כמלוא הנימה | ריקי רט

הרצון לשינוי, להליכה בעקבות הלב, קשה תמיד למימוש ואולי יותר לגיבורת הרומן בחברה הדתית הבורגנית. ספר שלא מהסס למתוח ביקורת ולנגוע בנקודות רגישות

 אישה כמוה

יהודית וינשטוק

כנרת, זמורה־ביתן, 2013, 268 עמ'

נימה זיסמן, מורה רוחנית נערצת בציבור הדתי לאומי, מרצה כובשת, פיקחית וכריזמטית, נעלמת יום אחד באופן מפתיע, מותירה אחריה משפחה כאובה וקהילת מעריצים המומה. כמו תמיד בתעלומות מעין אלו, תיבות פנדורה נפתחות, שדים יוצאים מארונות וסודות נחשפים.

ב"אישה כמוה" הטילה המחברת יהודית וינשטוק את מלאכת החיפוש וטוויית העבר המסתורי של נימה בידי לאה, חברתה מזה שנים רבות. אבל אפילו היא, שמכירה את נימה לפניי ולפנים, מגלה שהיא בעצם לא מכירה אותה כלל ושלנימה יש סוד שמלווה אותה עשרות שנים. בעזרת מכתבים ויומנים שהותירה עבורה נימה היא יוצאת למסע שמטלטל את כל המוכר הידוע והטוב.

סיפור האהבה שרקמה וינשטוק מתרחש בתוך עולמו של דור הביניים בציונות הדתית הבורגנית, בקהילת "שלום ורעות" שנבנתה לאחר ש"כספים גויסו, תרומות נתרמו, מסי חבר נגבו, וארמוננו, 'שלום ורעות', קם והיה". בני החמישים פלוס של הקהילה, הן בכיפה סרוגה והן בראש גלוי, הם המגזר שחי במרחב הישראלי שבין הציבור החילוני והחרדי. אלה שבמישור הלאומי הקימו יישובים וישיבות והנפיקו לצה"ל ולאקדמיה קודקודים מובחרים. במישור הפרטי הם שידרגו את הדירה לשכונה יוקרתית יותר, גידלו ילדים, הקימו בית כנסת משלהם ועכשיו הם מתפנים להתבונן על הזוגיות שלהם, על הילדים שפרחו מהקן (או שנשארו שם עד לגיל מבוגר) ולערוך סוג של סיכום ביניים על החיים.

נימה זיסמן, "זאת מהקלטות, מהדיסקים, מהטלוויזיה, מתוכניות הרדיו השבועיות, מן ההרצאות ומן הכנסים ההמוניים האלה של האצטדיונים צפופי המשתתפות", הטיפה במשך שנים לנשים להשקיע בבניית "הבית היהודי" שלהן והזניחה את ביתה הפרטי. כשהיא הסתובבה ברחבי הארץ מכנס לכנס ומשיעור לשיעור היה זה אברהם בעלה שנותר עם הילדים, הכלים והררי הכביסה. הזוגיות הזאת עולה מהר מאוד על מסלול התרסקות חד כיווני.

פעמיים במהלך חייה ניתנה לנימה האפשרות לבחור אחרת, ביניהן האפשרות לבחור בדני הלוי, האדם שאמה של נימה כה תיעבה, אבל היא בחרה באברהם זיסמן. האם החיים זימנו לה אפשרויות נוספות להגשים את רצונה? האם החברה הדתית פתוחה לקבל בחירות שונות? פירוק משפחה? הליכה בעקבות הלב? אלו הן מקצת השאלות העולות מן הספר.

האישה המודרנית מתמודדת עם שלל דילמות בחיי היום יום שלה – קריירה, אימהות, חיי פנאי, מספר הילדים במשפחה ועוד. לאישה הדתית נוספות דילמות רבות הנובעות מעולם הערכים שעליו גדלה. שתי הדמויות המרכזיות של הספר – נימה הזוהרת ומולה לאה האפרורית, ששואלת שאלות אך בסופו של דבר ממשיכה בתלם – בחרו כל אחת במסלול חיים שונה. עלילת הספר פותחת צוהר רחב לדילמות המעסיקות נשים דתיות ומעוררת מחשבה על היכולת של האדם בכלל לתכנן את מסלול חייו.

הצצה אל חיי הקהילה הדתיים, על הטוב והרע שבהם צילום: פלאש 90. למצולמים אין קשר לכתבה

הצצה אל חיי הקהילה הדתיים, על הטוב והרע שבהם
צילום: פלאש 90. למצולמים אין קשר לכתבה

עיניים זרות יקבלו בקריאה בספר הצצה אל חיי הקהילה הדתיים על הטוב והרע שבהם. מי שיחפשו, כמו בספרים אחרים ובסדרות אחרות שנכתבו על המגזר הדתי, בהחלט יקבלו כאן את ליטרת הבשר שלהם. ואנשי הקהילה הדתית יצטרכו להתמודד עם ביקורת לא קלה. וינשטוק לא מהססת לגעת בכל הנקודות הרגישות – רווקות מאוחרת, מחיר ההתיישבות, נחיתות מול רבני המגזר החרדי והערצה אליהם, ילדים שפנו לדרך שונה – הפכו לדתל"שים או לחלופין לחרד"לניקים.

כך למשל היא כותבת על דור הילדים בקהילת "שלום ורעות", שבחר לגור בהתנחלויות: "בנותיהם הצעירות הנשואות, בסוג של מרי שקט מול אמותיהן גלויות השיער, מן הדור שלא ממש דקדק כחוט השערה, כמוני בעוונותיי, פיתחו לעצמן מגוון של כיסויי ראש צנועים, באופנתיות גנדרנית מגזרית משלהן. עכשיו הן עטויות מטפחות צבעוניות קצרות ונראות לי קצת כמו איכרות רומניות במהדורה משודרגת, מטופחת ומוקפדת יותר. הבנים מצדם, בכיפות סרוגות גדולות, בפתילי ציציות מבצבצים מעל המכנסיים, נאחזים בהתלהבות לא מתכלה בבתים הקטנים שהם פיזרו, באופן חוקי יותר או פחות, בין הסלעים של יהודה ושומרון ובמשפחות הענפות שהם מצמיחים שם".

השבר שפקד את הציונות הדתית בעקבות ההתנתקות גם הוא לא נפקד מן הספר. גם דילמה מהותית בשאלה חברתית ודתית כסוגיית המתת החסד עולה במהלך הסיפור. שאלה מעניינת אחרת העולה בו היא שאלת המנהיגות בציבור הדתי לאומי – מי ראוי להיות מנהיג, מה אנחנו יודעים על אלו שאחריהם אנו נוהים והאם צריך בכלל לקדש ולגדל מנהיגים.

זהו ספר מעורר מחשבה על כוחה של אהבת נעורים ועל מה שאנחנו באמת יודעים על האנשים שסביבנו; על היכולת לחיות חיים מלאי תשוקה מול חיים שגרתיים אך מלאי החמצה. בסופו של דבר, מעל הכול, "אישה כמוה", כמו שמסכמת המחברת בשורה האחרונה של הספר, הוא סיפור אהבה שידבר אל כולם.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ב כסלו תשע"ד, 15.11.2013

מודעות פרסומת

פורסמה ב-15 בנובמבר 2013, ב-ביקורת ספרים, גיליון וישלח תשע"ד - 849, סיפורת ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: