כנגד כל הצללים | חבצלת פרבר

אישה צעירה, שעברה וההווה שלה לא האירו לה פנים, מתעקשת להשתקם ומגלה סודות איומים במשתלה שבה היא עובדת. רומן שכוחו בעושרו הלשוני הלא מצוי

שתיקת הצמחים

לבנה מושון

עם עובד, 2014, 395 עמ'

הכתיבה של לבנה מושון מסוגננת, עשירה, ספרותית ועם זאת מדויקת. אוצר המילים עשיר בהרבה מן המצוי בדרך כלל, ובייחוד בכל הנוגע לעולם הנוף והצומח: שמות עצים, פרחים וציפורים, תיאורי ראות, שעות היום ומזג האוויר – לכולם יודעת המחברת לקרוא בשמות ובתארים. החל בשעונית אכילה (המטפס המוכר בשם פסיפלורה) ועד ירגזי, גיבסנית וריחן. העושר הלשוני הבלתי מצוי והלא צפוי הזה מפליא את הקורא מן המשפט הראשון ומחייב אותו להאט את קצב הקריאה ולטעום כל מילה. אחרי זמן מה מחלחל הסגנון העשיר הזה אל זרם הדם וקשה, לאחר קריאת הספר הזה, להסתגל שוב ללשונם הדלה של ספרים רבים אחרים.

הצרה השמאלית

גיבורת הספר היא תמר בוברוצקי לבית עסיס. במקצועה היא עובדת סוציאלית טיפולית – אחד מאותם מקצועות המיועדים לתמוך במי שגורלם הכה בהם או שלא שפר עליהם מלכתחילה. היא גם לומדת לתואר שני, וזוכה להערכה מצד המרצה שלה. ובכלל, תמר היא צעירה נבונה, בעלת אופי חזק וחדת עין. עד כאן הצד המואר של התמונה. בצד הלא מואר נאספו כמה וכמה צללים, שהקשים ביניהם הם שניים: ראשית, תמר היא נכה מלידה – זרועה השמאלית לא התפתחה עד לבשלות והיא קצרה יותר מן הימנית, מעוותת וכבדה, ובקצה תלויה כף יד ובה שלוש אצבעות בלבד.

כתם הצל החשוב האחר הרובץ על חייה הוא העובדה שבגילה הצעיר – היא רק בת עשרים ושבע – התאלמנה מבעלה סשה (אלכסנדר). גבר יפה תואר אבל פגוע נפש, אכול פחדים וחרדות איומים התוקפים אותו לעתים עד כדי אלימות ועד רצון למות. ככל הנראה סשה אכן נטל את נפשו בכפו בזמן ששירת שירות קבע בצבא. תמר, שאינה מסוגלת להתייצב באופן מלא מול מה שקרה ולקרוא לו בשם, מכנה את הדבר "האסון", וכך נותר האירוע לוט בערפל של השתקה והדחקה, והאבל שלה על אובדן הבעל והאהוב לא נחווה עד תומו.

בתוך כל אלה חייבת תמר גם לחיות את חייה, או את מה שנותר מהם לאחר שאיבדה את האיש שאהב אהבה עזה לא רק אותה, אלא גם את ה"שמאלית שלה" – את הזרוע הנכה, אשר בכובד ובחוסר התפקוד שלה מושכת תמיד את קיומה של תמר כלפי מטה. הנכות הזאת עולה לתמר גם במחיר כבד בחייה המקצועיים: למרות יכולותיה המקצועיות הגבוהות היא נאלצת להחליף שוב ושוב את מקום עבודתה, ובכל פעם מפוטרת משום ש"הלקוחות מתאוננים" או שהיא "מפחידה את" הילדים בפנימייה "המפחדים" מן הזרוע מוכת־הגורל שלה. שוב ושוב קורה לה שהיא באה לראיון עבודה, והמעסיקים הפוטנציאליים נמנעים מלהעסיק אותה בתירוצים שונים שמכסים על הסלידה מפני אותה "שמאלית".

ניצולי שואה פוקדים את החממות וקונים עציץ שיפריח מעט את חייהם  צילום: שאטרסטוק

ניצולי שואה פוקדים את החממות וקונים עציץ שיפריח מעט את חייהם
צילום: שאטרסטוק

סודם של הניצולים

בסופו של דבר תמר מתקבלת לעבודה במשתלה. וגם שם, מן היום הראשון המעסיק שלה – אוריה במברג, שהיא מכנה אותו "הממושקף" או "בעל הראש הקירח" או (במקרה הגרוע מכול) "הפשיסט" – מעליב אותה בפני הלקוחות ושלא בפניהם. הוא קורא לה "נכה", מתאונן שהיא מוגבלת, מטיל עליה כל מיני עבודות שהן למעלה מכוחה של אישה בריאה ובוודאי שאינן לפי כוחה של אישה שתפקודה חלקי.

היחסים בין המעביד לתמר הם מזעזעים ממש. הם גדושים עלבונות מצד אחד, התמרדויות קטנות וחסרות אונים מן הצד האחר. אבל תמר למודת אכזבות ואינה ממהרת לעזוב אפילו מקום עבודה גרוע. הרחק במעמקי התודעה שלה עוד שמורים ריחה של מחלקת היילודים, ריח מדי האחיות וחומרי הניקוי בבית החולים שבו ננטשה חודשים ארוכים לאחר לידתה, כאשר הוריה סירבו לקחת אותה הביתה, וזיכרון ההתעמרויות בה כילדה בודדה בגן הילדים ובבית הספר.

העבודה במשתלה מפגישה את תמר עם הסוד האיום של המקום, עם אביו של אוריה ועם הזקנים ניצולי השואה שפוקדים את החממות ואת חלקות הפרחים כדי לקנות צמחים לבית הקברות או עציץ שיפריח מעט את חייהם. כך השואה חודרת גם היא לחייה של תמר בדרכים שונות ובעיקר משונות, ומוסיפה עוד אפלה לצללים הרבים והכואבים הממלאים את חייה. ובכל זאת, אי שם ברבע האחרון של הספר מגיחות לעברה מתוך האפלה המקיפה אותה שתי קרני אור שאולי יהפכו שוב את חייה למאושרים. השתילים, לבלוב העצים ושמש הקיץ העזה אולי יביאו את השינוי המיוחל.

חפירה יתרה

רומן בנוי כידוע גם על סגנון, אך בעיקר על דמויות ועלילה. על הסגנון דיברנו והכתיבה, כאמור, משובחת, וכל משפט ממש אוחז בקורא שיתעכב עליו וייהנה ממנו עד למיצוי. אלא שהדבר אינו מחפה על חולשותיו של הספר. מרכיבי העלילה והמפנים בה ברובם מופרכים אם במעט ואם בהרבה. שׂקי הדשן המפוקפקים והבלתי־סבירים שמגלה תמר באגף הסגור של המשתלה, שנאסר עליה להיכנס אליו, מבשרים רעות; ויחד עם השקים הללו גם הופעתו של אביו של בעל המשתלה, עיסוקיו והקשר שנוצר בין תמר לבינו. דרוש עיקום ניכר של ההיגיון כדי לקבל אותם כמרכיבים מתקבלים על הדעת במהלך הסיפור.

נושא השואה, שאמור לכאורה להוות את שיאו הרעיוני או החווייתי של הסיפור, נתפר אל תוך העלילה בחוטים שהאבסורדי והמופרך מאפיין אותם. אמנם אי אפשר לתלות במחברת אשמה של זילות השואה, כי הכתיבה אינה נלעגת או צינית, אבל שימוש מניפולטיבי ובלתי נחוץ בנושא יש ויש כאן.

ובאשר לדמויות – מלבד דמותה של הגיבורה, תמר, שאת אישיותה ומצבי רוחה אנחנו מכירים לפניי ולפנים ואולי אפילו יותר מדי, הדמויות האחרות משורטטות בקווים כלליים, שאינם מבהירים את כוונותיהן ואת המוטיבציות שלהן ואינם מסבירים את התנהגותן. מה הרקע ומה גרם למצבו הנפשי הנורא של סשה? מה יודעת אמו, אווה בוברוצקי, ומדוע היא שונאת את תמר כלתה? מדוע נוהג אוריה במברג, בעל המשתלה, בתמר בדרך שהוא נוהג? ומי הם כל האנשים שמופיעים בחטף בסיפור ונעלמים כלעומת שהופיעו? מה מקומם ומה הנחיצות שלהם לעלילה?

כל זה סתום מדי, רופף מדי ולא מנומק ומבוסס דיו. לעומת החפירה היתרה עד מיאוס בתחושותיה ובדיכאונותיה של תמר, מרבית העניינים האחרים מטופלים בשטחיות מעצבנת. הם גורמים לעתים לתחושה שכל תפקידם בספר הוא למלא נפח. כך, למשל, לימודיה של תמר וחיי החברה המעטים שלה, שמתוארים בצורה מקוטעת וכלאחר יד, ואפילו יחסיה עם הוריה שאינם מובהרים די הצורך.

אין ספק שהספר הזה והכתיבה הטובה ורבת הכישרון הזאת ראויים ליתר איזון ולכידות במבנה, בתוכן העלילה ובדמויות שמאכלסות אותה. ייתכן שעריכה טובה יותר הייתה מביאה את כל מרכיביו וחלקיו של הספר לאותה רמה גבוהה ומרשימה כמו סגנון הכתיבה היפהפה שלו. חבל מאוד שזה לא נעשה.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' כ"ג אייר תשע"ד, 23.5.2014 

מודעות פרסומת

פורסם ב-23 במאי 2014,ב-ביקורת ספרים, גיליון במדבר תשע"ד - 876, סיפורת. סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. האם כותבת הרשימה תלתה כביסה תוך כדי קריאת הספר?

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: