רב וכומר נפגשים בברית מילה | אליהו בירנבוים

מה שנשמע כמו התחלה של בדיחה, משקף לעתים  את החיים של יהדות התפוצות. כיצד מתמודדים עם המבקשים לשלב סממנים נוצריים בטקסים היהודיים?

כמה פעמים במשך שנות רבנותי בקהילות שונות בתפוצות פנו אליי יהודים וביקשו את מעורבותי בטקסים לא–יהודיים, או את רשותי או עצתי לשילוב סממנים נוצריים ואף כומר בטקסים יהודיים. מקורן של בקשות מוזרות אלו אינו בהכרח בהתרסה כלפי שמיא או בעזיבה של החיים היהודיים אלא לעתים להיפך, מתוך רצון לשמור על הזהות היהודית גם במצבים משונים ומורכבים המזדמנים ליהודים בחברה שאינה יהודית. להלן כמה דוגמאות להבנת התופעה.

ברכה מן הכומר

לפני שנים רבות, בהיותי רב ראשי באורוגוואי, הזמינו אותי זוג מחברי קהילתי לברית המילה של נכדם. הנכד היה בן לבתם היהודייה ובעלה הלא–יהודי. במקרה זה הבן הינו יהודי ולמרות שאבי התינוק איננו יהודי יש לערוך ברית מילה לילד (בשינוי מסוים בברכות). במקרה דנן הייתה צפויה לנו הפתעה. בתום הברית שנעשתה כדת וכדין על ידי מוהל מומחה וירא שמים ניגשו אליי הסבים, הוריה של אם התינוק. הם החליפו צבעים ורעדו בגופם ובקול מגמגם שאלו אותי:

"כבוד הרב! כידוע לך הנכד שלנו יהודי… אולם אבא שלו נוצרי והסבים מצד האב הם קתולים הדוקים… הם ביקשו להזמין לטקס ברית המילה את הכומר של הכנסייה שלהם". עד כאן הכול היה בסדר, אולם הייתה גם בקשה בפיהם. הם מבקשים שהכומר שלהם יברך את הרך הנולד. הם טוענים שכפי שהרב והמוהל בירכו את הילד, כך גם ייטב לילד אם הכומר יברך אותו וכך יהיה איזון בין יהודים ונוצרים, בין צד האם וצד האב, כאשר אלו ואלו מברכים ומוסיפים מברכתם לתינוק.

כמובן, הסבים היהודים לא תמכו ברעיון זה, אולם סיבות של "שלום בית" משפחתי ובין–דתי הביאו אותם להציע ברכה זו. מהר מאוד הבנתי שאני צריך לחשוב על פתרון יצירתי כדי לעצור את הברכה של הכומר ולמנוע קונפליקט בתוך המשפחה. המשפחה הלא יהודית של האב הרגישה שהיא הקריבה לא מעט בכך שהסכימה לעצם הברית ולשינוי כה משמעותי בגוף התינוק.

לפתע עלה בראשי רעיון. ניגשתי לסבים הלא–יהודים אשר ביקשו את ברכת הכומר. הסבא היה בעל חנות לכלי חשמל והחלטתי לדבר איתו בשפתו. כידוע לך, אמרתי לו, חיבור של פלוס ופלוס שווה פלוס, ומינוס ומינוס שווה פלוס, אבל שילוב של מינוס ופלוס שווה מינוס. כאשר מחברים במערכת חשמלית פלוס ומינוס התוצאה היא קצר, פיצוץ או ביטול של המערכת החשמלית. כך גם בחיי הרוח ובתחום הנפש. אם התינוק מקבל ברכה אחת של רב וברכה אחת של כומר זה יכול ליצור קצר רוחני ואף לבטל את הברכה הראשונה, וכך התינוק ייוותר במינוס ללא ברכות כלל וכלל. בחסדי שמים המשפחה קיבלה את הטיעון והילד היהודי לא קיבל ברכת כומר קתולי ביום הברית.

כמובן, היו גם מקרים הפוכים שבהם יהודים מן השורה הזמינו אותי להיות נוכח בטקס חתונת בנם היהודי עם אישה לא יהודייה בכנסייה. בתחילה לא הבנתי מה גורם לכך – האם יהודי שאיננו דתי איננו יודע שרב אורתודוקסי לא יכול לחתן זוג מעורב ואיננו יכול להיכנס או לברך בכנסייה? שאלתי את ההורים מה כוונתם, מדוע הם מזמינים אותי? מתוך שאלתי צף ועלה כאבם של ההורים. נכון הדבר שבנם האהוב עומד להינשא לאישה לא יהודייה בכנסייה, אבל הם חשבו והרגישו שגם הצד היהודי צריך להיות נוכח. הם הרגישו שאם הרב עומד שם, הבן לא מתנתק לחלוטין ויש סיכוי שימשיך לשמור על זיקה מסוימת עם היהדות. ההורים אף אמרו לי שהם לא מסוגלים לעמוד לבדם בכנסייה. הם זקוקים לרב שיחזק אותם, שישמור עליהם ברגעים קשים אלו, שייתן להם סיכוי ותקווה שהבן האבוד לא הולך לאבדון מוחלט ולשמד. אכן, המחקרים מלמדים שגם בזוגות מעורבים, רבים ממשיכים לשמור על המסורת היהודית לאחר החתונה. 33 אחוזים ממשיכים לשמור על מסורת יהודית, שישה אחוזים שומרים על שתי המסורות במקביל ו–63 אחוזים לא שומרים על המסורת היהודית כלל וכלל לאחר נישואין לבני זוג לא יהודים.

‭"‬כבוד‭ ‬הרב‭, ‬הכומר‭ ‬מגיע‭ ‬לברך‭ ‬את‭ ‬הרך‭ ‬הנולד‭ ‬בטקס‭ ‬הברית‭"‬ צילום‭: ‬מתוך‭ ‬הסרט‭ ‬
‭"‬לשמור‭ ‬אמונים‭"‬

‭"‬כבוד‭ ‬הרב‭, ‬הכומר‭ ‬מגיע‭ ‬לברך‭ ‬את‭ ‬הרך‭ ‬הנולד‭ ‬בטקס‭ ‬הברית‭"‬
צילום‭: ‬מתוך‭ ‬הסרט‭ ‬
‭"‬לשמור‭ ‬אמונים‭"‬

חתונה מחוץ לכנסיה

לצערנו צ'לסי קלינטון ומרק מזווינסקי לא לבד. יותר ויותר יהודים–אמריקנים בוחרים להתחתן עם בני זוג גויים בטקסים בין–דתיים, למורת רוחם של רבים בקהילה. טקסים בין–דתיים שפעם היו בחזקת טאבו בקהילה היהודית בארה"ב נעשו נפוצים, למורת רוחה של המנהיגות הדתית בצפון אמריקה, המתנגדת להם בתוקף. אפילו בתנועה הרפורמית, שבה ארבעים אחוז מהרבנים מסכימים לערוך טקסי חתונה לזוגות מעורבים, רק עשרה אחוז מהם מוכנים להשתתף בטקס שיהיה בו גם נציג מדת אחרת.

לפני מספר שנים, בהיותי רב בטורינו, באה אליי אישה מסורתית שהייתה מחוברת לקהילה ברמ"ח אבריה ושס"ה גידיה. היא ביקשה שאפגוש את בתה וחתנה. מיד אמרתי לה מזל טוב, שכן לתומי חשבתי שהם באים כדי לבשר לי על מועד חתונתם ומבקשים שאערוך את חופתם. אולם לא כך היו פני הדברים. החתן איננו יהודי, מסרה לי האם. שאלתי אותה: האם את רוצה שאפגוש את בתך ואת החתן כדי לנסות לשכנע אותם שלא יתחתנו? היא השיבה, עם דמעות בעיניה: לא הרב, מאוחר מדי. הם  כבר גרים ביחד חמש שנים ואוהבים זה את זה, אין סיכוי להפריד ביניהם. אם כך במה אני יכול לעזור, שאלתי. היא השיבה: החתן בא ממשפחה קתולית אדוקה, הוא רוצה להתחתן בכנסייה ואיננו מוכן לוותר על  כך. זה התנאי לחתונה. אני מבקשת ממך לפגוש אותם ולנסות לשכנע אותם שיתחתנו אבל מחוץ לכנסייה.

תארו לעצמכם את המצב המעט מביך. רב שפוגש זוג מעורב ותפקידו הוא לשכנע אותם לא להיפרד אלא רק לשנות את מקום החופה. תהיתי בליבי: האם לשם כך למדתי ונבחנתי בהלכות איסור והיתר ובהלכות נידה? וכיצד עושים זאת? כיצד אצליח במשימה זו?

בני הזוג באו למשרדי וקיימנו שיחה ארוכה ומעניינת. אני מודה שהתרשמתי כל כך מדמותו של החתן ומרמתו הרוחנית והאינטלקטואלית עד שאפילו לא ניסיתי לשכנע אותו לשנות את מקום החופה. הבנתי שעבורו הכנסייה היא הבית והנושא לא עמד למשא ומתן.

הפגישה התקיימה ימים ספורים לפני חג הפורים וכאשר נפרדתי מבני הזוג הזמנתי אותם להשתתף בקריאת המגילה ובסעודת פורים בקהילה. הכלה שאלה אותי: הרב, אתה בטוח שאנחנו יכולים לבוא ביחד? עמדתי על דעתי ואמרתי: כמובן, אתם מוזמנים ביחד!

בליל פורים באו רבקה ופיאטרו לקריאת המגילה ולמסיבת הפורים ובסוף הערב נפרדו ממני לשלום. לאחר מספר שבועות באה למשרדי אמה של רבקה כדי להודות לי. אין לך מה להודות לי, שכן לא הצלחתי במשימה ולא הצלחתי לשכנע אותם לא להינשא בכנסייה, אמרתי. אך האמא השיבה: הרב, כן הצלחת! הם החליטו להתחתן מחוץ לכנסייה! בערב התקשרתי לרבקה ושאלתי אותה מה גרם לשינוי זה? רבקה השיבה כך: "הרב, ארוסי רצה להתחתן בכנסייה כיוון שהוא חשב שאין לי זהות דתית, הוא לא הכיר את היהדות ואת הערכים שלה. לצערי, אני לא דאגתי להציג בפניו את האוצר שיש ביהדות ואת השורשים היהודיים שלי, אולם כאשר הוא בא לבית הכנסת וראה את השמחה של הציבור, את הזיקה לקהילה, את המשמעות שחג הפורים נותן לכל יהודי, הוא הבין שגם לי יש זהות, יש לי שורשים, יש לי אמונות ודעות והוא החליט לכבד אותי ולהתחתן מחוץ  לכנסייה. הרב תודה לך!"

פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון, כ"ו תשרי תשע"ו, 9.10.2015

מודעות פרסומת

פורסמה ב-9 באוקטובר 2015, ב-גיליון בראשית תשע"ו - 948, רב עולמי / אליהו בירנבוים ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. כב' הרב אליהו בירנבוים – יישר כח וכל הכבוד! נתברכת בכישרון מיוחד לנווט בתוך ציבור מורכב. הלוואי ועוד רבנים רבים היו מהלכים בדרך זו ולא מסתגרים להם בתוך גטאותיהם הפיזיים והרוחניים כאחד.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: