הנביאים דורשים צדק חברתי | יעל שמש

ספרו של שמואל ורגון חושף את האקטואליות הרבה של דברי הנבואה לימינו. מבחר מאמרים בהיסטוריה נבואית 

ארצות המקראבארצות המקרא

מחקרים בנבואה, בהיסטוריה ובהיסטוריה נבואית

שמואל ורגון

אוניברסיטת בר אילן, תשע"ה, 450 עמודים

ערב פסח תשע"ה התקיים בישיבת הר עציון ובמכללת הרצוג דיון הלכתי טעון סביב שאלת חידוש הקרבנות. בין הטוענים שקרבנות מן החי ישובו להתקיים בעתיד – הרב יעקב מדן והרב דן בארי. בין השוללים – הרב אמנון בזק והרב יהודה גלעד. אלה גם אלה הציגו מקורות מאוקיינוס היהדות כדי לאשש את עמדתם.

נזכרתי בכך כאשר קראתי בספרו של שמואל ורגון, פרופסור אמריטוס מן המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר–אילן, מאחר שורגון מנתח בין השאר את דברי הנביא ישעיהו: "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה' שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי" (בפרק "הרקע ההיסטורי והמשמעות של ישעיה א, י–י"ז“) וכן את דברי הנביא מיכה: "בַּמָּה אֲקַדֵּם ה' אִכַּף לֵא–לֹהֵי מָרוֹם? הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה? הֲיִרְצֶה ה' בְּאַלְפֵי אֵילִים בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן? הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי? הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱ–לֹהֶיךָ" (בפרק "הריב עם תושבי יהודה בימי אחז [מיכה ו 1–8])".

מן הפתיח הזה ניתן ללמוד מעט על אופיו של הספר שלפנינו, שהוא בבחינת "ועת כנוס אבנים", כעדות מחברו, בפתח הדבר. בספר מכונסים עשרים מאמרים שכתב ורגון ושפורסמו בבמות שונות החל משנות השבעים של המאה העשרים וכלה בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת. פרקי הספר עברו עדכון והאחדה בידי פרופ' מיכאל אביעוז, לשעבר תלמיד תלמידו של פרופ' ורגון וכיום עמית.

פרקי הספר מחולקים לשלושה מדורים. המדור הראשון כולל תשעה פרקים העוסקים בספר ישעיהו. השני – עיונים בשאר ספרי המקרא – כולל אף הוא תשעה פרקים: חמישה פרקים עוסקים בנבואות מיכה (נושא שעליו כתב המחבר את עבודת הדוקטור שלו ואף פרסם עליו ספר), שני פרקים עוסקים בספר שמואל (רדיפות שאול אחרי דוד ומוטיב העיוורים והפיסחים בספר שמואל, פרק שבו מראה ורגון שדוד המלך סלד מבעלי מום), מאמר אחד עוסק בספר מלכים (המשא ומתן והברית בין ישראל לארם) ומאמר נוסף על גמולו של ירא ה' בתהלים קכח. המדור האחרון כולל שני פרקים שעניינם הוא ההיסטוריה וההיסטוריוגרפיה – אשקלון בימי המקרא ומורשת המקראית. לספר נוספו מפתחות המועילים למשתמש בו.

כללית, המאפיין את דרכו של ורגון בניתוח היחידות הנבואיות שבספר ישעיהו ובספר מיכה הוא תיחום הנבואה, כלומר מציאת נקודת ההתחלה והסוף שלה, כשורגון נוטה לחלוקה ליחידות נבואיות קטנות בהיקפן; חשיפת מבנה הנבואה והאמצעים הרטוריים שבה וכן חשיפת הרקע ההיסטורי והחברתי שלה.

יוצא‭ ‬נגד‭ ‬מנהיגי‭ ‬העם‭ ‬על‭ ‬הפגיעה‭ ‬במעמדות‭ ‬החלשים‭.‬הנביא‭ ‬מיכה‭ ‬
בציור‭ ‬של‭ ‬ג‭'‬יימס‭ ‬טיסו ‭, ‬1900

יוצא‭ ‬נגד‭ ‬מנהיגי‭ ‬העם‭ ‬על‭ ‬הפגיעה‭ ‬במעמדות‭ ‬החלשים‭.‬הנביא‭ ‬מיכה‭ ‬
בציור‭ ‬של‭ ‬ג‭'‬יימס‭ ‬טיסו, ‭1900

הצנע לכת

הספר מומלץ לחוקרי מקרא ובוודאי למי שעוסק בספרות הנבואה, אך גם הקוראים המשכילים, חובבי התנ"ך, ימצאו בו עניין ומן הסתם יתפעלו מהאקטואליות של דברי נבואה שונים, כגון הדרישה לצדק חברתי העולה הן בדברי ישעיהו הן בדברי מיכה. יתרה מזאת, לעתים מצביע המחבר על מתח בין תפיסות מנוגדות המצויות במקרא בנוגע להערכת אותה תקופה, אותו אדם ואותן פעולות.

שתי התופעות  – דרישה לצדק חברתי לצד מתח בין דברי הנבואה ובין מקום אחר במקרא – חברו בנבואה שהוזכרה לעיל, בישעיהו פרק א – הנבואה שבה מוכיח ה' את העם על זבחיו הרבים. ורגון, כדרכו, מחפש אחר הרקע ההיסטורי והחברתי של הנבואה. הוא מגיע למסקנה שהיא נאמרה בימי חזקיהו, ימים שהתאפיינו בטיהור הפולחן מיסודות אליליים, בחידוש הפולחן בבית המקדש ובהקרבת קרבנות לרוב (דה"ב כט–לא), כמו גם בתנופת בנייה מרשימה (מל"ב כ; דה"ב לב).

ורגון מראה הקבלות לשוניות משכנעות בין לשון נבואת ישעיהו ובין לשון הספרות ההיסטוריוגרפית המפארת את חידוש הפולחן בידי חזקיהו. אם כך, למה זה יצא קצף ה' על העם לפי נבואת ישעיהו? מסביר ורגון כי ישעיהו, כמו גם בן דורו מיכה, יוצא נגד מנהיגי העם על הפגיעה במעמדות החלשים. מפעלי הבנייה של חזקיהו "הצריכו תקנות להפקעת בתים ושדות או להחרמתם לצורכי בניין החומה ולצורכי ממלכה אחרים, ונזקקו לכוח אדם רב […] המנהיגים יצרו מערכת משפט המאפשרת להפקיע את רכושם של החלשים בחברה, אך בד בבד עם עיוות דין חמור זה, הרבו אותם מנהיגים בטקסים שונים של עבודת ה'" (עמ' 25–26).

ורגון חושף ניגוד מרתק בין תפיסת הספרות ההיסטוריוגרפית שבספרי מלכים ודברי הימים, המשבחת את חזקיהו על מפעלי הבנייה שלו ועל תיקוני הדת וחידוש הפולחן, ובין התפיסה שבאה לידי ביטוי בנבואת ישעיהו, המגנה את ההתמקדות בעבודת הזבחים ומטעימה שעיקר הדרישה האלוהית מן האדם היא הצדק החברתי.

כינויי הקניין "זבחיכם", "חדשיכם", "מועדיכם" מגלים את הניכור שחש ה' כלפי עבודת הפולחן של בני עמו, כל זמן שהשכבות החלשות נאנקות תחת העול. ישעיהו מציג את החברה היהודאית כחברה סדומית ודורש מבני יהודה: "רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי חִדְלוּ הָרֵעַ. לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה". דברים דומים עולים מנבואת מיכה, שאף היא מבטאת כאמור לעיל מאיסה בקרבנות: "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱ–לֹהֶיךָ".

ארשה לעצמי לסיים בנימה אישית: כתלמידה וכעמיתה של פרופ' שמואל ורגון, המוקירה אותו ואת פועלו עד מאוד, נראה לי שדברים אלה של מיכה, שאותם מנתח ורגון בספרו, יפים כדי לתאר את אישיותו ואת דרכו של שמואל ורגון עצמו.

ד"ר יעל שמש היא מרצה במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בראילן

פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון, ט"ו אב תשע"ה, 31.7.2015

מודעות פרסומת

פורסמה ב-31 ביולי 2015, ב-גיליון ואתחנן תשע"ה - 938 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: