בעל התוספות | יהודה טרופר

עלייתו של רמב"ן לארץ ישראל גרמה לו לראות דברים שרואים מכאן והוא חזר ותיקן את פירושו לתורה. מחקר חדש מדייק את כתביו וחושף את תהליך הכתיבה

Tosafot-Rambanתוספות רמב"ן לפירושו לתורה

שנכתבו בארץ ישראל

יוסף עופר ויהונתן יעקבס

מכללת הרצוג והאיגוד העולמי למדעי היהדות, תשע“ג, 718 עמ'

כל לומד תורה מכיר את פירושו של רמב"ן לתורה כפי שהוא מודפס בחומשים השונים. אולם מחקר שפורסם לאחרונה חושף בפנינו תופעה הקשורה לתהליך יצירת הפירוש ובכך מוענקת לנו הזדמנות נדירה להציץ אל תוך חדר עבודתו של אחד מגדולי הראשונים ולהביט מקרוב על תהליך עבודתו.

תחומי יצירתו של ר' משה בן נחמן (1270־1194) התפרסו על תחומים רבים – חידושים לש"ס, שו"ת, דרשות, מעט שירה, והמפורסם מכול: פירושו המונומנטלי לתורה. בפירושו נוקט רמב"ן את דרך הפשט יחד עם הסתמכות רבה על דברי חז"ל. רמב"ן רואה בתורת הסוד את "דרך האמת" להבנת התורה, אך בו בזמן מסתייג מלימוד ההיבטים הקבליים ללא מסורת מוסמכת. מתוך פרשנותו צצה ועולה תפיסת עולם מחשבתית־פילוסופית שיטתית ומקיפה, ומגמת הפירוש על פי דבריו בהקדמתו היא "להניח דעת התלמידים יעפי הגלות והצרות".

מסתבר שהפירוש לא נכתב בשלמותו כפי שהוא מופיע בפנינו היום. בשלב הראשון נכתב בספרד רובו של הפירוש, ומאוחר יותר, עם עלותו ארצה, הוסיף רמב"ן כשלוש מאות תוספות לפירושו, תוספות ששוקעו בתוך נוסח הדפוסים הקיימים בידינו.

נסקור עבור הקוראים את עיקרי הדברים העולים מהמחקר, מבלי להיכנס לדקויות הנוגעות לחוקרים.

בשנת תש"י פרסם הרב מ"צ אייזנשטט את המאמר הראשון שזיהה את תופעת התוספות. תשע עשרה שנים מאוחר יותר נידון נושא זה בהרחבה במאמרו של הרב קלמן כהנא, ובו הוא פירט 134 תוספות שנוספו לאחר עליית הרמב"ן לארץ ישראל. תוספות אלו מתועדות בחמישה מכתבים, שחלקם נכתבו על ידי רמב"ן וחלקם על ידי עורך אחר שקיבץ את תוספות הרמב"ן, והם נשלחו מעכו לגולה.

במכתבים יש פירוט של התוספות והסבר מדויק היכן כל תוספת אמורה להיכנס לגוף הפירוש. בראש רשימת התוספות של אחד מכתבי היד כתוב: "אחר שהלך הרב הגדול ר' משה ב"ר נחמן לעכו שלח משם מה שהוסיף על פירושיו אלו לכתוב כל דבר ודבר על מקומו". הגילוי הבא פורסם במאמר המהפכני של ד"ר מרדכי סבתו בכתב העת "מגדים". סבתו טען שיש תוספות רבות שאינן מתועדות במכתבים הנזכרים, אך הן ניכרות מהשוואת כתבי־יד.

לאחרונה נעשה צעד משמעותי ביותר בחקר תוספות הרמב"ן כהמשך למאמרו של סבתו. פרופ' יוסף עופר וד"ר יהונתן יעקבס ערכו מחקר מקיף ביותר במסגרת רשות המחקר של מכללת הרצוג שבאלון שבות והוציאו לאור את הספר שלפנינו המסכם את מחקרם. החידוש הגדול העולה ממחקרם הוא איתור של כ־170 תוספות שאינן מתועדות במכתבים שהוזכרו לעיל, אך הן ניכרות מתוך בחינה השוואתית של כחמישים כתבי־יד של פירוש רמב"ן.

במחקר זה סווגו כתבי היד לשתי קבוצות עיקריות – מהדורה קמא שנכתבה בספרד, ומהדורה בתרא שבה נמצאות התוספות (כולן או חלקן). בחלק מכתבי היד של מהדורה בתרא שולבו התוספות בתוך גוף הפירוש, בחלקן הן ברשימה בסוף כתבי היד, ובחלקן הן מופיעות בגיליון שבשולי כתבי היד.

