מלאכי הנשר הגדול | שלום רוזנברג

הנבואה נשלחת ממרום אל הנביאים, ועוברת דרך מכחול הדמיון. ריאיון מיוחד עם הרמב"ם

לפני שנים ראיינתי את הרמב"ם. לא גיליתי אז ולא אגלה היום את דרך התקשורת בינינו. העיקר, אל תחשדו חלילה שהשתמשתי במתקשר/ת או בהבלים אחרים שבהם מאס הרמב"ם.

שלושה מובנים

רבנו משה! ביקרת קשות את מי שחושב שיוכל להבין את המקרא, "ספר שהוא הנחיה לראשונים ולאחרוניםבעברו עליו בקצת עתות הפנאי מן השתייה והמיניות". דרשת עיון והתעמקות בתורה. אנא עזור לנו להבין את פרשתנו. אברהם רואה "שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו". לא היו אלה עוברי אורח אלא מלאכים. מלאכים? האם אדם החי בעולם של סמארטפונים ורובוטים יכול עדיין לחשוב על יצורים כאלה?

הרמב"ם: כמנהגכם, אתם סופרים את מילותיי, אז אקצר. שלושה מובנים שונים יש למושג "מלאך" במקרא. המובן הראשון בא לידי ביטוי בפסוק הידוע: "עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט".

כלומר "מלאך" הוא מטפורה לכוחות הטבע

הרמב"ם: מטפורה? מילה זאת אינה במילוני. מתרגמי לעברית, שמואל אבן תיבון, תרגם אותי בביטוי מופלא – "שם מושאל". פשוטו כמשמעו: השתמש במילה, אך  תחזיר אותה למקומה. "מלאך" פירושו שליח, כוחות הטבע ואף כוחות הנפש הם שליחי הקב"ה.

 האמנם תיאורי המלאכים במקרא מתאימים לפירושך? גם השרפים בעלי שש הכנפיים שבחזון ישעיהו?   

הרמב"ם: עברת למובן השני של "מלאך". הנבואה נשלחת ממרום אל הנביאים ועוברת דרך הדמיון. הדמיון הוא מעין מכחול היוצר ציורים פלסטיים ודמויות שונות, כולל מלאכים. כאלה הם השרפים. אולם ל"מלאך" יש גם מובן שלישי. בפתיחת ספר איוב למשל או בפזמון "שלום עליכם" ששרים בשבת. אך חושש אני שאת הבנתי זאת יקשה עליכם לקבל. בחיי האמנתי שבנוסף לכוחות הטבע הרגילים, קיימים בעולם כוחות נעלים יותר מן האדם, כוח אחד כזה שכבר נשכח הוא – "השכל הפועל".

אנו החלפנו אותו ב"וועד הפועל", וגם הוא נשכח

הרמב"ם: מושגים אלה היו שייכים לעולם המדעי של זמני, ואני ממליץ לכם להרהר בהם. חשוב על אנטנה קוסמית, המשדרת באופן מתמיד את הידע על כל גווניו ומאפשרת לאדם לתפוס דרכה את הפיסיקה שאיינשטיין גילה ואת המוסיקה שמוצרט שמע. או לחלופין, חשוב על זרקור מיוחד במינו המאיר את עולמנו ומאפשר לתבונתנו לראות את האמיתויות המופשטות המסתתרות במציאות המוחשית שמסביבנו. אם ישנן ישויות מופשטות מעין אלה, הרי הן הסוג השלישי של מלאכים.

roze951

איור: גונן מעתוק

חזון אברהם

והמלאכים שבפרשתנו, האמנם גם הם, לשיטתך, אינם אלא דמויות בחזונו הנבואי של אברהם? האם לא צדק הרמב"ן בביקורתו כשטען שלדבריך "לא לשה שרה עוגות, ולא עשה אברהם בן בקר [עבור האורחים] רק הכול מראה [ודמיון]"?

הרמב"ם: אכן, כך הם מראות הנבואה, הבאים לתודעת הנביא אחרי שנצטיירו על ידי הדמיון. לפעמים המראות עשירים לכאורה בפרטים משניים. אך הפרטים שבפרשתנו אינם משניים. התנהגותו של אברהם בחזון היא מופלאה, וממנה ניתן ללמוד הלכות יראת אלוהים. הלוא כבר אמרו כמה מגדולי החסידות, שאותם אתה מעריץ, שחלומות טהורים נובעים מאדם בעל מדרגה רוחנית גבוהה. זאת למרות פרויד, ואולי דווקא בעקבותיו.

אבל אינני רואה מענה אפשרי לקושיות הרמב"ן. אם מלאכים מתגלים רק במחזה נבואי כפי שאתה טוען, מה עם המלאכים שביקרו את לוט? והרמב"ן מכה בפטישו ומקשה: נניח שלוט זכה למחזה נבואי, "איך יהיו אנשי סדום הרעים והחטאיםנביאים", והלוא גם הם ראו את המלאכים! "ואלה דבריםאסור לשומעם אף כי להאמין בהם".

הרמב"ם: לא אענה על שאלות אלו, אך אפנה אותך אל דון יצחק אברבנאל, זאת למרות שפעם כתב באירוניה על אחת מקביעותיי: "עד כאן דברי רבנו משה, מכאן ואילך דברי משה רבנו". בפירושו ל"מורה הנבוכים" שלי פירש אברבנאל שכל הסיפור על לוט ואנשי סדום – אף הוא אינו אלא חלק של חזון. אך שים לב! לא חזונם של אנשי סדום – אלא חלק מחזונו של אברהם.

בין פונדמנטליזם לכפירה

לא נראה לך שפירושך הופך נועז מדי?

בפירושי פונה אני לאותם ההולכים בדרך האמצע שבין הפונדמנטליזם לכפירה. לצערי, "הם מעטים".

והשטן, האם הוא יצור ריאלי?                                                              

הרמב"ם: גם הוא שם מושאל. עולמכם המודרני איבד את המלאכים אך "פגש" את השטן. אך על כך בריאיון אחר. בינתיים, חשוב על המילים. "שטן" מתאר את הסטייה מהדרך הנכונה, סטייה ההורסת תרבויות. גם "סמאֵל" הוא שם סמלי. החכמים תיארו את המלאכים המלווים אותך בצורה סמלית כעומדים האחד, הטוב, לימינך, והשני, הרע, לשמאלך. שניהם חלקים שלך! היזהר.

"שמאלך" – יש בדבריך רמז פוליטי?

הרמב"ם: ביישתני! שכחת את הנאמר בזכריה (ג, א): "וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ". גם השמאל וגם הימין עלולים לסטות מהדרך הנכונה ולהפוך לשטנים. הגענו לפוליטיקה? זה הזמן לנעול שיחתנו. #

פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון י"ז חשוון תשע"ו, 30.10.2015

מודעות פרסומת

פורסמה ב-30 באוקטובר 2015, ב-גיליון וירא תשע"ו - 951, מילה בפרשה / שלום רוזנברג ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: