מות גיבורים ספרותיים | ירון אביטוב

קלדנית תובעת סופר על הטרדה ופותחת פתח לשרשרת רציחות שאולי כבר הייתה כתובה בספר. יצר כתיבה רצחני

32-21600bמותה האטי של לוסיאנה ב'

גיירמו מרטינס

מספרדית: מואיז בן הראש

עם עובד, 2014, 204 עמ'

ב"מותה האטי של לוסיאנה ב'" מגדיר הסופר הארגנטינאי גיירמו מרטינס את כתיבתו של גיבורו, הסופר הנודע קלוסטר, כך: "כבר מן הפסקאות הראשונות סנוורו אותך הרומנים שלו כמו פנסי מכונית בכביש, ורק מאוחר יותר היית תופס שהפכת לארנבת מבועתת… ואינך מסוגל אלא להמשיך הלאה ולהפוך את הדפים כמהופנט" (עמ' 10). הדברים יפים למעשה גם לגבי ספרו של מרטינס עצמו, המהפנט את הקורא בעוצמה המאגית והדמונית שלו.

מותחן האימה המשובח שכתב עשוי לזכות את מרטינס בכינוי אדגר אלן פו הארגנטינאי. תורת ההסתברות והמתמטיקה משחקים בו תפקיד מרכזי (בדומה לענר שלו הישראלי, מרטינס הוא סופר ודוקטור במתמטיקה), ומתרחשת בו סדרת רציחות הנראית לכאורה כמו רשת גיאומטרית מתוחכמת של הגורל העיוור. ההשוואה לפו אינה מקרית. בהמשך הרומן יופיע פו כדמות משנית בעלילה יחד עם ספרו "הלב הבוגד".

סיפור הנקמה הזדוני שרקח מרטינס קשור אף הוא לענייני הלב. הרומן עוסק בקלדנית אינטליגנטית ומצודדת (לוסיאנה) ובשני סופרים המתחרים על שירותיה; הסופר המפורסם קלוסטר, והשני, צעיר ואלמוני המשמש דמות המספר ברומן. השניים התחרו ביניהם על לבה של לוסיאנה, ובהמשך הם גם יתחרו ביניהם מי יכתוב את הרומן האמין יותר על פרשת חייה הטרגית.

לוסיאנה מעריצה את מוחו האפל של קלוסטר, אבל כאשר הוא מטריד אותה מינית בשעת ההקלדה היא מגישה נגדו תביעה, והשאר כבר מתגלגל ככדור שלג. אשת הסופר מתגרשת ממנו, בתו הקטנה והאהובה מתה, וקלוסטר רואה בלוסיאנה אשמה בכול ויוצא למסע נקמה, שמעלה בעינינו את השאלה מי מבין השניים – לוסיאנה שאושפזה בקליניקה פסיכיאטרית או קלוסטר הדמוני – מטורף יותר.

ארבעה ממקורביה של לוסיאנה מתים במעין תאונות, והיא חושדת שידו של קלוסטר במעל. קלוסטר הכתיב לה בעבר כתב יד של רומן המבוסס על רעיון "עין תחת עין" המקראי, ועוסק בין השאר בשאלת המידתיות של העונש. בצר לה פונה לוסיאנה לסופר הצעיר ומבקשת ממנו שיתערב למענה אצל קלוסטר, כדי שהלז יפסיק את סדרת הרציחות שלו כביכול. לפי עקרון הנקמה כפול שבע שעליו כתב קלוסטר בספרו, לוסיאנה חוששת שגם תורן של קרובות נוספות ושלה עצמה יגיעו בקרוב.

חשדותיה של לוסיאנה אינם בעלמא. כמעט תמיד קלוסטר נמצא סמוך לזירת הרצח, או שיש לו קשר נסיבתי עקיף לרצח. קלוסטר הוא כמובן מתוחכם מכדי שתוכח מעורבותו, אבל קורי המוות שהוא טווה סביב־סביב הופכים את הרומן למעין נשיקת או נקמת איש העכביש.

קלדנית אינטליגנטית ושני סופרים המתחרים על שירותיהצילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

קלדנית אינטליגנטית ושני סופרים המתחרים על שירותיה צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

לתוך פרשת הרציחות והחשדות נכנס העניין הספרותי, כאשר הסופר הצעיר מעמת את קלוסטר עם גרסתה של לוסיאנה ומציג בפניו טיוטה ראשונית של הספר שהוא עומד לכתוב על הפרשה, ושולח לו רמז עבה כמו פיל שלפיו אם סדרת הרציחות תיפסק הוא יגנוז אותו. קלוסטר יטען בהמשך שהוא אינו יכול לשנות את הגורל, כיוון שהרומן שלו, העוסק אף הוא בפרשת לוסיאנה, נכתב כבר מעצמו ויש לו חוקיות מוות משלו.

מרטינס עוסק בעימות המתעתע שבין מציאות לבדיון, ומפתח מעין תיאוריה שלפיה הספרות בעצם מכתיבה חיים ומוות לגיבוריה. הרומן גם עוסק בזיקה לכאורה שבין יצר הכתיבה ויצר ההרג, ומעלה את השאלות הפילוסופיות האם המוזה היא הוויה ערטילאית־דמונית השולטת בסופר או שמא הוא השולט בה, והאם סופר ההורג את גיבוריו הוא למעשה רוצח.

המותחן הפילוסופי משכנע ומפיל את הקורא ברשת הקואורדינטות המתוחכמת שלו, הנפגשת באמצע הדרך שבין הספרות היפה והרומן הבלשי, התייחסויות תנ"כיות ושאלות של גורל או מקריות, החידה המתמטית והטירוף. אצל מרטינס, הרומן האפל הוא אפל כמו מעבה יער שאליו לא חודרת שום קרן אור, אבל כל מי שנוהה אחר סיפורי אימה יתוודע לתרגום מוצלח של רומן שהוא ללא ספק מבריק בדרכו המעוותת.

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ה' אדר ב' תשע"ד, 7.3.2014

מודעות פרסומת

פורסמה ב-7 במרץ 2014, ב-ביקורת ספרים, גיליון ויקרא תשע"ד - 865, סיפורת ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: