שאלות רבות עולות בעת השהות בבתי מלון בחו"ל בשבת. הנפוצה מכולן היא כיצד פותחים את הדלת במפתח המגנטי

בתי מלון בחוצה לארץ לא היו ככל הנראה בין הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, שכן השהות במלונות בחו"ל הולכת ונעשית מורכבת מאוד, בעיקר בכל הקשור לשמירת שבת כהלכתה. ברוב הערים בעולם הולכים ונבנים מלונות חדשים ומחודשים מבחינה טכנולוגית ואין כמעט בנמצא מלונות ישנים הדומים יותר לבית מאשר לבניין חכם עם טכנולוגיה מתקדמת. כיוון שאני שוהה חלק נכבד משבתות השנה בקהילות שונות, עליי לחפש דרכים הלכתיות לפתרון הבעיות העולות בעניין זה חדשות לבקרים.

הבעיות הקיימות בבתי מלון הן מרובות. פעמים רבות דלת הכניסה למלון היא חשמלית והיא נפתחת באופן אוטומטי באמצעות חיישן קִרבה. מלונות רבים הם בעלי קומות רבות ולא תמיד ניתן להזמין חדר בקומה נמוכה, שיטת הדלקת התאורה בחלקים שונים במלון – במסדרונות, בחדרי מדרגות ובשירותים – היא באמצעות חיישני תאורה הנדלקים כאשר אדם עובר, וכן הלאה.

גם בתוך החדרים עצמם יש לא מעט התמודדויות הלכתיות בשבת. לרוב, דלת הכניסה לחדר נפתחת באמצעות כרטיס מגנטי בלבד. התאורה בתוך החדר נדלקת באמצעות חיישני תאורה הקולטים תנועה. לא פעם יש גם תאורה בחדרי ארונות ובמקרר, ובו לעתים יש אף חיישנים אלקטרוניים הקולטים את סוג המשקה שהאורח נוטל ומדווחים ישירות לקופה של המלון. לאחרונה גם הדחת האסלות והברזים נעשית באופן אוטומטי. בבתי המלון היותר משוכללים, יש במנעולים של החדר מנגנון המעביר הודעה לקבלת המלון כאשר האורח נכנס לחדרו. כך המלון יודע בכל רגע נתון האם האורח מצוי בחדרו או שהוא יצא ממנו.

ברור שהפתרון הפשוט ביותר הוא לבחור מלון ללא כל המערכות האלקטרוניות המתקדמות, אולם לא תמיד הדבר אפשרי. לא פעם המלונות נבחרים על ידי חברות עסקיות המזמינות את האדם, ולעתים האורח מעוניין במלון הנמצא בקרבת הקהילה היהודית ובית הכנסת או שניתנת עדיפות לאזורים מוגנים יותר. גם הפתרון של הישארות בתוך החדר כל השבת נראה לא מעשי, שכן הדבר פוגע מהותית בעונג השבת. אדם יכול להרגיש שהוא מאבד את שפיותו אם אינו יצא מהחדר כל השבת, ועוד לא דיברנו על ההיעדרות מבית הכנסת, מתפילות השבת ומקידוש וסעודה.

מכל הבעיות שתיארנו, אבקש להתמקד ברשימה זו רק באחת, שנכון להיום היא ככל הנראה הבעיה הנפוצה ביותר: פתיחת דלת החדר עם כרטיס מגנטי. האם ובאילו תנאים ניתן להשתמש במפתח מגנטי בשבת?

פתרון אפשרי הוא פתיחת הדלת על ידי גוי
צילום: שאטרסטוק

שימוש בגוי

באופן פשוט, כתבו הפוסקים שיש להימנע מפתיחת דלת בעזרת כרטיס אלקטרוני בשבת כיוון שיש בכך פעולה חשמלית. פעולה זו אינה נחשבת ל"גרמא" אלא למעשה של האדם עצמו. מבחינה זו, דומה פתיחה של דלת אלקטרונית לכל שימוש במכשיר חשמלי שאין בו אש או נורת ליבון, כמו רדיו, טלפון, מאוורר או מזגן. כיצד אם כן יוצאים ונכנסים מהחדר?

אפתח תחילה בפתרון שאינו הלכתי אלא טכני. הצעתי הפשוטה היא למלא בערב שבת את הלשונית של הדלת בנייר או להדביק את הלשונית של הדלת בנייר דבק. כך אפשר יהיה לסגור את הדלת ללא נעילה וניתן יהיה לפתחה מבחוץ ללא כרטיס אלקטרוני. בכל מקרה, עדיף להשאיר את כל חפצי הערך בתוך הכספת וכן לתלות את השלט "נא לא להפריע" מחוץ לחדר, כך שלא ייכנסו במשך השבת אנשי הניקיון וישנו את "הפטנט" בדלת החדר או את סידורי החשמל בתוך החדר.

אם הדבר אינו אפשרי, הרי שבמסגרת הפתרונות ההלכתיים המוצעים בין הפוסקים, נדמה שהפתרון הטוב והפשוט ביותר הוא פתיחת הדלת עם הכרטיס האלקטרוני על ידי גוי. פתרון זה מבוסס על כך שפתיחת הדלת היא איסור מדרבנן ולכן אמירה לגוי מותרת כשמדובר בצורך מצווה. בעניין זה ראוי להזכיר תשובה של הרב אברהם יוסף:

לאחר עיון היטב היה נראה לי לאסור משום שיש כאן אמירה לגוי, וההבטחה לתת לו דבר שיועיל לו אינה אלא רמז, שכל אחד מבין שרצונו שיפתח עבורו את החדר. ושאלתי את פי אבי שליט"א [זצ"ל], ולאחר העיון הורה להתיר משום שיש כאן מצות עונג שבת, שהרי ללא הכניסה לחדר לא יוכל לנוח כדבעי, ובמקום הצורך אפשר לסמוך על דעת הפוסקים שמתירים אמירה לגוי במקום מצוה. ובפרט שגם נותן לו דבר מה להנאתו, אפשר לתלות בזה שלצורכו הוא עושה.

נדמה שדעה זו מבוססת על דברי בעל העיטור הסובר שאמירה לנוכרי מותרת גם לצורך סעודת שבת או לצורך מצווה (כמבואר בשולחן ערוך אורח חיים, רע"ו ב' ברמ"א). ואולם, המקרה המצוטט בתשובה מדבר במקרה שבו יש צורך לתת "מתנה" יפה ומשמעותית לעובד. בעיה תיווצר אם העובד לא יבין את הרמז, או אם הוא יבין וישיב "לא תודה, אני בדיאטה ולא אוכל ממתקים", כפי שקרה לי מספר פעמים.

איסור של רבנים

אישית, התנסיתי בכל מיני פתרונות וחוויות בקשר לפתיחת דלת בשבת על ידי עובדי המלון. זכורני שפעם אחת חזרתי למלון בליל שבת בשעה מאוחרת. ניגשתי לקבלה והסברתי לפקיד התורן שאני יהודי ושומר מצוות, ודתנו הקדושה אינה מתירה לנו להשתמש בחשמל בשבת ולכן אזדקק לעזרתו. העובד השיב שאין כל בעיה והוא ישמח לעזור לי. לאחר כמה דקות הוא עדיין עמד על מקומו ולא ראיתי שפניו מועדות לעבר החדר. שאלתי אותו האם הוא הבין את דברי, והלה השיב: "אדון יקר, אין כל בעיה. אמרת שאתה לא יכול לפתוח את הדלת בשבת, אבל היום יום שישי ולכן אין לך בעיה, מחר אני אעזור לך לפתוח".

במקרה אחר, אחרי שנתתי לעובד המלון הסבר ארוך על כך שאנו היהודים שומרים שבת ולא יכולים לפתוח דלתות חשמליות בשבת, הוא הסתכל בי בעיניים בוחנות ותמה: "אתה בטוח שאתם לא פותחים דלתות בשבת? הרי יהודים רבים מתארחים במלון ואני רואה שהם פותחים את הדלת בשבת ללא כל קושי?". מאז למדתי תמיד להגיד לעובד ש"אנו הרבנים" לא פותחים דלתות בשבת, כדי לא להוציא לעז על ישראל (למזלי לא נתקלתי בעובדים שאמרו לי שראו גם רבנים פותחים דלתות חשמליות בשבת…).

אחת החוויות המיוחדות שחוויתי בהקשר זה הייתה כאשר שהיתי לאחרונה בבית מלון בברזיל. בליל שבת פתח עובד הקבלה את דלת חדרי לאחר שהסברתי לו שאינני יכול לפתחה בעצמי. למחרת בשעה שמונה בבוקר היו דפיקות בדלת. פתחתי את הדלת ובפתח עמד אותו עובד מלון אשר הכניס אותי לחדר בלילה ובפיו הייתה אמירה מאוד הגיונית: "באתי להוציא אותך מהחדר, שכן אם אתה לא יכול להיכנס לבד לחדר אני מניח שגם אינך יכול לצאת לבד ואתה צריך עזרה ביום שבת". בכל מקרה, יש להזכיר שבמקרים שבהם היהודי לא משתמש בכרטיס המגנטי בשבת, הכרטיס הופך למוקצה. כמו כן אסור לטלטלו מחוץ למלון, שכן בדרך כלל אין עירוב בערים בחו"ל.

על ידי יהודי

פסיקה מחודשת מצאנו בדבריו של הרב נחום רבינוביץ אשר מבחין בין שני סוגי כרטיסים אלקטרוניים: כרטיס הפותח את הדלת וכרטיס אשר במקביל לפתיחת הדלת מפעיל מערכות חשמל רבות בתוך החדר והמלון. אם מדובר בכרטיס מגנטי אשר רק פותח את הדלת, הוא מתיר להשתמש בו בשבת אם אין גוי בנמצא:

אם השימוש בכרטיס המגנטי מוגבל לפתיחת המנעול (ונורת הסימון שבמנעול הדלת היא נורת לד), כי אז יש מקום להתיר בשינוי, כיון שאין כאן תוצאה של מלאכה אסורה אלא עובדין דחול בלבד. ואם אינו מוצא אינו יהודי שיכניס בעבורו את הכרטיס ויפתח לו את הדלת, אפילו שיש בכך איסור דרבנן בוודאי במקום צער גדול שלא יוכל להיכנס לחדרו כל השבת יש להתיר לפתוח את הדלת ולהיכנס שהרי לכל היותר יש כאן ספק 'פסיק רישיה'. והוא הדין לצאת לצורך הארוחות שהרי כשיוצא אין כאן אלא כיבוי שאין בו איסור תורה, שכן זהו כיבוי גחלת של מתכת שאין בה פחם.

הבעיה במקרה זה היא שיש לדעת לפני שבת אם אכן המפתח האלקטרוני הוא מפתח לפתיחת החדר בלבד או שמא הוא מפעיל מערכות חשמל ומחשב של המלון. מתוך ניסיוני, רוב הצוותים של המלון לא יודעים להשיב על שאלה זו אלא רק המומחים שתכננו את המערכות וממונים עליהן.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ג שבט תשע"ד, 24.1.2014