מהפכה בלימוד הרמב"ן. ציור קיר באודיטוריום עכו  צילום:  Yuval Y

מהפכה בלימוד הרמב"ן. ציור קיר באודיטוריום עכו
צילום: Yuval Y

פרשנות ברגליים

איתור התוספות איננו מחקר "ארכיאולוגי" המסתפק בחשיפת שלבי התהוות הפירוש, והוא בעל משמעות רבה בהבנת תוכן הפירוש. מה הניע את רמב"ן לשנות ולתקן את פירושו לאחר עלותו ארצה? המחברים מציעים בספרם מספר תשובות.

ההיכרות עם הגיאוגרפיה של ארץ־ישראל ועם תנאי החיים שבה גרמה לו לשנות את פירושו בכעשרים מקומות. השינוי המפורסם ביותר הוא בנוגע למיקומו של קבר רחל. זהו השינוי היחיד שעליו מעיד רמב"ן בגוף הפירוש. במהדורה קמא התמודד רמב"ן עם הביטוי הלשוני הנדיר "עוד כברת הארץ לבא אפרתה". הוא דחה את דעות רש"י ומנחם, ותמך בדעת רד"ק ש"כברת הארץ" היא מרחק גדול.

לאחר עלותו ארצה הוסיף רמב"ן במהדורה בתרא: "זה כתבתי תחילה, ועכשיו שזכיתי ובאתי לירושלים, שבח לאל הטוב והמטיב, ראיתי בעיני שאין ממצבת רחל לבית לחם אפילו מיל, והנה הוכחש הפירוש הזה וגם דברי מנחם, אבל הוא שִׁם מדה בארץ כדברי רבנו שלמה". הבנה מחודשת זו גרמה לרמב"ן לתקן ולשנות את פירושו בעוד ארבעה מקומות הקשורים למקום קבורת רחל.

שינוי נוסף בהבנה גיאוגרפית הוא תיקון טעות המופיעה מספר פעמים במהדורה קמא. בכמה מקומות בפירושו זיהה רמב"ן את אלון מורה ואלוני ממרא כמקום אחד, ורק עם עלותו ארצה הוא גילה שאלו שני מקומות שונים, וכמובן שתיקן טעות זו.

קבוצה נוספת של יותר משלושים תוספות נובעת מגילוים של ספרים חדשים שלא היו בידי רמב"ן בספרד. בחינה מדוקדקת של הספרים שמצטט רמב"ן מעלה ששישה ספרים לפחות נגלו לו רק אחרי עלותו ארצה (פירושי חזקוני ורבנו חננאל, תרגום ירושלמי לתורה, מגילת סתרים לר' ניסים, מדרש לקח טוב ותרגום אבן תיבון למורה הנבוכים). הציטוט הישיר מתוך ספרים אלו מופיע במהדורה בתרא בלבד.

ישנן כשישים תוספות שבהן רמב"ן דן במקורות שהיו בפניו עוד בספרד אולם התחדש אצלו דבר מה אחרי עלייתו ארצה והוא מצטט מקורות אלו ודן בהם. יש כעשרים תוספות שבהן מביא רמב"ן דוגמאות לחיזוק כלל לשוני או פרשני שהופיע כבר במהדורה קמא. קבוצה קטנה ומעניינת של שמונה תוספות היא עיון בפרשה מהנביאים אגב ביאור פרשה מהתורה. לדוגמה, במהלך הפירוש של סיפור מהפכת סדום ועמורה עומד רמב"ן בהרחבה על הדמיון והשוני שבין סיפור זה לסיפור פילגש בגבעה.

קבוצת תוספות ייחודית היא שבעה קטעי תוספות קדומות שהוסיף רמב"ן בספרד קודם עלותו ארצה. גילוי זה מעלה את האפשרות שעוד בספרד ערך רמב"ן שינויים ותוספות בפירושו, אולם יש לציין שקשה מאוד לאתרם משום שהם לא משתקפים בכתבי היד.

התמקדות בתוכן

המוּדעוּת לשלבי יצירת הפירוש יוצרת מהפכה בלימוד הרמב"ן. כל שאלה שנשאלה וכל תירוץ שניתן בעבר על דברי רמב"ן מחייבים עיון נוסף, כל מחקר שנעשה עד היום צריך בדיקה מחודשת שמא ההבחנה בין שלבי הפירוש היא המפתח לפתרון שאלת מחקר או לתירוץ סתירה לכאורה.

בהקדמה לספר נעשה ניסיון לשחזר את שלבי התפתחות הפירוש, אולם ניסיון זה מבוסס על נתונים לצד השערות, והמחברים מודים שקשה מאוד לשחזר במלואו את תהליך התגבשות הפירוש. מתוך סימן שאלה זה יוצאים החוקרים ומכריזים: "לדעתנו העיון הנקודתי בקטעי הפירוש חשוב ומשמעותי יותר מן המבט הכולל על התפתחות הפירוש" (עמ' 75־74). במשפט זה יש הכרעה עקרונית בדבר דירוג מטרות המחקר המדעי של הפרשנות. חקר התהוות הפירוש חשוב בכך שהוא תורם ללימוד דברי הפרשן, אך הוא טפל ללימוד עצמו. הכרעה זו מובילה לכך שרוב הספר עוסק בתוכני הפרוש ולא בהתהוותו. בספר יש פירוט של תוספת אחר תוספת, דיון בהבדלים הפרשניים שבין המקור לתוספת, וניסיון להתחקות אחרי המניעים שהובילו לשינוי כפי שפירטנו לעיל.

הגדילו לעשות המחברים, ופתחו בפני כל לומד וחוקר את מסד הנתונים שעליו עמלו במשך שנים. מסד הנתונים מכיל השוואה מפורטת של נוסח התוספות על פי שמונה כתבי היד, הוא נמצא בטבלאות אקסל באתר האינטרנט של מכללת הרצוג, וכל הרוצה ליטול יגלוש וייטול. פתיחות זו אינה דבר של מה בכך. לא מעטים הם החוקרים השומרים קרוב ללבם את נתוני מחקרם לצורך פרסומים נוספים בעתיד. לעתים חוקרים יימנעו מלשתף אחרים בידע שבידם מחשש שמא יבוא חוקר אחר ויקדימם במחקריו. פתיחות זו משקפת את מטרת העומק של מחקר זה, שעליה עמדנו מוקדם יותר – להרבות לימוד תורה בישראל.

אציין כבדרך אגב שמחקר זה, שנעשה בין כותלי מכללת הרצוג, מטשטש במעט את הגבול שבין אוניברסיטאות למכללות, ומתווה דרך לשדרוג מעמד המכללות ממוסד המיועד להכשרת מורים בלבד למרכז מחקר מדעי איכותי בשורה הראשונה.

מה הלאה?

ישנן שלוש הוצאות נפוצות של פירוש רמב"ן: מהדורת הרב שעוועל, מהדורת "הכתר" ומהדורת "מכון ירושלים", ושלושתן לוקות בחסר במעט או בהרבה. בראשונה סומנו רק 33 תוספות, בשתי האחרונות סומנו רבות מהתוספות המתועדות במכתבים, אך לא 170 התוספות שנחשפו לאחרונה. בעיה קשה ונרחבת יותר היא חוסר הדיוק בנוסח הפירוש, שעליה לא אוכל להרחיב את הדיבור במסגרת זו. מהדורת "הכתר" היא המדויקת ביותר, ועל כן היא משמשת מהדורת הבסיס ונקודת המוצא בספר הנדון, אך גם בה נפלו טעויות.

המחברים העמידו נוסח מדויק ומנופה היטב של שלוש מאות קטעי התוספת, אולם עתה נותרה העבודה המשמעותית של חשיפת הנוסח המדויק ביותר לכל הפירוש כולו. לומדי התורה זקוקים להוצאה מחודשת של פירושו השלם של רמב"ן על פי כתבי היד המדויקים ביותר, עם סימון ברור של התוספות, על מנת שכל לומד יראה לנגד עיניו את הנוסח המדויק ויוכל לשים לב בשגרת הלימוד לרבדים השונים של החיבור.

נחזיק טובה לפרופ' יוסף עופר ולד"ר יהונתן יעקבס על עבודתם החשובה והמדויקת. ספרם מיועד לכל אוהב רמב"ן, לומד או חוקר, המעוניין ללמוד את דבריו כפי שיצאו מתחת ידו לאחר השינויים והתוספות, ולא מתוך מהדורה משובשת.

אחתום בהבעת התפעלות מר' משה בן נחמן, שלא נח ולא שקט ולאורך שנים רבות שיפר ושכלל את פירושו, וגם לעת זקנה חזר בנמרצות אל פירושו, הגיהו, תקנו, עדכנו ודאג להודיע על כך לרבים. השקפת עולמו ודעותיו עולות מתוכן כתביו, ואילו מידותיו בוקעות ועולות מבין השיטין של תהליך הכתיבה.

 יהודה טרופר הוא רב בית הספר היסודי בקיבוץ שדה אליהו, מרצה במכללת שאנן ודוקטורנט באוניברסיטת חיפה

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י' טבת תשע"ד, 13.12.2013

פורסמה ב-13 בדצמבר 2013, ב-ביקורת ספרים, גיליון ויחי תשע"ד - 853, יהדות ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: