תעלומת שושני: הפתרון | יעל לוין 

שנים רבות חלוקות הדעות בדבר זהותו של המלומד החידתי "מר שושני". מחקר מחודש בנושא לאור רשימות גניאולוגיות מעודכנות חושף, ככל הנראה, את האמת על האיש ועל משפחתו

לדמותו האניגמטית של מר שושני התוודעתי באמצעות קריאה בכתביו של אלי ויזל. שושני, הנודע אף בכינויים “חכם שושני“ ו“פרופסור שושני“, היה חכם מסתורי נודד שלפי המשוער נולד בשלהי המאה התשע עשרה בבריסק. מהמחצית השנייה של שנות השלושים של המאה העשרים העביר שיעורים ולימד באופן פרטי במספר מקומות, ובכלל זה בצרפת, בצפון אפריקה ובמדינת ישראל. על תלמידיו הנודעים נמנים בין היתר פרופ‘ אנדרה נהר, פרופ‘ עמנואל לוינס והרב יהודא ליאון אשכנזי (מָנִיטוּ) וייבדלו לחיים –פרופ‘ אלי ויזל ופרופ‘ שלום רוזנברג. בשנות החמישים של המאה העשרים עבר להתגורר במונטווידאו, שם נפטר בכ“ו בטבת תשכ“ח (26 בינואר 1968). בשנים האחרונות ניכרת התעניינות גוברת בדמותו ובהגותו.

החשיפה לדמותו של שושני והתעלומה שסביבה עוררו בי עניין רב, ופתחתי במחקר בנושא. תוצאות מחקרי הביאו אותי למסקנה שישנן ראיות מבוססות לכך ששושני הינו לא אחר מהלל פרלמן שלמד בישיבת הראי“ה קוק ביפו.

 עבר‭ ‬להתגורר‭ ‬בה‭ ‬ובה‭ ‬נפטר‭. ‬מונטווידאו‭, ‬אורוגוואי‭ ‬ צילום‭: ‬שאטרסטוק


עבר‭ ‬להתגורר‭ ‬בה‭ ‬ובה‭ ‬נפטר‭. ‬מונטווידאו‭, ‬אורוגוואי‭ ‬
צילום‭: ‬שאטרסטוק

מכתב הערכה

כתביו של ויזל על שושני מספקים הוכחה ניצחת בדבר הזהות החד–משמעית שבין שושני לפרלמן. אך קודם שנפרוס את הראיה מכתבי ויזל, חיוני לייחד מילים על איגרותיו של הראי“ה קוק לפרלמן. לפי מסמכים המובאים במאמרו של משה נחמני (“אור חדש“, גיליון 15, תשע“א) הגיע פרלמן ארצה בצעירותו ולמד בין היתר בישיבת מאה שערים, וכשהקים הראי“ה את ישיבתו ביפו, בערך בשנים תרס“ט–תר“ע, שלח אליו ראש הישיבה הרב מנחם שלמה ראב תלמידים מישיבתו, ובכללם את פרלמן. פרלמן עזב את הארץ בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה והיגר לארה“ב.

יש בידינו איגרת מיום כ“ו באייר תרע“ה ששלח הראי“ה לפרלמן כמענה למכתב ששיגר אליו האחרון לאחר הגעתו לארה“ב. בו ביום שלח הראי“ה מכתב לרב מאיר ברלין בניו יורק, וממנו אנו למדים מקצת מתוכן איגרתו של פרלמן. הראי“ה ביקש מהרב ברלין לסייע לו, בכותבו כי “מתגרת יד הזמן נדד מני קודש לאמריקה, ומשם נודעתי שהוא מאין מכיר ותומך“. אנו למדים אפוא שפרלמן עזב את הארץ בגין מאורעות השעה, וקיים יסוד מוצק להניח שבדומה ליהודים אחרים הוא נאלץ לעזוב בעקבות פרוץ מלחמת העולם. איגרת נוספת של הראי“ה לשניים מתלמידיו, הלל ומאיר, כמענה למכתב שכתבו במשותף, נושאת את התאריך ו‘ בתשרי עתו“ר. מקובל לזהות את הלל זה עם הלל פרלמן.

בשתי איגרותיו של הראי“ה לפרלמן ובמכתבו לרב ברלין אנו מוצאים כינויים שונים שבהם הוא מכנהו. במכתבו משנת תרע“ה הוא מכנהו: “ידידי החתן היקר, האברך כמדרשו חריף ושנון, נבון בחדרי תורה וחכמה מר הלל פרלמן נ“י“. במכתבו לרב ברלין נוקט הוא לשון דומה: “ידידי החביב החתן הרב החריף ובקי שלם ורב תבונות מר הלל פרלמן נ“י“. לעומת זאת, במכתבו משנת תרע“ו מכנה הראי“ה את הלל בראש האיגרת בכינוי “הרב“: “החתן היקר הרב החו“ב [=החריף ובקי] מוכתר במעלות ומידות יקרות מו“ה הלל נ“י“. במהלך המכתב עצמו הוא קרוי “מר הלל חביבי“.

והנה, ויזל כותב בהספד על שושני שהתפרסם בידיעות אחרונות בשנת 1968 את המשפט הבא: “פעם ראיתי אצלו מכתב שקיבל מהרב קוק ז“ל, שפנה אליו כאל ‘רבי אלופי ומיודעי‘“. ויזל היה תלמידו של שושני בצרפת בשנים 1945–1948, ובין חפציו היה מצוי באותה עת מכתב מהראי“ה. נקודה זו יש בה לדידי הוכחה חד–משמעית בדבר זהותו של שושני כהלל פרלמן. הסיכוי שמדובר באדם אחר שהיה תלמידו של הראי“ה אינו מסתבר.

לצד עדות מכרעת זו, קיים מקום לדון אם המכתב המתואר זהה למכתבו של הראי“ה משנת תרע“ו, או שמדובר במכתב שלא הגיענו. הכינוי “רבי אלופי ומיודעי“ אינו מופיע באיגרת הראי“ה, אך מצוי בה תוכן רעיוני דומה. בספרו של שלמה מלכה בצרפתית “מונסיור שושני“ מובא משמו של ויזל ששושני דיבר רבות על הראי“ה, שכתב לו מכתב ובו כינהו “רבי“. בניסוח זה ויזל אינו מזכיר את הכינויים האחרים שהצמיד לשושני במאמרו בידיעות אחרונות. בכל מקרה, גם אם מדובר באיגרת שבידינו, תיוותר השאלה כיצד ראה ויזל מכתב שבו מוזכר שמו הפרטי של שושני, ואין כאן המקום להרחיב בנקודה זו.

אביו‭ ‬של‭ ‬הלל‭, ‬מנס‭ ‬פרלמן‭ (‬למעלה‭) ‬ואחותו‭, ‬שרה‭ ‬מינץ‭ ‬ באדיבות‭ ‬ארכיון‭ ‬התצלומים‭, ‬
יד‭ ‬ושם‭, ‬ירושלים

אביו‭ ‬של‭ ‬הלל‭, ‬מנס‭ ‬פרלמן‭ (‬למעלה‭) ‬ואחותו‭, ‬שרה‭ ‬מינץ‭ ‬
באדיבות‭ ‬ארכיון‭ ‬התצלומים‭, ‬
יד‭ ‬ושם‭, ‬ירושלים

אחיין נעלם

בדברי ויזל מצויה ראיה נוספת לזהות בין שני האישים. מעיון בכתביו של ויזל מתברר שסמוך לאחר פטירתו של שושני הוא התוודע לזהותו האמיתית כפרלמן, האמין לגישה זו ואימצה לחיקו. מסתבר לפי זה שמי שמציינים ששמו של שושני הוא מרדכי רוזנבאום לא עיינו במכלול כתביו של ויזל, אלא הסתמכו נקודתית על הימצאות שם זה באוטוביוגרפיה שלו, מבלי שעיינו במהות הדברים.

המידע הראשוני בכתובים בעניין הזהות בין שושני לפרלמן מוזכר במרומז במאמרו בצרפתית של ויזל בספרו  Paroles d‘étranger, המקביל למאמרו בידיעות אחרונות משנת 1968. לקראת סוף המאמר מובאת פסקה ובה מוזכר כי חודשים אחדים לאחר פטירת שושני קיבל מכתב מרב שחשף בפניו שהוא שאר בשרו הקרוב ביותר אליו; הוא אחיינו. רב זה ביקש לבקרו, וכשעשה כן חשף בפניו את סודו של שושני. ויזל מציין כי הודות לו בא להכיר את האמת עליו. לדבריו, אותו אחיין השביעו לבל יגלה את זהותו כדי לכבד את רצון דודו.

בקובץ “מונסיור שושני“ מרחיב ויזל את היריעה בעניין אחיין זה. לדבריו, הוא נפגש עמו במשך שעות רבות וזה סיפר על זהותו האמיתית. ויזל מעיר שנכח בדמיון החיצוני שהיה קיים בינו לשושני בהיותו צעיר יותר (עמ‘ 64–66). ויזל מגולל דברים אחדים עליו, ובנקודה מסוימת הוא אומר שאינו בטוח שהוא רשאי למסור פרטים על חייו האישיים. ויזל מציין כי דיבר על שושני עם בני אדם רבים באופן שהוא יודע פרטים רבים עליו, והוא מזכיר מידע כללי כלשהו, לרבות העובדה שנולד בליטא (עמ‘ 15–16). גם כאן הוא מעלה את השאלה האם מותר לו לחשוף את דמותו המסתורית (עמ‘ 214).

אחיינו של שושני מוזכר ב“מונסיור שושני“ בשמו בידי דניאל שנורמן, שכנו במונסי: הרב מאיר מינץ. באותה עת הוא כבר לא היה בין החיים, ושלמה מלכה שוחח עם רעייתו. הרבנית חשפה שהרב מינץ, בן אחותו של פרלמן, שמע על שושני באמצעות בני אדם ששבו ממונטווידאו ודיברו עליו, והוא זיהה מיד שמדובר בדודו האבוד. בין היתר סיפרה הרבנית שמוצא המשפחה מבריסק.

ויזל מציין באוטוביוגרפיה שלו כי יודע הוא את האמת על שושני. גם כאן ויזל מוסר שהוא נולד בליטא ופרטים נוספים אחדים, ומציין שהביע בפני מלכה את דעתו שאין לחשוף את זהותו. מדבריו עולה שהתנגדותו קשורה לרצון שלא לחשוף סודות הנוגעים לאישיותו.

והנה, למרות שמחוור היטב שבשעת כתיבת דבריו ידע ויזל את זהותו האמיתית של שושני, הוא מציין באוטוביוגרפיה שלו ששמו האמיתי היה לכאורה מרדכי רוזנבאום. נראה לומר שכוונת דבריו היא שזה היה השם ששושני מסר לו. ניכר ששם זה מגלה דמיון עם השמות שבהם נודע שושני, מרדכי בן שושן, מרדכי שושני וכיוצא באלה. ויזל גופו מתייחס לשם מרדכי שושני בשיחה ששוכתבה והתפרסמה בקובץ Against Silence. הוא התבטא באמרו ששם זה הוא השם ששושני אמר לו. באורח דומה, אפשר לומר שהשם מרדכי רוזנבאום מקביל למרדכי שושני.

באשר לזיהוי בין שושני לפרלמן יוער שחוקרים שונים סומכים את ידיהם על כך. זו דעתו של פרופ‘ שלום רוזנברג, שהסתמך על דברים ששושני סיפר לו ולפיהם למד בראשית המאה בישיבת הראי“ה ביפו ובהמשך נסע לארה“ב, דמות התואמת את הלל הנזכר באיגרות הראי“ה. זו גם השקפתו של פרופ‘ דוד הנסל, נכדו של לוינס. יצוין שהן רוזנברג והן הנסל קראו לבנם הלל על בסיס הוודאות שיש להם בנוגע לזיהויו של שושני כהלל פרלמן.

תיעוד בגטו

נפנה עתה להוכחות גניאולוגיות לזיהוי שערכנו. נפתח ברב מינץ, אחיינו של פרלמן. הוא נולד בשנת 1923 ועזב את בריסק בגיל 13 כדי ללמוד בישיבות. בפרוץ מלחמת העולם השנייה למד בישיבת מיר. בעקבות סיפוח מיר לברית המועצות והלאמת העיר בשנת 1939 עזבו רבני הישיבה ותלמידיה את המקום והגיעו כפליטים לווילנה, ומשם עברו לתקופת מה לקיידאן. מאיר מינץ נמנה על בחורי הישיבה שהגיעו בהמשך לשנחאי. ביולי 1946 הגיע עם גולי שנחאי לחופי סאן פרנסיסקו, השתקע בלייקווד, שם למד תורה ובהמשך אף לימד. בשנת 1962 עברה המשפחה למונסי, שם עמד הרב מינץ בראש ישיבת “בית תורה“. הוא נפטר בשבת ראש חודש ניסן תשמ“ח, ונטמן בבית העלמין של נציבי פוניבז‘ בבני ברק.

במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם מוזכר מאיר מינץ כמי ששהה בווילנה כפליט. מידע זה מסתמך על רשימת פליטים מפולין שמצאו מקלט במדינות אחרות בשנים 1939–1941, ותעודה זו מתייחסת לתקופת שהותו שם עם ישיבת מיר. באתר יד ושם מצויה תעודה הנוגעת לאשר מינץ, המבוססת על רשימת נרדפים מתוך תיעוד על תשלום המיסים של תושבים מבריסק משנת 1940. אשר נולד בבריסק ב–1897, ובאותה עת שימש מורה. שרה מינץ מוזכרת בתעודה באתר יד ושם כמי שנולדה בבריסק בשנת 1899. ממקורות אחרים ידוע שהיא הייתה אשתו של אשר ליב. שמות הוריה מוזכרים בתור מנס ופייגה, ואלה הם הוריו של הלל פרלמן, כפי שנראה. המידע על שרה מינץ מבוסס על רשימת אסירים בגטו ברסט–ליטובסק (בריסק) מתוך אוסף של בקשות לתעודת זהות שהוכנו בשלהי 1941. ב–15 באוקטובר 1942 הוחל בחיסול הגטאות, היהודים שולחו לברונה גורה ונרצחו, ובודדים בלבד שרדו.

כל אדם מעל גיל 14 שחי בגטו היה מחויב להכין תעודת זהות שכללה את שמו, גילו, שמות הוריו ותאריך לידתו, והוא צולם לצורך הנפקת התעודה. קיימת רשימת אסירים ובנוסף ישנם הטפסים עם הבקשות לתעודת הזהות, והעתקים נמצאים ביד ושם. באתר יד ושם מופיע חלק מהמידע מתוך רשימת האסירים, וארכיון התצלומים הדיגיטלי כולל את הצילומים. מהעובדה שאשר מינץ לא מופיע ברשימת האסירים אפשר להסיק שככל הנראה כבר לא היה בין החיים. ממקורות אחרים ידוע שהיו לאשר ליב ולשרה שלושה ילדים נוספים, שני בנים ובת. באתר יד ושם מצוי תיעוד לגבי אחד הבנים בלבד, יצחק שמופיע ברשימת האסירים ונולד בשנת 1925. ילדים מתחת לגיל 14 לא נכללו ברשימת האסירים, ולכן שני הילדים האחרים לבית מינץ נעדרים מהרשימה.

באתר יד ושם מצויות שתי תעודות על מנס פרלמן (Perelman), אביהם של הלל ושרה. יצוין ששמו היה למעשה מנחם מנס. התעודה האחת היא רשימת נרדפים מתוך רשימת תושבים יהודים שהתגוררו בכתובתו, שהוכנה ביולי 1940, ובה נזכר שנולד בשנת 1866 לאביו דוד ושהיה אלמן. התעודה השנייה שבה מוזכר מנס היא רשימת האסירים בגטו בריסק. אף במסמך זה נזכרת שנת לידתו, וכן שמות  הוריו; דוד ופייגה (וצ“ל: פייגה מלכה). תעודה זו היא בעלת חשיבות משום שבספרו של מלכה מובא משמה של הרבנית מינץ שאביה של שרה נפטר קודם המלחמה, ומהמסמך הנדון עולה שחי עדיין בשלהי 1941.

מעצם העובדה שמנס פרלמן, שרה מינץ ויצחק מינץ כלולים במאגר אסירי הגטו יש בידינו את תצלומיהם. כך אפשר להצביע על דמיון חיצוני בין שושני בתמונתו בצעירותו לבין אחותו בתעודת הזהות, ולשניהם תווי פנים דומים. כן מצוי דמיון כלשהו בין שושני בתמונה הנזכרת לבין אביו בתמונתו בתעודת הזהות. כמובן שעניין הדמיון אין בו כדי להכריע את הכף בעניין הזהות שבין פרלמן לשושני, אבל בהחלט הוא יכול לשמש סניף לראיות אחרות. מידע נוסף על חלק מבני משפחתו של הלל נמצא בהעתקי תעודות במאגרים גניאולוגיים ובתעודות נוספות אחרות.

תעודת לידה ותעודת גיוס

תיאור מקדים של אביו של פרלמן ושל אחותו ומשפחתה היה חיוני כהכנה לתיעוד הנוגע להלל, ובדברינו הבאים נתייחס לשתי תעודות הקשורות בו. התעודה האחת היא תעודת הלידה שלו, ששפת המקור שלה רוסית, והעתקתה מצויה באתר JewishGen. עד כה שאלת מועד לידתו הייתה לוטה בערפל, ועתה היא מתבהרת. מלכה מציין בספרו (עמ‘ 76) ששושני נולד בסוף המאה התשע עשרה או בראשית המאה העשרים, אולם אף אדם שהכירו לא יכול היה לומר גיל מדויק. כן הוא מציין ששושני לא חשף בפני איש את מקום לידתו. הוא מעלה את ההשערה, בהתאם למבטא דיבורו בשפת יידיש, שמוצאו מליטא.

זאב הרוי כותב בפתח מאמרו “שושני על נבואת משה רבנו“ ששושני נולד בבריסק דליטא בשנת 1895 לערך. לדבריו, שנה זו ננקטה על ידו מתוך ההנחה שפרלמן הגיע לארץ כתלמיד צעיר בשנת 1910 או קצת לאחר מכן. והנה, לפי העתק תעודת הלידה של הלל פרלמן הוא נולד ב–9 לינואר 1895. שמות הוריו: מנס ופייגה, ושם סבו מצד אמו הלל. מתברר שהשערתו של הרוי זוכה לאישור במסמך זה. אם בהתאם לתעודת הזהות שהוצאה עבור שושני באוגוסט 1952 על שם מרדכי בן–שושן נזכר שנולד ב–1904, לפי תעודת הלידה המקורית היה מבוגר בתשע שנים.

כאמור, פרלמן הגיע לארה“ב ככל הנראה בשנת 1915 מחמת פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לפי הידוע הוא שהה שם עד שנת 1929. תקופת שהותו בצרפת היא באופן יחסי מרובת תיעוד שבעל פה בידי תלמידיו השונים, אולם יש באמתחתנו ידיעות מועטות הנוגעות להימצאותו בארה“ב.

על רקע זה מעניין במיוחד להזכיר מסמך משנת 1917 שיש לשייך להלל פרלמן. מדובר במסמך רישום לגיוס לצבא ארה“ב במלחמת העולם הראשונה. המלחמה פרצה בשלהי יולי 1914. באפריל 1917 הכריזה ארה“ב מלחמה על גרמניה, וכחלוף שישה שבועות חויב כל גבר שהתגורר בארה“ב ושהיה בגילאי שמונה עשרה עד ארבעים ושמונה להירשם לגיוס. במאגר הרישום לגיוס לצבא ארה“ב מצוי מסמך שמולא בשלב הגיוס הראשון ביוני 1917 ואשר נוגע לאדם בשם הלל פרלמן, עם חתימתו בכתב ידו. אדם זה מוזכר כמי שנולד בירושלים בינואר 1891 והיה רווק. במשבצת של “עיסוק“ מוזכר שהוא רב, ובמשבצת של “מעביד“ נכתב שהוא מקושר לקהילת תפארת ירושלים. הוא מוזכר כאדם נמוך, מוצק, בעל עיניים חומות, שיער כהה וכמי שאינו קירח. הוא התגורר בעיר שבה הגיש את טופס הרישום לגיוס, ג‘רזי סיטי במדינת ניו ג‘רזי. בסופו של דבר פרלמן לא גויס.

התיאור החיצוני במסמך הולם בכלליות את שושני. נקודה נוספת שאפשר להצביע עליה היא שבהתאם למסמך, בהיותו צעיר לימים, טרם היה קירח. שנת לידתו במסמך שונה בשנים אחדות מגילו בתעודת הלידה אם כי חודש לידתו זהה. נהוג היה בקרב מהגרים יהודים להעלות או להוריד את הגיל בהתאם לשיקולי פרנסה או גיוס, ואין זה חריג באותה התקופה. פחות מסתבר שהוא לא ידע את גילו האמיתי, ומכל מקום נקודה זו נותרת עלומה במקצת.

נולד בכל מקום

במסמך הרישום לגיוס מצהיר פרלמן שנולד בירושלים. בהקשר זה יצוין כי מלכה תוהה בספרו  אם שושני נולד בליטא, או שמא בגליציה, בפולין, בפרס, במרוקו או בישראל. יש במסמך הגיוס שהצגנו סיוע לדבריו של מלכה בדבר האפשרות התיאורטית למצער שפרלמן טען שנולד בירושלים. בהקשר זה חיוני להזכיר שויזל במאמרו הראשון בידיעות אחרונות משנת 1964 ייחד מילים לכך ששושני היה טוען שנולד במקומות שונים: “יכול היה לומר שהוא בא מארץ המשתרעת בין מאראקש ווילנה, בין קישינוב וצפת, כלכותה ורומא. זה היה תלוי במצב רוחו“. ויזל אינו מציין ששושני נהג לומר שנולד בירושלים, אם כי מדבריו נראה לומר שהוא דיבר בהווה, ולא כלל בפועל את כל המקומות שלגביהם טען שושני שבהם נולד.

נקודה משמעותית הקשורה למסמך הגיוס היא שפרלמן הותיר ריק את המשבצות בטופס הנוגעות לבני משפחה. בהקשר זה יצוין שמצאתי שני בני אדם שנשאו את השם הלל פרלמן וחיו בארה“ב באותה התקופה. אחד האנשים נולד בשנת 1868, התגורר בעיר ניו הייבן במדינת קונטיקט ונפטר שם בשנת 1951. שם אביו היה אריה הלוי. אדם נוסף בשם זלמן–הלל פרלמן הגיע לארה“ב בשנת 1914 בהיותו בן 18, ומוצאו מרוסיה. לא עלה בידי למצוא מסמכים נוספים הקשורים אליו. מכל מקום, העובדה שלא ניתן לשייך את מסמך הרישום לגיוס לצבא ארה“ב הנדון לאדם אחר כלשהו הנושא את השם הלל פרלמן מחזקת את הראייה שהוא מוסב על הלל, תלמיד הראי“ה.

*

יעל לוין היא בעלת תואר דוקטור לפילוסופיה מהמחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר–אילן

פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון, ה' תשרי תשע"ו, 18.9.2015

מודעות פרסומת

פורסמה ב-18 בספטמבר 2015, ב-גיליון וילך תשע"ו - 945 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. 35 תגובות.

  1. מה עם קרדיט למשה נחמני, תכל'ס כל ה"מחקר" שלך בנוי על המחקר שלו. את רק נברת במסמכים כדי לאשש את שהוא מצא בעצמו בצורה חותכת.

  2. תשובה לשלום אפ,
    תחילה, זה דורש תעוזה רבה וחוצפה מאין כמותה לכתוב אליי בצורה כזו, ולהאשים אותי האשמה חסרת בסיס מבלי שאתה מתמצא בחומר ובנושא. אני לא יודעת אם יש אפשרות לחזור בתשובה על האשמה חסרת שחר.
    ובמיוחד צר לי שאתה בא בהאשמות חסרות שחר לפני יום כיפור.
    עם כל הכבוד, משה נחמני מוזכר במאמרי. לא ראית? שנית, הזיהוי בין שושני לפרלמן מוזכר קודם לכן בחומר בצרפתית ובאנגלית. כנראה שאינך מודע לזה.
    בנוסף, נחמני עשה עבודה חשובה. יחד עם זאת, מוזכר אצלו שאחותו של הלל פרלמן נפטרה בניו יורק. זה מסתמך על מה שמובא בספרו של מלכה. אולם זו טעות. לא משנה איך הטעות נוצרה. המחקר שלי כמובן מפריך את הטעות הזאת.
    עם כל הכבוד, עד כה איש לא הגיע לתעודת הלידה של הלל פרלמן ולשאר המידע על קרובי המשפחה.
    בנוסף, פרופ' שלום רוזנברג שהיה מקורב אליו ועוד אנשים ידעו ויודעים בוודאות על הזיהוי. כפי שהראיתי, פרופ' אלי ויזל מכיר את הזיהוי. אז מה שכתבתי הוא הסדר הנכון. משה נחמני הביא את הדברים לקורא העברי הרבה אחרי שההשערה הועלתה בשפות אחרות. ועם כל הכבוד, עד כה כולם מגששים באפלה, וכולם כתבו שאינם יודעים את מועד הולדתו המדויק וכו'. ואיש לא ידע לומר בוודאות את הפרטים שהבאתי.
    חוץ מזה, אני דווקא בקשר עם משה נחמני, והוא לא אמר לי דבר מכל מה שכתבת.
    אני מקווה שסתמתי את הגולל על הטענות חסרות השחר שלך. וראוי שתתנצל.

  3. אכן מאמר מרתק ועבודה יפה, גם בעיני מישהוא שעסק בנושא כמה שנים כדי לחבר את הספר ״ Monsieur Chouchani" ולא ״Monseigneur Chouchani". אם מוציא לאור מעוניין לתרגם את הספר, אנה ״מר שושני״ ולא ״ מונסניור״. שמעתי הרבה דברים על שושני, אבל אף אחד לא אמר לי שהוא השתייך לאצולה הצרפתית. אבל מי יודע…

  4. לשלמה מלכה,
    תודה רבה על הערתך.
    עשיתי תעתיק עברי של שם הספר בצרפתית, והתעתיק הוא נכון – "מונסיור שושני", זה לא היה "מונסניור".

  5. "רבן שמעון בן גמליאל אומר אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הם זכרונם" [ירושלמי שקלים ב' ה']

  6. אני אכן מצטער שנפגעת, אמנם אני עדיין בדעתי כי עבודתו של משה נחמני הייתה בלעדית.
    אכן שמו של מר שושני עוד היה ידוע מדברי אלי ויזל ושלום רוזנברג, אמנם הזיהוי שחשף את ההיסטוריה של שושני, ובעצם את הרקע של דמותו – היה של נחמני. מי שזיהה אותו כתלמיד של הרב קוק ובוגר של עולם הישיבות (ובתחקיר של נחמני מובאים פרטים מעניינים נוספים בעניין), היה דווקא הוא. ולכן, במחילה, אינני מה צורך יש בהוכחות הנייירת. אכן במחשבה שנייה, נתתי דעתי על כך שעשית עבודה קשה, ולכן אולי לא הייתי צריך לכתוב כך, ועל כן אני מבקש את מחילתך.
    שלום

  7. בס"ד י"ב בתשרי ע"ו

    החומר החשוב שבמאמר זה, מסייע לנו בבירור שורשיו של ר' הלל פרלמן, תלמידו של הראי"ה קוק ביפו, שהיגר לארה"ב. תלמיד חכם חשוב שיש עניין לדעת את קורות חייו מעבר לשאלה אם הוא 'החכם שושני' או לאו.

    מהחומר שנאסף במאמר הוכח שר' הלל פרלמן הוא דודו של הרב מאיר מינץ מניו-יורק. אך כפי שמתברר, הרב מינץ לא היה בקשר עם 'החכם שושני' בחייו, אלא שיער על פי מה ששמע על 'החכם שושני', שהוא דודו האבוד, ר' הלל פרלמן, והשערתו נתקבלה על ידי פרופ' אלי ויזל נ"י.

    והנה, אם קבלה היא נקבל, ואם לדין יש כמה תשובות, יותר נכון 'שאלות': (א) מפני מה שינה את שמו מ'הלל' ל'מרדכי'? (ב) מפני מה בחר בשם המשפחה 'שושני', 'בן-שושן', 'רוזנבאום'. הרי אימו היתה 'פייגא' לא 'רייזל'? (ג) אמת ש'החכם שושני' כר' הלל פרלמן קיבלו איגרות מהראי"ה, אך לחכם שושני קרא הראי"ה 'רבי אלופי ומיודעי', מה שלא מצאנו אצל ר' הלל פרלמן. (ד) 'החכם שושני' סיפר לתלמידו פרופ' שלום רוזנברג שלמד בישיבתו ביפו, אך הרי לא רק ר' הלל פרלמן למד אצלו ביפו? למשל יש גם 'ר' מאיר' חבירו של ר' הלל פרלמן, שלשניהם כתב הראי"ה את איגרתו.

    לפיכך הייתי ממליץ בפני החוקרים לפתוח בנושא מחקרי שהוא חשוב כשלעצמו, 'תלמידיו של הראי"ה קוק שהיגרו לארה"ב' – נושא זה קובע ברכה לעצמו, הן בחקר תורתו והשפעתו של הראי"ה, והן בחקר תולדות יהדות ארה"ב, ראויים תלמידי הראי"ה שגלו לארה"ב והאירו את פני היהדות שם, למחקר מקיף.

    מה יודעים אנחנו על הרב ישראל פורת, תלמידו של הראי"ה שפעל בארה"ב, והוא ודאי לא 'החכם שושני', אך 'ריבה וקיבץ פעלים לתורה' במקומו, וראויות תולדותיו להעשיר את ידיעותינו.

    וכשיהיה לפני עולם המחקר המידע המקיף על תלמידי הראי"ה שפעלו בארה"ב – אולי נקבל ידיעות נוספות גם לגבי 'החכם שושני'. וכן לאידך גיסא. פירסום כתביו של 'החכם שושני', שתלמידו פרופ' שלום רוזנברג שוקד עליהן, יוסיף לנו ידע רב על מקורות יניקתו ועל קשריו עם הוגים בני דורו.

    זה הכלל: כל מידע חדש הנדלה מנבכי הארכיונים ומתווסף ל'אוצר הידע הכללי', הוא בעל ערך רב כשלעצמו, וגם פותח 'קצוות חוט' לנושאים אחרים, שלא חשבנו עליהם.

    בברכה, ש.צ. לוינגר

    • מה שהבנתי (בפיסקה השניה) שהרב מאיר מינץ לא היה בקשר עם דודו ר' הלל פרלמן בחייו, מתברר לפי מה שכתבה ד"ר יעל לוין (בתגובתה אליי) כטעות. מתברר שאכן היה קשר בין הרב מינץ לדודו בחייו, והזיהוי בין ר' הלל פרלמן ל'חכם שושני' נסמך על עדות, ויצא מגדר השערה.

      אני עדיין ממליץ להוסיף ולחפש חומר על פעילות תלמידי הראי"ה קוק בארה"ב, הן לתועלת חקר תורתו והשפעתו של הראי"ה, והן לתועלת חקר יהדות ארה"ב. למשל על פעילותו של ר' הלל בתקופת שהותו בארה"ב. אולי יימצא משהו בחומר על הקהילות בניו-ג'רזי או בסביבתה, או בכתביהם של רבנים מחוגו של הראי"ה בארה"ב, כר' ישראל פורת או ר' חיים הירשנזון. יש להניח שאדם ברמתו של ר' הלל פרלמן השאיר חותם בסביבה בה חי ופעל יותר מעשר שנים.

      וכפי שלימדנו 'החכם שושני': יש ערך עצמי בהעלאת השאלות!

      בברכה, ש.צ. לוינגר

  8. לכבוד ש"צ לוינגר,
    יש מה להשיב על קושיותיך, ועיקרו של דבר – כל הקושיות שלך בטלות, כי הן נובעות מחוסר הכרת החומר בנושא.
    נקודה משמעותית אמנם היא שהרב מאיר מינץ כן היה בקשר עם שושני-פרלמן בחייו. הם דיברו בטלפון והם התכתבו. זה גם על פי הנאמר בספרו של שלמה מלכה וגם על פי עדויות אישיות ששמעתי. חבל לכתוב משהו שהוא לא בדוק ולא נכון. וכך בנית לעצמך מצע, שאני אמשיך ואפריך קושיות שצריך לומר עליהן שאין בהן ממש, והן בטלות. לפיכך הערתך ופקפוקך בעניין הזה מופרכות.
    ועתה אני מתייחסת לשורת השאלות שהעלית.
    א. שושני שינה את שמו למרדכי בן שושן משום שהוא היה חסר תעודת זהות, והוא הצטרך תעודת זהות על מנת לנסוע, וסידרו לו תעודת זהות מזויפת על שמו של אדם בשם הזה.
    ב. אמו של שושני הייתה פייגה מלכה אולם היא נפטרה בהיותו צעיר. ומה שכתבת לא קשור. כאמור, הוא קיבל תעודת זהות מוכנה.
    ג. אלי ויזל הוא שכינה את שושני במאמר ההספד שלו "רבי אלופי ומיודעי". לעומת זאת, בספרו של מלכה הוא כינהו "רבי" בלבד. יש מקום לומר שאלי ויזל לא דייק בתחילה, אלא מסר נוסח שגור. מדובר במכתבו של הראי"ה להלל פרלמן שיש בידינו העתק או אולי בתשובה אחרת שלא הגיעה אלינו.
    ד. קורות חייו של ר' מאיר בארה"ב בהמשך הזמן ידועות. והן התפרסמו במאמר בפני עצמו. לפיכך אין יסוד כלשהו להשערתך שאולי שושני הוא אותו תלמיד מאיר.
    הכרות עם החומר הייתה מונעת להעלות את כל ההערות הללו כולם שאין בהן ממש, אין בהן כלום. זה נובע מחוסר הכרת החומר. צר לי על שורת הקושיות הללו אין בהן ממש.

  9. לשלום אפ,
    לא מפיך אני חיה מבחינת חלוקת ציונים. משה נחמני עשה עבודה חשובה מאוד. הזכרתיו במאמרי ולא פעם דסקסנו עניינים הקשורים להלל פרלמן. יחד עם זאת, הזיהוי בין שושני להלל פרלמן תלמידו של הראי"ה נודע קודם לכן. פרלמן-שושני נהג לדבר רבות עם אלי ויזל על הראי"ה, כפי שהזכרתי במאמר. ויחד עם זאת, החומר במאמרי הוא פורץ דרך. וכאמור, מתברר לפי דברים שכתבת שאינך מכיר את כל החומר בנושא, וכמו כן, החומר המובא במאמרי הוא חלק בלבד ממחקר רחב יותר. לא מפיך אני חיה מבחינת חלוקת ציונים. כשמומחה בתחום כמו שלמה מלכה שהקדיש כמה שנים לחקר שושני ופרסם עליו ספר, שיבח כאן את מאמרי. מציעה לך מכאן והלאה לחשוב הרבה פעמים באופן כללי לפני שאתה מתחיל לבקר אדם כלשהו בלשון קשה, בין לפני יום כיפור ובין בכל יום. מה היה הראי"ה אומר על כך.

  10. מאמר נפלא, יישר כח ליעל לוין.
    ראוי לציין לשבח גם מיכאל גרינשפן הי"ו על עבודתו המאומצת במסירות נפש ובהשקעה עצומה לחשיפת תולדותיו של מר שושני, הלא הוא ר' הלל פרלמן, שאכן תקוותו של הראי"ה התקיימה בו (גם אם בלבושים מפתיעים).
    ברצוני להעיר מספר הערות:
    א. לגבי שנת לידתו של פרלמן – היא יכולה לקבל אימוץ נוסף לפי ידיעת שנת לידתו של החברותא שלו מיכל קיבלביץ, המוזכר במאמריי. ועוד חזון למועד בכתבה נוספת שתתפרסם בקרוב. וכבר במאמרי הנחתי ששנת לידתו היא 1895.
    ב. מכיוון שהוא למד בישיבת מאה שערים, יתכן מאוד למצוא את שמו בפנקסים שהדפיסה הישיבה מדי שנה ובהם שמות התלמידים. עברתי על אחד כזה אך לא מצאתי. אני ממליץ לעיין בכל אלו שנדפסו קודם שנת תר"ע, בה עבר לישיבה ביפו. כן יש רשימות הקשורות לישיבת מאה שערים, הנמצאים עדיין בכת"י ושמורים בספריות שונות בארץ. בחלקן עיינתי ואכן מצאתי אזכורים לשם פרלמן, ללא ציון שם פרטי. ויש עוד מקום נרחב לחקור בכיוון זה.
    ג. שוב אנו רואים את הערך של המסורת שבע"פ, אשר (במפתיע, או שלא) היא רק לאחר עשרות שנים מקבלת חיזוק ואישור מתוך המסמכים הכתובים. כלומר, בעיניי ההוכחות הנפלאות והחשובות שהציגה לוין ערכם הוא גם בכך שהם מלמדות אותנו עד כמה לא בהכרח צריך הוכחות כתובות, אם ישנה מסורת מוצקה שאין כל סיבה לפרוך אותה, או דברים שנמסרו בע"פ בפני עדים שונים. אנו מכירים סוגיות היסטוריות שונות בהן החוקרים נהגו לפקפק במסורות שעברו מאב לבן, ולאחר עשרות או מאות שנים התגלו מסמכים המאששים את המסורות, שלא היתה כל סיבה הגיונית להטיל בהן ספק מלבד "לא ראינו לכך תיעוד". וכך גם במקרה שלפנינו.
    ד. לסיכום המחקר ההיסטורי והבלשי סביב דמותו של שושני-פרלמן: ישיבתו המופלאה והחדשנית של הראי"ה ביפו היוותה חממה לגדולי העילויים והגאונים באותה תקופה. מכל ישיבה בירושלים נשלחו התלמידים המצוינים ביותר, וכן מהישיבות הגדולות בחו"ל נשלחו תלמידים גאונים כנציגים, אל הישיבה ביפו. מתוך הבנת גדלותם של התלמידים, אנו למדים על גדלותו של המורה ושל החזון המיוחד שעמד בבסיס הישיבה, כפי המבואר במאמרי 'שעריה נעולים' המצוי ברשת.
    ושוב תודה ליעל על מחקרה!
    כדאי לצפות בסרטון שהעלה בימים האחרונים גרינשפן, ובו זכרונות מהרב אביחיל זצ"ל על שושני:

  11. משה נחמני,
    יישר כח.

  12. לגבי הסרט עם הרב אביחיל, הוא חוזר על מה שאנשים אמרו שכביכול אמרו ששושני נולד במרוקו ולמד בישיבות ליטאיות. אולם אין לך בסיס במציאות. הוא, שושני-פרלמן נולד בבריסק, ואמנם למד בישיבות ליטאיות עד שעלה לארץ ישראל והפך לתלמידו של הראי"ה.

  13. כל זה נחמד מאוד, אבל האם נותרה ממר שושני איזו אמירה מחודשת וממשית? מהלכים משמעותיים מעבר לגילויי ההערצה ופירורי התורות פה ושם? אם כן אנא האירו את עיניי למען נהלל דבר, לצערי עד היום לא מצאתי דבר. ואם לא, זו התעלומה האמיתית בעיניי, איך כל תורתו נגוזה בערפל הסגידה

  14. בעצם השאלה שלי צנועה ביותר, לא צריך משמעותי או מחודש או ממשי, די לי ברעיונות כתובים שיאפשרו להעריך את תורתו. כלומר, רעיונות מפותחים, סיכומי דרשות, ולא רק דיבורים אודות גאונותו הבלתי נתפסת, כי זה לא מותיר כלום בסופו של דבר, לדעתי. או כמעט כלום

  15. תודה רבה על המאמר.
    מר שושני היה נשוי? למה הרב קוק קרא לו החתן?

  16. הלל, שושני-פרלמן לא היה נשוי. לגבי המונח "חתן", יש הסוברים שזה כינוי כללי באותו הזמן ויש גם מי שהעלה את ההשערה שהיה מאורס וכלתו נפטרה.

  17. לשימי,
    מציעה לך לעיין בדיון שמתקיים בפורום באתר otzar.org על שושני-פרלמן

    • זה דיון חביב, אך אפשר לסכם ולומר שכרגע , אכן אין בנמצא כתבים או ראיות ישירות של ממש לגאונותו , אלא רק סיפורים אודות

    • בכל אופן תודה על ההפניה, גם לראות את הדיוקן שלו זה נחמד ומלמד

      • לשימי המבקשת לדעת מה חדשני במשנתו של שושני. ובכן על רגל אחת.
        אותי עניינה במיוחד העובדה שעמנואל לוינס, אחד הפילוסופים הגדולים, יהודי צרפתי, העריץ ושיבח את שושני. הוא למד אצלו כמה שנים והוא תמיד אמר שהוא נתן לו שיטה איך ללמוד. ומה השיטה הזו? שושני תמיד אמר שהתורה היא הספר המיוחד של עם ישראל, ושהתלמוד הוה התרומה האוניברסלית. אם ברצונך לדעת מה היה מיוחד בשושני, תקראי לוינס.

        • למען האמת, גדולתו של לוינס כפילוסוף אינה ברורה לי, בלשון המעוה, אבל אפילו לו יהי כן, ודאי שהקריאות התלמודיות שלו חיבות אך אינן מלמדות על גאונות פנומנלית בתלמוד. ךגי האוניברסליות, זו לרוב לא משכנעת לדעתי. אבל המה, גם אני נופל לסיסמאות. מכל מקום אני מקווה שיש מעבר ללוינסץ בוא נאמר זאת כך, ויעויין באותו פורום שישנם נוספים הנמצאים בדעה זהה לשלי

        • ומכל מקום, האם האוניברסליות של התלמוד היא היא השיטה של שושני? אם כן אשמח להבין יותר למה הכוונה, האם זו צורה של לימוד מסוים. ומכל מקום לא מצינושמעריצי שושני תפסו זאת כך, כלומר בכל אופן הם סוברים שהיה עוד משהו. ומהו אותו עוד?

  18. יעקב יוסף גולדברג

    שאלה לד"ר לוין: אני מקווה שהבנתי נכון את הפיסקה האחרונה במאמרך, שבנוסף להלל פרלמן-שושני מצאת עוד שני אנשים בארה"ב כעלי אותו שם, אחד מהם הלל בן אריה הלוי.
    האם המחקר שלך מכיל עדות כל שהיא על היות הלל פרלמן-שושני כהן, לוי, או ישראל?

    תודה עבור מאמרך, ותודה מראש עבור התשובה.

  19. עולה השאלה מדוע החביא מר שושני את זהותו? מה גרם לו לבושה הגדולה? השערה אחת אפשרית שאני יכול לחשוב עליה היא שהיה הומוסקסואל. אחת נוספת היא שנולד ממזר, אולי לאבא גוי. האם יש מידע כלשהו בנושא זה?

    • ואולי היה עניו

      ליובל – שלום רב,

      ואולי היה שושני עניו או צדיק נסתר, שלא רצה להתפרסם?

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      וחוצמיזה, אם נבוא לחשוד בכל מי שמסתיר את זהותו, ניאלץ לחשוד בחלק ניכר ממגיבי 'אתרא הדין'… 🙂

  20. לגבי כיסוי זהותו והחבאתה, כפי שהראיתי במאמר המובא לעיל הוא גם לא זיהה את הוריו ולא הזכירם במסמך שמילא לצורכי גיוס בארה"ב הרבה יותר מוקדם מאשר סוף מלחמת העולם השנייה שאז לערך יצר לעצמו זהות חדשה. אביו היה בלא ספק יהודי, ולכן אין בסיס להשערה שנולד ממזר. ראה במאמר לעיל. לגבי השערה נוספת שהעלית, אין ידיעה מעבר לעובדה שהוא לא נישא. לא הייתי מגיעה למסקנות בלא בסיס. אולי העובדה שלא נישא הייתה קשור לאישיותו – הוא היה אדם שפעל לבדו והיה לו יצר נדודים. אלה לא נסיבות שמתאימות לנישואין, בוודאי לא באותה התקופה. לגבי הוריו, יכול להיות שהיו חילוקי דעות כלשהם בינו לבין אביו, ולכן התרחק מהם. אבל יכול גם להיות שעזב את ביתו בגיל צעיר ובא לארץ מטעמים אידיאולוגיים – הוא שאף להגיע לארץ הקודש וללמוד תורה בה. יש עדויות בהמשך לגבי אהבתו לארץ. שינוי הזהות גם היה עשוי להיות קשור לעניינים נוספים שאיננו יודעים עליהם. יש אומרים שהפסיד כסף במפולת, ולכן עזב את ארה"ב ואולי חשש מהשלטונות.

    • יעקב יוסף גולגברג, פרופ' אמריטוס

      כתלמידו של מר שושני ז"ל מגיל 10 עד גיל 16
      יומיים בשבוע ס"ך כ 7 שעות שבועיות בבית הוריי , בא לי להקיא מהתעסקות החולנית השפלה הזאות שמתאימה למדייה הסובבים אותנו.
      על מה זהותו עולה בעניין הציבור על פעילותו, על הוראתו, של אדם הנפלא הזה?

      מה המתעסקים הללו בזהותו יודעים על הלכות עליה לתורה של תלמיד חכם שבכל השנים לא הלבין את פני של ילד טקן ובור ולו פעם אחת?

  21. אני מסכימה לחלוטין. קודם כול מדובר באדם בשם ,יובל, שלא הכיר את הנושא ובא כנראה לקנטר. אני כותבת עתה לאתר כדי שיורידו את דבריו.

  22. יוסף רטושניק

    שמי יוסף רותם.
    בשנת 1957 עברנו מגת רמון (ליד פתח תקווה) לפתח תקווה לרחוב הרצל -מרחק בתים בודדים מישיבת לומזה.
    באותה תקופה הייתי ילד בן שבע לקראת שמונה.
    באחד הימים כששיחקנו במגרש מול הבית עבר אדם,לבוש די ברישול עם איזה כובע לראשו.
    בידו,מתחת לבית השחי,החזיק בתיק,שרצועת עור עוטפת את התיק.
    הוא התקרב אלינו (אז הייתי חילוני) והתחיל לדבר איתנו דברי תורה.
    הדבר נחרט לנצח בראשי. הוא דיבר על חופני ופנחס בני עלי (אז לא ידעתי דבר).
    למה הדבר נחרט בראשי:-כאשר דיבר האיש על חופני הוא הדגים לנו,הילדים, עם ידו כיצד חופני בא מ-"חופן".
    הוא שאל אותנו לשמות שלנו .ושאלנו בחזרה מה שמו ואז אמר "הלל"
    לא ידענו כלום על הלל ואז הוא הסביר לנו קצת על הלל ושמאי.
    האיש ביקש מאתנו להגיע לקן של בני עקיבא,אבל אז היינו "אדומים" (מפאי והשומר הצעיר)
    היו לנו עוד מספר פגישות ברחובות הרצל ושפירא בפתח תקווה.
    אנו החלטנו לקרא לאיש רבי עקיבא בגלל דברי התורה.
    ואז הוא נעלם ולא פגשנו אותו יותר.
    לפני כשבוע,סיפרתי לרעייתי על הדבר הזה .והדבר נשכח.
    הוכיתי בתדהמה כאשר קראתי "בקרוב אליך",שהבאתי מבית הכנסת (פרשת אחרי מות קדושים)על האדם.
    זה אותו אדם שפגשנו בפתח תקווה לפני עשרות שנים.

  23. מדהים. זיהית את התמונה אני מעריכה. ויש עוד כמה תמונות. יחד עם זאת, אני חייבת לומר שבשנת 1957 הוא היה כבר בארגנטינה, לכן לדעתי המקרה התרחש קודם.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: