חידת האושר והמשמעות | מאיר רוט

באופן דומה לספר קהלת עצמו, המציג תובנות והרהורים בעקבות ידע וניסיון אישי, עוסק ספר חדש בקהלת מתוך הגות וקריאה חופשית. הקסם החידתי לא פג 

362-4986bחפץ תחת השמים

תכלית החיים והדרך אל האושר 
על פי ספר קהלת

יורם קירש

ידיעות ספרים, 2014, 198 עמ'

ספר קהלת חריג בקאנון התנכ"י הן בסגנונו והן בתוכנו. אין עוד ספר במקרא שבו המחבר מזכיר את המילה "אני" מספר כה גדול של פעמים בהקשר לניסיונו האישי, או בהבעת הרהורים שעולים על דעתו מהתבוננות בחייו ובתופעות חברתיות שהוא חווה אותן. הוא חריג אפילו בקרב ספרי החכמה שאליהם הוא משתייך, בשל הסתירות הרבות שבו ובשל השאלות הפרובוקטיביות שהוא מעלה במטרה לעורר את הקורא מאדישותו. ויש בו נושאים הראויים להידון בכל ספרי החכמה אז כמו עכשיו.

יורם קירש הוא פיזיקאי המשלב בהשכלתו את מדעי הטבע עם מדעי האדם. הוא מנצל את ידיעותיו בתחומים אלו ומציג, בעקבות פרשנותו המקורית לרעיונות ספר קהלת, גם את קיצור תולדות המחשבה האנושית בחתירה לאושר ולמשמעות. סקירתו כוללת פילוסופיה, פסיכולוגיה וכן ענף חדש בסוציולוגיה העוסק במדע האושר. בנוסף לכך הוא שולה את קהלת ממנהרת הזמן העתיק, מפגיש אותו עם המציאות העכשווית, ומדובבו בהקשר לעניינים אקטואליים מזווית הראייה המיוחדת של הספר.

בפירושו לפסוקי קהלת מסתמך קירש רק במעט על המחקר. עיקרי דבריו הם דברי הגות והערכה שעלו בדעתו תוך קריאה חופשית בטקסט. הוא מציין אירועים היסטוריים בני תקופתו של קהלת העשויים לתת עוגנים לאחדים מהמכתמים (של שלמה המלך? או שמא של הוגה יהודי מהתקופה ההלניסטית, מהמאה השלישית שלפני הספירה?). המוצר המתקבל הוא ספר קריא, אקטואלי, מאתגר ומוסיף דעת, שעלול לעורר אצל הקורא גם מכאוב של מצוקה ותסכול, ממש כמו ספר קהלת עצמו שאת חידתו הוא מבקש לפצח.

כאמור, קירש מפלס את דרכו בספר קהלת בכוחות עצמו. יש קסם רב בספר הנוצר כתוצאה משיטוט עצמאי, מתוך חירות המחשבה, בטקסט אניגמטי כדוגמת קהלת. הוא מודע לקושי הפרשני של הקורא המודרני, המפרש טקסט בן אלפי שנים באמצעות כלים ושפה המאפיינים תרבות אחרת ואקלים חברתי שונה. מטרתו של קירש איננה להוסיף עוד פירוש לספר, הוא מבקש להיות קורא המתעורר למחשבה עצמאית ולרעיונות מקוריים, מפני שלהבנתו "הספר [קהלת] מזמין את הקורא לחשוב בעצמו על הבעיות שהמחבר התחבט בהן ולהציע להן פתרונות משלו" (עמ' 22).

כפירה בעולם הבא

מקוצר המצע אתמקד ברעיון שלהבנתי הוא מרכזי בספרו של קירש – דעתו של קהלת על הישארות הנשמה וחיי עולם הבא. רעיון זה עובר כחוט השני גם במסעו של קירש בתולדות המחשבה המערבית בדרך אל האושר בעולם הזה. אחד הקטעים המאתגרים ביותר בקהלת הוא ללא ספק פרק ג' פסוקים יט־כא:

כִּי מִקְרֶה בְנֵי־הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה, וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל וּמוֹתַר הָאָדָם מִן־הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל. הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל־מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הָיָה מִן־הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל־הֶעָפָר. מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ.

קירש מוצא בקטע זה לא רק דמיון בין האורגניזם הפיזי של האדם לבין זה של הבהמה אלא הרבה מעבר לכך: "ההתבוננות בעולם החי גורמת לקהלת לחשוב שגם האדם אינו אלא סוג של חיה… לכן אי אפשר לקבוע שלאדם נשמה שנשארת לאחר המוות, בעוד החיות הן מעין מכונה, או אורגניזמים, חסרות נשמה". בסופו של דבר מגיע קירש למסקנה נועזת: "הספר העוסק בשאלת הישארות הנפש בצורה הרחבה ביותר הוא דווקא ספר קהלת. הוא כאמור מביע פקפוק, כופר בהישארות הנפש ובעולם הבא" (עמ' 57).

מלאכת המיון והסיווג של פסוקים בספר קהלת לפי נושאים אינה מלאכה קלה, והיא תלויה בפרשנות של כל מילה בפסוק. אני מבקש לטעון כי הפסוק "אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם לְבָרָם הָאֱלֹהִים וְלִרְאוֹת שְׁהֶם בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם" (ג, יח) – הקודם לקטע המצוטט לעיל – שייך בצורה אורגנית לנושא "השוואה בין אדם לבהמה", ממש כמו הפסוקים שאחריו. לאחר שמציבים את הפסוק הזה לפני הקטע המצוטט, נראה שקהלת אינו מביע דעה אישית בסוגיה זו אלא מתייחס לאמרה ששמע מאנשים אחרים. להבנתי, יש לפרש את הפסוק כך:

אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי – קהלת מהפך במחשבתו על משמעות הדברים – עַל־דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם – על דברים שמדברים בני אדם (ראו פירוש מרדכי זר־כבוד בדעת מקרא על פסוק זה) לְבָרָם הָאֱלֹהִים – האל בראם – (יש המפרשים מלשון ברירה. לדעתי, המילה בָרָם היא בראם, מלשון בריאה, עם השמטת א') וְלִרְאוֹת שְׁהֶם־בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם – האדם דומה לבהמה (דוד לוינשטין, "שְׁהֶם בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם", בית מקרא כ, תשל"ה, עמ' 416).

אם נכוחים דברינו, הרי שפסוק יח הינו דעה שקהלת קלט מבני שיחו, ואילו פסוקים יט־כא הם דברי קהלת עצמו, החושף את המסקנות הגלומות באמרה הטוענת כי "האדם דומה לבהמה". במקרה זה קהלת פועל לפי המתודה של סוקרטס בדיאלוגים האפלטוניים – כאשר הוא לוקח את דברי בני שיחו כבסיס לדיון ומעמיד את בני שיחו על ההשלכות הנגזרות. לפי פרשנות זו נראה כי שלילת נצחיות הנשמה והעולם הבא אינה דעתו האישית של קהלת, אלא תוצאה של התדיינות עם דברים ששמע מבני שיחו.

תחילת ספר קהלת, תנ"ך מסוף המאה ה־13

תחילת ספר קהלת, תנ"ך מסוף המאה ה־13

הבל פה

לקראת סוף הספר קהלת מציג את דעתו האישית, הסותרת לחלוטין את הקביעה הרדיקלית המשווה את האדם לבהמה בסוגיית הישארות הנפש: "וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל־הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ" (יב, ז).

פסוק זה עומד בניגוד גמור לטענת בני אדם המתבוננים במציאות הפיסית בלבד ומגיעים למסקנה כי "מותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל". אמנם הקורא בקהלת נתקל בסתירות לעתים מזומנות, אך גם אם מובאת דעה הפוכה אין זה מאלץ בהכרח לדחות את הדעה הראשונה. כמו בכל ניתוח טקסטואלי יש להעדיף את הפירוש הקוהרנטי, גם בספר שעל פניו הוא יומן פילוסופי המתאר את התגבשות המחשבה אצל ההוגה ולא בהכרח את מסקנתה (עמ' 27־24).

קירש מתמודד עם הסתירה הנ"ל בדרך הבאה:

בפרק י"ב מדבר קהלת בכל זאת על הנשמה שנפרדת מהגוף ועולה למרום: וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל־הָאָרֶץ, כְּשֶׁהָיָה; וְהָרוּחַ תָּשׁוּב, אֶל־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ. הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר הַקּוֹהֶלֶת, הַכֹּל הָבֶל" (יב, ז־ח). אבל בפסוק הבא הוא אומר שהכל הבל. אפשר לקרוא זאת כקריאת תיגר על אפשרות של הישארות הנפש (יב, ז־ח). אפשרות אחרת היא שלדעת קהלת חוזרת הנשמה אל האל ונטמעת בו, אך אינה שומרת על ייחודה באופן שנדבר על קיומה העצמאי בעולם שמעבר לעולם הזה. הפסוק "הבל הבלים" בהמשך רומז כי אין שום תועלת מכך שנשמתו חוזרת לאלוהים, כי אין מדובר בהמשך חייו כאינדיבידואל בעל זהות משלו (עמ' 58־57).

ההסבר של קירש, שלפיו השימוש בצרוף "הבל הבלים" מבטל את הקביעה של הפסוק הקודם, מוקשה בעיניי. גם אם הצדק איתו, האם עלינו להסתפק בהוראת "הבל הבלים" בביטויים השגורים בשפתנו כמו ריקנות, תפלות, אבסורדי, שטות וריק? לטענת מנחם פיש, בספרו "לדעת חוכמה – מדע רציונליות ותלמוד תורה" (הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר, תשנ"ד), לא סביר שקהלת מוריד את החכמה ואת הידיעה לרמה המבטלת את ערכן.

גישה מעין זו מרוקנת את כל הדיון מבחינה אינטלקטואלית ושוללת כל עמדה מוסרית וצודקת. יהא זה אבסורד, לטענתו, לקרוא את ה"הבל" שבפסוק (יב, ז) במובן של שטות וריק, השם ללעג את המילים "וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ". במקום זה מציע פיש גם הוראה אחרת למילה "הבל": ארעי ובר חלוף, כמו הבל פה. לדעתו, זאת האפשרות היחידה לנמק את הסיבה שעורכי התנ"ך, כלומר חז"ל, צירפו את ספר קהלת למקרא (עמ' 105־104).

סוגים של דתיות

בחיפוש אחרי האושר מציג קירש עמדה דיכוטומית. להבנתו, האמונה בחיי עולם הבא עשויה להיות ניחומים לתלאות האדם בחייו עלי אדמות. אדם המאמין בחיי נצח לא יחפש את אושרו בזה העולם מכיוון שאושר זה הוא מעט מזעיר ביחס לגמול בעולם הבא. זאת הסיבה שהחיפוש אחר האושר במחשבה האנושית, שתחילתו בתרבות ההלניסטית, נפסק עם השתלטות הדתות המונותיאיסטיות כמו הנצרות ואחר כך האסלאם. חיפוש זה התחדש עם היחלשות השפעת דתות אלה, ועם עליית חשיבות חיי האדם הארציים במפנה העתים בתקופת הרנסנס. קירש יוצר רצף בין קהלת לבין עולם המחשבה של העת החדשה, שהתמקד באדם ובחייו בעולם הזה.

סוף דבר, לא הכול נשמע וודאי לא הכול נכתב. ספרו של קירש כתוב בצורה מרתקת ועוסק לא רק בחיפוש אחר האושר והמשמעות בשיטות השונות, אלא, בעקבות קהלת, גם באופנים של דתיות, כמו גם באורח חיים נטול אמונה. הוא עוסק גם במקומו של האל בעולם, אלא שבניגוד לספרי המקרא האחרים הוא אינו מנהל עמו דיאלוג.

בעקבות קהלת, המציע עצות מעשיות לחיים, קירש אינו נרתע מלעסוק בחלקים הפרקטיים של חיי יום־יום. סקירתו הפילוסופית והפסיכולוגית מאפשרת לקורא להכיר ממעוף הציפור כמה מעיקריהן של שיטות מרכזיות במקצועות אלה. קירש מקרב את הטקסט החידתי ללב הקורא תוך כדי דיון עכשווי בחיי יום יום. ספרו של קירש אינו מתכוון להפיג את קסמו החידתי של קהלת, ואולי להפך, להחזיר את הקורא לאחד מספרי התנ"ך המוזרים והאקטואליים ביותר עבור הקורא בן ימינו.

ספרו של ד"ר מאיר רוט "אורתודוקסיה הומאנית – מחשבת ההלכה של הרב פרופ' אליעזר ברקוביץ" יצא לאחרונה בהוצאת הקיבוץ המאוחד

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ה' אדר ב' תשע"ד, 7.3.2014

פורסמה ב-7 במרץ 2014, ב-ביקורת ספרים, גיליון ויקרא תשע"ד - 865, עיון ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: