זאת תורת המלחמה | יצחק בן יוסף

הטענה שהיהדות חסרה התייחסות שיטתית למלחמה הביאה לכתיבת ספר על סוגיות הלכתיות והגותיות על לחימה ומוסר. תרומה נוספת לתקומתה של התורה במדינה

_---------------עוז ושלח 

סוגיות יסוד בנושאי מלחמה ומוסר

חיים מרקוביץ

שם, תשע"ד, 320 עמ'

חז"ל אמרו: "כיון שגלו ישראל ממקומן אין לך ביטול תורה גדול מזה" (חגיגה ה ע"ב). וכי לא היתה תורה בגלות פולין או בליטא, בג'רבה או בחאלב? אלא כיוון שגלו ישראל מארצם נושאים רבים הוכנסו להקפאה, ונשארו נחלתם של יחידי סגולה בלבד. אפשר למנות בין הנושאים הללו את המצוות התלויות בארץ, את הלכות בית המקדש, ענייני צבא ומלחמה ועוד.

בדור האחרון, עם שובנו לנחלת אבותינו ותקומתה של מדינת ישראל, חלק מהנושאים הללו התעוררו לחיים, וגם הכתיבה והפרסום בנושאים אלה רבו והעשירו את ארון הספרים ואת הלומדים מעושרה של תורה.

הרב חיים מרקוביץ העלה על הכתב סוגיות בהלכה ובהגות בעניינה של המלחמה ומקומה בעבודת ה', מהיבטים שונים ומזוויות שונות, מתוך עיון בקשת רחבה של מקורות, מהמקורות הקדומים ועד לימינו. בכך יש קפיצת מדרגה בעיסוק ההגותי בנושאי מוסר ומלחמה.

המחבר הוא רב צבאי, בעבר ראש מדור תודעה יהודית בצה"ל, מבוגרי ישיבת מרכז הרב ומכון הלכה ברורה, שבאופן לא נפוץ ביותר שקוע בחיי המעשה ובמקביל עוסק בכתיבה הגותית.

הארת הצדדים הרוחניים והמוסריים של נושא המלחמה. דרום לבנון, 2006 צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

הארת הצדדים הרוחניים והמוסריים של נושא המלחמה. דרום לבנון, 2006
צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

יש משנה סדורה

מבוא נרחב פותח את הספר ובו מוצגת מטרת כתיבתו: הצגת משנה סדורה והארת הצדדים הרוחניים והמוסריים של נושא המלחמה. כך כתב המחבר במבוא:

לפני שנים קראתי את ספרו של האלוף (במיל') יהושפט הרכבי, "מלחמה ואסטרטגיה", ובהתייחסו לנושא (עמ' 68) כתב שגישת היהדות מקוטעת וחסרת התייחסות שיטתית ומסודרת (להוציא את הדיון במניעי מלחמת מצווה). לאחר שקראתי את הדברים התחלתי לעסוק בבירור העניין מנקודת המבט התורנית ומצאתי כי לתורה, לחז"ל ולגדולי ישראל במשך כל הדורות יש התייחסות שיטתית ומסודרת לכל הבעיות הכרוכות בעולמה של המלחמה.

המחבר אסף את המקורות השונים ובניתוחיו ובכתיבתו מנגיש את הדברים לקורא המשכיל, הנכון לאתגר של ניתוח מקורות תורניים. יש עם זאת להדגיש שהספר אינו עוסק בנושאים הקונקרטיים והאקטואליים של המלחמה – אין בו דיון בשאלות של פגיעה בחפים בפשע, למשל, או בהתנהלות אל מול אזרחים וצבא ובבחירת מטרות.

מעבר להבאת מקורות רבים מהספרות התורנית, מנתח המחבר את המגילות הגנוזות אשר נמצאו במערות קומראן ואף מביא מדבריהן של דמויות ידועות שעסקו בנושאים אלו כרב אלוף (מיל') פרופ' יגאל ידין, אלוף (מיל') פרופ' יהושפט הרכבי, האלוף אביב כוכבי ועוד – אם מתוך הסכמה, ואם במסגרת התפלמסות עם דבריהם.

הבנת היסוד שעומדת בבסיס ספר זה היא שתורת המלחמה הישראלית מבוססת על ערכי המוסר והצדק, ומשום כך היא תובעת צורת התנהגות מיוחדת במינה מצבא ישראל. דמותו של הלוחם הישראלי מתוך יפעתו המוסרית מזדקרת ועולהוכפי שכותב הרמב"ם במורה נבוכים: "וציוונו יתברך בפעולות שיזכירו אותנו שהשכינה שורה בתוכנו, כדי שננצל מן המעשים ההם, ואמר, 'והיה מחניך קדוש, ולא יהיה בך ערוות דבר…' – עד שבעל קרי צווה להוציאו מן המחנה עד שיעריב שמשו ואחר יבוא אל המחנה.

החשש מפני התנהגות נלוזה במחנות הצבא אינו דברים בעלמא. הנה מה שכתב האלוף האביב כוכבי (בהיותו מח"ט הצנחנים) בדף מפקד:

ביחידה צבאית שממילא עושה שימוש לגיטימי בכוח הנשק, יש פוטנציאל רב לאיבוד הרסן, וממילא קיימים פיתויים רבים הקורצים לפרט ולקבוצה לאבד את צלמם, ולאבד את שיקול דעתם. יחידה צבאית תוכל לשרוד לאורך זמן רב רק אם יונחו על מפתניה ועל פרצות אפשריות חישוקים מרסנים.

בהקשר זה מציג המחבר את מקורות חז"ל לחישוקים המתאימים לצבא ישראל, ברוח דברי הרמב"ם לעיל.

ראש עורכי המלחמה

אחד הפרקים המעניינים בספר הוא הפרק העוסק בבחינת מקומו של כהן משוח מלחמה במלחמה, לאור מה שנמצא במגילת "מלחמת בני אור בבני חושך" ממערות קומראן. בפרשת שופטים מובאת קבוצת פרשיות העוסקת בענייני מלחמה. בפרשה הראשונה התורה מלמדת אותנו את מצוות כהן משוח מלחמה (דברים פרק כ):

וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹויְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם: כִּי ה' אֱלֹוקיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִילָּחֵם לָכֶם עִם אֹויְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם.

עיקר תפקידו של כהן משוח מלחמה הוא לחזק את רוח היוצאים לקרב. מעמדו היה גבוה משאר הכוהנים, ובדברים מסוימים אף היה דומה לכהן גדול. האם היה קיים כהן כזה בבית ראשון או שני? כיצד התקיימה מצווה זו באופן מעשי בדברי ימי עמנו? לטענת המחבר, למעט אזכור חלקי בספר המקבים אין ממש ראיה לנוכחותו של בעל תפקיד כזה. אך "לאושרנו נמצאה מגילה במגילות הגנוזות בקומראן ומתוכה ניתן ללמוד גם על מקומו של כהן משוח מלחמה בצבא".

מגילת "מלחמת בני אור בבני חושך" נחקרה ופורסמה על ידי פרופ' יגאל ידין, ולכן שמו מוזכר פעמים רבות בספר. קשה לצטט בעניין זה מתוך הספרות התורנית, שכן אין בנמצא תלמידי חכמים רבים שעסקו בנושא המגילות הגנוזות. מחבר הספר שלפנינו הוא בין הבודדים שעוסקים בכך. לדעתי, ראוי היה להרחיב על סיפור מציאתן ועל מעמדן בעיני הרבנים שמצאו את המגילה תואמת את המסורת היהודית, דברים שמביא המחבר בקיצור נמרץ במבוא לספר.

אמנם, במגילה לא מוזכר המונח "כהן משוח מלחמה". ביטוי זה מוזכר לראשונה במשנה ולכן מחקרו של המחבר מנסה להתחקות אחריו על פי התפקידים המוטלים על הכוהנים שמוזכרים במגילה.

הרב מרקוביץ מזהה ככהן משוח מלחמה את הכהן הנקרא במגילה "כהן הראש", שתפקידו לומר תפילות לחיזוק הלוחמים, בשונה מהכהן הנקרא "החרוץ למועד נקם". הוא מביא את דעתו של יגאל ידין ש"כהן הראש" הוא גם הכהן הגדול, לעומת הנאמר בחז"ל במסכת סוטה שהכהן הגדול אינו "כהן משוח מלחמה". ומעניין הדבר שהרא"ש בתוספותיו למסכת הוריות מכנה את משוח המלחמה "ראש עורכי המלחמה".

נקודה נוספת שעמד עליה ידין היא שבמגילה לא מוזכר שכהן משוח מלחמה היה קורא את פרשת החוזרים מעריכת המלחמה. לדעת ידין ייתכן שקריאה זו הייתה נעשית בספר לפני היציאה לאזור המערכה, ומכיוון שהמגילה עוסקת רק במה שמתרחש במערכה עצמה לא הוזכר בה נושא זה. יגאל ידין היה מודע לכך שהסבר זה אינו מתאים לדברי הרמב"ם, שכתב שהכול מגיעים לאזור המערכה ומשם מתפזרים השבים מעורכי המלחמה. לעומת זאת, המחבר מביא את דעת רש"י במסכת סוטה, שלפיה החוזרים מעריכת המלחמה חוזרים בספר ולא ממשיכים עם הצבא לשדה המערכה, והסברו של ידין מתאים אם כן לשיטה זו.

לטעמי, אי אזכורם במגילה של השבים מעורכי המלחמה לצורך חניכת בית או כרם או נשיאת אישה נובע מכך שפסוקים אלו נאמרו במלחמת רשות, אבל במלחמת מצווה הכול יוצאים, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. לכן מובן מדוע לא הוזכרו במגילה דברי הכהן לחוזרים, כפי שהמחבר העלה בהקשר למלחמת רשות בשתי חזיתות (עמ' 165). נראה שיש כאן, בנושא זה ובשאלות המסתעפות ממנו, מקום לעיון נרחב.

תקן לכהן

עוד נקודה מעניינת שבה דן המחבר בנושא זה היא מיהו הגורם האחראי למנות כהן משוח מלחמה. ספר החינוך (מצווה תקכו) מציין בשם הרמב"ם ש"יש מצווה למשוח כהן לדבר באוזני הצבא בשעת מלחמה". מצווה זו על מי היא חלה? הרמב"ם פסק ביחס למלך שהוא מתמנה על ידי סנהדרין גדולה של שבעים ואחד וכן הדין בכהן גדול, ולא הזכיר את מינויו של כהן משוח מלחמה. ניתן להסיק מכך שכהן משוח מלחמה אינו מתמנה על פי הסנהדרין, והציבור יכול למנותו. כך כתב הנצי"ב בספרו "מרומי שדה" על מסכת סוטה: "ובפשטות אין הכוונה שצריך לזה דין של מלך ממש אלא הוא מקיים בזה את מצוות הציבור".

יש לכך השלכה על האפשרות למינוי משוח מלחמה בימינו, כשאין מלך בישראל. למסקנת המחבר, כאשר אין מלך שממנה את מפקדי הצבא הם מתמנים על פי רצונו של מפקד הצבא. אך שונה דין כהן משוח מלחמה בכך שיש לו משמעות ציבורית כלל ישראלית, ולכן מינויו צריך להיות על פי הסכמת כלל הציבור ומנהיגיו.

ולדבר זה יש נפקותא גדולה לדינא בימינו, שהרמטכ"ל לא יהא יכול לקבוע את תפקיד הכהן לפי ראות עיניו ועליו להתייעץ עם המערכת האזרחית ולקבל את דעתה בנידוןהכהן שעוסק בבניין הרוח הישראלית ממונה על ידי הציבור שהרי הרוח היא רוח הציבור הישראלירוחה של כנסת ישראל.

המחבר מסכם שגם בזמן הזה ניתן למנות כהן משוח מלחמה. פעילותו בכל השנה, שלא בעת קרב, צריכה להתמקד בחינוך הלוחמים וחיזוק רוחם, ובבניית התשתית הרוחנית של הלוחם הישראלי. אלא "שלא פסקו כך מארי דארעא דישראל" כלשונו של הרב הראשי הרב אברהם כהנא שפירא זצ"ל בדברי ברכתו לספר.

עוד נושאים נוספים נידונים בספר: הקריאה לשלום, לימוד תורה במלחמה, תורת הדגל, השימוש בחצוצרות ובשופרות בעת מלחמה וסוגיות רבות ומגוונות נוספות. הספר מלמד, מחכים, ומעורר דיון המתאים לבן הישיבה והמכינה, לר"מ ולחוקר. מן הראוי שירבו העוסקים בנושאים אלו, וילובנו ויחודשו חלקי התורה שנשכחו בתרדמת הגלות הארוכה.

הרב יצחק בן יוסף הוא רב צבאי לשעבר וכיום רב ברבנות רמת גן

* פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' ט' תמוז תשע"ה, 26.6.2015

מודעות פרסומת

פורסם ב-3 ביולי 2015,ב-גיליון בלק תשע"ה - 934, יהדות. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: