שירים: עדנה מיטווך מלר, ורדה שפין גרוס, שבתאי מג'ר
עדנה מיטווך מלר
בעוד שנה בעוד שנתיים
בְּעוֹד שָׁנָה בְּעוֹד שְׁנָתַיִם
יֵרֵד גַּם הַיָּרֵחַ הַנַּוָּד
לְהָאִיר אֶת קוֹמוֹת הַמִּגְדָּל
בְּאֶלֶף מְאוֹרוֹתָיו.
הָעִיר תַּעֲדֶה עֲדִי שֶׁל זָהָב
הָרְחוֹבוֹת יִתְמָרְקוּ מִזֻּהֲמָה וְכָזָב
הַהוֹמְלֶסִים יִמְצְאוּ מַחֲסֶה וּמִשְׂגָּב
מִפְּנֵי הַסַּמִּים וּמִפְּנֵי הָרָעָב
וְהַכְּלָבִים יָנוּחוּ בִּמְלוּנָה שֶׁל שֶׁנְהָב.
הַדֶּרֶךְ לַשָּׁמַיִם תְּהֵא סְלוּלָה וּקְצָרָה
מְלֻוָּה כָּל הָעֵת בְּסַיֶּרֶת שְׁמִירָה
הַשּׁוֹמֶרֶת בְּנֵי אֱנוֹשׁ מֵהֵעָלְמוּת וְכִלָּיוֹן
כִּי בּוֹנִים כָּאן מִגְדַּל שְׁמִירָה
בְּשֵׁם הַכּוֹחַ הָעֶלְיוֹן.
מתוך ספר שיריה "מגדל ג'י" שראה אור לאחרונה בהוצאת צבעונים
ורדה שפין גרוס
*
לַיְלָה אֶחָד קַמְתְּ מֵהַמִּטָּה וְנָפַלְתְּ
שְׂרוּעָה עַל הָרִצְפָּה
כְּמוֹ תִּינוֹק שֶׁנִּשְׁמַט, מוּטָל כְּחֵפֶץ
כְּלַפֵּי כֹּחַ הַכְּבִידָה שֶׁל הָאֲדָמָה
הָאֲדָמָה הָרָעָה מוֹשֶׁכֶת חַלָּשִׁים אֶל חֵיקָהּ
זוֹמֶמֶת לִבְלֹעַ אֶת גּוּפוֹתֵינוּ.
מתוך ספר השירים "ורדה ורדה" שראה אור לאחרונה בהוצאת עמדה
שבתאי מג'ר
לך
קַמְתִּי יוֹם אֶחָד
וְעוֹד פּוֹקֵד בִּי קוֹל: לֵךְ!
אָמַר לִבִּי אַנָּה אֵלֵךְ, וּכְבָר יָדַע.
עָבְרוּ יָמִים רַבִּים, וַאֲנִי בִּמְקוֹמִי.
וְכָל הַיָּמִים אֲנִי הוֹלֵךְ
וְהוֹלֵךְ
יש בך
יֵשׁ בְּךָ אֶת הַצָּנוּעַ
וְיֵשׁ בְּךָ אֶת הַכַּמֵהָ לְהִתְגַּלוֹת
יֵשׁ בְּךָ אֶת הָרָווּי
וְיֵשׁ בְּךָ הַמִּשְׁתּוֹקֵק
לְאֵין שִׁעוּר
רָחוֹק מִדִּמְיוֹנוֹ שֶׁל כָּל מַכִּיר
וְיֵשׁ בְּךָ עוֹד יֵשׁ בְּךָ
הֲגַם שֶׁעַצְמְךָ אַתָּה נִפְחָד לִפְגֹּשׁ
לִפְנַי וּלְפָנִים
יֵשׁ בְּךָ הַלַּחַשׁ
הָאִוֶּלֶת
הַנִּחוּשׁ
פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' כ"ב אדר תשע"ה, 13.3.2015
פורסם ב-14 במרץ 2015,ב-גיליון ויקהל פקודי תשע"ה - 918, שירים. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.
השארת תגובה
Comments 0