במרכז בית הכנסת | אליהו בירנבוים

טקסי בת המצווה באיטליה הם העדות הראשונה לחגיגה שהפכה מרכזית בדורות האחרונים. כן, בשבת זורקים גם עליהן סוכריות

לאחר סיום תפילת מוסף בשבת, הכלה צעדה שלובת זרוע לצד אביה מעזרת הנשים למרכז עזרת הגברים ונעמדה ליד ארון הקודש. ארון הקודש נפתח והכלה החלה לקרוא את פסוקי שמע ישראל ואשת חיל. לאחר הקריאה רב הקהילה כיסה אותה בטליתו ובירך אותה בברכת הבנים ובברכה מיוחדת לכלה.

אלא שאין מדובר בטקס חופה אלא בטקס בת מצווה בקהילה האורתודוקסית בפירנצה, איטליה, שם שבתּי בשבת האחרונה. טקס בת המצווה באיטליה הוא בין הייחודיים ביותר שראיתי בעולם היהודי בתפוצות. הוא עשיר במשמעות ובניסיון לשלב את כלת בת המצווה בחיי הקהילה והמצוות, מתוך רצון לחזק את זהותה של הבת ולצמצם את הפער בין טקס בר המצווה לטקס בת המצווה.

הרב סרג'יאו יוסף סיירה, רבה הראשי של טורינו, מברך בנות מצוה, 1965 צילום: Lucia

הרב סרג'יאו יוסף סיירה, רבה הראשי של טורינו, מברך בנות מצוה, 1965
צילום: Lucia

הרגש האנושי של הבת

כידוע, טקס בת מצווה לא היה קיים עד אמצע המאה התשע עשרה והוא בא לעולם היהודי בכלל ולקהילות איטליה בפרט ככל הנראה מתוך תהליכי אמנציפציה ומתוך רצון לחזק את חינוכן של הבנות. כפי שכתב הרב יחיאל יעקב וינברג:

שורת ההיגיון הישר וחובת העיקרון הפדגוגי מחייב לחוג גם לבת את הגעתה לחיוב המצות, והפליה זו שעושים בין הבנים והבנות בנוגע לחגיגת הבגרות פוגעת קשה ברגש האנושי של הבת הבוגרת, אשר בשטחים אחרים כבר זכוה בזכיון האמנציפציא, כביכול (שו“ת שרידי אש, ג, צ“ג).

העדות המוקדמת ביותר לחגיגות בת מצוה באיטליה הן משנת 1844 בעיר ורונה. גם הרב יצחק פרדו מפדובה (1784־1855) נהג לקיים טקסי בת מצווה. אולם מהר מאוד הטקס התפשט לערים אחרות באיטליה כגון אנקונה, בולוניה, מילאנו, טורינו, ונציה ורומא. בדרך כלל רגילים לחשוב שטקס בת המצווה הראשון היה הטקס הקבוצתי שערך הרב יעקב אטלינגר באלטונה שבגרמניה בשנת 1867, אולם ככל הנראה טקס זה התקיים בהוראת השלטון המקומי, והוקדש לבחינת הידע של הבנות בלימודי קודש.

הטקס המקורי באיטליה היה טקס בת מצווה קולקטיבי. חודשים ספורים לפני שמלאו להן שתים עשרה שנה, החלו הבנות בקהילות איטליה ללמוד תורה והלכה עם רב הקהילה. בחג השבועות, או ביום ראשון שלאחר החג, נאספו בנות המצווה בבית הכנסת של הקהילה, לבושות בגדי לבן וזרי פרחים לראשן. הן צעדו בתהלוכה ונכנסו לבית הכנסת לקולה של המקהלה עד שנעמדו ליד ארון הקודש הפתוח בבית הכנסת. רב הקהילה בחן אותן בשאלות הלכתיות ותורניות והנערות נדרשו להפגין את ידיעותיהן ביהדות ולקרוא פסוקים ותפילות בעברית כדי להוכיח את בגרותן ואמונתן היהודית. בסיום הטקס הרב בירך את כל הבנות בברכת הבנות. לפני כשלושים שנה הטקס הקולקטיבי הפך לטקס אישי הן בגלל התמעטות מספר הבנות בקהילות והן בגלל ביקורות שהתעוררו סביב הטקס הציבורי.

טלית על הנערה

במשך השנים שבהן שימשתי רב הקהילה היהודית בטורינו זכיתי ללוות בנות רבות בטקס בת המצווה האישי שלהן. אני מודה שלמרות תפקידי רבנות במקומות שונים בעולם המנהגים המיוחדים של טורינו ואיטליה היו חדשים עבורי, אבל מהר מאוד למדתי להכיר אותם ואף ליהנות מהם. מבלי להיכנס לסוגיות של מקומן של נשים בבית הכנסת, הרי שהמודל שיצרו בקהילות היהודיות באיטליה גורם לכך שהבנות היהודיות מתכוננות לקראת טקס בת המצווה, לומדות, מכינות דרשה ומחזקות את הזהות היהודית שלהן.

אתאר בקצרה את אופיו ומהלכו של הטקס כפי שנהוג עד היום בקהילות השונות. הטקס מתחיל בתפילת שחרית של שבת. קרובי בת המצווה וידידי המשפחה עולים לתורה וכל אחד מוסיף ברכה ו"מי שבירך" לכבוד בת המצווה. כמובן, גם אבי הנערה עולה לתורה ומברך. שמעתי מזקני הקהילה בטורינו וברומא שהיה נהוג ומקובל עד לפני כמה עשרות שנים שכאשר אבי בת המצווה עלה לתורה בתו הצטרפה אליו וצעדה מעזרת הנשים לעבר הבמה, ועמדה לצדו כאשר בירך את ברכות התורה.

 הרב אליהו בירנבוים בטקס בת מצוה בטורינו, 2012

הרב אליהו בירנבוים בטקס בת מצוה בטורינו, 2012

אולם החלק המרכזי של הטקס נערך לאחר תפילת מוסף, אחרי עלינו לשבח, כאשר התפילה באה לסיומה. הרב מזמין את הבת להיכנס לבית הכנסת, הציבור כולו עומד על רגליו והחזן או המקהלה שרים בניגון איטלקי "ברוך הבא בשם ה', ברכנוכם בשם ה'". קשה לתאר את התרגשות הבת וההורים ברגעים אלה שבהם היא מוזמנת למרכזו של בית הכנסת.

כלת בת המצווה נעמדת במקום שבו הרב דורש וקוראת בקול את הדרשה שהכינה. לאחר הדרשה מגיע תורו של הרב לדרוש על הפרשה ולקשור את דבריו לשמחת היום. אני נהגתי במשך השנים לעיין בדרשת בת המצווה ולהכין את דרשתי כתגובה והמשך לדבריה, ובכך להפוך את דרשתה לעיקר ואת דרשת הרב לטפל.

לאחר הדרשות, הבת והרב מתקרבים לארון הקודש. בת המצווה קוראת את פסוקי שמע ישראל, אשרי יושבי ביתך ואשת חיל, ומסיימת את דבריה בתפילה איטלקית מיוחדת שהן בני המצווה והן בנות המצווה קוראים ליד ארון הקודש:

בָּרוּךְ אַתָּה אֱלוֹהינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוּב וְהֶחְיַנִי וְקִיּמַנִי לַזְּמָן הַזֶּה לָבוֹא בַּאֲנָשִׁים וּלְקַבֵּל עוֹל מִצְווֹתֶיךָ. ה', ה', אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְאֱמֶת, הִנֵּה הַיּוֹם הֲחִילוֹתִי גֶּשֶׁת אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ לְהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלָתֶךָ. גַּם כִּי נַעֲרָה אָנוכִי וְאֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי מוּל כְּבוֹד רוֹמְמוּתְךָ… הַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵנִי לָלֶכֶת בִּדְרָכֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד. חַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי לִהְיוֹת מֵעֲבָדֶיךָ הַדְּבֵקִים בָּך לְהוֹדִיעַ בָּרַבִּים שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה וּבֵיתְךָ יִקָּרֵא בֵית תְּפִילָּה לְכָל הָעַמִּים. בָּרוּךְ אַתָּה ה' לַמְּדֵנִי חוּקֶּיךָ.

בכך לא תם הטקס. מנהג איטליה הוא שהרב מברך את בני קהילתו לעתים קרובות ובמיוחד בטקסים משפחתיים ובמועדי ישראל. בשלושת הרגלים, כל ילדי הקהילה מוזמנים לבית הכנסת לקבל מהרב הראשי את "ברכת הילדים". בטקס בת המצווה הרב עומד ליד כלת השמחה, מניח את קצות טליתו על ראשה ומברך. תפילה זו נאמרת בניגון מיוחד, וגורמת התרגשות רבה למשפחה ולקהל כולו. הורי הבת מוזמנים לעמוד לידה בעת הברכה ואף הם מניחים את ידיהם על ראשה כדי להוסיף את ברכתם לברכת הרב ולהצטרף אליו. לאחר הברכה, יש מקומות שבהם נהגו לזרוק סוכריות על בת המצווה ולאחל לה מזל טוב בשירה. בתום התפילה, הציבור מוזמן לקידוש לכבוד בת המצווה.

בדורות האחרונים ניכר עיסוק הולך וגובר בדברי הפוסקים בנושא בת המצווה והצורך לחדש את המנהג ולמצוא תכנים וטקסים אשר יתאימו להלכה ויאפשרו לבת לחגוג את היותה מחויבת במצוות. אכן, יש בסגנון האיטלקי של טקס בת המצווה ניסיון לשלב את הבת בטקס משמעותי בתוך בית הכנסת, ולהשוות את הטקס שלהן לטקסי הבנים. לדעתי הדבר לא נעשה מתוך רצון לשינוי מעמדה של האישה ולמהפכה בתחום זה (וגם לא מתוך השפעה של התנועה הרפורמית, אשר מעולם לא הייתה קיימת באיטליה), אלא מתוך צורך אמיתי לחזק את זהותן וחינוכן של הבנות היהודיות.

פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון, א' אב תשע"ה, 17.7.2015

פורסמה ב-17 ביולי 2015, ב-גיליון מטות מסעי תשע"ה - 936, רב עולמי / אליהו בירנבוים ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. הדברים מעניינים וכהרגלו בקודש של הרב בירנבוים הוא תמיד כותב מאמארים מעניינים על מנהגים מקהילות בחו"ל ששומרים על מסורות וותיקות

    מה שכאן בארץ קיים פחות עקב תהליכי האחדה [חיוביים ומשמחים!] של קיבוץ הגלויותבחסד ה' עלינו

    על כל פנים אפשר לראות בבירור שמדובר במנהג המתקיים רק לאחר התפילה ולא במהלכה שכן במהלך התפילה בכל תפוצות ישראל נהגו בהפרדה גמורה בין נשים לגברים והמנהג שהבת מצטרפת לאביה להיות לצידו שהוא עולה לתורה שמציין הרב בירנבוים בוטל ולא בכדי

    כאן בארץ יש בית כנסת אחד בלבד הנוהג לפי מנהגי איטליה הקדומים ונוסח איטליה [להבדיל מיהודי איטליה ממוצא ספרדי שהם נוהגים במנהגי הספרדים] -בית הכנסת האיטלקי בירושלים ומעניין אם גם שם נהוגי מנהג זה של חגיגת בת המצווה שמציין הרב בירנבוים?

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: