אלת אברהם | חיליק אברג'ל

דעות שונות נאמרו ביחס למיקום אלוני ממרא. האם מקום ההתגלות לאברהם הפך ברבות הימים לשוק עבדים רומי?

“וַיֵּרָא אֵלָיו ה‘ בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא". מה הצורך בידיעת מיקום ההתגלות האלוהית לאברהם? עונה על כך מדרש תנחומא (פרשת וירא ג):

ולמה באלוני ממרא? יתברך שמו של הקבה, שאינו מקפח שכר של בריה. שלושה אוהבים היו לו לאברהם: ענר, אשכול וממרא. וכיון שאמר לו הקבה שימול, הלך לקחת מהם עצהאמר לו ממרא: בדבר הזה אתה מבקש עצה?… עשה כמצוותו! אמר הקבה יתברך: אתה שנתת עצה שימול, איני נגלה אליו אלא בתחומך, הדא הוא דכתיב: וירא אליו הבאלוני ממרא, והוא יושב פתח האהל כחום היום.

ממרא, יחד עם ענר ואשכול, מסייעים לאברהם במלחמתו. בשמו של ממרא גם קשורה העיר חברון: “מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן" (בראשית לה, כז), "עַל־פְּנֵי מַמְרֵא הִיא חֶבְרוֹן" (בראשית, כג יט), וזוהי כאמור גם אותה חורשה של אלונים הסמוכה לחברון שבה התגלה הקב"ה לאברהם בפרשתנו.

 אלוני ממרא - מישור, אלה או אלון? צילום: שאטרסטוק

אלוני ממרא – מישור, אלה או אלון?
צילום: שאטרסטוק

בצומת דרכים

דעות שונות קיימות על אודות מיקומה של ממרא. האחת קושרת את ממרא למערת המכפלה, האחרת נסמכת על השתמרות השם ממרא בשמו של ג‘בל נמרא בצפונה של מערת המכפלה ושלישית מזהה את ראמת אל ח‘ליל כאלוני ממרא, כשלושה קילומטרים מצפון למערת המכפלה. רמה זו נמצאת מעט דרומית לצומת שבו נפגשים כביש חוצה יהודה (כביש 35) וכביש גב ההר, דרך האבות (כביש 60). אולי לרמה זו התכוון אונקלוס שתרגם את “אלוני ממרא“ כ“משרא ממרא“, כלומר המישור של ממרא.

יוסף בן מתתיהו (מלחמת היהודים ד, ט ז) מזכיר את אלוני ממרא בתיאורה של העיר חברון: “חברון עיר עתיקה היא… במרחק של שישה איצטדיות מן העיר מראים גם אלה גדולה ואומרים כי אלה זו עומדת שם מימי הבריאה ועד עכשיו“. בימיו של בן מתתיהו ייחסו לעץ את בריאתו מימי בראשית וכך הוא כונה (קדמוניות א 186): “ואברהם ישב ליד האלון הנקרא אוגיגי, מקום סמוך לחברון“. משמעותה של המילה “אוגיגי“ – “בראשיתי“, “ענקי“ או “קדמוני“.

בשל הקִרבה לצומת דרכים חשוב, התקיים בתקופה הרומית והביזנטית יריד גדול באלוני ממרא. בפי חז“ל הוא נקרא “יריד של בוטנה“, כלומר יריד האלה. הירושלמי ציין אותו בהקשר עבודה זרה: “שלשה ירידין הן – יריד עזה, יריד עכו, ירידה של בוטנה, והמחוור שבכולן יריד בוטנה (עבודה זרה א, ד)“. זוהי גם אֵלת אברהם המוזכרת במשנה כתיחום מהלך יום אחד להבאת כרם רבעי (מעשר שני ה ב): “כרם רבעי היה עולה לירושלים מהלך יום אחד לכל צד. ואיזו היא תחומה? אילת מן הדרום“.

אזכור נוצרי

לעומת מיעוט המקורות היהודיים על אלוני ממרא, המקורות הנוצריים מזכירים את המקום לא מעט: הנוסע מבורדו ביקר בארץ בשנת 333 לספירה ותיאר את האלון במרחק שני מיילים רומיים מהעיר, כשלושה קילומטר צפונה. אוסביוס, ארכיבישוף העיר קיסריה במאה הרביעית ומחבר הספר אונומסטיקון, שבו מתוארים ארץ ישראל בכלל והמקומות הקדושים בפרט, מציין לגבי האתר (אונומסטיקון 367): “עד היום מראים את האלה אשר אברהם אהל שם“.

הירונימוס, מאבות הכנסייה החשובים במאה החמישית ומתרגם התנ“ך ללטינית, בפירושו לספר ירמיהו לא, טו קורא למקום “טרבינטוס אברהם“, כלומר “אֵלת אברהם", והוא מתאר (ספר היישוב כא עמ‘ 40) כי תועבה ליהודים לראות את היריד בעקבות מכירת רבבות יהודים לעבדים על ידי הדריאנוס לאחר כישלון מרד בר כוכבא. שני אלו, אבסביוס והירונימוס, מתארים את קברותיהם של אברהם ויצחק על יד האלון וזו ככל הנראה הסיבה שהובילה את הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס לבנות כנסייה גדולה במקום במאה הרביעית.

בית אילנים

נחתום דברינו במדרש לספר דברים (ספרי ש“ו): “ר‘ יהודה אומר: לעולם הווי אדם כונס דברי תורה כללים, שאם כונסן פרטים מייגעים אותו ואין יודע מה לעשות… מי שהלך לבית אילנים לשוק וצריך מאה מנה או שתי ריבוא, אם מצרפם סלעים מייגעים אותו ואין יודע מה לעשות, אבל אם מצרפם ועושה אותם סלעים, ועושה אותם דינרי זהב, פורט ומוציא בכל מקום שירצה“.

בית האילנים, מקום ההתגלות של הקב“ה לאברהם, הפך במרוצת הדורות למקום שהשפלה התגלתה בו במכירת יהודים לעבדים – אבל כמו בגלגל מתהפך, משמש המקום להשראה לעצה טובה במוסרי דברי תורה לקהל יגע.

*

חיליק אברג'ל הוא מדריך טיולים המתמקד בהדרכות בהרי יהודה והשומרון ועוסק בהכשרת מדריכים ומורי דרך

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון',י"ד חשוון תשע"ה, 7.11.2014

מודעות פרסומת

פורסמה ב-7 בנובמבר 2014, ב-גיליון וירא תשע"ה - 900, פרשת דרכים ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: