מקינטוש, תגיד שלום | חיותה דויטש

כל תסריטיו של סורקין עוסקים בנושא אחד בלבד – האדם המצליח ומאבקו בין טוב לרע, לכוחנות ולאהבה עצמית. סרטו החדש "סטיב ג'ובס" אינו יוצא דופן

"עוד שלושים דקות!" אומרת קייט וינסלט, המשחקת את יועצת התקשורת של ג'ובס. "עוד עשר דקות!", "עוד חמש. עוד שתיים". מדובר בסך הכול באירוע יחצ"ני של השקת מוצר חדש, שום דבר דרמטי במיוחד, אבל הצופה דרוך ובלחץ. הסיבה לעיכוב היא שהמקינטוש, בניגוד לציפיות, לא אומר "שלום". לכאורה תקלה טכנית ובעצם דרך לספר לנו בקצרה, בפתח הסרט, על האיש, על יחסו לחבריו לדרך, על הדרך שבה הוא פותר בעיות. זוהי הברקה אקספוזיציונית האוצרת בתוכה את נושאי הליבה של הסרט ושל האיש. תכף נדבר על זה.

באותן דקות של טרום–השקה מתרחש עולם ומלואו, וכך גם בעוד שני אירועי השקה נוספים (מה בדיוק הושק בהם? למה זה משנה?). דרך שלוש ההשקות האלה מפגיש התסריטאי אהרון סורקין את גיבור הסרט שלו עם האנשים בחייו – עם יועצו הבכיר והמנטור שלו לשעבר, עם חברתו לשעבר, עם הבת שנולדה לו, ההולכת וגדלה מהשקה להשקה, ועם יועצת התקשורת שלו, כנראה האדם הקרוב אליו ביותר. הרוצה לדעת את פרטי חייו של סטיב ג'ובס, יטען מן הסתם סורקין, ייכבד ויקרא בוויקיפדיה. בשביל זה לא צריך אותי. אני באתי לכאן כדי להגיד משהו על האיש ועל חייו ועל הדרך שבה כל זה נוגע לחיים של כולנו.

אני משערת שזה מה שהוא אמר לעצמו כשהחליט לדלג על שני אוצרות ביוגרפיים עסיסיים: מוטיב סינדרלה – הדרך שבה פרץ לתודעת העולם מתוך גראז' עלוב ומחלת הסרטן הקשה שבעטיה נפרד מכולנו מוקדם מדי. כשאתה רוקם ביוגרפיה דרוש אומץ כדי לוותר על חומרי גלם מהסוג הזה ולספר את הסיפור בדרך שלך. ביוגרפיה אינה אוסף של פרטים על חיי אדם, אלא מסע לחיפוש המפתח לחייו, שיר הנושא שלהם, הקונפליקט שעומד בתשתיתם. ביוגרפיה טובה מצליחה להגיד משהו גם עלינו, הצופים או הקוראים. וכן, גם בזה סורקין הצליח. ותכף נדבר גם על זה.

 לפני שאני ממשיכה להתלהב מהאיש ופועלו (סורקין, כמובן, לא ג'ובס) הרשו לי מילת ביקורת: דילוג על רגעים משמעותיים בחיי הגיבורים וסיפורם כלאחר יד, כדבר שכבר קרה, יש בו בגידה בציפיות הקורא ואי מילוי החוזה הלא כתוב שיש בינו לבין הסופר (הסרט והספר "יום אחד", למשל, מספרים על חייהם של גבר ואישה דרך מה שאירע להם בתאריך מסוים אחד בכל שנה). זה גימיק נחמד ויעיל, אבל האם אין כאן החמצות גדולות?

שקוע‭ ‬במסך‭ ‬הטכנולוגי‭, ‬ומתקשה‭ ‬להרים‭ ‬ראש‭ ‬ולומר‭ ‬לזולתו‭ ‬שלום‭. ‬מתוך‭ "‬סטיב‭ ‬ג‭'‬ובס‭"‬ צילום‭: ‬יח‭"‬צ

שקוע‭ ‬במסך‭ ‬הטכנולוגי‭, ‬ומתקשה‭ ‬להרים‭ ‬ראש‭ ‬ולומר‭ ‬לזולתו‭ ‬שלום‭. ‬מתוך‭ "‬סטיב‭ ‬ג‭'‬ובס‭"‬
צילום‭: ‬יח‭"‬צ

בעל הכוח והתהומות

אחזור לעמדת המעריצה. מכיריי יודעים שאלך לצפות בכל דבר שאהרון סורקין כתב. גם אם זה סרט על ספורט (והוא בהחלט כתב גם על ספורט). סרטו החדש, העוסק בדמותו של סטיב ג'ובס, סקרן אותי פעמיים – בואו נסכם שזה לא בגלל הטכנולוגיה – פעם כי סורקין כתב את התסריט, ופעם מפני שאני מתעניינת בדרכים לכתיבת ביוגרפיות. "הייתי בטוחה", אמרה לי בתי בסוף הסרט, "שהסרט יהיה פרסומת לאייפון, שיעשה חשק לרכוש אחד כזה. רואים ש'אפל' לא שיתפה איתו פעולה". "זה סרט של סורקין!", עניתי לה, "אייפון לא יכול להיות הסיפור פה". ממש כשם שספורט לעולם לא יהיה הסיפור ב"Sports Night", פייסבוק לא היה הסיפור ב"הרשת החברתית" או האגף המערבי של הבית הלבן ב"בית הלבן".

כמו כל יוצר משובח, לסורקין יש נושא אחד החוזר בווריאציות מגוונות בכל יצירותיו. "אפשר להיות גם מוכשר וגם הגון", מטיח בפני ג'ובס מישהו מהקרובים לו. ובאנגלית – gifted and decent. שערו בנפשכם את גודלו של הפלא – זה הנושא. ואכן, הוא לא חביב על חלק ממבקריו של סורקין שטוענים שהוא מטיפני מדי, רק כי לא נעים להם לומר שהוא מוסרי מדי.

כישרון (מתת אל) והגינות (מעשה אדם) יכולים ללכת יחדיו. זהו משפט המפתח ליצירתו של סורקין כולה, לא רק לדמותו של ג'ובס. לסורקין בתסריטיו נושא אחד בלבד – האדם ומאבקו בין טוב לרע, ואם נדייק: האדם המוכשר במיוחד שטיפס גבוה וכעת הוא עומד על פי תהום עמוקה במיוחד שאליה הוא יכול ליפול דווקא בשל רום מעמדו, ושם, על הגשר הצר הזה, הוא נדרש להכריע בין נאמנות ואהבה לבין אנוכיות ונרקסיזם. ההגינות היא מפלטו של הלא–מוכשר, יטען סורקין. הקונץ הוא להיות מוכשר, להרוויח המון כסף, לזכות בהערצת ההמון, ולא לשקוע באהבה עצמית מעוורת, במאבקי כוח.

קחו לדוגמה את "הבית הלבן", סדרת המופת שכתב. נשיא ארצות הברית, זוכה פרס נובל בכלכלה, ולצדו צוות של אנשים מחוננים שמבקשים לנהל את אמריקה בדרך הטובה וההגונה ביותר. בדרך לשם אורבים להם תהומות של ניצול פוליטי, שקרים ותאוות כוח ושלטון. כשאדם נמצא בעמדה של כוח – כוח שנותן לו כישרונו, כספו, תפקידו או שלושתם – אזי התהומות הנפערים לצדו במסעו עמוקים יותר משלוליותיהם של אנשים רגילים. ככותבת דתייה אני מרשה לעצמי להתפעל גם מכך שעמד בפיתוי ולא הפך את מחלתו ומותו של האיש למטפורה, לעונש קוסמי על התנהלותו הפוגענית.

מערכת סגורה

ר' יוסי דמן יוקרת היה איש מוכשר, עם כוח. היו לו שדות ופועלים, היו לו תלמידים ובית מדרש, בן חרוץ ובעל כוח משל עצמו ובת יפהפייה, אלא שבעיה אחת הייתה לו – אנשים לא רצו ללמוד אצלו תורה. בדיון תלמודי שגרתי הופתע אחד החכמים למצוא את תלמידו הידוע של ר' יוסי בבית מדרש אחר. כלום אינך תלמידו של ר' יוסי דמן יוקרת, שאל בפתיעה. הייתי, ענה לו האיש, אבל לא אוכל ללמוד בבית מדרשו של אדם שאינו מרחם על ילדיו. אינו מרחם על ילדיו? הייתכן?! מתברר שכן. הגמרא במסכת תענית (כד, א) מספרת לנו את הסיפור על עולם ערכים בלתי מתפשר, וכוח–על שאפשר לו לגזור במו פיו מוות על בנו שכל חטאו היה שביקש להאכיל את פועלי אביו הרעבים וסיפק להם מזון בדרך ניסית, כשהוא מצווה על התאנה לתת פירותיה שלא בזמנם. הבת, אגב, לא עשתה שום דבר מיוחד מלבד להיות יפהפייה. בגלל איש אחר שחשק בה והציץ מבעד לחרכי החצר התפלל אביה שתמות כדי שלא תוסיף ותכשיל את הבריות. ילדיו של ר' יוסי דמן יוקרת שילמו ביוקר על המערכת הסגורה – נורמות החיים הקיצוניות והבלתי מתפשרות של אביהם.

זהו, להבדיל, סיפורו של סטיב ג'ובס. האיש שיצר מערכת סגורה שמונעת ממשתמשיה לדלג בין מחשב הפי–סי למק, ועל הדרך מהווה מטפורה מופלאה לחייו הוא. האיש המחונן והמוכשר שהיה סיוט לעבוד תחתיו, או לצדו; שהיה סיוט לחיות במחיצתו, שדחה את בתו ואת אִמה, ואת רוב הקרובים לו. חייו, חיי המקינטוש המסרב לומר שלום, הם מטפורה לחיי אדם בן זמננו, השקוע במסכיו, בבועתו הטכנולוגית, ומתקשה להרים ראשו ממנה, ולומר לזולתו –שלום! הנני כאן, לצדך.

——-

סטיב ג'ובס

תסריט: אהרון סורקין, בימוי: דני בויל, ארה"ב 2015

———

פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון ח' כסלו  תשע"ו, 20.11.2015

מודעות פרסומת

פורסם ב-20 בנובמבר 2015,ב-גיליון ויצא תשע"ו - 954, לפנאי ולפנים - חיותה דויטש. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: