מה היה אהרון דוד אומר היום | נַחֵם אילן

אחד ממאמריו האחרונים של א"ד גורדון נכתב מתוך דאגה עמוקה מתהליכים חברתיים ורעיוניים. ספרו של שביד הולך בעקבותיו כשהוא מצביע על סכנות קיומיות היום

2250לבירור רעיונו של אהרון דוד גורדון מיסודו
אליעזר שביד
מוסד ביאליק, תשע"ד, 184 עמ'

אפתח בגילוי נאות: זכיתי ללמוד אצל פרופ' אליעזר שביד כתלמיד באוניברסיטה העברית במחצית השנייה של שנות השבעים וכפרח הוראה במכון 'כרם' בשנותיו הראשונות, אשר שביד היה ממייסדיו וממעצבי דרכו. שביד היה מן המורים המשפיעים ביותר עליי, אף (ואולי דווקא משום) שבשני העשורים האחרונים תחומי החקר שלי שונים משלו.

הספר הזה הוא אחד הפרות הבשלים והעסיסיים ביותר של שביד, שבו המלומד הדגול פועל בהתאם לשיקולי המורה ולהנחיותיו, והתוצאה היא ספר נהדר ומרגש, ידידותי למשתמש. המשפטים קצרים ונהירים, וכל טיעון בנוי היטב ומעוגן בהקשריו הלשוניים, הספרותיים, ההיסטוריים והרעיוניים. בעבר התרעתי על הארכנות הכרוכה בטרחנות בכתיבתו של שביד ("שולחן ערוך; חלק מדינת ישראל" – ביקורת על ספרו "נורמות הקיום של העם היהודי בזמן החדש – מסכת פילוסופית-הלכתית", הקיבוץ המאוחד, תשע"ג. מוסף שבת, ט' באייר תשע"ג). הספר הנוכחי חף משתיהן.

"לבירור רעיוננו מיסודו" הוא אחד המאמרים האחרונים שכתב אהרן דוד גורדון (אד"ג). היה זה בשנת 1920, וכעבור פחות משנתיים הלך לעולמו (כ"ד בשבט תרפ"ב, 22 בפברואר 1922), עתיר אכזבות ודאגות. הימים היו תחילת ימי העלייה השלישית. העולם רעש. אימפריות נפלו והתפוררו במלחמת העולם הראשונה, ותחתן קמו אימפריות אחרות. ברוסיה התחוללו המהפכה הלבנה והאדומה. מצבה של ארץ ישראל השתנה באורח דרמטי מאז הכיבוש הבריטי בשלהי 1917. הציונות נראתה חזון הקרוב למימוש יותר מאשר אי פעם. בדיוק ברגעים הללו כתב אד"ג את קונטרסו זה, ובו הביע בלשון תמציתית ודחוסה את משנתו המגובשת. גורדון כתב אותו מתוך דאגה עמוקה מתהליכים חברתיים ורעיוניים שחזה וחווה, והחיבור הזה הוא כעין צוואתו לתלמידיו ולחניכיו האמיתיים והווירטואליים.

דווקא משום דחיסותו ומשום נמלצותו קל להחמיץ בו עניינים מרכזיים. בחלוף כמעט מאה שנים הייתה עדנה לכתבי גורדון, בעיקר בקרב צעירים. אכן, יש במאמר מסרים ותובנות שבהחלט יכולים לעורר, לאתגר ולהפרות גם כיום, אולם לא הלשון, לא הרקע החברתי ולא ההוויה הפוליטית נהירים דיים, ובכל אלה מטפל שביד ביד אמן. הוא עומד על המחלוקות העקרוניות בין גורדון לקומוניזם, חלקן גלויות וישירות, חלקן סמויות ועקיפות. עוד מראה שביד כיצד אד"ג חיפש צד אופטימי במציאות המייאשת (עמ' 79–80), מדוע חשב שצבא הוא תופעה מסוכנת גם כשהוא נחוץ (עמ' 83), מה משמעה של הגשמה עצמית (עמ' 84), מדוע תמך אד"ג בהקמת האוניברסיטה העברית, בשונה מרוב חבריו לעלייה השנייה (עמ' 103), מדוע נרתע אד"ג מכל התארגנות ממוסדת וסמכותית (עמ' 108), מה הייתה ביקורתו על חזונם של נביאי ישראל (עמ' 115), שלוש הדרכים של שיבה אל הטבע (עמ' 118–119), מרכזיותה של המשפחה בתיקון האדם והחברה (עמ' 124), וכיצד ראוי לשקם את היחסים עם הערבים בני הארץ (עמ' 142–143).

Adari008-2

"כצנלסון הוא התלמיד הגדול מכל תלמידיו הביקורתיים של אד"ג" "וגר זאב עם כצנלסון בן גוריון ושפרינצק". מתוך אוסף קריקטורות של יהושע אדרי שהופיעו בעתונות העברית בארץ, הוצאת "תעמולה", 
תל אביב, תרצ"ט 1939

ברל התלמיד הגדול

הספר פותח בפרק מבוא המציב רקע היסטורי ופילוסופי חיוני (עמ' 9–29), ואחריו פרק המציג והמנתח את "מלחמתו של אד"ג בהיפנוזה המרקסיסטית-לניניסטית וקווים ראשונים לדמותה של תורת ההכרה שלו" (עמ' 30–47). שאר פרקי הניתוח של מאמרו של אד"ג עוסקים בביקורת ישירה על הסוציאליזם המרקסיסטי-לניניסטי, התמודדות עם תוצאות המהפכה הקומוניסטית ו"השפעת מוסר האותנטיות של ניטשה", "ההיפנוזה הציבורית והחינוך לחשיבה עצמית, על המשפחה כתא הטבעי של החיים הקיבוציים, הדרך להגשמת חזון ועוד.

הספר נחתם בשני פרקים רבי חשיבות. הראשון הוא "השפעת רעיונו של אד"ג על הגשמת הציונות" (עמ' 154–165), ובו סוקר שביד את תולדות תנועת הנוער "גורדוניה" ואת פועלם של אליעזר יפה, שלמה לביא (לבקוביץ), שמואל חיים לנדוי (שח"ל) וברל כצנלסון, שאותו תיאר כ"התלמיד הגדול מכל תלמידיו הביקורתיים של אד"ג בהיקף ובעומק מפעלו" (עמ' 162), ומנה וניתח שבעה מאפיינים מובהקים בדרכו של ברל, אשר כולם מושתתים על תורת אד"ג ונובעים ממנה.

הפרק האחרון הוא "משנת אד"ג במציאות של זמננו" (עמ' 166–177) ובו שביד בא חשבון נוקב עם מגמות ההפרטה הנאו-קפיטליסטיות ועם הפוסט-מודרניות, שבהן הוא רואה סכנה קיומית למדינת ישראל. הספר נחתם במפתח שמות ועניינים. מירי גרמיזו עיצבה עטיפה עדינה, יפה ושנונה. המילים "אהרון דוד גורדון" שבכותרת הספר באות בצבע כחול, והשאר – החובקות אותן מימין ומשמאל – בצבע אדום. כך מזהה הקורא בקלות כיצד טבוע שם חיבורו של אד"ג בכותרת ספרו של שביד. מתחת לכותרת יש רישום עדין ומעולה של גורדון הזקן, הנועץ מבטו בקורא. כך, בלא מילים, עוד לפני שקרא בו שורה אחת, הקורא נכבש ומתמגנט בעיניו של גיבור הספר.

מוכיח בשער

אולם באמת דומני ששביד הוא גיבור הספר כמעט כמו אד"ג, שלחקר הגותו הקדיש שנים רבות ופרסומים מגוונים. למדנותו וחריפותו ניכרים בכל עמוד. אולם אין להבין את המניע לכתיבת הספר הזה ולגיבושו במתכונת הזאת, הדחוסה והמצומצמת, אלא מתוך עולמו של שביד המחנך, ושמא לא מופרז לומר גם כנביא העומד בשער. הספר כתוב בעיקר מתוך תודעתו העצמית כמחנך, תודעה שהוא מדגיש ומביע כבר עשרות שנים. שביד מנגיש בספר הזה את תמצית תורתו של אד"ג לקוראים שעולמם רחוק מאוד מעולמו של גורדון, רק משום שהוא משוכנע שהם בעלי משמעות ועניין גם כיום. אדרבה, בפרספקטיבה של כמעט מאה שנים, שבמהלכן קמה מדינת ישראל, אפשר להיווכח מה מדברי אד"ג והשקפותיו היה תלוי שעה ונסיבות קונקרטיות, ומה נותר בעל ערך ותוקף גם כשבנסיבות חל שוני מהותי.

התרבות היהודית עשירה במפעלי הנגשה של חיבורים קנוניים. דף התלמוד שהדפיסו האלמנה והאחים ראם הוא דוגמה מובהקת להנגשת טקסט הנחשב סמכותי אך קשה לפיצוח. באותה מגמה הולכים תלמידי הראי"ה קוק, תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם, בביאוריהם לחלק מחיבוריו. במגמה זו יש לנתח ולפרש את המסכת שהוציא לאור מוקי צור על "כנרת כנרת" מאת נתן אלתרמן (הוצאת המדרשה אורנים, תשס"ב), ואף שיווה לה דמות של דף תלמוד. שביד הכריז במעשהו כי "לבירור רעיוננו מיסודו" של אהרון דוד גורדון הוא טקסט קנוני, הראוי שייתפס ככזה, ועל כן הוא גם ראוי להנגשה שתעשה אותו רלוונטי – ובעקבות כך אולי גם סמכותי – לקורא בן ימינו. יש להוקיר את שביד ולהכיר לו טובה מרובה על הספר המצוין הזה.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' ט"ו אדר תשע"ה, 6.3.2015

מודעות פרסומת

פורסמה ב-7 במרץ 2015, ב-ביוגרפיה, גיליון כי תשא תשע"ה - 917 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: