ריב בין הנרות | מיכאל ריגלר

פיוט לחנוכה, מאת המשורר שלמה בן אליהו, עוסק בקדושתן של החנוכה והשבת החלים כאחד, באמצעות ויכוח תיאורטי ביניהם. על 'שיר ויכוח' נדיר מהמאה הט"ו

החג היחיד מבין חגי ישראל שאפשר שיחולו בו שתי שבתות הוא חנוכה, וזאת בשל היותו בן שמונה ימים (שמיני עצרת הוא כידוע רגל בפני עצמו). עובדה זו פרנסה משוררים ופייטנים, שפייטו פיוטים לשתי שבתות חנוכה. אחד המוטיבים לפיוטי חנוכה הוא "פיוטי ויכוח" בין השבת וחנוכה, מי מעלתו גדולה יותר.

על פי הגדרתם הכללית, שירי הוויכוח הם יצירה שירית שבה שני משתתפים או יותר מנהלים דו שיח ביניהם במטרה להוכיח את עליונותם ואת חוסר ערכו של היריב. המתווכחים באים ממקורות שונים: המשוררים עצמם, עשיר ועני, בעלי חיים, עונות השנה, גאווה וענווה, אותיות הא"ב וכהנה וכהנה.

שיר הוויכוח הוא סוג ספרותי עתיק יומין, וכמוהו רווחו כמעט בכל התרבויות והלשונות. במקורותינו, משל יותם המוכר מספר שופטים הוא דוגמה לשיר־נאום ויכוח מעין זה, וכדוגמתו מצינו גם בספרות המדרשית. בספרות החול העברית יש לז'אנר זה ייצוג נאה, והוא מתגלה בה בשפע ובעושר רב של נושאים.

תוכן עשיר

ביבליוגרפים וחוקרי שירה ופיוט כמו משה שטיינשניידר (1907־1816), י"ל צונץ (1886־1794) וא"מ הברמן רשמו את השירות הללו, כולל היצירה שנציג להלן. מתברר שעשרות רבות כמותה נכתבו בעברית וביידיש במהלך הדורות. היצירות הללו נדפסו בקבצים שונים, ולפי עדותם של רושמי שירת הוויכוח נותרו כמותן עוד והן גנוזות עדיין בכתבי־יד ומצפות לגואלן. מפתיע הוא שאחדים משירי הוויכוח נדפסו בתוך קבצים של שירה ליטורגית, ובכללם מחזורי תפילה למועדי ישראל. הווה אומר, חלקם הושרו בעת התפילה במרחבי התפוצה היהודית.

המעיין בסידור "עבודת ישראל" (לר' יצחק זליגמן) או בסידור "אוצר התפילות" (וילנא) ימצא בהם "יוצרות", "זולתות" ו"אופנים" לשבתות ולחגי ישראל. הפיוטים הללו אוצרים בתוכם הלכות חג מחורזות, הכול על פי כישרונו של הפייטן, דברי שבח והלל ורעיונות שונים מעניינו של היום שעבורו נכתב הפיוט.

הלשון של רבים מהפיוטים קשה לבן זמננו, ועל כן הם דורשים ביאור הן למילים הן לתוכן הכללי של הפיוט על מנת לרדת לכוונתו של המשורר. מאידך, נדפסו בסידורים ובמחזורים פיוטים שלשונם בהירה ומובנת והם בעלי תוכן עשיר וראוי לעיין בהם (בארצנו ממעטים באמירתם וחבל!) ולהתבשם מהעושר הלשוני ומעומק היצירה שהניח המשורר לפתחנו.

הדלקת נרות חנוכה ברומא, 2004 צילום: אי.פי.אי

הדלקת נרות חנוכה ברומא, 2004
צילום: אי.פי.אי

השלמה למועדים

מבין אותם פיוטים נדירים, יוצא דופן הוא הפיוט לחנוכה מאת המשורר־הפייטן שלמה בן אליהו שרביט הזהב, שחרז פיוט הערוך כוויכוח בין השבת לבין חנוכה – מעלתו של מי חשובה יותר. הפייטן חי בשליש האחרון של המאה הט"ו. שנת לידתו ושנת פטירתו אינן ידועות בוודאות, אך ידוע כי נולד בסלוניקי, ולאחר שזו נכבשה בידי העות'מאנים עבר לחיות באפסוס (EPHESUS) שבאסיה הקטנה (דרומית לאיזמיר) סמוך לשנת ה‘קפ“ו (1426).

הפייטן היה אסטרונום ומדקדק ושלח ידו בשירה ובפיוט. מ‘ שטיינשניידר סבור שהשם “שרביט הזהב“ הוא תרגום שמו היווני. ההיסטוריון גרץ כתב עליו את הדברים הבאים: “ראש וראשון למבארי כתבי הקודש על פי הפשט וההיגיון השכלי בתוגרמה [תורכיה]“. שלמה שרביט הזהב כתב חיבור דקדוקי בשם “חשק שלמה“, וכן פירוש ל“ספר השם“ לראב“ע, ובראשו שיר שבו הוא מספר שגלה ממקומו ובא לעיר “אפישו“ הנמצאת בארץ יוון “בשנת האספ“ו“, שהיא שנת ה‘קמ“ז (1387).

הוא תרגם מיוונית לעברית ספר בחכמת התכונה בצירוף לוחות אסטרונומיים, ורבים מספריו עדיין גנוזים בכתבי־יד. כאמור, הפייטן כתב פיוטים רבים וחלקם נדפסו במחזורי התפילה שהיו רווחים בקהילות הבלקן (ביזנטיון, יוון ותורכיה האירופית). הפיוטים נאמרו על ידי הציבור באותן קהילות. מחזור רומניא שבו כלולים פיוטיו נדפס שלוש פעמים במאה הט“ז ותו לא, כפי הנראה משום שלא היה למנהג זה דורשים – מכיוון שעם בואם של מגורשי ספרד לאזור פשט בו מנהג התפילה הספרדי.

הפיוט שנביא להלן במלואו נכלל במחזור רומניא שנדפס בוונציה בשנת ר“פ (1520). חלק מן הפיוטים נדפסו גם בספר “ליקוטי קדמונים“ בהוצאת “אחיאסף“ (1893), בצירוף ביאורים מידי דוד כהנא. כמו כן זכה הפיוט למהדורה מדויקת מידי יצחק מיזליש (שנתון בר־אילן י“ג תשל“ו) ובאותה שנה הופיעה “אנתולוגיה של פיוטי יוון והבלקנים“ מאת י“ל וינברג (סינסינטי תשל“ו). שלושת המקורות הללו הוסיפו ביאורים ומראי מקומות ככל הנדרש להבנת הפיוט.

יש להעיר כי שלמה שרביט הזהב כתב את שירו כהשלמה לשיר שכתב ר‘ אברהם אבן עזרא “ריב בין השבת ובין המועדים“, שחנוכה נעדר ממנו. המשורר כתב עוד פיוט לחנוכה ובו סיפור נס חנוכה ודיני חנוכה, ואף הוא נדפס במחזור רומניא האמור.

הפיוט "מי כמוך"

שבת חנוכה נגשו ויריבון לפני/ זה יאמר לה' אני וזה יקרא באזני/ מה אעשה לאלה היום נגד נבוני/

עשיר ורש נפגשו עשה כולם ה'

אמר שבת חנוכה: לי משפט הבכורה/ ומי את שפחתך הצעירה/ כי שבת א־ל גדול ונורא/ מכל מלאכתו אשר ברא

אמרה חנוכה לשבת: מה תתנפל עלי ותתגולל/ כי שמונה ימים גומרים בי הלל/ ואת ביום אחד בלא זה ומה תמלל/ שומר מה מלילה שומר מה מליל

אמר שבת לחנוכה: מוספי יורה עלי דין עליה/ עולת שבת בשבתו על עולת התמיד עשויה/ ומה תתהלל בעד הללויה/ ואת עירום ועריה

אמרה חנוכה לשבת: זיו נרותי מדליקים תחילה ונרותיך אחריהם/

וזכרי בברכת הארץ וזכרך ברכת רחם/ וכל עניניך ודבריך הלא הם/ אחרונה יסעו לרגליהם

אמרה שבת לחנוכה: הנה אני תדיר כאשת נעורים תמימה/ קרואה לשבעה ימים כבכורה בת מלך פנימה/ ואת כפילגש בלילות באימה/ למועדה מימים ימימה

אמרה חנוכה לשבת: בנרך מסתכלין ומשתמשין/ ואני כגברת על אנשים ונשים/ ושירך לשרים ולשירי יורשים/ יהי המקדש קודש קודשים

אמרה שבת לחנוכה: אני הגבר המשובח והמהולל/ ואת כאשה העזה פניה ותשלול שלל/ והרי אמרו חכמי היופי והמכלל/ אין משתמשים באשה כלל

אני עניתי: שובו לכם מן המריבה/ כי היום חברתם בחיבה/ שובו נא אל תהי עולה ושובו עוד צדקי בה

השבעתי אתכם אל תהי מריבה/ מה תעירו ומה תעוררו את האהבה/ שבת ראשון במועדים יכלו טענותיך/ יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך/ אין גואל ואין לגאול זולתך/ ופרשת כנפיך על אמתך/ המשובצת זהב היושבת בגבולו.

 *

(ביאור קצר למליצות השיר:

"עשיר ורש נפגשו" – השבת עשירה במצוות לעומת חנוכה.

"שומר מה מליל" – חנוכה מלגלגת על השבת שהיא בת יום אחד וחנוכה בת שמונה ימים.

"ואת ערום ועריה" – שבחנוכה אין קרבן מוסף כבשבת.

"נרותי מדליקים תחילה" – בשבת חנוכה קודמים נרות חנוכה לנרות שבת.

"קרואה לשבעה" – נר שבת נוהג אחת לשבעה ימים, ואילו נר חנוכה הוא כפילגש שכן מדליקים אותו רק פעם בשנה).

ד"ר מיכאל ריגלר ניהל את אולם הקריאה ליהדות בספריה הלאומית בירושלים

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' כ"ז כסלו תשע"ה, 19.12.2014

מודעות פרסומת

פורסמה ב-19 בדצמבר 2014, ב-גיליון מקץ תשע"ה - 906 ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: