 27.11.2015

פורסם ב-27 בנובמבר 2015,ב-גיליון וישלח תשע"ו - 955, יהדות, עיון. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: