מציע את המצפן | אריאל הורוביץ

הרב שחר רחמני מוציא את ספרו של הראי"ה קוק "לנבוכי הדור", שיותר ממאה שנה היה גנוז, מספר על התלאות והגנבות שעברו על כתב היד וטוען שבלי לימוד כתביו המרכזיים של הראי"ה אפשר לאבד את הצפון

לפני כשלוש שנים סער עולם הישיבות הדתי־לאומי סביב קובץ עלום שעשה את דרכו ברשת האינטרנט, ושמו "לנבוכי הדור". מדובר היה, כך נטען, בספר גנוז של הרב אברהם יצחק הכהן קוק – חמישים ושלושה פרקים אורכו, וכולו נכתב לפני עלייתו של הרב קוק לארץ ב־1904. הקובץ עבר מאחד לשני, הופץ בישיבות והחל להיקרא ולהילמד: בפורומים שונים באינטרנט התפתחו דיונים סביב הספר; כמה בלוגים הציעו סקירה ראשונית שלו, ורבנים מכל הקשת מיהרו להגיב לפרסומו – מהם ששמחו על הוצאתו לאור, מהם ששללו את הלימוד בו והצביעו על כך שהרב קוק בחר לגנוז את הספר, ועל כן מן הראוי שלא לעיין בו.

כל דבר שקשור ברב קוק, ובמיוחד בסוגיית כתביו הגנוזים, מצליח עד היום לעורר חילוקי דעות – אך נדמה שכמו בסוגיית "שמונה קבצים", יומניו של הרב קוק שראו אור בסוף שנות התשעים וכבר תפסו להם מקום בבתי המדרש ואיש אינו מתפלמס על הלימוד בהם, גם "לנבוכי הדור" הצטרף לקורפוס הכתבים, והוא נלמד ומצוטט. כעת הוא רואה אור בגרסה שלמה ותקנית בהוצאת ידיעות ספרים, פרי עמלו של המהדיר, הרב שחר רחמני, שממחשבו נגנב הקובץ המקורי ב־2010. רחמני, בוגר ישיבת "מרכז הרב", ר"מ בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" ומרצה במכללה בירושלים וב"יד ושם", עמל בשנים האחרונות על הוצאת הספר במסגרת עבודת הדוקטורט שלו.

צילום: מרים צחי

צילום: מרים צחי

קו חד כתער

את השם "לנבוכי הדור" העניק רחמני עצמו לחיבור. הרב קוק לא הכתיר בשם את המחברת הקטנה שבה רשם, בכתב צפוף, את החיבור הזה, אך רחמני מעריך שהשם קולע לרוחו ולטעמו של הרב. על פי השערתו הספר נכתב בסוף שנת 1902, כששימש הרב קוק ברבנות בבויסק – שנתיים לפני שעלה לארץ ישראל לכהן כרבן של יפו והמושבות. באותם ימים עשה הרב קוק את צעדיו הראשונים בפרסום מסות עיוניות – הוא חיבר אז את המאמרים "תעודת ישראל ולאומיותו" ו"עצות מרחוק", ואת המאמר הגדול "אפיקים בנגב", ובהם עסק בשאלות של לאומיות יהודית ומעמד התורה בעם ישראל.

אז כתב גם את "לנבוכי הדור", כשלנגד עיניו רואה הרב קוק את הצעיר היהודי החילוני בן־זמנו, שנטש את ספסלי בית המדרש ונשבה בקסמי הלאומיות, ואת היהודי הדתי שנבוך אל מול התיאוריות המדעיות והמוסריות של אותן שנים. הוא ניגש לכתוב חיבור שיטתי, שבו הוא מציג את תמונת עולמו על נושאים כמו לאומיות, מוסר, דת ומדע והיחס לדתות.

הרב קוק בחר שלא לפרסם את החיבור. הוא עלה ארצה ב־1904, הספר צרור באמתחתו. רק קומץ ממנו פורסם בעבר: שתי פסקאות מתוכו שלח הרב קוק לרב פרומקין, וזה הדפיס אותן בפירושו לסידור, ופסקה נוספת שלח כעבור שנים הרצי"ה קוק למאמר בעיתון, פסקה שנכללה אחר כך ב"מאמרי הראי"ה". אך שמעו של הספר היה ידוע בחוג מקורביו של הרב קוק ובקרב תלמידיו הסקרנים. אחת העדויות היחידות בכתב לקיומו של הספר מופיעה ב"חזון הגאולה", קובץ שהוציאה האגודה להוצאת ספרי הרב קוק בשנת 1940. במבוא לספר כותב הרב יהושע הוטנר על "ספר מיוחד, הנמצא עדיין בכתב יד, שתלמידיו כינוהו בשם 'מורה נבוכים חדש', ניגש לברר בהרצאה מקיפה ומפורטה את מקום הדת והמדע בתפיסת העולם הישראלית". גם בפרוטוקול האגודה להוצאת ספרי הרב מתוכננת הדפסה של הספר, אך התוכנית מעולם לא הושלמה.

אין תשובה אחת לשאלה מדוע בחר הרב קוק לגנוז את הספר. הרב רחמני מונה כמה סיבות משוערות: נושאים רבים שבהם עסק הרב קוק בספר נידונו לאחר מכן בספרו "אדר היקר"; מצוקתו הכלכלית מנעה ממנו להדפיס את הספר; אך הסיבה המרכזית, ככל הנראה, היא שבעיות אחרות לגמרי שיחרו לפתחו של הרב בן הארבעים, כשעלה לארץ ישראל.

ממקום מושבו ביפו של תחילת המאה העשרים, עם עלייתה של התנועה הציונית, ענייני דת ומדע ומעמדן של דתות אחרות נראו לפתע שוליים. הספר נגנז, וגם הרב צבי יהודה בחר שלא לפרסם אותו. "לרב צבי יהודה היה חשוב לשים קו חד כתער בין חוץ לארץ לבין ארץ ישראל", אומר רחמני. "כמובן שתורת חוץ לארץ לא בטלה. אבל כל מי שלמד קצת את תורת הרב יודע שהכתיבה של ארץ ישראל היא עולם אחר לגמרי. זו כתיבה השראתית, ברוח הקודש, ספוגה בקבלה. הרצי"ה רצה להדגיש שעיקר תורת הרב היא בארץ ישראל. אז הוא מוציא לאור את 'אורות', 'אורות התורה' ו'אורות התשובה', שהם הכתבים החשובים. הרב עצמו התייחס לכתבים שלו שנכתבו בארץ ישראל באופן אחר. אי אפשר להפוך את 'לנבוכי הדור' למה שהוא לא".

הרמב"ם הוא המודל

כבר שנים עוסק הרב שחר רחמני (57), נשוי ואב לתשעה, בעולמו של הרב קוק. הוא היה שותף בהוצאת הספרים "ערפילי טוהר" ו"מאמרי הראי"ה", ולפני כמה שנים התגלגל לידיו צילום של "לנבוכי הדור".

רחמני החל לעבור עליו – לפענח את כתב היד, להקליד את הספר במחשב, לפתוח את ראשי התיבות, להוסיף פיסוק ולהוסיף הערות שוליים המפנות למקומות אחרים בכתבי הרב. אך רחמני לא היה היחיד שבידיו צילום של "לנבוכי הדור" – גורמים אחרים החזיקו, ועדיין מחזיקים, בצילום של הספר, וייתכן שגם הם יוציאו אותו לאור.

בעיצומה של העבודה נגנב הקובץ מן המחשב שלו, בנסיבות שעד היום הוא אינו יודע להסביר אותן. הקובץ עבר מיד ליד באינטרנט, וזמן קצר לאחר מכן יצא לאור בידי מכון הרצי"ה, במסגרת ספר של פנקסי הרב קוק, תחת השם הסתמי 'פנקס מתקופת בויסק' ובצנזור אגרסיבי של פסקאות ופרקים שלמים, שנחשבו רדיקליים מדי לטעמם של אנשי המכון. רחמני עמד בפני דילמה. מצד אחד הוא בעיצומה של עבודה על הקובץ, מצד שני מכון הרצי"ה הוציא גרסה אחת של הספר, ומצד שלישי גורמים אחרים עובדים באותה שעה ממש על הוצאת גרסה משלהם לספר.

"ההתלבטות הייתה קשה", הוא אומר, "הרב קוק לא הוציא את הספר, ויש כאמור סיבות לכך; גם הרב צבי יהודה בחר לא לפרסם את זה. אני יכול לתת את ההסברים הכי טובים בעולם מדוע הרב לא פרסם את הספר, אבל היה לי חשש אמיתי שאולי הם באמת לא רצו שזה יצא לאור. אז מצד אחד יש קובץ שהיה שלי ונגנב, וכל אחד יכול להחזיק אותו על המחשב, ומצד שני יש גופים אחרים שמתכוונים להוציא את הספר. לי היה חשוב שתורת הרב תילמד נכון. אם ישנם אנשים שבין כה וכה מתכננים להוציא את הספר, מדוע שלא אוציא אותו בצורה שבה אני מאמין? אם לא הייתי מוציא עכשיו את 'לנבוכי הדור', מישהו אחר היה מוציא אותו בדרך שלו. אז החלטתי לפרסם".

"לנבוכי הדור" מציג ראייה מקורית ומרעננת במגוון סוגיות, בהן היחס למדע. הרב קוק מתמודד עם תורת האבולוציה הדרוויניסטית, שאיימה, במבט ראשון, על השקפת העולם היהודית המסורתית. "הגישה של הרב, גם ביחס להתפתחות, מבקשת לכלול את הכול", אומר רחמני. "מצד אחד הוא לא מקדש את המדע – לא כל מה שהמדע אומר נכון. אך מצד שני הוא לא מאבד עשתונות בגלל המדע. הרמב"ם משמש לו מודל לעיסוק בנושא הזה. כפי שהרמב"ם לא נבהל מתורתו של אריסטו, וידע כיצד להכיל אותה, כך עשה הרב קוק בשאלת ההתפתחות. היסודות לכך נמצאים ב'לנבוכי הדור'".

נקודת המבט שלנו

יש ב"לנבוכי הדור" גם דברים אוהדים למדי ביחס לדתות אחרות. הרב קוק שולל את העמדה שלפיה כל מה שמחוץ לדת היהודי הוא "שווא ותפל", כלשונו.

"בעיניי, דווקא את הדברים הללו אי אפשר לקחת, כפי שהם, לימינו אנו. צריך להבין את הרקע. הרב קוק כותב את הדברים באירופה, כאשר הדתות מואשמות בכך שהן המקור למלחמה ולסכסוכים בעולם. אז הוא יוצא להגנתן. מאוחר יותר, במלחמת העולם הראשונה, הרב ראה מה הנצרות הביאה לעולם. הוא מבין שגם אם היא הצליחה להפוך את אירופה ליותר 'מגוהצת' ותרבותית, היא לא שחררה אותה מהברבריות הפנימית. כמובן שתהליכים גדולים ומשפיעים, כמו ייסודה של הנצרות, נולדים בלבם של אנשים שיש להם גדלות מסוימת. אבל זה לא אומר שהיחס שלו לנצרות היה חיובי. הרב קוק, בעקבות הרמב"ם, אמר שהדתות השונות מיישרות את הדרך למשיח, אבל הוא תמיד הדגיש שהנצרות היא דבר נורא ואיום, והיא מסוכנת לעם ישראל. מהעבודה הזרה הזו הוא סלד".

ובכל זאת, הוא לא מביע את הסלידה הזו ב"לנבוכי הדור".

"נכון, אבל כאמור צריך להבין את הרקע. יתרה מזאת: אסור לטשטש את ההבחנה בין נקודת המבט של הקב"ה ונקודת המבט שלנו, בני האדם. מבחינתנו, כבני אדם, מוטל עלינו להיות טובים ומוסריים, ולהיאבק ברע. אבל מן נקודת הראות של הקב"ה, גם לרע יש מקום. העובדה שבחשבון הא־לוהי יש לרע תפקיד לא יכולה לגרום לנו לרפיון במאבק שלנו נגד הרע. הרב קוק הוא אדם גדול, הוא מבין שהכול מאוחד והכול קיים במטרה להוציא לפועל את מחשבת הקב"ה, ומהגובה שלו הוא יודע לסמן את המקום של כל כוח, אבל צריך להבדיל בין זה לבין מה שמונח על הכתפיים שלנו. בכלל, אי אפשר לקחת נקודה אחת ברב קוק ולהפוך אותה לחזות הכול. אם תאמץ משפט ספציפי שהוא אומר במקום מסוים, תפספס הכול. צריך ללמוד את הסוגיה לרוחב, כדי לא לפרש דברים בצורה שגויה".

הספרים של הרב קוק שיוצאים היום הם בדרך כלל ליקוטים של פסקאות אישיות יותר, ליריות, קיומיות. בוודאי לא ספרים הגותיים כבדים. אתה מרגיש שהרב קוק תופס מקום אחר אצל הצעירים שלומדים אותו היום?

"כן. אני גם חושב שצריך להביא את הצדדים האלה של הרב. הם קיימים. צריך לפגוש את הצרכים של התלמידים, ויש עלינו חובה ללמד את התורה הזו בצורה שתענה על הצרכים הללו. מכיוון שזו תורה כללית, המענה קיים. אבל צריך להיזהר שלא לעשות את הטעות שחסידות ברסלב עשתה. היום יש אנשים שלוקחים את רבי נחמן, שמטפל בנקודות מסוימות, ומרגישים שזה מדבר אליהם, וזה הופך להיות כל התורה כולה. לא כך בתורת הרב קוק.

"הראייה העצמית שלו הייתה כמי שבונה את האומה, שלוקח את עם ישראל שהיה בגלות והופך אותו לעם. הוא צריך לבחון איך פועלים במצב הזה, שבו חלק ממובילי הדרך אינם שומרים תורה, והוא יוצק תכנים. אז כן, אני שם לב שקשה לחנך לזה היום. צריך לדעת לבחור פסקאות של הרב קוק שיתחברו לעולמם של התלמידים, אבל שיהיו קשורים לבסיס שלו. צריך להתמודד עם הכתבים העיקריים של הרב, כי בלי השקפת העולם הזו אנחנו מאבדים את הצפון".

מאבדים את הצפון?

"בעיניי כן. יש צורך בעמוד שדרה בסיסי של השקפת עולם, והרב מציע את המצפן הזה, שמברר את השקפת העולם. בחיים הציבוריים יש כל מיני ערכים שמתנגשים, וצריך סרגל שימדוד מה חשוב ממה, מה קודם למה, כדי לדעת מה להעדיף. קח לדוגמה את כל הנושא של גיוס לצבא, שעומד כעת על הפרק. יש ערך של לימוד תורה, לצד ערך של שירות בצבא. יש לי הערכה עצומה למי שלומד את משנת הרב קוק ומבין ממנה את הערך של תקומת עם ישראל בארצו, ואת היותה של מדינת ישראל גילוי הכוח הציבורי של עם ישראל, ולכן הוא מתגייס לצה"ל. זה ערך מאוד חשוב, אבל אם אין לי סרגל ערכים אמיתי אני יכול לטעות ולומר שלימוד תורה הוא דבר פרטי, והגיוס לצה"ל חשוב ממנו.

"אם הדברים לא נשקלים נכונה, והכול בא מתוך האדם, מהערכים שלו והעולם שלו, זה יכול להוביל לאבדן. אפשר לראות את זה ביחס לתורה, ביחס לארץ ישראל, וגם בהתלבטות של בניית מערכת חינוך. אם ההכרעה נעשית מתוך הסברות האישיות של האדם, זה תלוי בעולמו האישי; אם זה בא מתוך משנה מסודרת, השיקול יהיה יותר מבורר".

בלי פאניקה

"אני זוכר שאחרי מלחמת יום כיפור, היה בישיבת 'מרכז הרב' תלמיד חכם אחד שהתווכח עם הרצי"ה ואמר לו: 'תראה, כמעט איבדנו את המדינה, הבה נצא ונגיד לכל העם לחזור בתשובה'. הרב צבי יהודה ענה לו: אין עליך אחריות להחזיר את כל עם ישראל בתשובה. זה לא התפקיד שלך. אסור לצאת בפאניקה לציבור, ולומר שאם לא נחזור בתשובה נאבד הכול. חשוב לדעת איך לא להיכנס לפאניקה ולהחליט החלטות לא נכונות; חשוב לדעת איך תהליכים מתרקמים, כיצד פועלים עם א־ל. אם לא יהיה מישהו שיסביר, זה לא יהיה מובן. לכן הרב קוק חשוב יותר מכל מה שכתבו ואמרו בדורו ובדורות שלפניו“.

כשהקובץ הופץ באינטרנט לפני כמה שנים, היו רבנים שאמרו שאין ללמוד אותו כי הרב קוק גנז אותו ולא בכדי.

"מטבע הדברים, כשדבר כזה מתפרסם יש מנהיגי ציבור שיש להם יותר אחריות, והם חוששים. אני מבין את אלו שטוענים שלא כדאי לקרוא את הספר. אני בעצמי התלבטתי בכך. לולא ידעתי שיש אנשים שרוצים להוציא את זה בעצמם, הייתי ממשיך להתחבט. אבל בהחלט יש צימאון אדיר לתורת הרב, ויש אנשים שמבינים את מקומו של הרב קוק וחוששים שאדם שלא ילמד את התורה בצורה מסודרת יבין דברים בצורה חלקית ולא נכונה. זו סכנה, בוודאי. מי שמלמד את תורת הרב ומרגיש אחריות כלפיה, חייב לחשוש מפרסום הספר".

רחמני בא ממשפחה חסידית – הוא צאצא ישיר של ר' לוי יצחק מברדיטשוב. בנערותו למד במדרשיית נעם בפרדס חנה, ולאחר מכן הגיע לישיבת "מרכז הרב". מאז הספיק לחזור למדרשייה ולשמש בה ר"מ, ואף ראש המדרשייה לתקופה קצרה, ולאחר מכן חזר לירושלים והחל ללמד בישיבת נתיב מאיר, שבה הוא מלמד עד היום. בכובע אחר שלו, רחמני מדריך מסעות לפולין מזה 20 שנים, ומלמד בקורס להכשרת מדריכים ביד ושם. הוא יוצא למסע בעיקר עם בתי ספר דתיים, ולאחרונה גם מדריך מסעות של הציבור החרדי. "הסיור הוא לא רק הביקור במחנות", הוא אומר, "זה גם החיים היהודיים בפולין – התורה, החסידות. אני משתדל לבנות מסע שנותן לאנשים מבט על החיים שהיו, על כל העוצמה שלהם.

"פתאום אדם נפגש עם מקומות החיים והקבורה של גדולי התורה והחסידות שהוא מכיר ולומד. זה חזק. וכמובן, המסע מטלטל ומביא לבירור של איפה אני נמצא ומה מקומי בהיסטוריה של עם ישראל, ואפילו ביני ובין המשפחה. אין ספק שכשאתה מגיע לפולין כאב לילדים, למשל, זו חוויה אחרת לגמרי. בכל נסיעה אני מודה לקב"ה על שלא חייתי אז, על שלא הייתי צריך לעמוד בדילמות ההן".

רחמני קושר בין הרקע החסידי של משפחתו והעניין האישי שלו בחסידות ובין משנתו של מורו הגדול. הרב עצמו, הוא אומר, גילם באישיותו את התרכובת הזו – אביו של הרב קוק היה ליטאי, ואמו באה ממשפחה חסידית. ב“אורות הקודש“ הוא דן בחסידות חב“ד ומציב את הדומה והשונה בינה לבין תורתו. בנקודה אחת אף גילה רחמני דמיון בין הרב קוק לבין סבו הגדול, ר‘ לוי יצחק, סניגורן של ישראל. “לימוד הזכות של ר‘ לוי יצחק לא היה משהו רגשי, אלא נבע משורש הנשמה שלו“, הוא אומר. “הסנגוריה כלפי הרשע מתבססת על העובדה שהוא יהודי, וממילא יש לו נקודת אמת. גם אצל הרב קוק זה קיים. הוא מתייחס אל היהודי הפרטי לא רק ממה שמתגלה בצורת החיים שלו בפועל, אלא מעצם הווייתו, וזה גוזר את היחס אליו“.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ה' אדר ב' תשע"ד, 7.3.2014

מודעות פרסומת

פורסמה ב-7 במרץ 2014, ב-גיליון ויקרא תשע"ד - 865 ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. רק שיהיה ברור:
    לרב רחמני לא היה את כתב היד אלא צילום שלו.
    כתב היד נמצא בידי אספנים וצילום שלו הגיע גם לידי אחרים.
    כך שלא ממש גנבו ממנו.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: